הקיסר האחרון

ז'וליו סזאר הוא אדם רגיש. מעטים הכדורגלנים שצולמו בוכים בהזדמנויות רבות, והשוער הברזילאי מתקרב לשיא בנושא. אין פסול בכך – נהפוך הוא. צריך להסיר את הכובע בפני שחקן שלא מסתיר את האמוציות שלו ולא מתבייש בהן. חבל רק שבתקופה האחרונה יש לו יותר מדי סיבות להזיל דמעות. על המעבר לקווינס פארק ריינג'רס הוא עדיין לא מתייפח, אבל מישהו דאג לעשות את זה בשבילו עוד לפני משחק הבכורה שלו בקבוצה האומללה ממערב לונדון.

כולנו מכירים את הפארודיות הרבות על התקף הזעם של היטלר בסרט "הנפילה", והנה הדוגמה העדכנית ביותר ברוח התקופה. במתכון הדבקת כיתוביות סרקסטיות לשפה לא מוכרת נעשה שימוש נרחב, ועם היוודע דבר חתימתו של שוער נבחרת ברזיל במועדון הקטנטן בשלהי אוגוסט פרסם האתר Talksport את הקליפ הביזארי הבא, בו מתקשה ז'וליו סזאר לעכל את האסון שפקד אותו.

בפועל, הבריטים השנונים לקחו את תגובותיו של הברזילאי להפסד סלסאו להולנד ברבע-גמר המונדיאל האחרון. הפייבוריטית לזכייה הובילה מול הכתומים בבטחה עד הדקה ה-53, אז הגביה וסלי סניידר כדור פשוט למדי. ז'וליו סזאר טעה ביציאה, הכדור פגע בפליפה מלו וחדר פנימה. הכל התרסק מבחינת הדרום אמריקאים. כעבור רבע שעה נגח סניידר, השחקן הנמוך במגרש, את שער הניצחון, ובמחנה הברזילאי התקשו להשלים עם הפיאסקו. סזאר נשבר בראיון מול המצלמות והמשיך לבכות גם עם נחיתתו בריו דה ז'ניירו, בזרועותיה של אשתו הדוגמנית סוזאנה ורנר.

היום הקשה ההוא, ה-2 ביולי 2010, מהווה ללא ספק קו פרשת המים בקריירה של ז'וליו סזאר. לגביע העולם בדרום אפריקה הוא הגיע אחרי העונה הגדולה ביותר בחייו, עם זכיה בטרבל בלתי נתפס במדי אינטר. לא רק סקודטו חמישי ברציפות היה שלו, לא רק גביע איטליה שלישי במספר, אלא הוא הניף את גביע האלופות. חלקו של הברזילאי בניצחונות על צ'לסי בשמינית-הגמר ועל ברצלונה בחצי-הגמר היה עצום. ז'וליו השרה בטחון על החוליה האחורית המאורגנת בקבוצתו של ז'וזה מוריניו, והיה לדעת רבים אחד השוערים הטובים בתבל.

מסלול הנסיקה שלו היה מרשים מאז זכה עם ברזיל בקופה אמריקה על חשבון ארגנטינה בגמר הבלתי נשכח ב-2004. הטורניר הזה יישאר לעד רשום על שמו של אדריאנו, שכבש שבעה שערים, כולל שוויון דרמטי בתוספת הזמן נגד אלביסלטה שקבע 2:2. בדו-קרב הפנדלים הדף ז'וליו סזאר בזינוק פנטסטי את הבעיטה של אנדרס ד'אלסנדרו (האם מישהו זוכר שהוא היה מיועד פעם להפוך למראדונה החדש?), ראה את הניסיון של גבי היינצה טס מעל המשקוף וחגג את הגביע. אינטר, שהחליטה בעקבות הקופה להחזיר לשורותיה את החלוץ, שמה עין גם על השוער, וב-2005 הגיע ז'וליו סזאר לסן-סירו. מהר מאוד הוא הדיח מההרכב את פרנצ'סקו טולדו הוותיק, השתפר על בסיס שנתי, ובסופו של דבר זכה פעמיים בתואר שוער השנה באיטליה – תואר שהיה שמור בעשור הקודם בדרך כלל לג'יג'י בופון. באופן טבעי, העונה הסנסציונית של אינטר ב-2009/10 זיכתה אותו גם בפרס שוער השנה מטעם אופ"א.

