תרנגול כפרות: חמשת המשחקים המרתקים של סוף השבוע

אוהדי לאציו זוכרים את מאמנם לשעבר זדנק זמאן לטובה, בין היתר בשל כך שקידם את אלסנדרו נסטה והפך אותו לאחד הבלמים הטובים בעולם. אמנם הצ'כי חצה את הכביש בקיץ 1997, אך הוא עשה זאת אחרי שפוטר באופן שנוי במחלוקת, ובצד התכול של עיר הנצח נערכו הפגנות נגד שחרורו. מבחינת אוהדי רומא, זמאן הוא האיש שהעניק לראשונה לפרנצ'סקו טוטי יד חופשית לממש את הפוטנציאל העצום שלו. חזרתו לאולימפיקו בקיץ התקבלה בהתלהבות, וביציעים תומכים בו גם אם ההגנה נראית במשחקים רבים כמו מסננת. אחרי 1:4 מצוין על פאלרמו, הדרבי מגיע מבחינת זמאן בעיתוי לא רע.

כפי שמלמדות הדוגמאות של נסטה וטוטי, אחת הסגולות של זמאן היא יכולתו לזהות כישרון בשחקנים צעירים ולטפח אותו. המאמן הוותיק לא רק מעביר לשחקניו את יסודות הכדורגל, אלא מעניק להם ביטחון עצמי וממשיך לסמוך עליהם גם אחרי כישלונות. ממש לא כולם זוכים באמונו של זמאן, אולם אלה שעוברים את הסינון יודעים שקיבלו הזדמנות נדירה. בעונה שעברה, כאשר העלה את פסקארה לליגה הבכירה עם מאזן שיא מטורף של 90 שערי זכות ב-42 משחקים, גידל זמאן שלישיה – הפליימייקר הנסוג מרקו וראטי, התחבולן הרב גוני לורנצו אינסינייה והחלוץ המרכזי צ'ירו אימובילה. הפעם המרוויחים הגדולים הם שני קשרים בני 21, עליהם שמעו עד העונה רק המתעניינים בליגה האיטלקית השניה – אלסנדרו פלורנצי ופנאיוטיס טאקצידיס.

פלורנצי הוא קשר מרכזי זריז ששורף שטחים רבים וניכר בראיית משחק משובחת. הוא יליד רומא, אוהד מגיל אפס ובוגר האקדמיה של המועדון. המאמנים הקודמים סברו שהוא לא בשל מספיק, ובעונה שעברה הוא נשלח בהשאלה בקרוטונה הקטנה. עם שובו, לקח אותו מיד זמאן תחת חסותו, ואת שער הבכורה הבקיע בסן סירו מול אינטר במחזור השני. מאז הוא בטוח בהרכב, וכך גם טאקצידיס היווני, שחקן חסון שאמור להחזיק את הקישור האחורי על כתפיו. האיש שהפך בזמנו לשחקן הצעיר בתולדות אא"ק אתונה עדיין לא זומן לנבחרת, וגם גנואה שרכשה אותו ב-2010 לא בדיוק האמינה בו. השאלה ב-ורונה אשתקד התבררה כהצלחה, וזמאן ביקש מרומא להחתימו תמורת 2.5 מיליון יורו, רק כדי לזרוק אותו מיד למים העמוקים. טאקצידיס ופלורנצי מבינים היטב את מזלם. גם כאשר שניהם קרסו לחלוטין בתבוסה 4:1 ליובנטוס לפני כחודש, זמאן לא אמר מילה רעה בפומבי והשאיר אותם בהרכב. המוטיבציה שלהם עצומה, ואין הזדמנות טובה יותר מאשר הדרבי כדי להוכיח שהם יכולים להצטרף לרשימת החניכים המצטיינים של המאמן, שכוללת בין היתר את טוטו סקילאצ'י ובפה סיניורי.

