לפני שבועיים הודיעה רשת NBC על רכישת זכויות השידור של הליגה האנגלית, תמורת 255 מיליון דולר לשלוש השנים הבאות. הרשת שילמה פי שלוש ממה שפוקס שילמה במכרז הקודם, נתון שמסמל יותר מכל את עלייתו של ענף הכדורגל בארצות הברית. כיום, לא רק בניו יורק תוכלו למצוא ברים שמציעים לאוהדים אווירה אירופאית, עם באד לייט מהחבית, אך לרוג'ר גודל אין עדיין סיבה לחשוש מענף הספורט הפופולרי בעולם. מלבד הפרשי השעות בין אמריקה לאירופה, הכדורגל צריך למכור את המחשבה שמשחק יכול להסתיים בתיקו. מה זאת אומרת תיקו, שואלים האמריקאים? חייב להיות מנצח, הרי זו המהות של הספורט. תיקו שייך לאלה שמעבר לאוקיינס, אלה שבלעדינו עוד היו חותמים על שוויון עם הגרמנים בשנות ה-40'.
אתם מכירים סרט ספורט שנגמר בתיקו? הרי אף אחד לא רוצה לראות את רוקי ודארקו לוחצים ידיים ויורדים מהזירה כשהם חולקים את התואר. לכן, כאשר סנט לואיס וסן פרנסיסקו סיימו בתיקו נדיר, אוהדי שתי הקבוצות לא ידעו מה לעשות. האם אוהדי הניינרס אמורים היו לשמוח שהם לא הפסידו, למרות שאיבדו את הקוורטרבק שלהם אלכס סמית' במהלך המשחק, או שמא אוהדי הראמס היו צריכים לחגוג את העובדה שהקבוצה שלהם מנעה סוויפ מהקבוצה הטובה ביותר ב-NFC מערב, ומה לגבי האנשים שהימרו על המשחק האם הם הפסידו את ההימור שלהם? אלו דברים שהאמריקאים פשוט לא אוהבים להתעסק בהם. מבחינתם, תיקו הוא דבר לא פטריוטי, אלו לא הערכים שבנו את המדינה. לכן, אל תראו מופתעים אם בבחירות הבאות יראו אזרחי ארצות הברית את ההצעה לביטול התיקו ב-NFL ואם אתם חושבים שזה אבסורד, נסו לדמיין מה חשבו לעצמם אזרחי קליפורניה, שהיו צריכים להצביע בשאלה האם שחקני פורנו יחוייבו להשתמש בקונדומים בזמן צילומי סרט...
אז אחרי שהבנו שאין לרוג'ר גודל ממה לחשוש, כל עוד עניין התיקו יישאר נדיר כמו שהוא כיום, כדאי לו לקומישינר להתבונן במראה ולראות האם יש משהו שכן יכול למנוע מה-NFL להמשיך לשלוט במסכי הטלוויזיה בארצות הברית. זעזועי המוח שספגו השבוע אלכס סמית', מייקל ויק וג'יי קאטלר, אולי יגרמו לנורה האדומה שכבר דולקת זמן מה, להתחיל להבהב יותר ברצינות. זעזועי המוח וההשלכות שלהם על השחקנים בעתיד הם נושא חדש יחסית ולראייה, רק ב-2007 הכניסה את הליגה את החוק שקובע ששחקן הסובל מסימפטומים של זעזוע מוח לא מורשה לחזור למשחק. מדי יום אנו לומדים דברים חדשים בנושא, אבל ברור לכולם שאנחנו עדיין לא יודעים מספיק.
