האם זו תחילתו של עוד משבר?

עומר דמארי, קלאב ברוז', עמוד ענן, ננאד מרינקוביץ'. מכבי תל אביב ממשיכה להוכיח שמאחורי כל קיץ לוהט מידרדר לו כדור שלג. העונה, הכל אמרו ואומרים, זו מכבי אחרת. צוות אחר, מנטליות אחרת. אפילו האוהדים נרתמו - מתי ראיתם הפסד בדרבי וסטוץ בבלגיה שנבלעים כל כך מהר על ידי הקהל התובעני בארץ. בשבת הקרובה רמת השרון גאה לארח, ומדובר בקבוצה שאכן גאה לארח - החבר'ה של קורצקי עדיין לא הפסידו בבית למכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל תל אביב. אז נכון, הכל עדיין שקט יחסית, אבל אם הצהובים לא ילקטו שלוש נקודות בשבת, גם עונת 2012/13 עלולה להזכיר נשכחות. כדי להבין כמה צריך להתרגש משני ההפסדים של מכבי תל אביב, חזרנו למשברי עבר שחיסלו לקבוצה עונה, לראות האם אפשר לזהות כאן את אותם סימנים.

מה קרה?

ריאל מדריד יכולה לנוח, כך בונים גלקטיקוס. ג'ובאני רוסו, אייל ברקוביץ' ואפילו אבי נמני חזר מגלות ירושלים. במסיבת העיתונאים החגיגית הקוסם הצהיר על דאבל ושאין מה להתבייש. אבל היה הרבה על מה. בעיקר על גאווה שקרית. מסיבת עיתונאים פומפוזיות, קבוצה שנבנתה כדי למכור מנויים ולא כדי לשחק כדורגל וחולצות אליפות שנתפרו עוד במחזורי הפתיחה.

זה דווקא נפתח גלקטי. 0:1, של נמני - אלא מה - על בית"ר ירושלים במחזור פתיחה גועש בטדי. 0:2 בדרבי גדול (חליס עצמי, ונמני - אלא מה) השלים שש משש והכל המשיך להיות ורוד. ואז בא המחזור השלישי. פבריציו קרבאליו וכפר סבא ניצחו את מלחמת הכוכבים וה-0:0 הביתי נגד נצרת עילית ומוטי איוניר הוציא את כל השדים מהבקבוק. במחזור ה-13, מול בית"ר ירושלים, מכבי עוד הובילה 1:2, אבל אז הגיעו אבירם ברוכיאן וברק יצחקי, שכבשו פנינים שהראו למאמן ניר קלינגר את הדלת.

העונה הסתיימה בכישלון נחרץ, מקום שישי עם 44 נקודות, 31 נקודות מהאלופה מכבי חיפה.

למה זה קרה?

אחרי אחד ממשחקי הכנה במחנה האימון, ניגש לירן שטראובר לחדר, תפס את גדי ברומר וסגר את הדלת. "משהו לא דופק במשחק שלנו", אמר השוער לבלם העבר. "משהו תקוע, במיוחד בחלק ההתקפי". שטראובר ניבא נכון. היום, שבע שנים לאחר מכן, הוא מבין זאת אפילו יותר.

"התלכיד של השחקנים פשוט לא התאים", אמר השוער השבוע. "הביאו יותר מדי שחקנים שישבו על אותן משבצות. הבנייה לא היתה נכונה. היתה בנייה ראוותנית. לא היה איזון". ממש לא היה. אבי נמני הרים הרבה ידיים באוויר לאות עצבים, ואייל ברקוביץ' הלך להתחבר לתניני חמת גדר.

שטראובר ניגש לנקודה השנייה. "הקהל, בזמנו, לא נתן לנו רגע אחד של חסד", הוא אומר. "הקהל של מכבי תל אביב מאוד דומיננטי בהצלחה שלה ומאוד דומיננטי בקריסה שלה. זה קהל אדיר שיכול לקחת קבוצה לאליפות ויכול להפיל אותה בדרך. אנחנו, באותה עונה, לא הרווחנו אותו".

האם זה יקרה?

"נשארתי קצת מעורה בעניינים למרות שעזבתי", מספר שטראובר, "ואני יכול לומר שהאווירה סביב הקבוצה שונה. היא נבנתה מאוזן יותר מבחינת סגל וכך גם המנטליות. הלך הרוח שונה. אין הרגשה של התפרקות ואין הרגשה של פאניקה. גם אחרי ההפסד לבני יהודה. והקהל", הוא מגיע לעסק, "הקהל של מכבי תל אביב פשוט התבגר. הבין שמכבי צריכה אותו, ואם הוא ימשיך לתמוך ככה אני לא רואה איך מכבי לא תזכה באליפות העונה".

מה קרה?

