בייסבול: סן פרנסיסקו עלתה ל-0:3 בוורלד סירייס

ב-2006 עלתה דטרויט טייגרס לוורלד סירייס לאחר סוויפ על אוקלנד אתלטיקס ב-ALCS. אלא שבגמר פגשו הנמרים את סנט לואיס קרדינלס, שהגיעו למיזורי במצב של 1:1, ניצחו את כל שלושת משחקי הבית וזכו בתואר לאחר ניצחון 1:4.

אז היה לדטרויט ניצחון בודד. הפעם, ייתכן שאפילו את זה היא לא תשיג.

סן פרנסיסקו עושה בסדרה הזו מה שהטייגרס עשו לניו יורק יאנקיז בסדרה הקודמת - היא מייאשת את היריבה. דומה שההפסד של ג'סטין ורלאנדר במשחק הפתיחה פשוט ייאש את דטרויט, שלא עושה שום דבר נכון - החובטים חסרי סבלנות, מהלכי דאבל פליי הורגים את המומנטום וההגנה לא מתפקדת. אניבל סאנצ'ז הגיש שבעה אינינגים וסילק שמונה חובטים בסטרייקאאוט, אבל לא יכול היה לעשות כלום נוכח אוזלת היד של חבריו.

בג'איינטס, לעומת זאת, יש הרבה פאסון, כשההגשה ממשיכה לעבוד כמו שצריך. הפעם היה זה ריאן ווגלסונג, שעם חמישה אינינגים ושני שליש הוביל אותם לעמדת ניצחון וסרג'יו רומו דאג, עם שמירה שלישית בפלייאוף, שהוא גם יגיע. האנטר פנס היה השחקן הבולט בהתקפה עם שתי חבטות, הולכה, ריצה וגניבת בסיס.

כל האקשן ההתקפי במשחק הגיע באינינג השני, כשהג'איינטס עשו את זה כמו שעושים ב-NL - עם סמול בול. פנס הולך על ידי סאנצ'ז וגנב את הבסיס השני. הוא הגיע לשלישי דרך הגשה פראית של סאנצ'ז ואז חבט גרגור בלאנקו המהיר פצצה למרכז השדה המרוחק והכניס אותו הביתה עם טריפל - 0:1. ברנדון קרופורד רשם סינגל בחבטת דרדל'ה קשתית והגיע לבסיס השני עם טעות של אוסטין ג'קסון, בעוד בלאנקו נכנס הביתה - 0:2.

כאן ניסו הטייגרס לחזור, אבל המחבטים היו כבדים בידיים. באינינג החמישי הם מילאו את הבסיסים עם אאוט אחד ולא ניצלו את זה, נשברו וטים לינסקאם, מעמדת הסט אפ, ורומו סגרו את הדלת.

המשחק הרביעי בסדרה יתקיים הלילה, ובו יכולים הג'איינטס לסגור עניין עם מאט קיין, שעל פי התוכנית צפוי לפגוש את מקס שרצר, אם כי לא נופתע אם ג'ים לילנד יעדיף להעלות את ורלאנדר על מנוחה קצרה כדי להגדיל את הצ'אנס להאריך את ההתמודדות.