קשר שנהנה קצת פחות ברומא של זמאן הוא דניאלה דה רוסי. הכוכב והסמל רואה את מעמדו נפגם מעט כאשר טאקצידיס מקבל למעשה את תפקידו, בעוד הוא עצמו מוסט ימינה. בניגוד לצעירים, דה רוסי כן עבר סדרת חינוך וסופסל אחרי הפיאסקו מול יובה. השמועות על עזיבתו האפשרית בקיץ התבררו כלא נכונות, והשחקן עצמו נשבע אמונים למועדונו האהוב, אבל עכשיו הנסיבות השתנו. המנכ"ל פרנקו באלדיני הודיע השבוע חד משמעית: "נשקול הצעות עבור דה רוסי", ומנצ'סטר סיטי מיד נכנסה לתמונה. רוברטו מאנצ'יני מעריך מאוד את השחקן, אותו רצה להחתים באינטר עוד ב-2007. כעת הוא מחפש תירוצים לקמפיין הכושל בליגת האלופות, וכותרות בסגנון "המנג'ר ביקש את דה רוסי וקיבל את ג'ק רודוול" לא מפתיעות איש. האיטלקי סומן כיעד המרכזי של המנהל הספורטיבי החדש צ'יקי בגיריסטיין, ויהיה מעניין לראות כיצד חדשות אלה ישפיעו על הקבוצה אחרי הדרמה מול אייאקס.

מריו באלוטלי הכריע את המותחן מול טוטנהאם בינואר, בפנדל מוצלח שקבע 2:3 בתוספת הזמן, אחרי שהתרנגולים היו קרובים מאוד לנצח בעצמם. לא בטוח שהאיטלקי ישמור על שפיות אחרי האירועים המסעירים ביום שלישי, אבל את הכותרות עשוי לגרוף חלוץ אחר. את החגיגה של עמנואל אדבאיור מול האקסית הקודמת כאשר הבקיע לזכות סיטי מול ארסנל לפני שלוש שנים, לא ישכחו בממלכה עוד הרבה מאוד זמן. הרומן לא החזיק מעמד, מאנצ'יני ויתר על הטוגולזי לפני שנתיים, ובעונה שעברה הפך אדבאיור לסקורר המצטיין של טוטנהאם עם 17 כיבושים. אלא שאז הוא שיחק על תקן מושאל, ולכן לא נטל חלק במפגשים עם סיטי. הפעם מתרבים הדיווחים שאנדרה וילאש בואש יתן לו הזדמנות לפתוח לראשונה העונה בהרכב, אחרי פתיחת עונה שהתאפיינה בפציעות וכושר ירוד. "הוא אחד החלוצים הטובים בעולם" הכריז המאמן הפורטוגלי שלא אהב במיוחד את התגובה של דפו לחילוף בהפסד לוויגאן. האם אדבאיור יקבל את הצ'אנס והאם ינצל אותו?

בעונה שעברה, הפסד החוץ היחיד של ריאל בליגה היה 1:0 באיצטדיונה הצנוע של לבאנטה. היה זה במחזור השלישי, וההישג המפואר הוציא את הקבוצה של המאמן חואן איגנסיו מרטינס לרצף מדהים של שבעה ניצחונות רצופים שהעמיד אותה בפסגת הטבלה, לפני שתי הגדולות, ובסופו של דבר סייע לה לסיים במקום השישי ולהעפיל לליגה האירופית. לא רבים ציפו שלבאנטה תשרוד בחלק העליון של הטבלה גם העונה, אבל הצפרדעים עושים זאת שוב. הם מצליחים בשתי הזירות, המאזן הביתי שלהם עומד על ארבעה נצחונות ותיקו בודד מול אתלטיקו מדריד.

ארונה קונה, שכבש את שער הנצחון מול איקר קסיאס אשתקד, עזב לוויגאן, אבל במקומו יש ללבאנטה סקורר אפריקאי טוב אפילו יותר. הקריירה של אובפמי מרטינס צללה למעמקים מאז שילמה תמורתו ניוקאסל כ-15 מיליון יורו לאינטר ב-2006. הוא לא הסתדר בוולפסבורג, נדחק לספסל ברובין קאזאן, ובגיל 27 נראה שחקן גמור, עד שנחת בקבוצה השניה של ולנסיה. יש משהו בלבאנטה שמחזיר לשחקנים שמחת חיים. הכיבושים של מרטינס חזרו, ואיתם הסלטות. הוא כבש בשלוש משחקי בית רצופים, הנצחונות על סוסיאדד, ולנסיה וגרנאדה רשומים על שמו, וכעת הוא מוכן לאתגר מול לוס בלאנקוס. "אבקיע העונה 20 שערים" הבטיח הניגרי. נחיה ונראה.

