אין על מי לסמוך

צפו ב-0:1 של בני יהודה על מכבי תל אביב

"רגע, רגע – אנו פונים למאיה בדרום, יש דיווח על נפילה בבאר שבע".

"אהוד, אנו נאלצים להפסיק אותך, מבשרים לנו על פיצוץ בירושלים ומיד לאחר מכן נדווח גם מהמועצה האזורית אשכול, שם נשלף כרטיס אדום. סליחה, צבע אדום".

("שירים ושערים", הגרסה הצבאית).

שבת, 16:30. אזעקה בתל אביב. עצרתי את האוטו ליד מרכז עזריאלי ורצתי לחדר מדרגות בבניין ישן מעבר לכביש. את הפיצוץ שמענו, 30 איש ואנוכי, בעמימות. כיפת ברזל פגשה, לראשונה באזור המרכז, את הפאג'ר.

עד כאן, סיטואציה רגילה שאפיינה רבים מתושבי גוש דן אתמול. אלא שהיעד שלי, אצטדיון בלומפילד, הפך את העסק לקצת יותר מעניין, כי פתאום עלתה שוב התהייה האם הנסיעה הזו לא מיותרת קצת. האם יו"ר ההתאחדות יאולץ, סופסוף, לבטל את המשחק. שניות לאחר מכן התקבלה ההודעה מההתאחדות: "משחקה של מכבי פתח תקוה נגד מכבי הרצליה בוטל. המשך עדכונים מיד". עוד מספר דקות עוברות ומתקבלת הודעת המשך: "לאחר התייעצות של יו"ר ההתאחדות לכדורגל עם ניצב ניסים מור ממשרת ישראל, הוחלט כי המשחק בבלומפילד יתקיים כסדרו". ובבלומפילד, מודיע הכרוז, כי במקרה של אזעקה יש לשבת במקום עם הראש בין הרגליים ולא לרוץ לכניסות כדי לא ליצור דוחק. למקרה שלא הבנתם, הנה עוד הסבר: אנשים שלפני כמה רגעים ראו, ולא בטלוויזיה, יירוט של רקטה צריכים לשבת באצטדיון פתוח עם הראש בין הרגליים במקרה של אזעקה נוספת ולהתפלל.

יופי של החלטה, אבי לוזון.

לוזון, שהגיע בעצמו לבלומפילד, סיפר לפני המשחק מדוע הוא מתקיים: "אם היו אוסרים לשחק, לא היינו משחקים. אני גאה ושמח שאנחנו משחקים בתל אביב. בעוד שעה כולנו נלך מחייכים הביתה. זה לא הימור, זה בטוח. יש מערכת של כיפת ברזל, הכי משוכללת. זה נתן לי עוד ביטחון". אחר כך חשף עוד סיבה ששופכת אור על המניעים האמיתיים שלו: "המשחק משודר בטלוויזיה ונמצא בטופס הטוטו, אז עושים שיקולים. אני לא מתחבא בבית, והנה אני כאן. אני גם מסתכל ברמה הבינלאומית. אם לא היינו משחקים היום, אתלטיק בילבאו לא היתה מגיעה לשחק מול קרית שמונה, והמשחק של הפועל תל אביב באירופה לא היה מתקיים".

לרגע יכולנו לחשוד שלוזון באמת דואג לנו, אבל הוא אפילו לא מנסה להסתיר את האינטרס המרכזי שלו – אירוח יורו 2013. ביטול משחקים יגרום לאנשי אופ"א לפקוח עין נרחבת, וזה הדבר האחרון שיו"ר ההתאחדות צריך. הוא טוען שהוא פועל לפי הנחיות פיקוד העורף, השאלה היא האם קביעת עובדה בשטח לא הייתה מקנה לו ניצחון גדול ואפילו אמון ציבורי, משהו שלא זכה לטעום ממנו עד כה. הלא רשויות עירוניות באזור המרכז לא המתינו להוראה לפתוח מקלטים ובכל זאת פתחו; כולנו זוכרים כיצד רוביק דנילוביץ', ב-2009 ראש עיר צעיר מבאר שבע, הורה ב"עופרת יצוקה" לסגור כיתות בניגוד להנחיה והציל חיי אדם; מדוע, אם כן, לוזון בוחר (שוב) להתחבא? ואיך זה שמשחק אחד מבוטל ומשחק שני, בקו אווירי של פחות מעשרה ק"מ ממנו, לא?

