צפו בשער של אבי ריקן נגד בני סכנין
בשיחה שנערכה לאחרונה בין מאמן בית"ר ירושלים אלי כהן למאמן הנבחרת אלי גוטמן, המליץ השריף: "כשאתה מזמן בפעם הבאה סגל, יש אצלנו את אבי ריקן. תזמין אותו ולא תתחרט על זה. יש לו כל מה שאתה מחפש כדי לבנות את הנבחרת מחדש".
אם היינו רושמים את הדברים האלה לפני שנה, סביר להניח שגם ריקן היה מגחך. מי שנחשב לכישרון גדול בגיל צעיר וזכה בדאבל עם קבוצת הנוער של בית"ר תחת גיא עזורי, לא הצליח להתרומם מהרגע בו עלה לבוגרים ולייצר יציבות מקצועית שתאפשר לו להתקדם, להתפתח ולהראות לפחות חלק ממה שראו ממנו במחלקות הצעירות. שחקנים רבים כמוהו לא שרדו כאלה תלאות, אלא שבאורח נס ריקן הפך להיות אחד המרעננים הרשמיים של בית"ר החדשה: פליימייקר איכותי ומבטיח.
החוזה של ריקן מסתיים בסוף העונה, והוא יודע שהצעות מכל הגדולות כבר בדרך אליו, למרות שהוא רוצה להישאר בבית"ר. "יכולות להיות הצעות אטרקטיביות בארץ, אבל יש כאן גם דמי השבחה וזה משנה את כללי המשחק. באירופה לא צריכים לשלם עליך כלום ובגלל זה יש גל גדול של שחקנים שטסים. העדיפות שלי היא שיגיע בעל בית ואשאר בבית"ר, אבל זה לא שחור או לבן. אם תהיה הצעה גבוהה ומתאימה מחו"ל, גם בבית"ר ידחפו אותי ללכת ולהתקדם. אני הכי לא רוצה שאגיע למצב כמו דן איינבינדר ועידן ורד, שהמועדון היה על הכתפיים שלהם והכסף שמקבלים עליהם צריך להחזיק את המועדון, זה יהיה הכי עצוב לי".
בוא נחזור אחורה. אתה עולה ככוכב מקבוצת נוער מדוברת, בבית"ר אין מקום כי ארקדי גאידמק מביא את הכסף הגדול, אתה יוצא להשאלה בהרצליה וגם שם לא מוצא את עצמך.
"לא פשוט. המעבר לבוגרים לא היה קל. בהתחלה לא עמדתי בציפיות. ציפו ממני להוביל קבוצת תחתית וזה היה מאוד קשה. היו לי חודשיים של משבר במהלך העונה, לא שיחקתי והייתי נוסע כל יום שעתיים הלוך-חזור להרצליה בלי לקבל צ'אנס. זה היה קשה מאוד".
מה עובר בראש באותה התקופה?
"שאתה מאבד את הקריירה שלך. אתה מאבד את כל מה שאתה הכי טוב בו, את מה שאתה אוהב והשקעת בו כל החיים. היו לי שתי ברירות, או לוותר על זה, או להתאבד בכל הכח. בחיים לא חשבתי לוותר. המשכתי להתמודד, הייתי טוב באימונים ולקראת סוף העונה גם קיבלתי את הצ'אנס לחזור ולשחק, אחרי שלושה חודשים שלא שיחקתי. גם במשחק שקיבלתי הייתי בינוני, אבל הבקעתי שער בדקה ה-90 ומשם המשכתי לקבל קרדיט".
זאת הנקודה הכי קשה בקריירה?
"התקופה הזאת והמשחק נגד הפועל באר שבע בטדי בשנה שעברה. אחרי תקופה שלא שיחקתי אצל יובל נעים, חזרתי להרכב בקישור. פתחתי מצוין, סחטתי פנדל בהתחלה, החמצנו ודקה אחרי זה הרמתי רגל על שחקן באר שבע ליד הרחבה שלהם וקיבלתי צהוב שני ואדום. הסתכלתי למעלה לשמיים ואמרתי מה עוד יכול לקרות לי. הפסדנו את המשחק הזה שהיה מאוד משמעותי ולקחתי את הכל מאוד קשה. חשבתי שיהיה לי קשה לצאת מזה. למזלי, כמו שאמרתי, התחשלתי מספיק כדי להיות מוכן לרגעים האלה".
