יום שלישי הראשון של חודש נובמבר מאחורינו, ואיתו הבחירות לנשיאות ארצות הברית. אבל בעוד העם האמריקאי העביר את היום בעמידה בתורים ארוכים ומימש את זכותו הדמוקרטית, להצביע עבור הנשיא הבא של אמריקה, האיש שעומד בראש ה"קבוצה של אמריקה", לא צריך להיות מודאג. לא מבחירות ולא מתחרות עתידית. כבר 23 שנים שג'רי ג'ונס משמש כג'נרל מנג'ר והבעלים של דאלאס קאובויס, מאז קנה את הקבוצה ב-1989. אלא שמאותו ניצחון בסופרבול לפני 17 שנים ועד היום, הקאובויס ניצחו שני משחקי פלייאוף בלבד.
"הייתי מפטר את עצמי", הודה ג'ונס ברשת NBC, כשנשאל על התוצאות המאכזבות של הקבוצה בשנים האחרונות. הבעיה היא שהוא ממש לא מתכוון לעשות זאת. "אנחנו לא בנויים ככה", הוא ביטל את ההצעה להביא ג'נרל מנג'ר חיצוני, "אין שום דרך בה אהיה מעורב בקבוצה מבלי לומר את המילה האחרונה, זה פשוט לא הולך לקרות". בעבר המודל של ג'ונס, כבעל הדעה היחידה במועדון, עבד היטב עם שלוש זכיות בסופרבול, אבל מאז 1997 דאלאס מחזיקה במאזן שלילי כולל וגם העונה היא מוצאת את עצמה מתחת לקו המשווה, עם מאזן 5:3 אחרי ההפסד לאטלנטה ביום ראשון.
במשחק הזה, שוב ראינו את אותה דאלאס קאובויס שאנחנו מכירים טוב כל כך מהעשור האחרון. קבוצה מלאת פוטנציאל, שתצליח לממש אותו במהלך פה או מהלך שם, אבל בסוף תמיד תחסר את הלירה לשקל. יש משהו אירוני במשפט הזה, כי מה שמעודד את ג'ונס להישאר בתפקידו הם לא רק הישגי העבר או היהירות שמאפיינת אותו, אלא הפן הכלכלי. ג'ונס קנה את הקאובויס תמורת 140 מיליון דולר והפך אותם לקבוצת הספורט העשירה בעולם, עם שווי של למעלה משני מיליארד דולר.
כעת הבוקרים וג'ונס עומדים שוב בפני צומת דרכים. כפי שהוא עצמו הבהיר היטב, מקומו של ג'ונס כאיש החזק בקבוצה מובטח, אבל לעומתו, מקומם של המאמן ג'ייסון גארט והקוורטרבק טוני רומו ממש לא. השניים הראו העונה קו מאוד ברור של חוסר יעילות ותיאום בצד ההתקפי, במיוחד בדקות הסיום. החלטה לגבי העתיד של שניהם מתחברת לחוסר היכולת של ג'ונס להסתכל במראה ולראות את האמת, להודות בטעות שלו ולוותר. האם הוא יכול להודות שג'ייסון ג'ארט, אותו בחור שגדל במועדון וסומן להיות מאמן ראשי עוד בתחילת ימיו של וויד פיליפס, הוא לא האיש המתאים לתפקיד כרגע? האם הוא יכול להודות שהקוורטרבק ממזרח אילינוי, אותו גילה בעוד שאר קבוצות הליגה פסחו על פניו בדראפט, לא מסוגל להוביל את הקבוצה להישגים המצופים מ"הקבוצה של אמריקה"?
מי שעשויה לעזור לג'ונס ולאוהדים לצאת מהתקופה הרעה, היא ההודעה המפתיעה על שחרורו של שון פייטון מהחוזה שלו בניו אורלינס סיינטס. המאמן המושעה גילה סעיף בחוזהו, המבטל אותו ברגע שהג'נרל מנג'ר של הקבוצה מוחלף וכזכור, מיקי לומיס, ה-GM, הושעה אף הוא על ידי הליגה בעקבות פרשת 'הבאונטי'. לפייטון ודאלאס יש קשר מיוחד, שכן המאמן גר בעיר במהלך הפגרה ושמו נקשר לקאובויס מספר פעמים במהלך השנים, רק שעכשיו זה נראה אמיתי מתמיד. המאמן ינצל את החור בחוזה כדי להפוך למאמן היקר בתולדות הליגה, ומי יכול לעשות זאת טוב יותר מאשר ג'רי ג'ונס. השאלה היא האם פייטון יחליט להיפרד מהסיינטס, שהראו נאמנות לגביו גם בתקופה הקשה בתחילת השנה. נראה שאתמול, כשג'רי ג'ונס הלך לקלפי, הוא לא הכריע את עתידו בפעם האחרונה לתקופה הקרובה, אלא שהפעם הבאה תהיה במדינה בה הוא הדיקטטור.