אחרי הפאשלה הגדולה נגד הולנד, זה כבר לא היה אותו דבר. מובן שאסור בשום פנים ואופן להפיל על השוער הברזילאי את דעיכת ההישגיות של אינטר אחרי עזיבתו של מוריניו לריאל מדריד, אבל יציבותו נפגמה. את הדוגמא הטובה ביותר לכך קיבלו אוהדי נראזורי בשמינית-גמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן במרץ 2011. בדקה ה-90 במשחק הראשון בסן-סירו, שמט ז'וליו בעיטה שגרתית יחסית של אריאן רובן לרגליו של מריו גומז , ואינטר הפסידה 1:0. בגומלין העסק הפך להיות חמור אפילו יותר - שוב השמטה אחרי בעיטה של רובן, שוב שער של גומז. לא היה איש מאושר יותר מהברזילאי באליאנץ ארנה, כאשר אינטר המלהיבה של לאונרדו ביצעה מהפך מצוין וניצחה 2:3. "הטעות הזו הפחידה אותי" הודה ז'וליו אחרי שריקת הסיום, "מעולם לא שגיתי כך במשחק חשוב. רציתי לעזוב את המגרש וללכת חזרה למילאנו ברגל". וכן, גם כאן היו דמעות: "כאשר גוראן פאנדב הבקיע את שער הניצחון, התחלתי לבכות".

לא ידוע מתי בדיוק הבשילה באינטר ההבנה שנדרש ריענון בעמדת השוער, אבל העונה שעברה הייתה מתסכלת מכל הבחינות. את ההזדמנות לרכוש את סמיר חנדאנוביץ' אי אפשר היה לפספס. השוער הסלובני של אודינזה, כנראה הודף הפנדלים הטוב בעולם, עם אינסטינקטים נדירים על קו השער, נבחר על חשבונו של ז'וליו סזאר לשוער השנה באיטליה ב-2011. הברזילאי האריך במהלך עונת הטרבל את חוזהו במדי הנראזורי עד 2014, והמחשבה הראשונה שלו היתה להישאר ולהילחם על מקומו. "למה לי לעזוב? חנדאנוביץ' שוער נהדר, אבל הדבר הכי חשוב הוא לשמור על כבוד הדדי. אמשיך לעבוד קשה, והמאמן יבחר מי ישחק", הכריז ז'וליו סזאר בתחילת יולי. שבועות ספורים לאחר מכן, הוא כבר הפנים את חומרת המצב. הנשיא מאסימו מוראטי "עשה ג'סטה" והסכים לשחרר אותו ללא תמורה. בסוף יולי הרומן עם אינטר נגמר. היה זה רגע קשה, ואשתו סוזאנה אף יצאה למתקפה חזיתית על המועדון: "אינטר נהגה בחוסר כבוד בז'וליו אחרי כל מה שהוא עשה למענה".

בגיל 33 החל הברזילאי לחפש קבוצה חדשה, ולא היה מחסור בהצעות מעניינות. בדיוק להיפך – קבוצות רבות מאוד קושרו לשמו של ז'וליו סזאר, ובצדק. אמנם הוא כבר לא עמד בשורה אחת עם בופון ואיקר קסיאס, אך עדיין מדובר באחד השוערים הטובים והמנוסים בשוק. הראשונה שהוזכרה כמועמדת להחתימו היתה מילאן, אולם זה היה ככל הנראה ברווז עיתונאי. רומא היוותה אופציה ריאלית הרבה יותר, אבל היו שתי בעיות עיקריות. ראשית, דרישות השכר של הברזילאי היו גבוהות. שנית, מרטן שטקלנבורג ההולנדי היה אמור להישאר על תקן השוער הפותח באולימפיקו. המגעים הגיעו למבוי סתום, וגם את ההצעה של בשיקטאש דחה ז'וליו סזאר על הסף. הוא לא רצה להרחיק עד טורקיה. בשלב זה עלו לקדמת הבמה שתי היריבות הגדולות מצפון לונדון, טוטנהאם וארסנל.

