מדוע אופציית הערעור על מהלך שנוי במחלוקת בכלל קיימת? למה קיים החוק שלפיו כל המהלכים שבהם החזקת הכדור השתנתה, קרי איבודי כדור וכל מהלך שמוביל לנקודות אוטומטית, הולך לאישור? והכי חשוב, למה, לאלף עזאזל, להעניש את הקבוצות על כך שמאמן נתפס לשבריר שניה בלהט המשחק וכן זורק את הדגל?
לכל העולם ואחותו היה ברור שלא רק המפרק, גם הברך של ג'סטין פורסט מיוסטון, נגעו בקרקע במשחק בדטרויט, ועדיין הזברות חוו רגע של עיוורון. כדי להוסיף חטא על פשע, בגלל זריקת הדגל של ג'ים שוורץ המהלך לא נצפה בהילוך חוזר. יפה מצד שוורץ לקחת את האשמה עליו, כשגם הוא צריך להיות יותר בקיא בחוקים הטובים והפחות טובים של הליגה. ועדיין, זה לא פוטר את השופטים וזו תעודת עניות אמיתית לליגה. חבל שחוקים מעוותים מכריעים משחק, וכפי שהתברר בהמשך, גם העניקו ליוסטון ניצחון שבכלל לא הגיע לה. יהיה מעניין לראות איך הליגה והוועדה התחרותית מטפלת בדחיפות בסוגיה הזאת, ונראה שלא ימתינו עד לפגרה וכבר בקרוב יהיה שינוי מהותי בחוק.
דמיינו לרגע מצב שבו שחקן מתלונן לשופטים על כך ששחקן אחר העז לחסום, שלא לדבר על לתקל אותו. לחילופין, תעצמו רגע עיניים ודמיינו את שחקני קו ההגנה וההתקפה עולים לשחק במכנסיים קצרים בלבד. זוועה, נכון? הליגה בראשות רוג'ר גודל שמה לעצמה מטרה להגן על השחקנים בכל מחיר ולהפוך את המשחק ליותר אטרקטיבי עם יותר נקודות על הלוח. הפרסומת של טום בריידי וריי לואיס בהחלט ממחישה את הלך הרוח במסדרונות הליגה. מצד אחד, זה לגיטימי ומבורך ובהחלט צריך לדאוג לבריאות השחקנים גם בטווח הקצר ובייחוד ביום שאחרי הפרישה, אבל הגרורות של אותם חוקים מעוותות את הליגה. הרבה מהסטטיסטיקות המנופחות של ק"ב, ובמידה מסוימת גם של תופסים , הן תוצאה ישירה מאותם שינויים.
מצד שני, זה עדיין פוטבול ושחקנים ואוהדים רוצים לראות משחק גברי וקשוח שכולל בתוכו הגנה, אחרת הרייטינג של פלאג פוטבול היה גבוה יותר. מדוע הנושא עולה לדיון? הליגה מתכוונת להעלות לסדר היום חוק שיאסור כל חסימה מתחת לקו המותניים. הכוונה הזו נולדה כתוצאה מהפציעה של בריאן קושינג מיוסטון בתחילת העונה. זה אולי יעניק יתרון קל לשחקני הגנה, אבל לטווח הארוך זה פוגע במשחק. תארו לעצמכם מצב שבו דארן ספרולס, דני וודהד או כל רץ קטנטן אחר בליגה מנסה לשם גוף ולחסום בהמות כמו דמרקוס וור או טרל סאגס בדרכם לק"ב. אין להם סיכוי בכלל לבצע כהלכה את המטלה. בגלל זה, אחת מהטקטיקות והטכניקות במצבים שכאלה היא בדרך כלל צלילה לעבר הרגליים, קרי חסימה מתחת לקו המותן.
אפשר להבין את הליגה, היא מנסה להגן על הכוכבים שלה. יחד עם זאת, פציעות הן חלק מהמשחק ואי אפשר לתת להן להכתיב שינויים מרחיקי לכת במשחק שהוא קודם כל גברי. אם המגמה תימשך, עוד נגיע למצב שבו נראה את ארון רוג'רס עולה לשחק עם מדי גרין ביי החדשים: חוטיני צהוב עם נקודות ירוקות.
ונשוב לקרקס על שם ניו יורק ג'טס. כמה גרועים הג'טס? כנראה שממש אם הם הצליחו לגרום לאוהד מספר אחת שלהם, אד הנזלון או בשמו המוכר פיירמן אד, לא רק לנטוש את המשחק במחצית, אלא גם לסגור לאלתר את חשבון הטוויטר הפופולארי שלו ולהגיש מכתב מחאה רשמי.
