ביום רביעי האחרון, ארבעה ימים לפני שובו של הסופרקלאסיקו לחייהם, התעוררו אוהדי ריבר פלייט לבוקר לא פשוט. תמונות של הקפטן דויד טרזגה מחליף חוויות עם הכישרון הצעיר לוקאס אוקמפוס עיטרו את אתרי האינטרנט. הפגישה הזו, בין שניים מכוכבי עונת העלייה של המיז'ונריוס, לא תועדה במתחם האימונים אסייסה, אלא במונאקו. אוקמפוס הצעיר נמכר עוד בקיץ ל"פריס סן ז'רמן של הליגה השנייה בצרפת", ובעוד כחודשיים עשוי טרזגה להתאחד איתו ולשוב לקבוצתו לשעבר, בעקבות בעיות משפחתיות שגורמות לו להחסיר אימונים ולהעביר ימים שלמים על קו ארגנטינה-צרפת. אל המפגש הטעון מול בוקה ג'וניורס הערב (ראשון, 20:30, ספורט1) הוא הספיק לחזור. זה יהיה הסופרקלאסיקו הראשון שלו בקריירה, ואולי גם האחרון. יכולת בינונית? סכנת ירידה? הפסד בדרבי? את אוהדי ריבר מעסיקה רק שאלה אחת: איך משאירים את טרזגה?
לפני כשבועיים הטיל חלוץ נבחרת צרפת לשעבר את הפצצה. "בדצמבר אחליט אם אני נשאר או עוזב", הפתיע טרזגה, שלבש לראשונה את החולצה של ריבר פלייט בינואר השנה ומחזיק בחוזה עד סוף 2014. "מעולם לא עירבתי את הצד האישי עם המקצועי, אבל יש לי שני ילדים והם נמצאים בצרפת. המרחק הגדול גורם לי לעשות חושבים לגבי הקריירה". המוני אוהדי המיז'ונריוס, שרק לפני מספר שבועות יצאו לרחובות על מנת לשאת בגאון את הדגל הארוך ביותר בהיסטוריה ולקבוע שיא גינס, לא נותרו אדישים והתגייסו גם למען המיזם החדש שכותרתו היא "אל תלך". מעל 80 אלף איש כבר חתמו על העצומה האינטרנטית להישארותו של טרזגה במועדון, ומאות מצטרפים מדי שעה. כלל לא בטוח שזה יעזור. הקבוצה שהחזירה לסקורר המחונן את התשוקה לכדורגל, היא גם זו שהזכירה לו כי הגיע הזמן לשנות את סדר העדיפויות בחיים. בגיל 34, טרזגה שוב ניצב בפני פרשת דרכים.
ההיסטוריה של טרזגה ידועה ומוכרת. הוא נולד ברואן שבצרפת ב-1977, אז אביו חורחה שיחק בקבוצה המקומית. כשהיה בן שנתיים חזרו הוריו לארגנטינה ודויד הקטן ספג את המורשת הדרום אמריקאית. אחרי שצמח במחלקת הנוער של פלאטנסה ואף רשם מספר משחקים במדי הקבוצה הבוגרת, ערק טרזגה יחד עם משפחתו בחזרה לצרפת ומשם פיתח קריירה מפוארת. תחילה במונאקו, במדיה הכיר את חברו הטוב תיירי הנרי וזכה בשתי אליפויות, ולאחר מכן ביובנטוס האיטלקית, איתה זכה בארבע אליפויות (שתיין מהן נמחקו) ואף סייע לה לחזור לליגה הבכירה אחרי פרשת הקאלצ'ופולי.
במקביל לקריירת המועדונים שהפכה אותו לאחד החלוצים המובילים באירופה והעניקה לו את הכינוי 'טרזגול', כיכב החלוץ גם בנבחרת צרפת ועשה עימה היסטוריה כאשר היה שותף מלא לזכיות במונדיאל הביתי ב-1998 וביורו 2000, אז גם הבקיע את שער הזהב בגמר נגד איטליה. עם הרזומה המרשים הזה, ואחרי עונת ירידה (בה כבש 12 שערים) עם הרקולס אליקנטה הספרדית, הלך טרזגה בעקבות הכסף של המפרץ הפרסי. שני משחקים בבאני יאס מאיחוד האמירויות הספיקו לו כדי להבין שלא זה האתגר שיחזיר לו את הניצוץ. ואז הגיעה הקריאה מארגנטינה.
