תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 40:26
סיימה את העונה: במקום ה-12 במערב
העונה שעברה נפתחה בסימן עידן חדש: קווין לאב אמנם לא קיבל חוזה מקסימום, אבל הפך לבעל המשכורת הגבוהה במועדון וכך גם לבעל הבית לשנים הקרובות; ריקי רוביו, שנבחר שנה קודם לכן, הגיע למינסוטה בדרך לעונת רוקי מצופה ביותר, וריק אדלמן, אחד מהמאמנים הבכירים והיצירתיים בליגה, הגיע בכדי לעשות סדר בקבוצה המבולגנת של דיוויד קאן. על אף מחנה האימונים המכווץ, ועל אף שבעונה שקדמה לה היא החזיקה במאזן הרע בליגה - מינסוטה הפכה למועמדת לגיטימית לקחת חלק בפליאוף, לראשונה מאז שקווין גארנט זכה בתואר ה-MVP.
הסיבה העיקרית לכך, היא שלזאבים היה קווין חדש שנתן עונה ראויה לתואר; העונה התקדמה, ולאב מיצב עצמו כפאוור פורוורד הבכיר בליגה, וריבאונדר בקנה מידה היסטורי, בין השאר בזכות משחק ה-30-30 הראשון ב-28 השנים האחרונות. נקודת אור נוספת היתה ניקולה פקוביץ - הסנטר המונטנגרי, שבעונתו השניה ב-NBA הוכיח שהוא אחד הכלים ההתקפיים הטובים בליגה מעמדה מספר 5, כאשר היה השחקן הפותח היחידי שקלט יותר ריבאונד התקפה מהגנה למשחק, עם 3.9 בפחות מ-27 דקות לערב. פקוביץ הוא גם שומר אחד-על-אחד לא מוערך דיו, כנראה בעיקר בגלל כמות חסימות לא סקסית, וכך, יחד עם לאב, הוא מעמיד את אחד הקווים הקדמיים הטובים בליגה.
ובכל זאת, שתי נקודות פחות חיוביות מנעו את השתתפות הזאבים בפוסט-סיזן: הראשונה היתה פציעתו של ריקי רוביו בתשיעי למרץ שהתבררה כקטלנית ביותר, היות והוולבס הצליחו לשמור על מאזן חיובי רק לעוד שלוש משחקים בלעדיו; הפציעה גם חשפה את התלות החמורה והבעייתית של הקבוצה בשחקן, שעל אף שהמשחק שלו מלהיב, הוא גם רוקי שקלע ב-35% מהשדה. לרעה ניתן גם לציין את העונה של הרוקי דריק וויליאמס, שהגיע הישר מהבחירה השנייה בדראפט ולא מצא את מקומו בהרכב, וכמו-כן, את העמדה בה ישחק בהמשך הקרירה. מינסוטה סיימה את העונה לא כמלכת היופי, אולם כן, כחביבת הקהל (כלומר, קהל משתמשי הליג פאס). בהתחשב בהיכן שהיתה עונה קודם לכן, זה לא מעט.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: אנדרי קירילנקו (צסק"א מוסקבה), ברנדון רוי (חזר מפרישה), אלכסי שווד (צסק"א מוסקבה), לואיס אמונדסון (שחקן חופשי, מאינדיאנה), גרג סטימסמה (שחקן חופשי, מבוסטון), צייס באדינג'ר (טרייד, מיוסטון), דאנטה קאנינגהם (טרייד, מממפיס)
עזבו: ווס גונסון (טרייד, לפיניקס), מייקל ביזלי (שחקן חופשי, לפיניקס), אנתוני טוליבר (שחקן חופשי, לאטלנטה), אנתוני רנדולף (שחקן חופשי, לדנבר), דרקו מיליציץ (חוק האמנסטי, לבוסטון), בראד מילר (טרייד, לניו אורלינס), ווין אלינגטון (טרייד, לממפיס)
בהיעדר בחירת דראפט בסיבוב הראשון, בהתחשב בסגל הצעיר ובקולות שהשמיע קווין לאב בקיץ - בעיקר על כך שנמאס לו שהוא השחקן היחידי בסגל נבחרת ארהב שטרם שיחק משחק פליאוף אחד - דיוויד קאן והנהלת מינסוטה עשו ככל יכולתם במטרה להעמיד קבוצה שתוכל להילחם על רלוונטיות במאי, כאן ועכשיו. את חמישיית הזאבים העונה יחזקו שני שמות חדשים, כישרוניים כמידת אורך הגיליון הרפואי שלהם: ברנדון רוי, ואנדרי קירילנקו. בהתאם לחוקי הליגה, רוי, שחזר מפרישה, לא יכל לחתום בפורטלנד, הקבוצה היחידה בה שיחק בליגה, אולם עדין יכול להיתפס כזה שחזר הביתה - לאחר שנבחר בדראפט על ידי מינסוטה, ועבר מיידית תמורת (לא לצחוק) רנדי פוי. קאן בחר להמר על הבריאות של רוי במחיר של עשרה מיליון דולר ועודף לשתי עונות, מכיוון שידע שגם ללא האתלטיות - שגם כך לא היוותה חלק משמעותי במשחקו של רוי - מדובר בשיפור עצום על ווס גונסון.
קירלנקו מגיע גם הוא עם סימני שאלה בריאותיים, לאחר שלא סיים עונה מלאה מאז תחילת שנות ה-2000. את העונה שעברה הוא בילה ברוסיה, לאחר שבחר להאריך את שהותו בצסק"א מוסקבה גם לאחר תום השביתה. העונה הקצרה הנהוגה באירופה אומנם לא יכולה לעזור לנבא האם התרחשה תמורה בעמידות של קירילנקו לעונה הארוכה והעמוסה שבארהב, אולם הזכיה בתואר ה-MVP של היורוליג (בפער ניכר), והאופן בו הוביל את נבחרת רוסיה למדליית ארד באולימפיאדה, יכולים לרמז על הכושר בו הוא מצוי. אם AK47 יישאר בריא, הוא יהווה שדרוג ראוי למייקל ביזלי.
שאר ריענון הסגל הונע בניסיון לחזק את הצוות המשלים. מיליציץ שנחנך ושוחרר, ושני האנתונים - טוליבר ורנדולף, הוחלפו בסטימסמה ואדמונסון, שמתאימים טוב יותר לשחק לצד לאב, כשדאנטה קאנינגהם שנראה טוב בליגת הקיץ, ויכול להשלים את הדקות של לאב מהחמישייה השנייה, הצטרף גם כן. באדינג'ר ושווד יספקו דקות בריאות מהכנפיים, ויהווה כוח משמעותי יותר מהספסל משהיה לקבוצה בשנה שעברה עם אלינגטון. כמו כן, שווד ירצה למצוא לעצמו דקות גם בעמדת הרכז, אותה אייש באירופה, ואשר כרגע עמוסה בלוק רידנאור, וגי גי בראה.
במינסוטה התגבש בקיץ צוות משלים מאוד מעניין, אולם כל זה עשוי להתגלות כזניח, נוכח המצב הבריאותי האמור של שני השמות שאחראים להפיכת הקבוצה לאטרקטיבית אשתקד. אל ריקי רוביו, שטרם התאושש מהפציעה שהשביתה אותו מאז אמצע העונה שעברה, ושעשוי להיעדר עד ינואר, הצטרף לאב, שכאילו לא התחשב, או בכוח הכבידה, ושבר ידו מכיוון שביצע כפיפות מרפקים על אגרופיו. בהכניסנו תחת שערי עונת 2012-2013.
מה מי מו
חמישייה: ריקי רוביו (לוק רידנאור), ברנדון רוי, אנדרי קירילנקו, קווין לאב (דריק וויליאמס), ניקולה פקוביץ.
ספסל: לוק רינדאור, דריק וויליאמס, גי גי בראה, אלכסי שווד, צייס באדינג'ר, גרג סטימסמה, מלקולם לי, דאנטה קאנינגהם, לואיס אמונדסון.
מאמן: ריק אלדמן, עונה 22 בליגה ושניה במועדון
מועמד לפריצה:
כל הסימנים מצביעים על כך שלגווארדיה הרוסית במינסוטה תהייה עונה נחמדה ביותר. קירילינקו יזכה לעדנה מחודשת הודות לפציעה של לאב, ועל אף שהוא סמול פוורוד טוב, את עיקר התהילה שלו בליגה צבר כפאוור פורפוורד. מרוויח נוסף מהבריאות הרעועה של הזאבים הוא הרוסי השני של הקבוצה. שווד, רכז גבוה בהכשרתו, עשוי להיות תעודת הביטוח שהקבוצה חיפשה מאחורי רוביו הבעייתי, ורוי הבלתי צפוי. מבחינה פיזית, שווד מתאים לשחק בשתי העמדות גם ברמת NBA, כאשר ה-Standing Reach שלו גבוה גם מהשוטינג-גארד הממוצע בליגה. בקבוצה עם שני גבוהים התקפיים מוכשרים ביותר, התקפה שתנוהל על ידי שני מוליכי כדור אינה רעיון רע בכלל. גם ציוותו כרכז, לצד רוי, גארד בעל יכולת מסירה גבוהה, או רידנאור, שכבר תורגל בעונה שעברה כשוטינג גארד בהצלחה יחסית, יסתירו את היות שווד מפיץ כדור בינוני לרמת NBA.
מועמד לדעיכה:
גי גי בראה היה משובח בריצת האליפות של דאלאס, אולם השנה, כאשר אנחנו רחוקים כבר שתי עונות מאז אותם רגעים, נוכל לשכוח אותם ולחזור לשפיות. באותו פליאוף, בראה נהנה משילוב של כושר שיא, חוסר מוכנות של היריבות להתייחס אליו, וגרמני אחד שהשאיר לו את הצבע פתוח באופן קבוע. אולם בעונה שעברה במינסוטה בראה התגלה כאותו רכז שהיה כל הקרירה - בעל אחוזי שדה נמוכים מידי, ונעדר יכולת לספק נתונים סטטיסטיים הגנתיים. בראה יהיה קבור ברוטציה מאחורי רידנאור ורוביו, ומכיוון שהרכבים בהם הוצב אשתקד לא היו אפקטיביים כלל, ניתן רק להניח שהעונה הוא יקבל עוד פחות דקות משחק.
אקס פקטור:
בהתחשב בכך שכל החמישייה הראשונה של הקבוצה היא או פצועה או שקשה למצוא חברת ביטוח שתיקח עליה צאנס, האקס פקטור של הזאבים יהיה הספסל. רידנאור יצטרך לחזור לימיו העליזים בסיאטל; באדינג'ר, שהראה ניצוצות בעונת הסופמור שלו ביוסטון, יצטרך להוכיח שהוא יכול להתאושש מעונה רעה ולספק דקות טובות במקום קירילנקו; סטימסמה ואמונדסון יצטרכו להוכיח שבין שניהם ניתן למצוא חצי סנטר איכותי שיכול לאפשר לפקוביץ הכבד והנוטה לבעיית עבירות דקות מנוחה חשובות. החמישייה של מינסוטה טובה, אבל היא זקוקה למחליפים טובים שיאפשרו לה להישאר בחלק אחד, גם במרץ וצפונה.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: לאב ורוביו שבים בריאים, כשהאחרון מביא איתו אחוזי קליעה משופרים. אדלמן יודע בדיוק איך להשתמש בקירילנקו, ורוביו-רוי-AK47 מוכרזים כמוסרים הטובים ביותר לעמדות שלהם. למזלם, בצבע ומחוצה לו, מחכים להם שניים מהגבוהים ההתקפיים הטובים בליגה. עונה גדולה של רוי ורגשנות מצד מקבלי ההחלטות מזכה אותו בפרס השחקן המשתפר (מבר-מינן לבר כוח), ולאב כמעט זוכה בתואר ה-MVP. זה נגמר בהפסד בשבעה משחקים לאוקלהומה סיטי בסיבוב הראשון של הפלייאוף, והרבה תקווה לקראת העתיד.
תסריט פסימי: ללאב לוקח כפול מהזמן האמור לחזור, וכאשר רוביו חוזר, מגלים שכל מה שנשאר לו זה האחוזים הנמוכים. קירילנקו ורוי לא מצליחים לחבר ביחד 55 משחקים, וללא לאב התפוקה ההתקפית של פקוביץ יורדת. הפציעות מכריעות, הסגל הרחב חסר משמעות והזאבים בוחרים גבוה בלוטרי.
תחזית: קשה לראות איך מינסוטה לא תהיה פצועה מידי העונה. חודש בלי לאב הוא מכה אנושה, כשם שעשוי להיות הניסיון להכניס את רוביו לכושר משחק תוך כדי עונה. למרות שהתרגשתי מהחזרה של רוי וקירילנקו לליגה, קשה לקנות את הבריאות שלהם, והרכב הטלאים שיווצר לאורך העונה, ימנע מהם כניסה לפליאוף. לאב "יקלקל" לזאבים לוטרי גבוה והם יסיימו העונה במקום העשירי במערב.
