לא רוצה להיות סולשאר

חאבייר הרננדס חזר לחיים והפך לסופר-סאב ולשחקן הכי חם של מנצ'סטר יונייטד. אלא שלא בטוח שהוא בכלל מעוניין בתפקיד

עידן ויניצקי

כמעט כמו תמיד, סר אלכס פרגוסון זיהה את הבעיה לפני כולם, לפני שהיא נוצרה באופן ממשי בכלל. ב-16 באוגוסט, יממה לאחר שרובין ואן פרסי הצטרף למנצ'סטר יונייטד, יצא המנג'ר הסקוטי הוותיק בהצהרה: "ב-1999 היה לנו את דוויט יורק, אנדי קול, טדי שרינגהאם ואולה גונאר סולשאר, ארבעת החלוצים הכי טובים באירופה. אנחנו שוב בדרך לשם עם ווין רוני, ואן פרסי, דני וולבק וצ'יצ'ריטו. זה מבחר נהדר ואני מקווה שאמצא את השילובים הנכונים ביניהם".

המילים הללו לא הגיעו משום מקום והם נועדו בעיקר כדי להרגיע שחקן אחד, שחשש מאוד מנחיתתו של המפציץ ההולנדי של ארסנל באולד טראפורד. מעמדו של רוני ביונייטד בטוח ויציב, את וולבק מגדלים בקבוצה מגיל שש והוא סופסוף הופך לחלוץ עליו חלמו ומי שנדחק החוצה הוא חאבייר הרננדס, שבוודאי שמח לשמוע שגם הוא בתוכניות.

עוד בוואלה!

מרתק: הנשק הסודי שמחולל פלאים במלחמה

אריה זמיר
לכתבה המלאה
יודע לזהות את הבעיות לפני שהן נוצרות. פרגוסון (צילום: AP, Jon Super)

צ'יצ'ריטו, דור שלישי לשחקני נבחרת מקסיקו, זכה לכינויו "האפונה הקטנה" על שם אביו, שכונה "האפונה" בשל עיניו הירוקות. יונייטד רכשה אותו מגוואדלחרה לפני מונדיאל 2010, בו הצית את הדימיון של אוהדי השדים האדומים, עם שערים מול צרפת וארגנטינה. בשנתיים הראשונות שלו תחת פרגוסון, עמד צ'יצ'ריטו ברוב הציפיות, עם 32 שערים בכל המסגרות, אבל כאמור, לעונה הנוכחית הוא הגיע על תקן אחד מרביעיית חלוצים.

גרוע מכך, הוא היה אופציה אחרונה. באותה עונת 1999 מדוברת, פתח יורק ב-48 משחקים ונכנס כמחליף בשלושה נוספים. אנדי קול פתח ב-43 ונכנס בשבעה נוספים. השניים הללו היו הצמד הראשון באופן מובהק ואילו סולשאר (17 משחקים בהרכב, 20 נוספים כמחליף) ושרינגהאם (11 בהרכב, 16 נוספים כמחליף), היוו רק תיגבור. זו הייתה גם הסיטואציה של הרננדס, שמתוך עשרת המשחקים הראשונים של העונה בפרמיירליג ובליגת האלופות, זכה פעמיים בלבד לחולצת ההרכב ונכנס חמש פעמים כמחליף בשלהי המשחק או במילים אחרות, נשאר מחוץ לרוטציה של פרגי, בזמן ששלושת החלוצים האחרים חוגגים.

זו לא הייתה תקופה פשוטה לצ'יצ'ריטו, שגם כך כנראה לא ממש אהב את ההחלטה שלא לאפשר לו להשתתף עם נבחרתו מקסיקו באולימפיאדת לונדון, בעיקר אחרי שזו זכתה בזהב. בקיץ 2011 הוא הוביל את הנבחרת לזכייה בגביע הזהב של מרכז וצפון אמריקה, תוך שהוא מסיים כמלך שערי הטורניר עם שבעה כיבושים ולקראת המונדיאל המתקרב בברזיל, בו הנבחרת העולה ממקסיקו מתכננת להדהים את העולם, אסור היה לו להישאר מאחור. אם כך, לא פלא שב-22 באוקטובר ה'דיילי מייל' פירסם שאתלטיקו מדריד סימנה אותו כמחליפו של רדאמל פלקאו. גם שמה של פיורנטינה עלה כבית אפשרי חדש ואפילו ליברפול וצ'לסי היו בתמונה. עזיבה נראתה כמו עניין של זמן.