המשחק הזה היה יותר תחרותי ממה שהתוצאה הסופית מספרת. טוב, נו, על מי אנחנו עובדים? קצת חבל שהיה בו רבע שני, שהביא לעולם אסופת טעויות ורצף מהלכים מוזרים ותמוהים שמהווים שפל חדש גם עבור הג'טס. ספק אם אי פעם נראה רצף ביזארי שכזה במשחקי הליגה. יש משפט ישן בפוטבול שגורס שאתה מי שהמאזן אומר שאתה, ואם הולכים לפיו, הג'טס מסריחים. קשה לראות איך הפטריוטס לא היו מנצחים גם אלמלא אותו רבע שני, הם קבוצה יותר טובה בכל אספקט של המשחק, כולל עמדת האימון.
דבר אחד בולט מאוד אצל הג'טס, ולא רק במשחק האחרון אלא בכלל: חוסר הרצון שלהם לתקוף את עומק המגרש. לא זכור בכלל ניסיון מסירה שעלה על 20-30 יארד. קשה לשחק פוטבול ובכלל לנצח כשאתה לא תוקף במורד המגרש. מה זה אומר על האמון של צוות המאמנים ביכולת של סאנצ'ז? מה זה אומר על האמון שניתן ביכולת התופסים? נראה שהכל קשור. זה מתחיל בקבלת ההחלטות של המקסיקני וממשיך בבחירת מהלכים שמרנית.
דבר שני שלא פחות תמוה ומוזר: המשיח פצוע וסובל מצלעות שבורות. אם זה המצב, למה בכלל להלביש אותו? הרי לתרום הוא לא יתרום, ולא שבדרך כלל הוא תורם, אבל זה כבר דיון אחר. לא עדיף להלביש שחקן אחר בריא על חשבון חצי שחקן שכרגע מוגבל ולא ממש ישחק? או שזה מרמז על העובדה שאין בג'טס עומק איכותי, וגם כאשר יש שחקן פצוע אין את מי להרכיב במקומו?
הנה המלצה קטנה לכל קבוצה בליגה, בייחוד הג'טס וקרוליינה שרוצות לשפר את יכולת הק"ב שלהן. כריס פאלמר פוטר ממשרת מתאם ההתקפה של טנסי. בעברו פאלמר שימש כמאמן ק"ב, והיה אחד הטובים בתפקיד הזה בליגה, אחת הסיבות שבגינן טנסי הימרה עליו בתור מתאם התקפה. אם לקרוליינה או הג'טס יש תקוות להפוך את סאנצ'ז או ניוטון לק"ב לגיטימיים, זה יהיה צעד בכיוון הנכון. אבל ספק אם הקבוצות הללו יעשו את הצעד הזה. למה? כי זה מהלך חכם מדי.
פציעות, כבר אמרנו, הן חלק מהמשחק וקבוצות צריכות להתמודד איתן. יש כאלה שמצליחות לעבור עונה עם מינימום פציעות. לא לחינם אומרים שבדרך כלל מי שמגיע לפלייאוף, ובייחוד לסופרבול, הן הקבוצות שאלת המזל האירה להם פנים והצליחו להישאר בריאים באופן יחסי.
נדמה שאצל גרין ביי המצב עבר את המאסה הקריטית, אותו קו שבו קבוצה מתחילה לאבד גובה ויכולת עקב ריבוי פציעות. ארון רוג'רס אוכל דשא בקצב מסחרר העונה, אפילו יותר מקאטלר בשיקגו או מי שלא יהיה הק"ב התורן של אריזונה. זה אומר המון. בממוצע רוג'רס פוגש את הדשא אחת לכל עשר מסירות. כמה זמן הוא יצליח, למרות שחרור הכדור מהיר שלו ויכולת האלתור, להתחמק מפציעה? התקפית, גרין ביי לא ממש עוזרת לו, היא חסרת איזון ומבוססת כמעט בבלעדיות על המסירה.
המדאיג מבחינת הפאקרס הוא שהם כלל לא מראים התחייבות למשחק הריצה ונראה שלפעמים הם שוכחים לגמרי שקיימת אופציה כזו. לעתים חובה להמשיך לנסות לבסס איום קרקעי, גם אם אינו מפיק תועלת, על מנת לשמור על איזשהו איזון בהתקפה. על אחת כמה וכמה הדברים נכונים כאשר יש בעיות קשות בהגנה שרוג'רס מקבל מקו ההתקפה. לשמחתם של האורזים, בעתיד הלא רחוק גם קליי מאתיוס וגם צ'רלס וודסון ישובו מפציעות, מה שיעזור להגנת הריצה החלשה, אבל לצערם של הפאקרס, הם לא שחקני קו התקפה. גרין ביי תיאלץ למצוא פתרונות במחוזות אחרים לפני המפגשים עם מינסוטה ושיקגו, שתי קבוצות שמסוגלות להביך קשות את קו ההתקפה ולמרר לרוג'רס ושפם הפורנו שלו את החיים.
אדראל, מכירים את השם? כמעט אף אחד לא ידע עד לפני שנה או שנתיים על התרופה הזאת. סמים ממריצים תמיד היו בעיה בספורט ובפרט בפוטבול, שבו שחקנים מנסים להשיג יתרון בכל מיני דרכים ושיטות.
