אהבה ממבט ראשון. אוהדי פאלרמו לא ישכחו את צהרי ה-11 לנובמבר. בכל זאת, לא בכל יום מתאהבים ועוד בבחור כל כך צעיר. פאולו דיבאלה, מספר תשע בורוד, חורר את הרשת של סמפדוריה עם שתי בעיטות נהדרות ברגל שמאל האימתנית שלו, בדקות 52 ו-71 וסידר לרוסנרו ניצחון שני בלבד העונה, 0:2. בדקה ה-91 הוא הוחלף לטובת סטנדינג אוביישן והקהל המקומי באצטדיון רנצו בארברה הרעיף על ילד הפלא החדש את כל האהבה שרק אפשר. ובכל זאת, קשה להאמין שרבים מבין 13 וחצי אלף באי האצטדיון יודעים כמה דיבאלה זקוק לאהבה הזו.
"התכשיט", כמו שמכונה בערך כל כוכב ארגנטינאי צעיר, נולד ב-15 לנובמבר 1993, בעיירה הקטנה לגונה לארגה, פרבר של העיר קורדובה. הוא החל להתרוצץ על מגרשי הכדורגל בגיל צעיר ומהר מאוד היה הרבה יותר טוב מכל שחקן אחר באזור, עד למעבר הבלתי נמנע לאינסטיטוטו דה קורדובה, אחת משתי הקבוצות הגדולות של העיר לצד בלגראנו.
במאמר בשם "הילד הגדול", כתב עליו העיתונאי המקומי הרנן לאורינו: "הוא בטוח נולד ככה. עם הקול העמוק הזה, ככה הוא יצא מהרחם של אליסיה, אמא שלו. הוא היה גבר לפני שהיה תינוק, הוא פירפר את אחיו מריאנו בחצר הבית עוד לפני שלמד ללכת, הוא החל להתווכח עם אביו אדולפו עוד לפני שהוא קרא לו 'אבא' בפעם הראשונה. פאולו דיבאלה חי בקצב מהיר".
ואכן, הכל הלך נהדר לדיבאלה, שהתקדם ללא הרף במעלה הקבוצות של אינסטיטוטו. הכל הלך נהדר, עד לערב אחד, כשהיה בן 15 וראה את מריאנו מגיע במהירות לכיוונו באמצע אימון. אחיו הגדול של פאולו הוציא אותו מהמגרש, לקח אותו לפינה שקטה וסיפר לו שאביהם הלך לעולמו. "אני יודע שאבא שומר עליי מלמעלה", סיפר דיבאלה, "הייתי רוצה שהוא יהנה איתי מכל מה שעובר עליי, אבל אני יודע שבלעדיו לא הייתי כאן ואני מודה לו ולאמא שלי על כל התמיכה שהם נתנו לי".
הטראומה הזו שינתה את מסלול חייו של דיבאלה, שהבין שהכישרון לבדו לא יספיק, עכשיו כשהוא צריך להיות גם אחד המפרנסים בבית. לכן, הוא ארז את החפצים, עזב את לגונה לארגה ועבר לגור ב'לה אוגוסטינה', מתחם האימונים של הקבוצה, מה שהקנה לו בדיעבד את הכינוי המרתק הרבה יותר "הבחור מהפנסיון", שכן הוא העביר את כל ימיו בתוך אותו מתחם ולא הפסיק להתאמן. "ב-15 השנים שאני עובד עם שחקני נוער לא ראיתי דבר כזה. הוא השחקן הכי טוב שפגשתי", אמר מאמנו דאז פרנסיסקו בוטלר, שהפך אותו מפליימייקר למספר 9, חלוץ לכל דבר.
צפו במיטב הביצועים של דיבאלה מאינסטיטוטו:
הצ'אנס הראשון בקבוצה הבוגרת הגיע באוגוסט 2011, שלושה חודשים לפני יום הולדתו ה-18 של דיבאלה וממש כמו אוהדי פאלרמו, גם עבור אוהדי ה'לה גלוריה' זו הייתה התאהבות מהירה מאוד. אינסיטוטו שיחקה בליגה השנייה בארגנטינה והילד זכה לבמה ופרח.