"ספורטס איילוסטרייטד" פירסם בספטמבר ראיון עם שלוש נשים של שחקני עבר, אחד מהם הוא ג'ים מקמהון, בו הן תיארו את מצבם של בני הזוג שלהן, הסובלים משיטיון. מקמהון זכה בסופרבול עם שיקגו ברס ב-1986, אך כיום הוא מוצא את עצמו בסיטואציות מביכות וביניהן עלייה לטיסה הלא נכונה, חיפוש אחר הכלב שלו ביום בו הוא בכלל שהה במלון או בוקר בו ג'ים לא הבין מה השרברב עושה בשירותים שלו. חברתו של מקמהון סיפרה כי היא החלה לרשום לו יומן ובו דברים שיקרו באותו יום, במטרה לעזור לו להיות מוכן במצב בו קשיי הזיכרון יופיעו שוב. בנוסף, היא סוחבת איתה תמונה של שניהם לכל מקום, למקרה שהוא יתעורר יום אחד ולא יזהה אותה. מי שתומך כלכלית במשפחת מקמהון, כמו גם בשאר שחקני העבר הסובלים מבעיית השיטיון, הוא אירגון "88 Plan" שהוקם בשיתוף פעולה בין הליגה לבין אירגון השחקנים.
חוץ מבעיות זיכרון, קשב, חשיבה והבנה, מחקר של אוניברסיטת בוסטון מצא קשר בין זעזועי מוח לדיכאון ולמקרי התאבדויות, כמו של כוכב סן דייגו לשעבר, ג'וניור סיאו, במאי האחרון. המחקר מומן על ידי הליגה, וכמו שאפשר ללמוד מהפרסומת הנהדרת הזו, בהשתתפותם של אמו של ריי לואיס וטום בריידי, הליגה גם מכניסה חוקים חדשים ומשקיעה מעל 100 מיליון דולר במחקרים, שינסו להפוך את כל העסק לבטוח יותר.אחד מאותם חוקים חדשים הוא שהייתו של רופא נייטרלי במגרש, שיהיה זה שיחליט האם שחקן מסוים סובל מסימפטומים של זעזוע מוח ואם כן, ידאג שאותו שחקן לא ישוב לשדה המגרש. השיטה הזו נכשלה השבוע.
גם קאטלר וגם סמית' המשיכו לשחק לאחר שנפגעו בראשם. הקוורטרבק של שיקגו לא רק שיחק עד סוף המחצית הראשונה, אלא מיד במהלך הראשון שלו לאחר הפציעה הוא רץ ל-11 יארד, תוך שהוא גולש עם הראש קדימה בניסיון להשיג את הדאון הראשון. קאטלר הצליח, אבל זה עלה לו בכניסה עוצמתית נוספת מצד ההגנה של יוסטון. הקוורטרבק של סן פרנסיסקו סיפר שראה את השחקנים פעמיים ורק אז הודה שהוא סובל מזעזוע מוח וזו למעשה הבעיה עם השיטה הנוכחית.
בעוד הרופא הנייטרלי יושב ביציע ומאזין לצוותים הרפואיים של הקבוצות דרך הרדיו, היצר התחרותי של השחקנים גורם להם להסתיר את הסממנים. סקר של "ספורטינג ניוז" גילה ש-56% משחקני הליגה ינסו להסתיר מקרה של זעזוע מוח. כוכב פיטסבורג סטילרס טרוי פולאמלו, הודה כי הוא לא דיווח על כל המתרחש על המגרש, כי אם היה עושה זאת, היו רושמים לו בין 50 ל-100 זעזועי מוח נוספים. "אם לא אשחק, ארגיש שאני מאכזב את הקבוצה שלי. אני לא הולך לשים את עצמי בסיכון, אבל אם אני יכול לשחק עם זה, אשחק", סיפר ססיל שורט, התופס של ג'קסונוויל, שכנראה לא מבין את חומרת הנושא, בניגוד לליינבקר של וושינגטון, לורנזו אלכסנדר, שמצידו הצהיר: "עכשיו, עם כל המידע החדש, אני יודע שזה לא שווה את זה".