רן בן שמעון, מלפפון האימון הכי נחשק בשוק מאז ועד היום, הגיע לקרית שלום עם ציפיות גדולות רק כדי לארוז מוקדם. העונה התחילה עם 1:2 על בני יהודה, אבל מאז בעיקר היה רע. הפסד ביתי לנתניה (ביוואן פרנסמן, דקה 88) במחזור החמישי, תיקו ביתי מול הכח עמידר, הפסד למכבי חיפה ואפילו לאקסית מקרית שמונה, גמרו את החלום (ההוא) של רב"ש - בטעות שכנראה במכבי מצטערים עליה עד היום. אבי נמני ("יש לי הרבה מה להפסיד") מונה לג'נרל מנג'ר, אבל גם תחתיו זה לא נהיה טוב יותר.

העונה הסתיימה בבינוניות מרגיזה. מקום שישי עם 44 נקודות, 23 נקודות מהאלופה מכבי חיפה.

למה זה קרה?

"הסיפור התחיל טוב", נזכר יוסי שבחון, אז שם וכיום בנתניה, שכבש את השער הראשון של הקבוצה באותה עונה. "רן רץ באותו זמן עם שחקנים קבועים והגרעין הזה פשוט לא היה מספיק טוב. ואז, כשנהיה קצת קשה, היו חייבים לגלות כלפיו הרבה יותר סבלנות. במכבי היו אז ציפיות של הכל או כלום ובכדורגל זה לא צריך להיות ככה. בעונה שלפני בקושי נשארנו בליגה, וכבר רוצים אליפות? זה לא קורה. ההנהלה ומי שהיה אחראי אז עשו החלטה שגויה מאוד. היו חייבים לחכות". כמו שבחון, כך כמעט כל אדם במערכת הצהובה, וגם כל אוהד. כולם בטוחים שם, שאם רב"ש לא היה הולך במחזור השמיני, ארון האליפויות של מכבי תל אביב היה צפוף יותר כיום.

שבחון נפצע בראש באותה עונה והחמיץ משחקים רבים. הרבה דברים נמחקו מאותה עונה, אבל את אבי נמני מגיע לבקר אותו בבית החולים הוא זוכר. הוא זוכר עוד יותר את הבשורה שרב"ש פוטר. הוא היה בבית, בשיקום, והופתע. גם כשחזר מהפציעה, לא זיהה קבוצה טובה יותר. "כשרן הלך היה פשוט סלט מבחינה מקצועית, אנדרלמוסיה. אבי קיבל את הקבוצה משום מקום, לא היה מוכן לזה, לא חשב באיזו שיטה משחקים. הוא רק פרש ממשחק, בחיים לא היה מאמן וכבר ביקשו ממנו להיכנס לתפקיד הזה. בלאגן".

שבחון מבקש להתעכב על נקודה שחוזרת לא מעט במועדון הצהוב. "מקצועית, הקבוצה לא היתה טובה מספיק מלכתחילה", הוא מודה, "ובכל זאת, רמת הציפיות היתה הזויה. גם אחרי הפיטורים, כשאספו את השברים מהקבוצה הזו, חשבו שהיא צריכה לקחת אליפות. לא ייאמן".

האם זה יקרה?

"השנה מכבי קבוצה הרבה יותר טובה, וגם רואים עד כה שיש סבלנות", אומר שבחון, "מדובר בקבוצה מצוינת שתרוץ עד הסוף. אני בטוח. מצפים מהקבוצה לקחת תואר, והפעם בצדק. מכבי לא תוריד את הרגל מהגז, וביחד עם הפועל תיאבק על האליפות".

מה קרה?

מיטש גולדהאר, והדאבל של הפועל תל אביב בעונה שלפני, גרמו למרוץ חימוש שלא היה כמוהו אפילו במכבי תל אביב. הפנקס נפתח, היד רשמה. הצ'קים פוזרו ברחבי הגלובוס והביאו את קולאוטי, אלברמן, יצחקי, עטר, מדוניאנין, פאביצ'ביץ', ראנגלוב ומי לא. מכבי נראתה נוצצת, הכי נוצצת, אבל גם זה לא הספיק.

רבים טוענים שלמרות הסגל החדש לגמרי, לולא פציעת ברק יצחקי במחזור הראשון מול מכבי חיפה, הכל היה נראה אחרת. "ב-25 דקות עם יצחקי זה לא היה כוחות לטובת מכבי תל אביב", היטיבו לסכם בצד הצהוב, "ביתר המשחק זה לא היה כוחות לטובת מכבי חיפה".