בעונתו הראשונה והיחידה במדי הקבוצה הבוגרת של אינסטיטוטו, דיבאלה שבר מספר שיאים מדהימים, אשר רובם היו שייכים קודם לכן למריו קמפס, גיבור הזכייה במונדיאל 1978 והאליל הקודם של הקבוצה. הוא הפך לכובש הצעיר בתולדות הקבוצה, כשמצא את הרשת כבר במשחק השני בקריירה, בחוץ מול אלדוסיבי. הוא היה לשחקן הצעיר בתולדות המדינה שפתח ב-38 המשחקים הראשונים בקריירה שלו. הוא הפך לשחקן הראשון בהיסטוריית הקבוצה שכבש פעמיים שלושער בעונה אחת והפך לשחקן הראשון של הקבוצה שכובש בשישה משחקים רצופים. הוא כבש 17 שערים ב-40 משחקים והכל, בעונת הבכורה שלו וכשהוא עדיין מתבקש על ידי בית הספר התיכון להביא פתקים על כל היעדרות, כולל נסיעות כאלה ואחרות עם הקבוצה למשחקים ברחבי המדינה.
אחרי השלושער השני שלו, אותו כבש כבר ב-25 הדקות הראשונות של משחק החוץ מול ספורטיבו דסמפראדוס מסן חואן, דיבאלה הוכיח שהוא כבר מוכן שייך לאירופה, אבל ארגנטינה ממש לא. כמו כל שחקן ביבשת הישנה שכובש שלושער, דיבאלה לקח עימו את כדור המשחק למזכרת, אלא שבעודו עומד ומתראיין לתחנת הטלוויזיה ששידרה את המשחק, הגיע אחד מאנשי המשק של הקבוצה המקומית, החל לנזוף בו ולבסוף לקח ממנו את הכדור, אולי כסוג של נקמה על הקונצרט שהילד סיפק. בכל מקרה, סוף טוב הכל טוב ושופט המשחק נכנס לחדר ההלבשה של אינסטיטוטו והעניק לדיבאלה את הכדור.
באופן די טבעי ולמרות שמדובר רק בליגה השנייה בארגנטינה, מערכי הסקאוטינג של מיטב הקבוצות באירופה לא פספסו את הסקורר המופלא הזה, שכובש בעיקר ברגל שמאל ומפגין התמצאות על ברחבה. הרבה כינו אותו "סרחיו אגוארו החדש", אבל לאחרים הוא הזכיר ארגנטינאי אחר, שמשחק בברצלונה וגם כן מרבה לכבוש ברגל שמאל.
אינטר התנפלה ראשונה וסוכנו של דיבאלה הודה כבר בינואר שהוא נפגש עם ראשי הנראזורי ואף הצהיר שהם כבר הגישו הצעה ויקבלו עדיפות על פני מילאן, מנצ'סטר סיטי וריאל מדריד, שרדפו אף הן אחרי השחקן. אלא שהעסקה עם האיטלקים נפלה, בין היתר בגלל השחקן, שהבהיר: "לפני שאני עוזב לאירופה, אני רוצה לשחק באחד המועדונים הגדולים בארגנטינה, בליגה הראשונה. זה חלום שיש לי מאז שאני ילד קטן".
אלא שיום אחד, לקראת סוף אפריל, יצא לפתע נשיא פאלרמו השערורייתי מאוריציו זמפאריני בהודעה מפתיעה: "דיבאלה שלנו. חטפנו אותו מאינטר, פריס סן ז'רמן וצ'לסי". באינסטיטוטו, שהייתה נתונה באותם ימים במאבקי שליטה בתוך המועדון בין חואן באררה, נשיא המועדון, לבין מספר אנשים שניסו להדיחו, לא אהבו את ההודעה הזו, בלשון המעטה: "לבאררה לא היה אישור או זכות למכור את דיבאלה", אמר עוד באותו ערב מזכ"ל הקבוצה חוסה טאוס, "אני באמת מופתע מההודעה ובאררה יצטרך לתת תשובות למשטרה לגבי המעשים שלו. ניקח אותו לבית המשפט על מה שהוא עשה כאן. דיברתי עם אימא של פאולו והיא מבועתת. בלי הסכמת המשפחה, לא תהיה עסקה".
אם כן, דיבאלה שוב נותר בקורדובה והמירוץ נפתח מחדש. בתחילת יולי, מנצ'סטר סיטי הייתה בטוחה שהוא בכיס שלה ומכל רחבי היבשת, השמועות לא הפסיקו לזרום לגבי עתידו של השחקן. בסופו של דבר, מי שקנתה את הזכויות על השחקן הייתה חברת השקעות אנגלית בשם 'פנסי היל לימיטד', שניהלה משא ומתן מחודש עם פאלרמו, דווקא היא מכל קבוצות הפאר שרצו את השחקן ולבסוף גם מכרה אותו, בעסקה שלא מצאה חן בעיני רבים בארגנטינה.