זלטן איברהימוביץ' הראה תוך מספר ימים מגוון רחב של כותרות. מיד אחרי שהבעיטה האלימה והמכוערת בשוער סנט אטיין סטפן רופייה זיכתה אותו בכרטיס אדום והשעיה משני משחקים, הוא נתן הצגה עילאית בליגת האלופות עם ארבעה בישולים נגד דינאמו זאגרב מעמדת הפליימייקר. קרלו אנצ'לוטי בחר לתת לשבדי את תפקיד עושה המשחק על חשבון חאבייר פסטורה, וכאן אנחנו מגיעים לסיפור העצוב של הפריזאים עד כה. הארגנטיני, שנרכש בקיץ 2011 תמורת 42 מיליון יורו מפאלרמו, ונתן עונת בכורה טובה מאוד בצרפת עם 17 כיבושים והופעות יציבות בדרך כלל, פשוט נעלם. לפתע, הוא כבר לא הכוכב הגדול של הקבוצה, והבאז סביב שחקני הרכש היקרים לא עשה לו טוב.

אחד המשחקים הטובים ביותר של "אל פלאקו" בעונה שעברה היה במונפלייה בתחילת העונה, כאשר פ.ס.ז' פירקה את הקבוצה החצופה 0:3, עוד לפני שכולם הבינו עד כמה הטענות שלה לכתר רציניות. בסופו של דבר, זה לא עזר, אבל העונה, ללא אוליבייה ז'ירו ועם הרבה בעיות חברתיות בסגל, שבה החבורה של רנה ז'יראר למימדיה הטבעיים בחלק התחתון של הטבלה. אחרי האכזבות בליגת האלופות, הקרב מול אנצ'לוטי הוא הזדמנות כמעט אחרונה להחזיר את הבטחון העצמי לקראת המשך העונה, אבל בהיעדרו של זלאטן זה גם הצ'אנס הענק של פסטורה.

במשך שלושה עשורים היה פרד רוטן אגדה בטוונטה. הוא גדל במועדון, בילה בו את כל הקריירה כשחקן, ולאחר מכן נשאר בו כעוזר מאמן, מאמן, מנהל ספורטיבי – ומה לא. אליפות היוותה לא פעם מטרה מוצהרת, אך מעולם לא הושגה. ב-2008 הוא נפרד מקבוצתו האהובה, פינה את מקומו לסטיב מקלארן וחתם בשאלקה, אבל לא ממש הצליח וכעבור שנה עבר לאיינדהובן. דווקא אז, כאשר פגש לראשונה בחייו את טוונטה כיריב, היא זכתה באליפות על חשבונו. איינדהובן הובילה את הטבלה במשך מחזורים ארוכים, אבל טוונטה של מקלארן סיימה עקפה אותה וליקטה תואר היסטורי. גם ב-2011 איבדה איינדהובן של רוטן את ההובלה, וטוונטה סיימה לפניה במקום השני.

לקראת סיום העונה שעברה, כאשר איינדהובן של רוטן לא הצליחה שוב להעפיל לליגת האלופות ונקלעה בשל כך למצב כלכלי קשה, הוחלט להיפרד מרוטן. ויסטה הימרה על האיש שקיבל את תווית הלוזר האולטימטיבי, ובינתיים העסק עובד נהדר. הקבוצה של ארנהיים דוהרת בצמרת, עם שבעה ניצחונות והפסד בודד ב-11 משחקים. יש לה מאזן חוץ מושלם, ובמחזור האחרון היא גברה 0:2 על אייאקס באמסטרדם מצמד של הסקורר המופלא וילפריד בוני שמושך תשומת לב מצד מועדוני הפאר ביבשת. נוכחותו של דין מורי על הספסל רק מוסיפה לנו עניין בנעשה.

אלא שאצל רוטן זה לא יכול להיות פשוט. למרות הפתיחה המסחררת, ויטסה מדורגת רק שלישית, אחרי שתי האקסיות שלו. טוונטה של מקלארן ראשונה, ארבע נקודות לפניו, וגם איינדהובן מקדימה אותו עם דיק אדבוקאט על הספסל. כעת מארח רוטן את הקבוצה שתמיד תהיה מזוהה איתו, ובעוד שבועיים הוא נוסע לאיינדהובן. פיקנטי יותר זה לא יכול להיות, אבל מי יודע - אולי הסוף בכל זאת יהיה מעודד יותר מבחינתו?