ב-18 לספטמבר, יומיים בלבד לאחר שמצא את הרשת בפעם הראשונה העונה, בהפסד הביתי 3:2 לבולוניה, חזר קשר רומא אריק לאמלה לביתו שבפרברי בירת איטליה מעוד אימון שגרתי. לאמלה היה על סף מעבר דירה מהוילה אותה שכר עבורו ועבור משפחתו פרנצ'סקו טוטי. כשהתקרב, מצא את הדלת פרוצה לחלוטין. הבית נשדד ומספר מחשבים וציוד אלקטרוני נוסף נלקחו ממנו. לכאורה, טראומה לא קטנה לבחור צעיר בעיר גדולה ורחוקה מהבית. אבל הארגנטינאי הפנטסטי, שיחגוג במרץ יום הולדת 21 בלבד, הגיב בדרך היחידה אותה הוא מכיר, הדרך איתה הלך לכל אורך הקריירה הקצרה ונהדרת שלו עד כה - הוא הרים את הרמה וענה על המגרש.
מאז אותו יום מתסכל, לאמלה לא מפסיק להפציץ. הוא מצא את הרשת בכל אחד מחמשת המשחקים האחרונים של הג'יאלורוסי, שישה שערים בסך הכל. יחד עם השער מול בולוניה הוא כבר עומד על שבעה כיבושים, שלושה יותר מאשר בכל העונה שעברה גם יחד. עוד גול קטן בדרבי מול לאציו, בעיקר כזה שיסדר ניצחון ויגרום לרומא לעקוף את הביאנקוצ'לסטי בטבלה, יהפוך את לאמלה רשמית לאליל הקהל החדש באצטדיון האולימפי.
הילדות של אריק לאמלה לא הייתה רגילה כלל וכלל. "קוקו", כפי שהוא מכונה, נולד בעיירה די קטנה בשם קראפצ'אי, 20 קילומטרים מחוץ לבואנוס איירס. את צעדיו הראשונים על מגרש הכדורגל הוא עשה במדי ריבר פלייט, אבל כבר ב-2004, בגיל 12, הוא יועד לגדולה. ברצלונה ניסתה לעשות "תרגיל ליאונל מסי 2" ולהעביר את הילד, עם הוריו ותמורת 120 אלף יורו לשנה, לקטאלוניה. אלא שהפעם זה לא עבד עבור בארסה.
ריבר, אז עוד בימים טובים יחסית ויציבים כלכלית, נעמדה על הרגליים האחוריות. המיז'ונריוס הבטיחו לילד מענק חתימה עתידי שמן, כשיגיע לגיל המתאים ובינתיים סידרו לו ולשני אחיו מלגת לימודים. אפילו יוהאן קרויף הודיע בזמנו שהוא מתנגד להעברת ילדים לקבוצה במדינה אחרת. לאמלה נשאר וכבש את לב האוהדים באדום-לבן עם צמד שערים בטורניר נוער מול היריבה המרה בוקה ג'וניורס. הכל היה מוכן לקראת עלייה סנסציונית לבוגרים, אבל קרע ברצועה, שנגרם דווקא מתיקול של חואן קרוס סוסה, שחקן חימנסיה לה פלאטה וחברו לנבחרת עד גיל 18, עיכב במעט את היהלום החדש.
בסופו של דבר הצ'אנס הגיע ודניאל פסארלה העלה את הילד למשחק בכורה ביוני 2009, כשהוא בן 17 בלבד. ריבר קבעה תג מחיר של 20 מיליון יורו ודחתה שלל הצעות מקבוצות אירופאיות בכירות, שניסו לבצע מחטף, בין היתר מילאן, ששלחה סקאוט כל הדרך לארגנטינה כדי לראות מה הילד שווה. לא ברור כמה זמן הייתה מצליחה ריבר לעכב את המעבר המתבקש ליבשת הישנה, אבל בקיץ שעבר קרו כמעט במקביל, שהזיזו את גלגלי השיניים.
תחילה, לאמלה לא הצליח להושיע והאימפריה הארגנטינאית ירדה לליגה המשנה, לראשונה בתולדותיה. חודש לאחר מכן, במונדיאל עד גיל 20 שנערך בקולומביה, לאמלה היה נפלא עם שער ניצחון על מקסיקו בבית המוקדם וצמד ב-1:2 בשמינית על מצרים. הוא גם כבש את הפנדל הראשון מול פורטוגל בשלב הבא, אבל ארגנטינה הודחה ורומא הכריזה: "לאמלה הוא שחקן שלנו".