אדראל היא תרופה אשר עוזרת להפרעות קשב וריכוז, מה לה ולשחקנים? הם טוענים שזה עוזר להם ללמוד את ספר המהלכים של הקבוצה יותר בקלות. עכשיו פרשה חדשה מרחפת והיא, כמובן, ההשעיה לארבעה משחקים של צמד מגני הפינה של סיאטל ריצ'רד שרמן וברנדון ברונר ומגן הפינה של טמפה ביי אריק רייט. כל אלה מצטרפים לשורה ארוכה של שחקנים אשר נתפסו בעבר בשימוש של אותו אדראל. זה מצחיק, כי אפשר לקבל את אישור הליגה לשימוש בתרופה בתנאי שתלווה בסיבה רפואית מוצדקת. בכל מקרה, נראה שהליגה, הקבוצות והשחקנים מצאו לעצמם מילת קוד לסטרואידים וסמים. מה שבטוח, זה מהווה מכת מוות להגנה של סיאטל ולסיכוי הפלייאוף שלה.
אחת הבעיות של תקרת השכר היא שקבוצות צריכות להחליט איפה להשקיע את הכסף, היכן לרפד עם מחליפים איכותיים ואיפה אפשר להתפשר ולקוות שהשחקן הפותח ישרוד את העונה. אם יש עקב אכילס לכל קבוצות הליגה ללא יוצא מן הכלל, זוהי עמדת הק"ב המחליף. בליגה שבה החוקים נוטים בצורה מוגזמת להתקפה ומעודדים משחק מסירה, העמדה הזו נהייתה חשובה מאי פעם.
כל זה, כמובן, מוביל לבן רות'לסברגר והשפעת הפציעה שלו. מספיק לראות מה קרה בשני המחזורים האחרונים על מנת להבין כמה הסטילרס אבודים בלעדיו. אם במחזור שעבר הם עוד איכשהו גירדו ניצחון, השבוע זה לא הספיק.. פיטסבורג, שמרגישה את סינסינטי נושפת חזק בעורף, חייבת את ביג בן חזרה וכמה שיותר מהר. כמו שזה נראה עכשיו, היעדרות ממושכת שלו תסגור את הגולל על סיכויי הפלייאוף של הסטילרס.
מייק טומלין פעל נכון וניסה לרוץ על מנת להוריד את העומס מצ'רלי באץ', אבל איך אפשר לרוץ אם הרצים משמיטים את הכדור לא פחות מחמש פעמים? מרוב נואשות וחיפוש אחר פתרונות, כל הרצים שהיו יכולים להיכנס למשחק נשאו את הכדור וכולם, ללא יוצא מן הכלל, הפילו אותו. מזלם של הסטילרס הוא שהמשחק היה מול קליבלנד המאותגרת התקפית, אחרת זה היה נגמר בהשפלה גדולה.
למה ג'ים הארבו היה צריך לעשות שינוי בעמדה כל כך חשובה כמו עמדת הק"ב הפותח ועוד באמצע עונה? ניחא, לעשות מהלך כזה בפגרה לקראת העונה הבאה, אבל עכשיו? דווקא עכשיו? אלכס סמית' לא משחק רע במיוחד, נהפוך הוא, הוא מראה בדיוק שהוא מנהל משחק טוב ויעיל. האם כל שחקן פותח של סן פרנסיסקו, בייחוד אלו שמתפקדים, צריכים לחשוש מכך שבמידה שייפצעו הם עלולים לאבד את המקום בהרכב? איזה מסר זה מעביר לשחקנים?
עם זאת, מוכרחים להתייחס לשינוי. קולין קפרניק יכול להיות הפיתרון ארוך הטווח של סן פרנסיסקו. יש לו זרוע הרבה יותר חזקה ויכולת אתלטית טובה יותר מסמית', כך שהוא מעניק להתקפת הניינרס הזדמנות לעשות דברים אחרים. מנגד, לסמית' יש יתרון אחד גדול: הניסיון במשחקים גדולים ובמעמדים גדולים. לעשות שינוי כזה באמצע עונה נראה כמו מהלך מוזר, לא משום שהוא לא נכון, את זה ימים יגידו, אלא בגלל העיתוי. מוזר עוד יותר שהארבו טוען שהוא ילך עם הק"ב החם. כאילו, זה כדורסל שמאפשר משחק על הקלע החם? קבוצה עם שאיפות לסופרבול לא צריכה הסחות דעת, וזו הסחת דעת מיותרת לחלוטין. מה יקרה לקבוצה ולחוסן המנטאלי שלה אחרי שקפרניק יראה את חוסר הניסיון שלו ויוחלף ע"י סמית? כרגע הכל ורוד וכולם שמחים, אבל בשורה התחתונה הניינרס צריכים להתרכז במטרה. והמטרה היא להגיע לסופרבול.