אחרי הרצליה הייתה לך עונת השאלה נוספת לא רעה בהפועל פתח תקוה, חזרת לבית"ר ופתחת מצוין. אבל מאז יש תחושה שהכל נתקע לאורך כמעט שלוש שנים. איך אתה מסביר את זה?
"אני לא יודע לשים את האצבע, אבל העובדה היא שמאותה שנה התקציבים בבית"ר ירדו ושחקנים משמעותיים עזבו, מבלי שנתחזק. היכולת של הקבוצה לא הייתה טובה וקשה לבלוט או לשמור על יציבות כשהקבוצה לא נראית טוב".
לא פשוט להיות שחקן בבית"ר בשנים האלה.
"מי שלא יכול לעמוד בלחץ של בית"ר לא ראוי להיות במועדון הזה. זאת השנה הרביעית שלי בבית"ר ואני אומר שמי שלא עבר כאן, כאילו לא עבר אף קבוצה בקריירה. העוצמות של הקבוצה, לטוב ולרע, מאוד מאוד קיצוניות וצריך לדעת להתמודד עם הלחץ כדי ליהנות מהדברים הטובים. אני יכול לומר על עצמי שלמרות רגעים קשים עמדתי בכל המצבים שהיו לי עד היום ולכן הצלחתי להתרומם".
המכוניות שלקחו לכם בקיץ, זאת הייתה נקודת שבר.
"אחד כמוך, שמלווה את הקבוצה המון שנים עם כל הבעיות, יודע שזאת באמת הייתה נקודת שבר. אבל למרות כל זה, השחקנים גילו נאמנות למועדון. זה 3-4 שנים שהמועדון נמצא במצב כזה ואני אומר לך שבגלל שהיו כל כך הרבה שחקני בית נאמנים, אפשר היה להחזיק את כולם ביחד, עם איכפתיות אמיתית. שחקנים אחרים מזמן היו הולכים מכאן. אף אחד לא התלונן והיום מברכים על כך".
מה שמצחיק זה למרות שאתה פורח היום בקישור, המפנה בקריירה שלך החל כאשר ניסו אותך כמגן ימני בעונה שעברה.
"כן, אבל זה לא היה פשוט. הייתי פצוע בחודש וחצי שלפני ותורגלתי פעם ראשונה בתפקיד, עשר דקות לפני סוף האימון המסכם. לא חשבתי בכלל שאפתח בתפקיד הזה. אלי כהן בא אליי לפני המשחק ואמר לי: "אבי, יש לי בעיה בעמדת המגן הימני, אתה יכול לשחק?" אמרתי לו: "אלי, אני אשחק מה שתגיד לי" ומכאן זה התחיל. במחצית לא עמדתי על הרגליים. זה שינה לי את כל העונה. זה היה נקודת מפנה שבתור שמאלי באתי מימין. המשחק נגד מכבי פתח תקוה במושבה סלל את הדרך להתקפה. אכלנו את הדשא, כבשתי צמד וזה באמת מסוג המשחקים שקשה לשכוח גם ברמה האישית וגם הקבוצתית".
תהיה מוכן שוב להיות מגן?
"לא, לא רוצה לשמוע על זה. אני מעדיף לשחק בקישור. אני יכול להביא את היכולות שלו לידי ביטוי בהתקפה וזה בעצם משנה אותי. זה גם עוזר לקבוצה וגם עוזר לי להתקדם, לכבוש שערים ולהתקדם. מספרים זה מאוד חשוב לשחקן כדורגל ואני מאוד אוהב את התפקיד הזה ומרגיש שאני יכול להמשיך ולהתפתח בו".
מה החלק של אלי כהן בקריירה שלך?
"יש לו חלק משמעותי בקריירה שלי. אני זוקף לזכותו הרבה מאוד ממה שקורה לי היום. הוא שינה לי בעיקר את הראש על המגרש. לדעת שאני שחקן טוב ולהאמין בעצמי. שאני יכול להביא לידי ביטוי את היכולת שלי לא רק באימון ובהברקות, אלא לאורך זמן וביציבות, להביא מספרים ותוצרת. להיות רגוע כל הזמן, להיות רגוע כשאתה בהתקפה ולשחק עם ביטחון. יש חלק גדול גם לז'אן טלסניקוב, שאין אימון שהוא לא לוקח אותי לשיחה של דקה או שניים. התקופה הנוכחית היא מה שחלמתי ושאפתי. כששיחקתי והצלחתי בנוער, האמנתי שאני יכול להגיע לרמה כזאת. אם תשאל חברים מהכדורגל, הם יספרו לך שאני נהנה מהאימון ברמות מטורפות. שלא ייגמר לעולם".