יו"ר ההתאחדות החמיץ הזדמנות נדירה להראות שיש בו יותר מעסקן שמטפח את מראית העין. כש"שירים ושערים" עוברת מהמגרש לשטחים הפתוחים (באמת יש לנו כל כך הרבה שטחים פתוחים במדינה?) וכשאנשים שאמורים לראות משחק כדורגל מקבלים לפניו מופע חי של טילים בשמיים, העסק מחייב לחיצה על כפתור הפאוס. לאנשים פה אין ראש לכדורגל, אבל הם צריכים לשחק כי אלה ההנחיות. העיקר שנציל את המחזור, כדי שפלאטיני לא ירגיש שקורים פה דברים רעים.

מכבי תל אביב תמכה, מן הסתם, בדחיית המשחק. אחרי שבוע כזה לא התאים לה כדורגל, וירי הרקטות הוא רק סיבה אחת מני כמה. ההפסד בדרבי, ההרחקות של עטר וקרלוס גרסיה, הגיחה המוזרה של אוסקר גרסיה לאירופה ("הייתי במילאנו, לא בבלגיה. מה שאני עושה ביום החופשי שלי הוא לא עניינו של אף אחד"), האימונים הבלתי סדירים, ההשבה המאולצת של רוברטו קולאוטי הכושל להרכב – וכל זה כשמנגד עומדת הקבוצה בכושר הטוב ביותר בליגה.

האומנם יכולה מכבי תל אביב לתלות את המשבר הנוכחי ברקטות על תל אביב? כמובן שלא. זה היה שבוע מבחן, אולי המבחן הגדול ביותר של הצהובים העונה, והם לא עמדו בו. דומה שיותר מכל הסיבות שהוזכרו כאן, ההיעדרות של אלירן עטר היא שפגעה בקבוצה פגיעה אנושה. התלות של מכבי תל אביב בו מדהימה, לקבוצה הזו אין מוציא לפועל אחר ברחבת היריב. אפשר לטעון שאלמלא יכולת מרשימה של דלה איינוגבה, מכבי תל אביב לא הייתה יוצאת מבלומפילד ללא נקודות, אבל חוסר המחץ בחלק הקדמי שלה ניכר, כמו גם סף השבירה הנמוך והיכולת המוגבלת לחזור מפיגור.

אלה סממנים שאפיינו גם את מכבי תל אביב הישנה, של בן שמעון, נמני ואיוניר. נובמבר תמיד מלווה במוטיבים הללו - איבוד קור הרוח, חוסר שקט, יציאה מאזור הנוחות. השבוע נראה היה שהסרט הזה חוזר על עצמו, אבל צריך לתת לקרויף וגרסיה זמן חסד ולבחון האם הם יודעים לטפל במשבר הזה בצורה שבה לא טופל לפני כן. ניפגש ברמת השרון.

הסרט המטלטל "רקוויאם לחלום" הוא יצירה סוחפת שעוסקת בהתמכרויות לסמים, אבל מתחת לפני השטח מראה כיצד אפילו החלומות הפשוטים ביותר, אלה שעשויים להתגשם, יכולים ליפול בגלל החלטה או סדרה של החלטות רעות. הפרידה של ראובן עטר ממכבי חיפה מייצגת בדיוק את הרעיון הזה. עזבו לרגע את כל הניתוחים המקצועיים, ההסברים והאצבע המאשימה – בסופו של דבר, הקהל של מכבי חיפה תבע את עטר מספר שנים, וכשקיבל אותו נאלץ להיפרד ממנו לשלום לאחר תשעה מחזורים בלבד. עצם הרעיון הזה כשלעצמו מדכא.

במישור הפרקטי, הפרידה הייתה מתבקשת לאור הדינמיקה הרעילה שנוצרה בין עטר לבין רבים מאנשי ההנהלה, צוות האימון והשחקנים. מה שפחות מובן הוא ההתנהלות של מכבי חיפה לאחר מכן, במיוחד בגזרת רן בן שמעון. מכבי חיפה נכנסה למשחק עם לרנקה כמו הבריון של השכונה ותצא ממנו כמו ילד כאפות, גם אם המאמן יגיע לבסוף לקבוצה. שלא תחשבו שבן שמעון יוצא נקי יותר, אבל קודם ניגע בירוקים.

מכבי חיפה תמיד הייתה, ובצדק, סמל לפאסון בקלחת הרוחשת של הכדורגל הישראלי. ההחלטות שם נלקחו לאט, בזהירות ובעיקר במידה רבה של שפיות. עצם הפנייה לבן שמעון, מאמן תחת חוזה, כזכור, מעידה על לחץ במועדון שמתקשה להגדיר מהי המטרה שלו. אם מכבי חיפה מעוניינת רק להישאר בליגה, אפשר למנות את אלי כהן (אקס עכו, לא זה מבית"ר), שועל קרבות מנוסה שגם שיחק בעבר בקבוצה. אם היא רוצה רק להעביר את העונה בעצלתיים, אריק בנאדו צריך להיות על הקווים. ואם השאיפה היא בכלל לחזור למירוץ האליפות... עזבו, נו. מכבי חיפה לא יודעת מה היא רוצה מעצמה. במחזור התשיעי מועדון כזה לא יכול להכריז שהוא נאבק נגד הירידה, ומצד שני עדיין מתקשה להודות שהעונה נגמרה. לכן, הולכים שם על הפיתרון הנוצץ. שוב הפיתרון הנוצץ, זה שהביא את מכבי חיפה אל עברי פי פחת. אולי כדאי לקחת כיוון אחר?