הדברים רק הלכו והסתבכו. ב-20 ביולי הודיעה פאלרמו, בפעם השנייה, שדיבאלה שחקן שלה, אבל אינסטיטוטו טענה שהיא לא קיבלה את התשלום שהובטח לה על סך שלושה מיליון יורו ואיימה בפנייה לפיפ"א. בינתיים, העונה בסרייה A החלה, השיחרור הבינלאומי מארגנטינה לא התקבל ופאלרמו לא הצליחה לרשום את השחקן עד ל-31 לאוגוסט, היום האחרון של מועד ההעברות. ברגע האחרון הדברים הסתדרו ודיבאלה ניצל מארבעה חודשים ביציע, שהיו נגזרים עליו אם לא היה נרשם.
אחרי כל הבלאגן הזה, הילד היה צריך להתפנות גם לכדורגל ועוד במדינה חדשה ובאחת הליגות הקשות בעולם. אחרי חודשיים בלי כדורגל, דיבאלה עלה ל-32 דקות בתבוסה של הרוסנרו 3:0 מול לאציו ולא ממש הצליח להותיר חותם. בחודשיים הבאים הוא מיעט לקבל הזדמנויות, חוץ ממשחק אחד בו פתח מול טורינו (0:0) ואז הגיע היום הגדול נגד סמפדוריה.
לאחר הצמד, המאמן ג'אן פיירו גאספריני חגג: "הוא מוכשר ואני בטוח שההצלחה לא תעלה לו לראש. הוא הוכיח שיש לו יכולת להיות משמעותי בקבוצה שלנו, הוא יודע לכבוש, הוא מהיר ויכול להכריגע משחקים". אלא שמיד לאחר מכן, המאמן צינן מעט את ההתלהבות: "לפי הדרך בה אני רואה את הדברים, הוא לא יכול לשחק לצד פבריציו מיקולי". כרגע, החלוץ האיטלקי פצוע ודיבאלה מקבל את ההזדמנויות, אבל לא ברור אם זה יקרה גם בהמשך הדרך, כשמיקולי יהיה כשיר וצפוי לקבל עדיפות בזכות היותו אליל מקומי ושחקן מנוסה הרבה יותר.
למרות זאת, יש לדיבאלה מקום לאופטימיות. פאלרמו לא במצב טוב בטבלה וערב הדרבי הסיציליאני מול קטאניה, הורודים רק במקום ה-15 בטבלה ונמצאים מעל הקו האדום בזכות הפרש שערים. מעמדו של גאספריני, שנטל את המושכות על הקבוצה רק באמצע ספטמבר, כבר מעורער וכל עוד זאמפריני מנהל את ההצגה, פיטורים הם תמיד אופציה, בייחוד אם הקבוצה תפסיד בדרבי.
שימו לב להיסטוריה המדהימה הזו: בשנה שעברה דביס מנג'ה איבד את משרתו בקבוצה אחרי הפסד 2:0 לקטאניה, לסרסה קוסמי זה קרה לפני שנתיים, כשחטף 4:0 באותו משחק, לפני שלוש שנים הקורבן היה וולטר זנגה, למרות שהוא חילץ 1:1 בדרבי. במילים אחרות, מומלץ לגאספריני לנצח במשחק הטעון הזה.
מאמן אחר אולי ימצא דרכים נכונות יותר להשתמש בדיבאלה לצד מיקולי וגם כך, האחרון מסיים את חוזהו בתום העונה וכרגע לא ממהר לחתום על אחד חדש. דיבאלה אומנם צעיר וצריך להתרגל לכדורגל האירופי, אבל אחרי כל מה שפאלרמו עברה כדי לשים עליו את ידיה ובשל המחיר הגדול שהיא שילמה (12 מיליון יורו), ראשי הקבוצה בוודאי לא מרוצים כשהם רואים את ה"תכשיט" שלהם יושב על הספסל, כך שההזדמנויות כנראה ימשיכו להגיע בזמן הקרוב. לפני שאחד המועדונים הגדולים באירופה יחטוף אותו, דיבאלה ינסה לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב, לכבוש שערים עבור הקבוצה ולכבוש את לב האוהדים.