מתחיל מבראשי

אחרי ה-2:2 של בית"ר ירושלים נגד הפועל רמת גן במחזור החמישי, אלי כהן סימן את מתן בראשי כחולייה הבעייתית בהגנת הקבוצה ורצה לבצע שינוי. "אין לו ביטחון, הלחץ הורג אותו", אמר השריף. בשבועיים שאחרי כן הוא תרגל בעיקר את קובי מויאל, שעבר הסבה לעמדת הבלם, כשלצידו שיחקו לסירוגין שמוליק קוזוקין וטל כחילה.

בראשי? הוא כבר היה עם רגל וחצי מחוץ לתכניות. הכל השתנה במשחק אימון נגד בית"ר כפר סבא. מויאל הוצב בקישור, כהן ראה שהוא לא יכול לוותר עליו ולקח את בראשי לשיחה אישית, בה הבהיר לו שהוא מצפה ממנו לשינוי מיידי - הרבה יותר ביטחון והרבה יותר דומיננטיות בהגנה. במקביל החלו הפרסומים על כך שכהן דורש מאיציק קורנפיין לצרף בלם בדחיפות.

אחרי השבועיים הללו הגיע המשחק נגד בני יהודה בבלומפילד, ללא ספק המשחק הטוב ביותר של בראשי. אפילו השחקן עצמו הגדיר זאת כך: "זה משחק קריירה, אם יש מושג כזה. אם הייתי נופל שם, אני מאמין שלא הייתי רואה הרכב יותר תקופה ארוכה, אם בכלל. לא בריא לבוא ככה למשחק, אבל ישבתי עם עצמי וחשבתי על אבא שלי שליווה אותי מגיל 7 לכל אימון ולכל משחק. הבטחתי לעצמי שלא אאכזב אותו. הוא נתן את כל מה שיש לו בשבילי ובשביל הקריירה שלי, ואין מצב שאני לא טוב ואנחנו לא מנצחים".

הסיפור הזה מסמל את כל הקריירה של בראשי, עוד מאז שהיה ילד. כל מה שעניין אותו היה להיות שחקן כדורגל, הוא הקדיש לכך את כל מה שיש לו ותמיד האמין שהוא ראוי לעשות את זה ברמות הגבוהות, ללא נקודות שבירה בדרך.

לפני מספר שנים, כשבראשי היה עדיין בנוער, ירדה הקבוצה באחד המשחקים להפסקה בפיגור 2:0. גיא עזורי לא ידע מה לעשות עם השחקנים שלו, ובעודו עושה את הדרך לחדר ההלבשה תפס את בראשי ואמר לו: "תקשיב טוב, אתה נכנס לחדר ההלבשה עכשיו, מנער שחקן שחקן ודואג שהם יוצאים כמו אריות ומנצחים את המשחק, לא מעניין אותי איך". בית"ר ניצחה 2:3, ועזורי מסביר היום: "זה לא בדיוק האופי שלו לנער שחקנים או בכלל להשמיע קול. אני חשבתי שאם הוא יעשה את זה הוא יזעזע, כי הצעקות באות מכיוון לא צפוי. זה עבד על השחקנים, וזו הסיבה שבחרתי בו לקפטן בקבוצת הנוער. יש לו את כל היכולות הפיזיות, הסרט אמור היה להוסיף לו את הביטחון".

בראשי גדל בקבוצת נוער מהגדולות שידע המועדון, יחד עם מרבית ההרכב שמשחק היום בבית"ר - אריאל הרוש, שי חדד, אבי ריקן, שמוליק קוזוקין, קובי מויאל וחן עזריאל. כשהם סיימו גיל נוער, יותר מדי סיכוי בקבוצה הבוגרת לא היה להם. עזורי: "עם כל הכבוד לדאבל בנוער והכישרון הגדול, ברגע שיש בסגל הבוגרת את שמעון גרשון, אריק בנאדו ותומר בן יוסף, הסיכויים מאוד ברורים. מי ישחק כשיש שלושה קליברים כאלה? זה השלב שבו מקבלים החלטה אם לעזוב בהשאלה או להישאר ולהילחם. מתן כנראה היה צריך לצאת בגיל צעיר ולהיבנות בחוץ. הוא בזבז כמה שנים".

עם הזמן, כאשר בנאדו עזב את בית"ר וגרשון פרש ממשחק, בראשי החל לקבל את ההזדמנות. לפני קצת יותר משנתיים, אחרי שחזר משנת השאלה בהפועל ירושלים, אמר קורנפיין לבראשי שייצא עם הקבוצה למחנה אימונים. "אם תהיה טוב", אמר לו קורנפיין, "תחזור ונחתים אותך לשלוש שנים כבלם בכל רוטציה שתהיה". בראשי הרשים את אורי מלמיליאן ואכן חתם לשלוש שנים. בתחילת הקדנציה של מלמיליאן הוא עוד שיחק, אך מהר מאוד נפצע, הקבוצה הסתבכה ומלמיליאן החליט ללכת על שני בלמים מנוסים בדמות כריסטיאן גונסאלס ותומר בן יוסף. בראשי? הוא ישב עוד עונה על הספסל.

את העונה שעברה החלה בית"ר ללא יכולת להתחזק והמאמן יובל נעים פתח את העונה עם בן יוסף ובראשי כבלמים. לאחר כמה משחקים נעים ובן יוסף הסתכסכו, והמאמן החליט שהוא רץ עם מיגל פורטיז'ו ובראשי, ולאחר הצטרפותו של אנדריי פילאבסקי היו אלה האוקראיני ובראשי. הישראלי גילה יכולת לא רעה, אך הקבוצה הייתה חלשה, נעים התפטר מתפקידו, אלי כהן הגיע ומיידית החליט שהוא רץ עם שני הבלמים המנוסים יותר - פילאבסקי ובן יוסף.

