צפו בתקציר ה-1:1 בין מכבי חיפה לבני יהודה
על הנייר זה אולי מאכזב, אבל מכבי חיפה יצאה נשכרת מהמשחק מול בני יהודה. היא אמנם צברה רק נקודה אחת שכרגע לא ממש עוזרת לה בניסיונות ההיחלצות מהתחתית, אבל לאור משחקה החלש לא הגיע לה יותר מזה. הרבה מאוד שחקנים במכבי חיפה עדיין לא מאמינים ביכולתם, וזו כרגע הבעיה המרכזית של הקבוצה אין שם אמונה.
מכבי חיפה שיחקה בצורה לא נכונה. בני יהודה צופפה עם שלושה בלמים וסגרה את מרכז השדה, אלא שהירוקים התעקשו לכל אורך המשחק לנסות לפצח את ההגנה הזהובה דווקא דרך האמצע. עד כניסתו של עידן ורד בדקה ה-73, למכבי חיפה לא היה שחקן כנף בצד ימין. היא תקפה רק משמאל, וגם שם לא הייתה ממש חדה. המחשבה הראשונית היא שהקשר בעמדה הזו הוא אביחי ידין, אבל הוא יוצא ימינה רק בחלק האחורי של המגרש. קשה לספור את הפעמים שבהן אייל משומר קיבל את הכדור, ומחוסר אונים פנה למרכז המגרש או שמסר לאחור. מכבי חיפה שקופה וקלה לעצירה. ככה לא מנצחים משחק כדורגל.
נקודה נוספת שצריך להתייחס אליה היא חוסר המחץ ההתקפי. גם כשמכבי חיפה לוחצת וזוכה בכדור במרכז השדה, גולסה, ידין ודמאו לא מצליחים להפוך את ההתקפה המתפרצת למסוכנת, הקבוצה מאוד איטית, שבלונית ולא מפתיעה. בעונות היפות מכבי חיפה הייתה ידועה בחלק קדמי מהיר שיוצר מצבים מהאגפים, אבל היום המשחק שלה עומד ושקוף. להוציא את עזרתו של דלה איינוגבה, שהימר על פינה ממרחק ועזר לדינו אנדלובו להבקיע, מכבי חיפה לא הגיעה כמעט לכדי סיכון ממשי של השער.
בהגנה הירוקה המצב לא הרבה יותר טוב. אין ספק שבני יהודה יכלה לצאת עם עוד שתי נקודות, לאור ההזדמנויות שאליהן הגיעה ולא ידעה לנצל. היא תכננה היטב את משחקה, שהתבסס על צפיפות בחלק האחורי וניצול המהירות בהתקפות מתפרצות מול חלק אחורי איטי במיוחד. בני יהודה הביכה את הירוקים מספר פעמים, ורק היכולת הטובה של בויאן שראנוב מנעה ממנה לחזור עם ניצחון מקרית אליעזר.
עכשיו זו כבר לא שאלה של שינוי כזה או אחר שהמאמן יכול לבצע. מכבי חיפה נמצאת בנקודת השפל שלה והעניין חדר עמוק לראש השחקנים. דרך המשחק כמעט ראינו את הרמת הידיים שלהם, וזה מצב בעייתי מאוד למאמן. ראובן עטר, מצדו, עושה ככל יכולתו למנוע מהספינה לשקוע, מראה חשיבה ומנסה לשדר אמונה לשחקנים שלו, אבל כפי שעולה משפת גופם ומשפת הגוף שלו עולה התהייה האם הוא עצמו מאמין בכך. הפנים שלו מסגירות את אותו מבע של ייאוש שרואים על הפנים שלהם.
השאלה, אם כן, היא מהי המטרה של מכבי חיפה. אם הקבוצה חושבת באמת ובתמים לצבור יותר נקודות ולהיחלץ מהתחתית, מוקדם מדי להיפרד מעטר. בסיטואציה שבה המועדון משלים עם מעמדו ועם הצרכים החדשים, שחר צריך להמשיך לגבות את המאמן ולהאמין בו. למערכת צריך להיות ברור שכעת בלתי אפשרי להדביק את הפער מהפסגה, ככה שכל היעדים הקודמים שהוצבו בטלים. כדי לשמור על שקט, כדאי לתת לעטר להוציא את הקבוצה מהמצב הקשה.
אלא שמדובר בהחלטה לא פשוטה, מכיוון שסביר להניח שעדיין יש מי שחושב שמכבי חיפה יכולה להגיע לצמרת. אלה שחושבים כך לא רואים את התמונה הנכונה. הקבוצה צריכה להילחם, להילחם ולהילחם. בחדר ההלבשה של מועדונים גדולים השחקנים מאמינים שהשם והסמל יצילו אותם מעצמם. הגיע הזמן להתעורר, כי לא הסמל ולא צבע החולצה ישאירו את מכבי חיפה בליגת העל. אמנם, מוקדם עדיין לדבר על מאבקי תחתית, אנחנו בסך הכל במחזור השמיני של העונה, אבל עדיף שהמחשבה הזו תיכנס לראשם של השחקנים, כי בכל שבוע שעובר ללא ניצחון הליגה עוד יכולה לברוח.