הסדקים הראשוניים נגרמו בנובמבר, עם הפסד 3:1 לעכו בעילוט ומפלה ביתית מול קרית שמונה. אבל המסמר הגיע בינואר. יותר נכון, שלושה מסמרים. טאלב טואטחה, אייל גולסה וולדימיר דבאלישוילי עשו 0:3 ירוק בקרית אליעזר, ומכבי חיפה הדליקה את הנורה בקנדה. הופ, שיחת טלפון, ואבי נמני, יוסי מזרחי ואיציק עובדיה היו צריכים לחפש משרוקית חדשה.

העונה הסתיימה עם מקום שלישי, 60 נקודות, 20 פחות מאשר לאלופה מכבי חיפה.

למה זה קרה?

"היתה לנו קבוצה חדשה לחלוטין", פותח העוזר עובדיה בנאום ההגנה. "בניית הקבוצה היקרה הזו יצרה ציפיות שהיה קשה לעמוד בהן. היה חוסר סבלנות משווע. אין לי ספק שאם אנחנו היינו מפסידים דרבי ובשבוע לאחר מכן מפסידים לבני יהודה, היו מעיפים אותנו הרבה קודם. אסור לשכוח ששיחקנו כדורגל הרבה יותר אטרקטיבי ממה שמשחקים היום. שאף אחד לא יתבלבל, עזבנו קבוצה במקום שלישי, זה לא כמו ראובן עטר ומכבי חיפה – שגם אותו, אגב, לא היה צריך לפטר".

עובדיה, כיום במחלקת הנוער של מ.ס. אשדוד, אכן נוגע בנקודה רגישה. עד העונה גולדהאר היה קל מאוד על ההדק. תוך שנה קלנדרית שני מאמנים הלכו הביתה בבום, ודרך חדשה נטוותה רק כדי לפנות מקום לדרך חדשה אחרת. עובדיה טוען שהצוות של אותה עונה במכבי לא קיבל שום חלקיק של סבלנות מהבוס. "היו סיטואציות לא נוחות מולו", טוען עוזר המאמן הצהוב לשעבר. "כשהבנו שהאריס מדוניאנין זה לא האיש עבורנו, לא בסגנון, לא ביכולת ובטח שלא בהתנהגות, רצינו להעלות אותו ליציע. גולדהאר לא אהב את זה, אבל נמני היה קשוח, מיליטנטי וידע לעמוד על שלו. זה בסופו של דבר לדעתי מה שהוביל אותו החוצה".

עוד נקודה בעונה ההרוסה ההיא, לטענת עובדיה, היא החוזים הכבדים והארוכים. "כשאתה עומד מול שחקן סורר שמקבל יותר מדי כסף ליותר מדי שנים במועדון, הוא לא נותן את המקסימום ואין הרבה מה שתוכל לעשות לו", הוא אומר. "לא כולם הם גל אלברמן, שנשאר מקצוען ושאפתן בלי קשר לגודל החוזה שלו".

עובדיה, והוא לא היחיד בצוות ההוא, בטוח שאם מכבי לא היתה שולחת אותם הביתה, האליפות היתה מגיעה תוך עונה או שתיים. "תראו מה יוסי מזרחי עושה באשדוד, עם פחות מ-10 אחוז תקציב", הוא אומר. "מתלהבים יותר מדי ממה שקורה העונה. אם אנחנו היינו חושבים לשחק עם שלושה קשרים דפנסיביים, היינו חוטפים בראש. העונה בא מישהו שמשחק נטו על תוצאה, משחק כדורגל מכוער. מול אשדוד הם לא הגיעו לשער מחצית שלמה. מול בני יהודה אוסקר הוציא חלוץ במחצית, בפיגור, כדי להכניס קשר אחורי. אתה קולט איזה שריקות בוז היינו מקבלים על החלטה כזו? זה בלתי נתפס".

האם זה יקרה?

עובדיה מבקש לפתוח במשל: "לואיס אנריקה הגדול, שאימן בברצלונה B ולא בנוער, הגיע לרומא בעונה שעברה. הוא הביא איתו ים מאמנים ספרדים וים שחקנים, ניסה לשחק את הכדורגל שלו. מה שיצא זה שרומא לא הגיעה לאירופה לראשונה אחרי שנים רבות. אתם מבינים? המעטפת לא מבטיחה כלום. אוסקר הוא מאמן מוכשר, אבל אחד שמעולם לא עמד בלחצים".

למרות זאת, עובדיה חושב שיש סיכוי לא רע לצהובים השנה. "היום יש סבלנות גדולה יותר, כי הבינו שאין קסמים ותרופות פלא", הוא אומר. "מכבי תל אביב שבעה משינויים כי למדו שם שהשינויים לא מביאים בשורה, לשמחתו של אוסקר. הליגה גם חלשה, אין אלטרנטיבות. חיפה בתחתית, הפועל מג'עג'עת גם כשהיא מנצחת. המערכת שקטה, סגורה בפני התקשורת. צורת הניהול והעבודה הפיזיולוגית מצוינת. גם הקהל משדר סבלנות, אין לי מושג למה. אולי אוהבים שם את הרעיון של מאמן זר, למרות שהכדורגל שלו מצחיק – הפוך ממכבי תל אביב האמיתית. אליפות? יש סיכוי טוב. אבל זו לא הדרך. האימונים, הגישה, המנטליות – אני מכבד. אבל כדורגל? מה יש פה? אין פה כלום".