כבר השבוע קרא דמוריס סמית', נציג אירגון השחקנים, להוריד את אותו רופא נייטרלי לקווים, שם הוא יהיה זה שיקבל את ההחלטות ולא רופאי הקבוצה הסובייקטיבים. בנוסף, פרופסור קווין גושקיביץ מאוניברסיטת צפון קרולינה, פיתח חיישנים שמולבשים על קסדות השחקנים ומודדים את עוצמת הפגיעה. בינתיים, הליגה מסרבת להתשמש בפיתוח הזה. "זה יפתח תיבת פנדורה", אמר היינס וורד, בניסיון להסביר למה דווקא אירגון השחקנים הוא זה שלחץ על הליגה לסרב לחיישנים, "אם רופא יראה כמה חזק נפגעתי, הוא מיד יושיב אותי על הספסל ושם כולנו נמצא את עצמנו, במקום על מגרש". וורד גם הוסיף שהוא חושש שהמידע יוביל את הבעלים להצדיק בכוח משכורות מסוימות.
מול ה-NFL עומדים כיום מעל 140 תביעות של שחקני עבר, שהוגשו לבית המשפט המחוזי בפילדלפיה. הליגה הוציאה בזמנו הודעה שדוחה את התיקים האלה ובה נכתב: "ה-NFL תמיד דאגה לבריאות השחקנים ותמשיך לעשות זאת. כל האשמות נגד הליגה, שהובילה בכוונה שחקנים למצבם הבריאותי כיום, שגויות ועומדות בניגוד למהלכי הליגה, להגן על השחקן טוב יותר ולקדם את המחקר הרפואי בנושא זעזועי מוח". גם הדיון המיוחד שערך הקונגרס לפני שלוש שנים לא שינה יותר מדי ונדמה שכרגע אנחנו, האוהדים, מחכים לגילוי רפואי פורץ דרך, אבל עד אז, נאלץ לקבל את העובדה שזעזועי מוח הם חלק מהמשחק ובריאות השחקנים תמשיך להיות בסיכון, כל עוד קבוצתנו מנצחת. חשוב לזכור שיש חיים גם אחרי ה-NFL.
ומנושא רפואי אחד לאחר. אדריאן פיטרסון מוביל את הליגה עם יארדים על הקרקע וצבר כבר 1,128 כאלה, זאת אחרי שבדצמבר בשנה שעברה, הוא מצא את עצמו על הדשא של פדקס פילד עם קרע גם ב-ACL וגם ב-MCL בברכו השמאלית. תהליך ההחלמה של הרץ האחורי של מינסוטה, עשרה חודשים בלבד, הוא בגדר סנסציה ועל פי מחלקת הסטטיסטיקה של ESPN, הוא כבר עבר את כמות היארדים של כל רץ אחורי אחר שחזר מפציעה דומה בשנה שאחרי. פיטרסון רשם השבוע את משחקו הרביעי עם מעל 120 יארדים ובנוסף, הוא עומד על ממוצע של 5.8 יארדים לנשיאה. רק בארי סנדרס, או ג'יי סימפסון וג'ים בראון נהנו מממוצע טוב ממנו, מה שמוכיח שהעונה של פיטרסון היא לא עונת קאמבק, אלא עונת קריירה.
זוכרים את המסירה האדירה של איליי מאנינג לויקטור קרוז, בדקה האחרונה של המשחק מול וושינגטון רדסקינס, אותה זריקה שהצילה לג'איינטס את המשחק, אחרי קאמבק גדול של רוברט גריפין השלישי? ובכן, הבעיה היא שהמסירה הזו הייתה לפני שלושה משחקים ומאז, ה-MVP של הסופרבול האחרון לא מסר אפילו טאצ'דאון אחד לרפואה. הרצף הרע הזה השווה את שיאו השלילי של איליי מעונת הרוקי שלו. המספרים מראים לנו שהג'איינטס נוטים לאבד כיוון בנובמבר ומחזיקים במאזן 21:13 בחודש זה, מאז מונה טום קופלין למאמן. גם בשנה שעברה הם הפסידו שלושה משחקים בנובמבר ואין ספק שבתפוח הגדול עלו כמה חיוכים כשסדר המשחקים פורסם בתחילת העונה. השבוע הם בחופש וכך אולי נחסך לו עוד הפסד.
ולסיום, האם גם אתם כבר לא יכולים לחכות למאנדיי נייט פוטבול? ג'ייסון קמפבל נגד קולין קייפרניק!
פוטבול בוואלה! ספורט