הסופרסאב האולטימטיבי. סולשאר (צילום: GettyImages, Mark Thompson)

אלא שאז, יממה בלבד לאחר אותו פירסום בעיתונות הבריטית, הגיע המשחק ששינה את כל התמונה. בראגה היממה את אולד טראפורד עם 0:2 תוך 20 דקות והמקסיקני, שסופסוף זכה להזדמנות בהרכב, הבין שזה עכשיו או לעולם לא עבורו בכל הנוגע למנצ'סטר יונייטד. שער נגיחה שלו החזיר את יונייטד למשחק מהר מאוד. ג'וני אואנס השווה ורבע שעה לסיום, צ'יצ'ריטו שוב עלה גבוה מעל כולם והנחית עוד כדור ברשת.

מאותו רגע, הטירוף יצא לדרך. שער ניצחון מעמדת נבדל בסטמפורד ברידג' מול צ'לסי כעבור חמישה ימים ועוד שער מול הבלוז בהפסד בגביע הליגה לא הספיקו לו כדי לקבל דקות מול ארסנל. אבל הרננדס לא התייאש. בראגה, שהפכה ליריבה החביבה עליו, סיפקה לו עוד הזדמנות להוכיח את עצמו והוא היה שותף מלא לקאמבק הגדול, שכלל שלושה שערים בעשר דקות הסיום, האחרון שבהם שלו, בניצחון 1:3 שהבטיח עלייה לשלב הבא.

לקינוח, הגיע המשחק הענק מול אסטון וילה בשבת האחרונה. יונייטד שוב נקלעה לפיגור 2:0 וקראה להרננדס, שבתוך 45 דקות הפך לשם הכי חם באירופה הקפואה. בדקה ה-58 הוא השתלט בצורה גאונית על כדור ארוך של פול סקולס (1999 מישהו?) ושלח פנימה בין רגליו של שוער וילה בראד גוזאן. את השער הוא חגג בצניעות עם סימן ה"C" (האות הראשונה של צ'יצ'ריטו בלועזית) המפורסם שלו עם כף היד, לאחר שרץ להביא את הכדור מהרשת. חמש דקות חלפו והגבהה מצאה אותו חופשי ומאושר. הבעיטה מהאוויר פגעה בבלם וילה, ההולנדי רון ולאר והשוויון הושג. הפעם החגיגה לוותה בקפיצה וחיוך רחב. שלוש דקות לסיום, כשנראה היה שיונייטד עומדת לאבד נקודות יקרות במאבק האליפות, הרננדס היה שם, עם נגיחה נהדרת אחרי כדור חופשי, היישר לפינה, כדי להשלים מהפך אדיר וניצחון 2:3. החגיגה האחרונה שלו כבר הייתה צרחה אדירה וריצה באקסטזה לעבר האוהדים, כשהוא משחרר את כל התיסכול שהצטבר בתקופה האחרונה. "הגיע לו שלושער", הבהיר פרגוסון בסיום.

הצעקה שהוציאה את כל התסכול. הרננדס חוגג את השלישי נגד וילה (צילום: רויטרס)

לאחר המשחק הודה הרננדס: "זו הייתה אחת ההופעות הכי טובות בקריירה שלי. מנצ'סטר יונייטד לעולם לא ויתרה באמצע משחק, לכל אורך ההיסטוריה שלה. זה מגיע מהמאמן שלנו ומכל אגדות העבר של הקבוצה. כשאתה כאן, אתה לומד שהמשחק הוא 90 דקות באמת ונלחם עד הסוף. הכל שאלה של אמונה. העיקר שאנחנו במקום הראשון". היכולת של הרננדס להיות במקום הנכון, בזמן הנכון ותמיד להכניס את הכדור לרשת, הפכה אותו לאהוב מאוד בקרב אוהדי יונייטד, שאפילו סידרו לו שיר עם מנגינה של קודש הקודשים, "Let It Be" של הביטלס.

