שחקן הבית הוותיק ביותר של קריית שמונה בן בן זקן (30) עוזב את הקבוצה. השחקן שלובש הכי הרבה זמן את המדים הכחולים החליט לעזוב את הבית אחרי 14 שנה בקבוצת הבוגרים של המועדון, ואם כוללים גם את מחלקת הנוער, מדובר בקריירה שנמשכת 20 שנה במועדון הצפוני. הקשר, ששימש כקפטן למעלה משבע שנים, היה שותף לרגעים ההיסטוריים במועדון הצפוני, כולל העלייה מליגה א' ללאומית ולליגת העל, הזכייה הראשונה בגביע הטוטו וכמובן האליפות ההיסטורית.
בעונה האחרונה לא זכה בן זקן לדקות משחק, וזו הסיבה שהובילה אותו לעבור לאסי גלבוע מליגה א'. במועדון החליטו שלא לעמוד בדרכו של השחקן, אך התאכזבו לשמוע על ההחלטה, שכן מדובר באחד הסימנים המשמעותיים בזהות של קרית שמונה.
בן זקן נפרד היום (חמישי) באופן רשמי מחבריו לקבוצה, שאמרו: "זה לא רגע קל עבורנו. בני הוא בשבילנו חלק בלתי נפרד מהמועדון. מעבר לפן המקצועי, הוא אחד מעמודי התווך של החדר הלבשה ולא סתם הוא מכונה הפסיכולוג. הוא תמיד עוזר, מייעץ ותומך. אין ספק שהקבוצה לא תהיה אותו דבר בלעדיו. עם זאת אנחנו בהחלט מבינים את ההחלטה שלו לאור העובדה שהוא לא זוכה לדקות משחק".
מכתב הפרידה של בן זקן מקרית שמונה
עירוני איתוראן קרית שמונה, רציתי להגיד תודה. הייתה לי זכות להיות שותף למועדון שפילס לעצמו את הדרך מליגה א' לצמרת הכדורגל הישראלי. ברצוני לציין שההחלטה לעזוב את הקבוצה הייתה קשה עבורי, אך יחד עם זאת מתבקשת. מעבר לכך, ההחלטה היא שלי ואני שלם עם זה. בתקופה האחרונה אני לא משחק והפער בין השחקנים שמשחקים לביני רק הולך וגדל.
החלטתי בצעד אמיץ לעזוב ולהתמודד עם האתגר, החלטתי להפקיד את הקריירה שלי בידיי וברגליי. אני עובר לשחק באסי גלבוע, מועדון חם שאני מאמין ומקווה שהוא צריך אותי כמו שאני צריך אותו. אין ספק שהייתה לי תקופה מדהימה בקרית שמונה. הייתי שותף לארבע עליות ליגה, ארבע זכיות בגביע הטוטו, אליפות והשתתפות במפעלים האירופאיים.
נכון שהיו תקופות שהייתי דומיננטי יותר, אך תמיד האמנתי שיכולתו של מנהיג ומוביל נמדדת ביכולתו להיות לעיתים מובל ולאפשר לעניינים לזרום ולאחרים להתקדם. בנוסף נמדדת הקרקע שנשארת אחריו, ולראיה בשנים האחרונות צעירים, רובם מבית, עשו ועושים התקדמות אדירה וכובשים פסגות אישיות שעד לא מזמן היו בגדר חלום.
לעולם לא הרגשתי שזה בא על חשבוני, אלא הייתי שותף לדרכם, השתדלתי תמיד לעזור ולתמוך מנסיוני. חדר ההלבשה היה בעיניי תמיד דבר מרכזי, לעיתים הייתה לי תחושה שאנשים ממש מתארחים אצלי בבית, והם צריכים לקבל יחס חם, אוהב ובעיקר הרבה שמחת חיים. אני משאיר מאחוריי מעבר לחוויות ורגשות גם הרבה אנשים טובים ויקרים. אני רוצה לומר תודה לאיש יקר, איזי שרצקי, שבזכות האומץ שלו לחלום הכי רחוק וגבוה, זכיתי גם אני להגשים את חלומותיי. תודה אישית לאיש מדהים, שהערכתי אליו לא נמדדת במילים.
תודה גם לשחקנים, לצוות המקצועי, הניהולי, הטיפולי ואנשי המשק. וכמובן לקהל שליווה אותי ותמך בי שנים ארוכות. תודה והצלחה מכל הלב לקבוצה בהמשך דרכה.