בראשי לא זכה ליותר מדי דקות בחלק השני של העונה, אך בקיץ הנוכחי כהן אהב את כל מה שראה ממנו והחליט שהוא מהמר עליו כבלם פותח על חשבונו של בן יוסף. לבראשי הסיטואציה לא הייתה פשוטה. בקבוצה הסבירו זאת: "לא היה כל כך נעים לו. בן יוסף לקח אותו תחת חסותו כשעלה מהנוער, תמיד פרגן לו ותמך בו, אפילו באותו חדר הם ישנו, ופתאום אחד בא על חשבון השני". בן יוסף אומר היום על בראשי: "יש לו נתונים מצוינים ואם יתנו לו לשחק באופן קבוע הוא יעשה עבודה טובה מאוד. כשאני התאמנתי עם הקבוצה בקיץ הוא היה אפילו טוב משקבורץ, אבל הוא עדיין מסומן כשחקן הצעיר שחוששים ללכת עליו".

את מה שבראשי עבר בעונה הזאת מבחינה מנטאלית שחקנים עוברים בעונה שלמה. הגול של ברק בדש במחזור הראשון בקרית שמונה תוך כדי סיבוב גרם לבלם לקחת את זה כל כך קשה, שהוא התקשה להתאושש עד למחצית. בחדר ההלבשה אלי כהן צרח עליו: "בראשי תתעורר, אתה פי שלושה יותר מהיר וחד ממנו וככה הוא עושה עליך סיבוב? עוד גול כזה ואתה לא רואה אצלי דשא". במחצית השנייה בראשי לא עשה אף טעות וכהן אמר: "הייתי חייב לצרוח עליו כדי להעיר אותו ולהוציא אותו מהבום שקיבל. זה עזר, הוא עלה כמו אריה למחצית השנייה".

לפני המשחק נגד הפועל תל אביב האדומים נתנו הוראה לעומר דמארי להיכנס מצד ימין פנימה וללכת לאחד על אחד עם בראשי. בפועל, בראשי ניצח את דמארי בכל הקרבות ביניהם, אך הקרב שהפסיד היה לטוטו תמוז בשער השני של הפועל תל אביב, שער שמבחינת אלי כהן היה כולו עניין של ביטחון: "מבחינת נתוני ריצה ל-10-20 מטר ואתלטיות, בראשי הוא שחקן ברמה הכי גבוהה שיש כאן. הוא נראה לעתים קצת איטי, אבל זה משקר. הוא מהיר וזה מצרך שקשה להשיג כאן. בהפועל חשבו שהוא איטי והוא ביטל את דמארי. הגול של טוטו הוא עניין של ביטחון וניסיון. אם מתן היה רץ ישר אליו בנחישות וביטחון, הוא לוקח את הכדור אפילו בלי פאול. הוא ויתר מהר וניסה לתפוס אותו ברחבה, אבל טוטו בעט מזווית קשה ושילמנו בשער. זה עניין של ניסיון וביטחון ואני בטוח שהדברים האלה לא יקרו ככל שהוא ישחק".

עזורי מסכים ומשוכנע: "אצל מתן הכל מתחיל ונגמר בביטחון. יש לו מהירות שלא ניתן למצוא אצל בלמים בארץ. הוא לוקה בצד הטכני וצריך להמשיך לעבוד ולשפר אותו. אם מאמינים בו הוא יכול לתת הרבה מאוד שנים של שקט בהגנה, צריך ללכת איתו בכל מצב והוא יהפוך להיות בלם מאוד משמעותי עבור המועדון. צריך להבין, מתן שחקן שבא מלמטה, לא בנו עליו במועדון לגדולות וקל לוותר על כאלה, במיוחד כשמגיע גאידמק עם הכסף הגדול. אבל הוא ירק דם מגיל צעיר ובמצבים הכי קשים המשיך להאמין ביכולות שלו. אותי אישית מחמם את הלב לראות אותו, ובמיוחד בשביל האבא עמוס".

למה האבא עמוס? כשאומרים בבית"ר ירושלים מתן בראשי, מתכוונים לעמוס בראשי. האב מלווה את בנו מגיל 7 בצורה לא שכיחה בכלל, כפי שמסביר עזורי: "דבר כזה עוד לא ראיתי. עמוס הוא לא אבא של מתן, מתן הוא הבן של עמוס. הבן אדם מגיע לכל אימון וכל משחק של הילד, מבלי להחמיץ אפילו פעם אחת, כולל אימונים בשלג. יותר מזה, באימונים שמתן לא היה מגיע, הוא היה מגיע לצפות. אימון לא היה מתחיל אם הוא לא מגיע. הוא היה חלק מהסמליות של הקבוצה, עם משפטים שגורים כמו "חבר'ה, לא לפחד מהפחד". כשאני רואה את מתן מצליח, אני קודם כל שמח בשביל האבא, לא יצא לי להיתקל באב שליווה את הילד בכזאת מסירות והקריב כל כך הרבה".

עמוס מסביר מאיפה הטירוף הזה מגיע: "הכל בא ממה שהילד שידר. מגיל קטן הוא רצה רק כדורגל והתעסק רק באיך להיות כדורגלן. לבוא הביתה ולראות אותו אחרי בית ספר מוכן עם התיק לאימון ורק מחכה שאני אקח אותו, עם הנעליים מצוחצחות - מי אני שלא אתן את כל כולי בשבילו? הוא הרוויח את זה ממני. אתה מדבר על ילד שכמה ימים אחרי בר המצווה הייתה אמורה להיות לו שבת חתן, אך הוא התעקש לא לעשות כי רצה לשחק במשחק של הילדים. לילד כזה מגיע שאלך איתו עד הסוף".