אתה יודע שיכול לבוא בעל בית ולשפוך כסף על שחקני רכש. אתה חושב שתוכל להיות שחקן מוביל ודומיננטי גם בקבוצה כזאת, כמו ברק יצחקי לדוגמה?
"אני מאמין בעצמי, שאני יכול להיות שחקן מוביל ומשמעותי בבית"ר ירושלים חזקה וגדולה. הרבה שחקנים כאן לאורך השנים עזבו ואני שרדתי את כל מה שהיה כאן, וזה לא דבר פשוט. תמיד האמנתי ביכולות שלי ותמיד אאמין שאני שווה את הרמה הגבוהה ביותר. גם אם יביאו לכאן שחקני רכש ויבנו קבוצה חזקה ומצליחה, אני מאמין שאמשיך להיות שחקן מוביל ומשמעותי".
לא רק אתה פורח. המחזור שלכם בנוער מצליח. 6-7 שחקני הרכב בבוגרים.
"קובי מויאל, אריאל הרוש, שי חדד, מתן בראשי, שמואל קוזוקין, חן עזריאל. באמת משהו מדהים. עצם העובדה שהיה פה כסף גדול, גרמה לנו לצאת החוצה להשאלות ולצבור נסיון. הגלות הזאת נתנה הרבה כוח והחזירה את כולם מחושלים וטובים יותר. אם היית שואל אותי בגיל נוער הייתי אומר כבר אז ש-7-8 יגיעו לבוגרים. פגעתי כמעט בכולם".
באסיפות האחרונות, אלי כהן לא מפסיק להזכיר את נתוני הלחימה שלך במשחק בסכנין כקשר אחורי.
"זה לא עוד משחק. כל השבוע שלפני תורגלתי בהתקפה, באימון ביום שישי שמוליק קוזוקין, שאמור היה לפתוח קשר אחורי, לא היה כשיר. אלי בא אליי ואמר לי: "שמוליק לא כשיר, אתה שחקן כלבו ואני צריך אותך בקישור האחורי". איזה משחק זה היה. גם סכנין מול בית"ר, גם ירד המון גשם והיה קצב גבוה וזה מסוג המשחקים, שאתה בא אליהם כקשר אחורי ויודע שאם אתה לא חוזר הביתה עם סימנים כחולים ואדומים בכל הגוף, כאילו לא עברת את המשחק הזה. גם לפני המשחק וגם תוך כדי האמנו שהשנה קורה משהו אחר ואנחנו כן יכולים להוציא תוצאה טובה שם. עובדה שהתאוששנו אחרי הפתיחה ושלטנו במשחק".
אתה יודע שעוד 2-3 ניצחונות של בית"ר ויתחילו לדבר גם על אליפות.
"אני חושב שעדיין מוקדם לדבר על מטרות והצהרות. אנשים אמרו על בית"ר הזאת שהיא תהיה בתחתית ותרד ליגה, אז איך אפשר לשאול את זה היום? אני מאמין מאוד בקבוצה ובשחקנים שגדלתי איתם ועברתי איתם תקופה גדולה מהחיים שלי. אני מאמין שאני אגיע איתם לרמות גבוהות, אבל מבחינתי אנחנו צריכים קודם כל יציבות ולא לדבר על מטרות".
אתה מחכה לאלי טביב?
"אני מאוד רוצה שיגיע אדם שייתן יציבות כלכלית למועדון הזה. קשה מאוד להמשיך ולפתוח קיץ באי ודאות כזה. יהיה מחנה אימונים או לא? מי יהיה מאמן? היו פה מאמנים שלא קיבלו מה שרצו ופשוט הלכו וזה לא עושה טוב לאף אחד. חשוב מאוד שיגיע מישהו שייצב את המועדון ונפתח קיץ כמו שצריך. אפילו השנה שחקנים פתחו את העונה בלי לחתום על חוזים. בית"ר ירושלים זה מועדון שצמא מאוד למישהו שיבוא וייקח את הקבוצה. שוב, לי גם מאוד חשוב שיגיע מישהו ואני אוכל להמשיך בבית"ר ולא אהיה זה שצריך ללכת כדי להציל את המועדון".