אנדרה וילאש בואש מכיר את הברזילאי היטב – הרי הוא היה עוזרו של מוריניו באינטר ועבד איתו על בסיס יומיומי. אחרי שעסקת העברתו של הוגו לוריס נכשלה, פנה הפורטוגלי לאופציית ז'וליו, אולם התרנגולים נרתעו אף הם מציפיות השכר שלו. השוער דחה הצעה של 40 אלף ליש"ט לשבוע למשך שנתיים, ובסופו של דבר הגיע בכל זאת לוריס לווייט-הארט-ליין. במקביל, נפגש ז'וליו עם ארסן ונגר וראשי ארסנל, אך גם במקרה זה כלל לא היה ברור אם יגיע על תקן שוער ראשון, ומה יעלה בגורלו של ווייטק שצ'סני.

בינתיים החל ז'וליו סזאר להתרגל לרעיון המעבר ללונדון, וגם אשתו שמחה ודחפה למהלך. בעוד התרנגולים והתותחנים מתמהמהים, קווינס פארק ריינג'רס קפצה על המציאה. הקבוצה של מארק יוז נהגה כאן באופן מחפיר למדי. אחרי שנשארה בקושי בפרמייר-ליג בעונה שעברה, היא העיפה בקיץ את פדי קני האירי, שעשה עבודה כלל לא רעה, והחתימה את רוברט גרין מווסטהאם. האנגלי, שסוחב איתו טראומה גדולה אפילו יותר ממונדיאל 2010 מאשר ז'וליו, היה בטוח שהעורף ייבנה סביבו. הוא גילה את טעותו באופן מיידי. אחרי תבוסה ביתית 5:0 לסוונסי במחזור הפתיחה, החלו לפתע חיפושים אחר מחליפו. ז'וליו סזאר הסכים לחתום, וגרין הודח. משוער סגל נבחרת אנגליה, הוא הפך לשחקן ספסל בקבוצה החלשה ביותר בליגה. מצד שני, גם הברזילאי לא יכול להיות מאושר. הציפיות שלו היו שונות, בלשון המעטה.

ז'וליו סזאר לא ידע לאיזו ביצה הוא נכנס. הוא בכלל לא שמע על ק.פ.ר לפני שזו יצרה קשר עם סוכנו. לפי העדות שלו עצמו, הוא ערך חיפוש בגוגל וביוטיוב. "לא קראתי הרבה כי אני לא אוהב לקרוא", סיפר. ייתכן שהוא הסתנוור מהחוויה של רוברטו קרלוס באנז'י מחצ'קלה – האליל הברזילאי משמש במועדון הרוסי המתעשר בתפקיד המנהל הספורטיבי אחרי פרישתו. "באתי לכאן כי אני חושב על עתידי אחרי שאסיים את הקריירה", הודה, "דיברתי עם ארסנל, והייתי שמח מאוד לשחק בשורותיה, אבל בשנייה האחרונה העדפתי את ק.פ.ר". לפני המעבר, הוא נפרד בסוף אוגוסט מאינטר, וגם כאן בכי לא היה חסר.

כדי להבין את חוסר ההבנה הבסיסית של השוער לפני קבלת ההחלטה, די להקשיב להתבטאויותיו. "אני רוצה לסיים בין ארבע הראשונות בפרמייר-ליג, להעפיל לליגת האלופות, ובסופו של דבר לזכות באליפות. אין לי ספק שזה אפשרי. לפני כמה שנים איש לא האמין שמנצ'סטר סיטי תוכתר כאלופה. צריך לשאוף ולחלום, כי חלומות מתגשמים". האוהדים בממלכה צחקו כאשר שמעו זאת. "לופטוס רואד קטן יותר מסן-סירו, אבל אהבתי את האצטדיון", הוא הוסיף.

איש לא מאשים את ז'וליו סזאר בפתיחת העונה הקטסטרופלית של ק.פ.ר, שעדיין מחפשת ניצחון ראשון, הפסידה במחזור האחרון 3:1 לסאותהמפטון וצברה ארבע נקודות ב-12 משחקים. הברזילאי דווקא מפגין יכולת סבירה ביותר. אבל החבר'ה של Talksport צדקו. המעבר, שהתבסס על מחקר שטחי באינטרנט ורשמים לא מציאותיים, נראה בימים אלה גרוטסקי. מי יודע, אולי באולד טראפורד הוא יחזור לעשות כותרות מהסיבות הנכונות. מצד שני, צריך לזכור שבתיאטרון החולמות ז'וליו סזאר הפסיד אפילו עם אינטר.