מה קרה?

חושבים שהקיץ האחרון היה שקט? תחזרו שנה אחורה. מוטי איוניר תכנן עונה ראשונה מלאה כמאמן ראשי בצהוב. אחרי ששבר ארנק בעונה הקודמת, גולדהאר נתן לאיוניר פרוטות (דיא סבע ורפי דהן), והקואץ' החדש ניסה לשמור על מה שיש ופתח בקמפיין "מהפכת הצעירים". כל בוגר מחלקת הנוער סומן בכוונת והתקדם לטופ. בהתחלה זה עבד, עבד יופי, אבל אז קרה מה שתמיד קורה למכבי תל אביב בעשור האחרון.

זה התחיל הכי טוב שיש. 12 מ-12, 1:11 בשערים. אבל אז מכבי תל אביב יצאה למשחק חוץ מול רמת השרון, ואתם כבר יודעים מה רמת השרון עושה כשהיא מארחת קבוצה גדולה. תומר סויסה, ברוך דגו ומשה אבוטבול חגגו על הצהובים ופינצ'רו עוד בלון. אבל זה לא נגמר שם. מכבי יצאה לבאר שבע והסתדרה שם יפה עם 1:4, בדרך לכמה מחזורים של גמגום. במחזור ה-11 כדור השלג הפך לסערה של ממש. הפסד לבית"ר, תבוסה בעכו, מפלה בדרבי והשפלה מול הפועל חיפה סגרו את הסיפור. גם איוניר קיבל את ה"ער?" מטורונטו, עוד עונה טואטאה בספרי ההיסטוריה.

זה נגמר במקום השישי, עם 55 נקודות, 18 פחות מאשר לאלופה עירוני קרית שמונה.

למה זה קרה?

"הקבוצה לא ידעה להתמודד עם הפסדים, לא ידעה להתמודד עם משברים", אומר שחקן ששיחק שם בעונה שעברה. "פתחנו מושלם ואז, ברגע שההפסד הראשון בא, ידעת שזהו זה. היתה בעיה אדירה בהתמודדות מול התקשורת. כל ריב קטן יצא החוצה ותפס ממדים מפחידים".

והיו לא מעט כאלה. את הקללה שסינן ברק יצחקי אחרי השער מול הפועל פתח תקוה כולם זוכרים. גם את הצרחות של אלירן עטר על קונאטה בסטוק. גם את הסינונים של יואב זיו לאיוניר כשהמגן הוחלף בדקה ה-27 מול בית"ר ירושלים. גם את הייבוש ההזוי של אלברמן. ואיך לא, גם את מדוניאנין, שעשה שבוע רע-שבוע רע מאוד. גם את "נאום החרא" של איוניר, שסימן כנראה את תחילת הסוף. הלחץ חלחל. מספיק לראות כמה חילופים מוקדמים וכפולים עשה המאמן, כדי להבין את מידת הפאניקה בסיר הלחץ הצהוב.

"אז היו מדברים על כל אירוע שבועיים", טוען השחקן, "והיום שתי דקות. לא היה אצלנו איש כמו ג'ורדי קרויף, שייתן את השקט וישאיר לכלוכים בפנים. אם עטר עושה משהו לא בסדר העונה זה נסגר תוך יום בגלל ג'ורדי. בשנה שעברה לא היה את זה. כשעטר הסתבך מול מכבי חיפה עם הבקבוק, מישהו נתן לו גב? אף אחד. היום יש לאלירן גב מכל הצוות. היו גם יותר מדי ויכוחים בין מוטי לשחקנים הוותיקים וכולם הפכו את זה לשיחת היום".

האם זה יקרה?

"כיום זו מכבי אחרת", הוא אומר. "ג'ורדי מטפל ומסנן הכל, לא נותן לעסק להתפרק. אם בעונה שעברה היינו מפסידים דרבי וגם בשבוע שאחרי, היה תוהו ובוהו. כאוס. תראו איזה שקט היום, דברים ממשיכים כרגיל כאילו כלום לא קרה. גם ההתמודדות מול התקשורת שונה בהחלט. דברים שקרו אז לא יכולים לקרות העונה".

שבת. 20:00. רמת השרון. האם מכבי תל אביב באמת מסוגלת להרוס לעצמה עוד עונה מבטיחה?

לטוויטר של אורן יוסיפוביץ
מייל: orenjos@walla.co.il