גם בן שמעון ניזוק עוד לפני שהחל לעבוד בקבוצה ויפסיד אפילו אם יגיע אליה. מלבד האפשרות הקורצת לחזור ארצה, ובמיוחד לעיר מגוריו חיפה, המאמן ירוויח מעט מאוד מהסיפור הזה. כסף? תלוי בחוזה שיינתן לו, אבל גם זה לא יחפה על חוסר יושרה מקצועית ועל כבוד עצמי רמוס. בן שמעון הוזכר כמועמד למכבי חיפה בטרם זו החתימה את עטר. בצר לו, כשנותר בלי עבודה פנה ללרנקה, אותה הוא מוביל לעונה משכנעת. כעת, הוא עשוי לזרוק את כל הפרסטיז'ה ואת מה שעשה בקפריסין ולהגיע לקבוצה קטטונית שלא הוא בנה. אם בסופו של דבר לא יגיע, בן שמעון תמיד יוכל להגיד שהוא מחויב ללרנקה ולכן סירב. אולם אם כך הדבר, מדוע לא דחה את ההצעה על הסף? כעת כבר לאיש אין ספק שהוא מעוניין במשרה, ו"מעוניין במשרה" שווה ל"חוסר אינטגריטי".

נתון אחרון שחשוב לזכור בהקשר של שני הצדדים, הוא שבן שמעון הוא צנטרליסט לא פחות גדול מעטר. חוסר הנכונות שלו לשתף פעולה עם אבי נמני ושאר ותיקי הצוות במכבי תל אביב היה אחת הסיבות שעלו לו, בסופו של דבר, במשרה. גם עם איזי שרצקי לא הכל הלך כשורה, אבל לא רק שעירוני קרית שמונה היא מועדון פחות חזק משני אלה, רף הסבלנות בה גבוה יותר והוא יכול היה לבנות אותה בצלמו ובדמותו ללא הפרעות. בכפר גלים לא יינתן לבן שמעון הרבה זמן חסד, אפילו בעונה שבה יגיע על תקן מושיע.

המסקנה הבלתי נמנעת היא ששידוך בין הצדדים יהיה ראוי רק בקיץ. הנזק התדמיתי לשני הצדדים כבר נעשה, והוא לא קטן.

יו"ר ההתאחדות אבי לוזון לפני המשחק בין מכבי תל אביב לבני יהודה: "ג'ורדי קרויף הוא זר שמגיע לישראל והוא לא ינהל את הכדורגל הישראלי".

רוצה לומר: בכלל, הזרים פה לא מבינים עניין. כולו קצת אזעקות לפני משחק.

מאמן מכבי נתניה טל בנין אחרי ההפסד 2:1 לרמת השרון: "יש דברים שקורים במועדון ואנשים לא יודעים".

רוצה לומר: הבעיה שלי היא הדברים שקורים במועדון ועליהם אנשים כן יודעים.

מאמן הפועל תל אביב יוסי אבוקסיס אחרי ה-0:1 בקרית שמונה: "הייתה הרבה לחימה ורצון אצל השחקנים".

רוצה לומר: כדורגל אין, אז אולי שני הגורמים האלה יביאו לנו אליפות.

מאמן עירוני קרית שמונה ברק בכר אחרי אותו משחק: "ראיתי שיפור גדול, אני מאוד אופטימי ומאמין שיהיו תוצאות בהמשך".

רוצה לומר: אני רק מדובב שפתיים. מה שאתם שומעים זו הקלטה שאני משמיע ממכשיר בלתי נראה מהיום שהתמניתי למאמן.

אייל גולסה אחרי ניצחון הנבחרת הצעירה על בלארוס: "היה ממש כיף בירושלים, אני אוהב לשחק בעיר הזאת".

רוצה לומר: במצבי, כמה שיותר רחוק מקרית אליעזר יותר טוב לי.

ההתאחדות לא קבעה שהמשחק בין מכבי תל אביב לבני יהודה יתקיים ללא קהל, בדיוק כשם שעשתה ב-9 באפריל 2011, רגע לפני ההתמודדות בין הפועל באר שבע למכבי נתניה.

הפועל תל אביב נראתה השבוע כמו המועדון הכי שפוי בליגת העל.

בני יהודה מועמדת לאליפות.