שלטים של "תקווה 12" הונפו באינדיאנפוליס ביום ראשון והם לא דיברו על ברק אובמה, אלא על מספר 12 של הקבוצה, הקוורטרבק אנדרו לאק, ששבר מול מיאמי את שיא היארדים לרוקי במשחק ליגה, עם 433. ההישג של לאק יוצא מן הכלל ורק מצדיק את כל ההייפ סביב הקוורטרבק הצעיר בשנתיים האחרונות. למרות העובדה שאינדיאנפוליס היא הקבוצה המפתיעה של העונה עד כה ומחזיקה במאזן 3:5, לאק עדיין מסרב להתלהב כמו אוהדי הקבוצה. "אני חושב שהייתי נותן לעצמי ציון C על היכולת הממוצעת שלי", הוא אמר לאחר הניצחון הגדול על הדולפינס. האם 13 מסירות מוצלחות מתוך 16 ניסיונות בדאון שלישי, ל-204 יארדים, הן יכולת ממוצעת?
התשובה היא "לא", בעיקר אם שואלים את המאמן הזמני של הקולטס, ברוס ארינאס, שמחליף את צ'אק פגאנו החולה: "אני הייתי נותן לו A על מה שהוא השיג בחצי הראשון של העונה. הוא משווה אותו לעצמו, בעוד אני משווה אותו לשאר הקוורטרבק בליגה". לאריאנס יש עבר עם קוורטרבקים רוקים, אחרי שעבד עם עם פייטון מאנינג ב-1998 והיה חלק מהצוות של פיטסבורג סטילרס, שקיבל את בן רות'לסברגר. למרות זאת, הוא מסרב להשוות בין השלושה.
אגב, בצירוף מקרים נדיר, לאק מסר ל-2,404 יארד בשמונת המשחקים הראשונים שלו העונה (שלישי בליגה). המספר הזה זהה לזה של פייטון מאנינג אחרי שמונה משחקים, ושתי הקבוצות שלהם גם מחזיקות באותו מאזן. לזכותו של מאנינג יצויין שהוא זרק למספר כפול של טאצ'דאונים (20 מול 10), לזכותו של לאק יצויין שהוא משחק בליגה 13 עונות פחות ולנו רק נותר לפנטז על משהו שבעבר הלא רחוק נראה בלתי מתקבל על הדעת בעליל: פייטון מאנינג מול אינדיאנפוליס קולטס, בפלייאוף.
בעוד לאק עשה היסטוריה כבר השבוע, הגנת שיקגו יכולה לעשות זאת במחזור הקרוב. הדובים החזירו עד כה שבע חטיפות לאנדזון בשמונה משחקים ועד העונה, אף קבוצה לא רשמה יותר מחמישה מקרים כאלה בשמונה משחקים. בנוסף, הברס החזרת חטיפה אחת לטאצ'דאון מהשוואת השיא של סיאטל מ-1998 וכאמור, נותרו להם שמונה משחקים. מלוא הקרדיט למספרים הללו מגיע לצ'ארלס טילמן, שאולי ממציא מחדש את תפקיד מגן הפינה.
מאז נכנס לליגה ב-2003, טילמן גרם 36 פאמבלים ליריבים והוא רחוק שניים נוספים בלבד מלעבור את בריאן דוקינס. ביום ראשון מול טנסי, הוא רשם לא פחות מארבעה! איך הוא עושה זאת? טילמן לא מחפש את התיקולים הגדולים, המלווים בשאגת הקהל וזוכים לארבעה הילוכים חוזרים, אלא מצליח לשחרר את הכדור מהיריבים בעזרת אגרוף מהיר ויעיל לכדור. "יש לו אגרוף טוב", אמר המתאגרף המקצועני אנדריי פונפארה ל'שיקגו טריביון', "הוא יכול להיות מתאגרף מעולה, אם יצליח לפגוע במישהו בסנטר כמו שהוא פוגע בכדור". יכולת האגרוף של טילמן גורמת להתלהבות גם אצל מאמן MMA, שהסביר שהרבה שחקנים מנסים להוציא את הכדור בתנועה, בניסיון תפיסה או השתלטות, אבל טילמן מראה יכולת אינסטקטיבית גבוהה, מזהה את חלון ההזדמנויות ופשוט מאגרף את הכדור מידי של הרסיבר. "אם יש לו יום פנוי והוא רוצה להתאמן ביחד, אני אשמח", אמר פופנארה.
אפשר רק לדמיין לאן האסטרטגיה של טילמן תיקח את תפקיד מגן הפינה ובעיקר, איך היא תחסוך זעזועי מוח ועשרות אלפי דולרים לשחקנים עקב כניסות חזקות מדי. כמובן, יש בשיטה הזו סיכון לא קטן, שכן אם התופס מצליח להימנע מהאגרוף של טילמן, הוא יכול לבנות יתרון וכאן נכנסים לתמונה שאר שחקני ההגנה של הברס, שמרשים רק 15 נקודות למשחק ומובילים את הליגה בהגנת הריצה. זאת לא הפעם הראשונה בה לאבי סמית' מציג בשיקגו הגנת ברזל ובעבר זה אפילו הוביל אותו לסופרבול, עם רקס גרוסמן מאחורי הסנטר. לאן ייקח הפרויקט ההגנתי הנוכחי של שיקגו את סמית' והקבוצה כולה, כשבצד ההתקפי נמצאים כוכבים בדמות מאט פורטה, ג'יי קאטלר וברנדון מרשל? את התשובה נוכל לקבל בשבועיים הבאים, בהם הדובים ייפגשו שתיים מקבוצות ההגנה הטובות בליגה: יוסטון וסן פרנסיסקו.
וכמו תמיד, נשלח אתכם לדרככם עם חיוך: כותב שורות אלה העביר בשבוע שעבר את דאג מרטין בטרייד בפנטזי...
פוטבול בוואלה! ספורט