הצרות הכלכליות לא השאירו לריבר הרבה ברירות והילד נמכר תמורת 12 מיליון יורו, שהועברו ישירות ועוד כמה מיליונים, שהגיעו לאחר מספר חודשים. "אינטר ונאפולי רצו אותי, אבל סגנון המשחק של לואיס אנריקה התאים לי יותר", סיפר לאמלה בראיון באיטליה מדוע החליט להצטרף לקבוצה אותה אימן הספרדי בעונה שעברה, "בסגנון הזה ועם הקבוצה הזו, אנחנו יכולים להגיע רחוק ולא נעצור עד שנעשה זאת. אני מרגיש כמו מלך כאן". אחרי הצגה של לאמלה בניצחון החוץ 1:3 על נאפולי, בדצמבר שעבר, טוטי לא היסס להעלות את רף הציפיות: "כבר עכשיו הוא שחקן חשוב מאוד עבור רומא, אבל יש לו הרבה לאן להתפתח ויש לו את האישיות והאופי לעשות זאת. כולם כאן מכבדים אותו ויש לו את כל מה שצריך כדי להיות היורש שלי ברומא, אחרי שאפרוש".
אבל עוד לפני שהוא יורש את "אל קפיטנו", לאמלה צריך לעבור עוד דרך ארוכה. בנבחרת הוא רשם עד רק הופעה אחת, במשחק ידידות מול פרגוואי לפני שנה וחצי והעונה הראשונה שלו עם רומא, בסיומה פוטר אנריקה, הייתה קטסטרופלית. בנובמבר שעבר הוא התכסח עם חברו לקבוצה ובן ארצו דניאל אוסבלדו ולאחר הפסד 2:0 לאודינזה צעק עליו בחדר ההלבשה: "סתום את הפה, אתה לא מראדונה", מה שעלה לו בסטירה מצלצלת ובאפריל ספג הרחקה לשלושה משחקים לאחר שנתפס יורק על שחקן יובנטוס, סטפן ליכטשטיינר, במהלך התבוסה 4:0 לגברת הזקנה.
כאמור, לאמלה גם לא ממש הצטיין בכיבוש שערים בעונותיו הראשונות ורק כעת, תחת זדנק זמאן, מאמנו הנוכחי, הוא מוצא את הרשת כמעט בכל משחק. זמאן, אשר בקורות החיים שלו ניתן למצוא למעלה מ-30 שנות אימון, מרביתן באיטליה, הוציא מרומא את השיטה הקטאלונית שניסה להנחיל אנריקה, החזיר את ה-4:3:3 הקלאסי והעביר את לאמלה לעמדה קדמית יותר מזו בה שיחק בעונה שעברה. לאמלה מתופקד כעת כמעט כחלוץ שני ושורף את אגף ימין. נגד פאלרמו הוא כבש ברגל ימין, נגד פארמה בשמאל, מול אודינזה הוא הבקיע שער יפהפה במבצע יחיד והוסיף עוד אחד עם הראש ואם ההגנה של רומא לא הייתה כזו מסננת, הקבוצה הייתה ממוקמת הרבה יותר גבוה בטבלה.
"השינוי שעשה זמאן הפך את המשחק של לאמלה למענג", כתב דילן פאהי, מאתר 'פוטבול איטליה', "היצירתיות שלו, שנראתה לאחרונה במדי ריבר פלייט, חזרה למרכז הבמה והוא מוביל את הליגה במסירות איכותיות. הוא כובש עם סטייל והשער מול אודינזה הוכיח שוב איזה יכולות יש לו". מנכ"ל הג'אלורוסי, פרנקו באלדיני, הוסיף: "לאמלה מושלם עבור הטקטיקה של זמאן. הדבר שהכי הרשים אותי זו העובדה שהוא עושה גם הגנה".
לרומא עוד יש דרך ארוכה לעבור עד שתוכל להגשים את ההצהרה של לאמלה מתחילת העונה ("אנחנו מועמדים ראויים לאליפות") ולהחזיר את הכתר אליה, לראשונה מאז עונת 2000/01. הג'אלורוסי לא משחקים העונה באירופה, ויכולים לרכז את כל המאמצים בסרייה A, אולם סובלים גם כך מחוסר יציבות משווע. לצד הצגות גדולות כמו 1:3 בחוץ על אינטר ו-2:4 על גנואה ו-1:4 על פאלרמו, הגיעו רגעים מביכים בדמות תבוסה 4:1 ליובנטוס ושני הפסדים ביתיים 3:2, לבולוניה ואודינזה (במשחק בו לאמלה העלה את רומא ל-0:2 עם צמד בדקות 22 ו-24).
מלבד טוטי בן ה-36, חלק לא קטן מההרכב מבוסס על שחקנים צעירים וחוץ מלאמלה ניתן למצוא שמות כמו הבלם מרקיניוס (בן 18), המגן הימני איבן פיריס (23), מייקל בראדלי האמריקאי (25), אלסנדרו פלורנצי (21), מיראלם פיאניץ' הבוסני (22) ובחוד, מאתיה דסטרו המבטיח (21). לכן, למרות העונה המעט מבולבלת שעוברת עליהם, ברומא חושבים בעיקר קדימה. עם השיפור החד ביכולת של לאמלה, השמיים הם הגבול ואולי, רק אולי, פרנצ'סקו טוטי והיורש שלו יזכו לרוץ על כר הדשא בתחתונים בין עשרות אלפי אוהדים משלוהבים, עם צלחת האליפות בידיהם באחת העונות הקרובות.
כדורגל איטלקי בוואלה! ספורט