הכושר המטורף של הרננדס, שבעה שערים בחמשת המשחקים האחרונים בהם שותף, לא נעלם מעיניו של הסקוטי הוותיק. למרות שעם 13 שערים מהספסל, הרננדס הפך לסופר סאב, בסגנון אותו סולשאר, שלמי ששכח הכריע את גמר ליגת האלופות המפורסם בהיסטוריה באותה עונת 1999 אותה הזכיר פרגוסון, גם המנג'ר הבין שלחלוץ שלו מגיע יותר: "במשחק הבא, מול נוריץ', הרננדס יהיה בהרכב. הוא הרוויח את זה, הוא עשה את מה שהוא יודע לעשות. חאבייר נהדר ברחבה, בתנועה, במהירות. הוא טרי, ממש כמו ביום שהוא הגיע אלינו לפני שנתיים, בגלל זה הבאנו אותו. הרננדס כל הזמן משתפר. הוא עושה לי בעיות, אבל בעיות טובות".

אחת הגדולות של פרגוסון לאורך הקריירה הייתה לשמור על השחקנים שלו דרוכים תמידית. לא מעט שחקנים שהחלו לדעוך ביונייטד, חזרו למרכז הבמה בזכות הסקוטי, שתמיד יודע לדבר לליבם של הבחורים שלו ולזרוק את המילה הנכונה. מלבד סולשאר, שחתום על אותו שער מפורסם, אפשר להזכיר גם את שרינגהאם, שכמובן כבש את הראשון בתוספת הזמן בגמר ההוא ב-99' ובישל את השני כעבור דקה. לא קשה למצוא דוגמאות נוספות ובראשן כריסטיאנו רונאלדו, שביקש לעזוב בקיץ 2008, נשאר ביונייטד וסיפק עונה אדירה עם זכייה בכדור הזהב ושחקן השנה בעולם, אליפות והגעה לגמר ליגת האלופות. גם ווין רוני שקל לחתוך וחזר בענק והרשימה עוד ארוכה.

הפרשנים, מיותר לציין, כבר ממש לא חושבים שמכירתו של הרננדס היא צעד מתבקש או מומלץ. בעוד ההשוואות לסולשאר ממשיכות לזרום מכל עבר, כולל מז'יסט פונטיין, חלוץ העבר של נבחרת צרפת, שכבש 13 שערים במונדיאל 1958: "הרננדס עוד צעיר, אבל הוא כובש נפלא וצריך לתת לו להתפתח". מקס טאול, פרשן ה'בליצ'ר רפורט', אפילו טרח למנות עבור פרגוסון חמש סיבות להשארתו של החלוץ בקבוצה גם לאחר חודש ינואר: הלב שהוא מביא לכל משחק, הנחישות, ההשפעה שלו על המשחק, השוק המרכז האמריקאי שנוהר אחריו והיכולת לכבוש שערים בקלאץ', במאני טיים.

אלא שלמרות כל התכונות הטובות והנכונות, למרות ההערכה הגורפת לה הוא זוכה ולמרות שפרגוסון כבר הצהיר "הרננדס מעולם לא היה מועמד למכירה", ישנו סיכוי סביר מאוד שהמקסיקני יעזוב את יונייטד, בינואר או ביוני. כי עם כל הכבוד, הוא לא רוצה להיות סולשאר ולנגן כינור שלישי או רביעי, חאבייר הרננדס יודע שהוא שווה יותר מעוד שחקן ספסל שנקרא להציל את המולדת. בגיל 24 הוא רוצה ויכול להיות חלוץ מוביל באירופה ואם זה לא יקרה במנצ'סטר, אולי זה יקרה עבורו במקום אחר. בינתיים, אוהדי יונייטד יהנו מהתחושה הזו, של פרפרים בבטן, בכל פעם שצ'יצ'ריטו עולה למגרש, בכל פעם שהכדור מגיע אליו. תחושה שהייתה להם בסוף המילניום הקודם, עם אחד בשם אולה גונאר.

כדורגל אנגלי בוואלה! ספורט

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully