ארבע אליפויות, חמישה גביעים, שלוש זכיות בסופרקופה/מגן הקהילה. ארון התארים של רוברטו מאנצ'יני מרשים מאוד בגיל 47 ולאחר עשר שנים בלבד על הקווים. אבל מה קורה לאיטלקי כשהוא מגיע לאירופה? שם המצב מסתבך ומאנצ'יני פשוט לא מוצא פתרונות. רגע לפני שהוא מוביל את מנצ'סטר סיטי למשחק מול אייאקס על העונה האירופית כולה ואולי גם על המוניטין שלו כמאמן, בדקנו מה עשה מאנצ'יני בכל עונותיו כמאמן ראשי עד כה. הפערים בין היכולת שמציגות הקבוצות שלו בליגה ליכולת שהן מציגות באירופה אדירים, התירוצים שמגיעים אחרי הדחות לעומת זאת, זהים בכל קבוצה. האם רוברטו מאנצ'יני פשוט לא בנוי להוביל קבוצה להצלחה בינלאומית? ומה זה אומר על יכולותיו כמאמן? התשובות, אולי, יתגלו הערב.
2001-02 - פיורנטינה
באיטליה: התפטרות בחודש דצמבר. בעונה הקודמת, זכייה בגביע ומקום תשיעי בליגה
באירופה: הדחה בסיבוב השלישי של גביע אופ"א
עשרה חודשים בלבד שרדה משרת האימון הראשונה של מאנצ'יני. הוא זכה גביע ראשון (וממש לא אחרון), אבל סבל מהמשבר הכלכלי שפירק לבסוף את הקבוצה. בינואר, חודש אחרי ההפסד לליל בגביע אופ"א (3:0 בסיכום), הוא החליט שנמאס לו ועזב את הקבוצה כשהיא מתחת לקו האדום, בדרך לירידת ליגה.
התירוץ שאחרי ההדחה: "יותר מדי שחקנים היו פצועים וחסרו לנו במפגש הכפול הזה. הייתי צריך לשחק עם חלוץ אחד בלבד. קיוותי שהקישור יתרום יותר, אבל זה לא קרה".
מידת האשמה: לא גבוהה. פרנצ'סקו טולדו ורוי קוסטה, שני הכוכבים של פיורנטינה, נמכרו בשל המצב הכלכלי הקשה והקבוצה שעמדה לרשות מאנצ'יני בהחלט הייתה חלשה.
2002-03 - לאציו
באיטליה: מקום רביעי בליגה, חצי גמר הגביע
באירופה: חצי גמר גביע אופ"א
העונה הכי טובה של מאנצ'יני באירופה עד כה, הגיעה למרות שגם אצל הביאנקוצ'לסטי הוא נתקל בלא מעט קשיים כלכליים והפעם נאלץ לוותר על שמות כמו הרנאן קרספו ואלסנדרו נסטה. למרות זאת, הוא לקח את לאציו כל הדרך מהסיבוב הראשון של גביע אופ"א ועד לחצי הגמר, שם חיכתה לו הזוכה העתידית פורטו, שעם אחד בשם ז'וזה מוריניו על הקווים פירקה את האיטלקים 1:4 במשחק הראשון, הוציאה תיקו מאופס בגומלין ברומא והדיחה את מאנצ'יני, רגע לפני התהילה.
התירוץ שאחרי ההדחה: "שיחקנו יותר מדי על כדורים ארוכים והגבהות. זה לא היה ערב חיובי במיוחד עבורנו, ההבדל בין הקבוצות לא גדול כמו התוצאה ולמעשה, היינו הקבוצה הטובה יותר על המגרש במשחק השני".
מידת האשמה: מצד אחד, ראוי שוב להזכיר את הקשיים איתם התמודד מאנצ'יני. מצד שני, צריך לזכור שלאציו לא התמודדה מול יריבה חזקה באמת בדרכה לחצי גמר המפעל ושלמרות שמות כמו קלאודיו לופס, סיניסה מיכאלוביץ', דייגו סימאונה ואחרים והעובדה שהאיטקלים עלו ליתרון מהיר בחצי הגמר הראשון, הסיפור הסתיים עם תבוסה די מבזה מבחינתם.
2003-04 - לאציו
באיטליה: מקום שישי בליגה, זכייה בגביע
באירופה: מקום אחרון בבית ז', בשלב הבתים של ליגת האלופות
המיקום הגבוה בעונה הקודמת סידר ללאציו מקום בסיבוב האחרון של מוקדמות ליגת האלופות ואחרי שעבר את בנפיקה עם 1:4 בסיכום, זכה מאנצ'יני לראשונה לעמוד על הקווים במפעל החשוב באירופה. זה הסתיים עם קמפיין חלש, שכלל חמש נקודות ומקום אחרון בבית לא מאיים במיוחד, עם צ'לסי, ספרטה פראג ובשיקטאש. במשחק האחרון, לאציו הייתה צריכה ניצחון, אבל חטפה מספרטה בדקה ה-93 והלכה הביתה. בזירה המקומית שוב הייתה לו עונה לא רעה בכלל, עם העפלה לגביע אופ"א (שלוש נקודות מהמקום המוליך לליגת האלופות) ובעיקר, זכייה שנייה בגביע, אחרי 2:4 על יובנטוס בסיכום שני משחקי הגמר.
התירוץ הגיע הפעם אחרי 2:2 ביתי מול ספרטה בסיבוב הראשון: "היה משחק מוזר, כי שלטנו בחצי השעה הראשונה ופתאום הם כבשו שני שערים מהירים. אמרתי את זה כבר בעבר, אין בתים קלים בליגת האלופות".
מידת האשמה: די גדולה. מלבד צ'לסי, שהייתה אז בתחילת ימי רומן אברמוביץ', את שתי היריבות האחרות בבית בהחלט ניתן היה לעבור. לתבוסה ביתית בדמות 4:0 מול צ'לסי אין הצדקה, כמו גם למקום האחרון בבית, שגרם לכך שאפילו לגביע אופ"א לאציו לא המשיכה.
2004-05 - אינטר
באיטליה: מקום שלישי בליגה, זכייה בגביע
באירופה: רבע גמר ליגת האלופות
מאנצ'יני נטש את הבירה והצטרף לנראזורי, שם כבר בעונתו הראשונה השיג את התואר החביב עליו, הגביע האיטלקי, עם 0:3 בסיכום שני משחקי הגמר מול רומא. גם בליגה הקבוצה הציגה יכולת טובה, כולל ניצחון חוץ על יובנטוס. בליגת האלופות, אינטר דילגה בקלות מעל שלב המוקדמות והפעם, מאנצ'יני חגג גם בבתים, עם 14 נקודות בבית שכלל את ורדר ברמן, ולנסיה ואנדרלכט. השחורים-כחולים עלו מהמקום הראשון והעיפו את האלופה המכהנת פורטו בשמינית הגמר. שלב שמונה הגדולות כבר היה סיפור אחר והדרבי המילאנזי הסתיים בהשפלה גדולה. הפסד 2:0 במשחק הראשון ופיגור 1:0 בגומלין הספיק לאוהדים, שהשתוללו והובילו לפיצוץ המשחק לפני סיומו. אופ"א פסקה 0:3 טכני למילאן.
התירוץ שאחרי ההדחה: "עשינו כל מה שיכולנו, היה משחק מאוזן והם עשו שער בהזדמנות הראשונה שלהם. השוער של מילאן דידה הוא כמעט בלתי ניתן להכנעה". אחרי המשחק הראשון אמר מאנצ'יני: "שתי בעיטות חופשיות עשו את ההבדל, לא היינו מרוכזים מספיק. אנחנו צריכים להשתפר גם בהתקפה".
מידת האשמה: מילאן באמת הייתה קבוצה גדולה באותה עונה ולמי ששכח, היא גם הובילה 0:3 על ליברפול אחרי 45 דקות בגמר המפעל. יחד עם זאת, לאורך 160 הדקות בהן שוחק רבע הגמר, אינטר של קילי גונסאלס, אדריאנו ושות' לא מצאה את הרשת ולו פעם אחת מול דידה, ה"בלתי ניתן להכנעה".
2005-06 - אינטר
באיטליה: מקום שני, שהפך לאליפות לאחר פרשת הקאלצ'יופולי, זכייה בגביע
באירופה: הדחה ברבע גמר ליגת האלופות
עונה מצוינת באיטליה הסתיימה בדיעבד עם דאבל. אינטר סיימה 15 נקודות אחרי יובנטוס, אבל זו נושלה מכל נכסיה והנראזורי חגגו "אליפות" ראשונה אחרי 17 שנים. הרצף המדהים של מאנצ'יני בגביע נמשך, עם זכייה שלישית ברציפות ורביעית בקריירה, אחרי 2:4 על רומא בגמר. בליגת האלופות, אחרי מהומות סיום העונה הקודמת, אינטר התקדמה יפה, עברה את המוקדמות ובית נוח שכלל את ריינג'רס, ארטמדיה ופורטו, אותו סיימו האיטלקים ראשונים. בשמינית הגמר הם הדיחו את אייאקס, אבל ברבע שוב נעצרו, הפעם מול ויאריאל הסנסציונית. במשחק הראשון באיטליה, אדריאנו ואובפמי מרטינס הפכו שער יתרון של פורלאן, אבל בגומלין הצוללת הצהובה ניצחה 0:1, עלתה בזכות שער החוץ ושוב השאירה את מאנצ'יני בלי כלום.
התירוץ שאחרי ההדחה: "לא שיחקנו טוב. היינו צריכים להבקיע עוד שער אחד בסן סירו כדי להגיע לכאן יותר בטוחים. אני לוקח אחריות על ההפסד, ומקווה שנתאושש בהמשך הדרך".
מידת האשמה: גבוהה. אחרי הכישלון בעונה הקודמת, אינטר נראתה בשלה להגיע רחוק ועם כל הכבוד לסיפור הסינדרלה של ויאריאל, הנראזורי היו חייבים לעבור את רבע הגמר, בעיקר לאור הניצחון במשחק הראשון. אלא שהם שוב השתתקו ולא כבשו ברגע האמת, למרות שלסוללת הכוכבים הצטרף הפעם גם לואיס פיגו.
2006-07 - אינטר
באיטליה: אליפות, הפסד בגמר הגביע
באירופה: שמינית גמר ליגת האלופות
עם יובנטוס בליגה השנייה ומילאן, שפתחה את העונה במינוס שמונה נקודות, הטיול של אינטר לאליפות נוספת היה קליל ועל הדרך, הקבוצה שברה שיא איטלקי, עם רצף מטורף של 17 ניצחונות ליגה. בגמר הגביע לעומת זאת, הרצף של מאנצ'יני נקטע מול רומא, שהדהימה עם 2:6 במשחק הראשון (בדרך ל-4:7 בסיכום). אחרי שנעצרה שנתיים ברציפות ברבע גמר ליגת האלופות, הלכה אינטר צעד אחורה ועפה כבר בשמינית. הנראזורי סיימו במקום השני בבית של באיירן מינכן, ספרטק מוסקבה וספורטינג ליסבון, אבל אחרי תיקו 2:2 ביתי מול ולנסיה בנוקאאוט, הגומלין הסתיים בתיקו מאופס ובקטטה אדירה בין שחקני שתי הקבוצות.
התירוץ שאחרי ההדחה: המהומה הגדולה בסיום השכיחה מכולם שהיה גם משחק והובילה גם את מאנצ'יני לעסוק בעיקר באירועים: "הם השתגעו, שחקנים צריכים ללמוד להתנהג על המגרש", אמר האיטלקי על שחקני העטלפים.
מידת האשמה: גדולה מאוד. אולי הכישלון הכי גדול של מאנצ'יני באירופה. סגל מדהים, אליו צורף בין היתר זלאטן איברהימוביץ', היה חייב להשיג יותר מאשר שמינית גמר ליגת האלופות, בעיקר לאור העובדה שבליגה אינטר לא נזקקה כלל למאמץ. למזלו של מאנצ'יני, כולם התעסקו במכות.
באיטליה: אליפות, הפסד בגמר הגביע
באירופה: שמינית גמר ליגת האלופות
שיחזור מושלם ומכאן, גם מאכזב, של העונה הקודמת. עוד אליפות בסרייה A, עוד הפסד לרומא בגמר הגביע (2:1) ועוד הדחה הרבה יותר מדי מוקדמת מליגת האלופות. החיזוק הפעם היה צנוע יותר ובשלב המוקדם זה הספיק למקום הראשון, עם 15 נקודות, בבית שכלל את פנרבחצ'ה, איינדהובן וצסק"א מוסקבה. בשמינית הגמר חיכתה ליברפול של יוסי בניון, שהיממה את הנראזורי עם 0:2 במשחק הראשון וחתמה את ההשפלה עם 0:1 בסן סירו בגומלין.
התירוץ שאחרי ההדחה: "הורחק לנו שחקן ולא קל לשחק בעשרה שחקנים, החמצנו הזדמנויות טובות ושער אחד היה פותח את הסיפור. לצערנו, זו כבר עונה שנייה ברציפות בה אנחנו מגיעים למשחקים הקובעים בלי הרבה מאוד שחקנים, שפצועים ומורחקים כרגע. זה לא קל כשחסרים כל כך הרבה שחקנים". לסיום, הוא הטיל את הפצצה והודיע: "אני עוזב את אינטר בסיום העונה".
מידת האשמה: בערך כמו בעונה שלפני כן. סגל מצוין, עם עוד שנת ניסיון, ששוב לא הצליח להוציא מעצמו איכויות בזמן אמת ולא מצא את הרשת לאורך 180 דקות בנוקאאוט. ההפסד הזה גם הוביל לפיצוץ בין המאמן לזלאטן כעבור מספר ימים. בסופו של דבר, מאנצ'יני חזר בו ורצה להמשיך, אבל פוטר במאי והוחלף על ידי ז'וזה מוריניו.
2010-11 - מנצ'סטר סיטי
באנגליה: מקום שלישי, זכייה בגביע
באירופה: שמינית גמר הליגה האירופית
מאנצ'יני תפס את מקומו של מארק יוז המפוטר בדצמבר של העונה הקודמת, אבל הוא ופרויקט המיליונים של הסיטיזנס החמיצו מקום בליגת האלופות. בעונה שלאחר מכן, ניצני השיפור בזירה המקומית רק החלו להראות. התכולים, שרכשו מכל הבא ליד בתחילת אותה עונה (יאיא טורה, דויד סילבה, מריו באלוטלי, אדין דז'קו ועוד), הסתפקו במקום השלישי בליגה ובכרטיס לליגת האלופות, לראשונה בתולדותיהם. בנוסף, הם זכו בגביע, כרגיל אצל מאנצ'יני, תוך שהם מדיחים את מנצ'סטר יונייטד בחצי הגמר. בליגה האירופית לעומת זאת, אחרי שלב בתים מוצלח, בו הדיחו בין היתר את יובנטוס, הם נכנעו בשמינית לדינמו קייב, עם הפסד 2:0 וניצחון 0:1 בגומלין.
התירוץ שאחרי ההדחה: "ספגנו שערים מטופשים", אמר מאנצ'יני אחרי המשחק הראשון, "קבוצה שרוצה להגיע לשמונה הגדולות במפעל לא יכולה להרשות לעצמה לספוג ככה. שיחקנו טוב, אבל עשינו טעויות. 2:1 היה משקף יותר, כי שלטנו והם שיחקו על מתפרצות".
מידת האשמה: פישול די גדול עבור מאנצ'יני וסיטי, שכן בהמשך הדרך לא חיכו אריות גדולים מדי וזו הייתה הזדמנות פז עבור הסיטיזנס להניף את התואר האירופי השני בתולדותיהם והראשון מאז גביע המחזיקות ב-1970. אומנם לאור ההצלחה היחסית בליגה והזכייה בגביע, הכישלון באירופה נעלם מעט, אבל הקבוצה הכי מדוברת ועשירה בממלכה הייתה יכולה לייצר הרבה יותר מול דינמו קייב הבינונית.
2011-12 - מנצ'סטר סיטי
באנגליה: אליפות, סיבוב שלישי בגביע
באירופה: הדחה בשלב הבתים של ליגת האלופות ובשמינית גמר הליגה האירופית
הכישלון האירופי האחרון (בינתיים) באוסף הארוך של מאנצ'יני היה בעונה שעברה וגם הוא, טושטש ברובו על ידי הצלחה בליגה. הפעם הגביע לא האיר פנים וסיטי הודחה כבר בסיבוב הראשון על ידי מנצ'סטר יונייטד, אבל במקום התואר החביב עליו, זכה מאנצ'יני לראשונה באליפות, שהייתה אחת הדרמטיות ביותר בתולדות הכדורגל. באירופה כאמור, הסיפור היה שונה ושוב, לא מוצלח. סיטי נכנסה היישר לשלב הבתים של ליגת האלופות ונפלה בבית לא פשוט. היא פתחה עם תיקו ביתי מול נאפולי והפסד לבאיירן מינכן, גברה פעמיים על ויאריאל, אבל ההפסד באיטליה מול נאפולי השאיר את גורלה מחוץ לידיה. הסיטיזנס ניצחו במחזור הסיום את באיירן, אבל הנאפוליטנים עשו את העבודה בעצמם ושלחו את מאנצ'יני מהמקום השלישי לליגה האירופית. שם, סיטי פגשה שתי יריבות פורטוגליות ואחרי טיול מול פורטו, היא הפסידה 1:0 לספורטינג ליסבון, פיגרה 2:0 בגומלין הביתי וניצחה 2:3, אך הודחה בשל שערי חוץ, במשחק אותו כמעט הכריע השוער ג'ו הארט בתוספת הזמן.
התירוץ שאחרי ההדחה: אחרי ההפסד לנאפולי אמר האיטלקי: "אני לא חושב שהגיע לנו להפסיד, ספגנו שני שערים טיפשיים. צריך להפסיק לחשוב שנבקיע 3-4 שערים במשחק". אחרי ההדחה מליגת האלופות הוא אמר: "זה היה בית מוזר, בדרך כלל 10 נקודות מספיקות". אחרי ההפסד לספורטינג הוא סיכם: "לא שיחקנו טוב, אבל היו לנו הזדמנויות, פשוט לא הבקענו". לקינוח, אחרי ההדחה מהליגה האירופית, אמר מאנצ'יני: "המחצית הראשונה הייתה מאוד מוזרה, לא שיחקנו כמו קבוצה. אני מאוכזב, עשיתי טעויות במשחק הראשון".
מידת האשמה: גדולה מאוד. הסגל שעמד לראשות מאנצ'יני שוב היה אדיר ולמרות היריבות שמולו בליגת האלופות, שלא לדבר על ספורטינג ליסבון, הסיטיזנס היו חייבים להתקדם. סמיר נאסרי, סרחיו אגוארו ואחרים הצטרפו לקבוצה החזקה שכבר הייתה, אבל במפעלים האירופים מאנצ'יני שוב נותר חסר פתרונות להתלהבות של קבוצות קטנות כמו נאפולי וספורטינג ליסבון.