דניאל פסארלה היה על הקו ושכנע את טרזגה לחזור לבואנוס איירס, אל הקבוצה אותה אהד כילד. החלוץ הוותיק, שנהנה ממעמד של אייקון בטורינו בעקבות שמירת האמונים ליובנטוס גם בסריה B, עטה על עצמו שוב את בגדי המושיע והמריא כדי להוציא את המועדון המפואר בדרום אמריקה מהקבר הקרוי הליגה השנייה. בארגנטינה התאהבו מיד. גם פרננדו קבנאגי, צ'ורי דומינגס ולאונרדו פונסיו חזרו הביתה למסע ההצלה, אבל טרזגה גזל מהם את אור הזרקורים. הוא לא רק חלוץ גדול ואוהד שרוף של המועדון, אלא אלוף עולם כריזמטי ושובה לב. טרזגה הגשים חלום ילדות וריבר קיבלה את זריקת המרץ לה נזקקה. כולם היו מרוצים: המאמן מתיאס אלמיידה זכה לשדרוג התקפי, השחקנים הצעירים פגשו מודל לחיקוי והאוהדים נפלו בקסמיו.
את הקבלות הציג טרזגה קודם כל ולפני הכל על כר הדשא. 13 שערים ב-19 משחקים כבש החלוץ במגרשים הנידחים של ליגת המשנה בארגנטינה, כולל צמד במחזור הנעילה נגד אלמירנטה בראון, בו גם החטיא פנדל. כן, כמו בגמר ליגת האלופות מול מילאן ב-2003 וכמו בגמר מונדיאל 2006 מול איטליה. רק שבמקרה הזה, ההחמצה הייתה לא יותר מאנקדוטה שולית בחגיגות העלייה המרגשות של ריבר פלייט. חגיגות שהנציחו את המלך החדש, שאף הצהיר: "השערים האלה גדולים יותר מהשער בגמר היורו". לאחר הפרידה הצורמת מהצמד דומינגס את קבנאגי, היה ברור לכל מי ראוי לענוד את סרט הקפטן. גם אם זה קורה חצי שנה בלבד אחרי שהצטרף למועדון. "בחרתי בו כי יש לו את כל התכונות הנדרשות - הענווה, המנהיגות והמחויבות ", הסביר אלמיידה, שהיה הקפטן בעונת הירידה של ריבר ומיד העלה אותה כמאמן. "קפטנים חייבים להילחם למען חבריהם, לייעץ להם בנוגע לאימונים ולתזונה נכונה. טרזגה מהווה דוגמה בכל מובן".
מבין שחקני נבחרת צרפת שהיו שותפים גם לזכייה במונדיאל 98' וגם ליורו שנתיים לאחר מכן, רק הנרי וטרזגה עדיין פעילים. זה לא הנתון המשותף היחיד שמקשר בין שני החברים הטובים. כמו הנרי, שעבר הליך גירושים לא נעים מהדוגמנית ניקול מרי ובעקבות הסיקור הפולשני של הפרשה באירופה בחר לעבור לארצות הברית, גם נישואיו של טרזגה לא החזיקו מעמד. החלוץ נפרד בשנה האחרונה מרעייתו הספרדיה ביאטריס, אותה אחת אשר למענה חתם בזמנו בהרקולס מעיר הולדתה אליקנטה, ונמצא מולה כרגע במאבק משפטי מכוער. צרפו לכך שני ילדים שנקרעים בין הוריהם ותקבלו את הגורם העיקרי לנסיגה בכושרו של טרזגה. החלוץ הצרפתי כבש רק שער אחד בתשעה משחקים העונה, לא שיחק מאז ה-8 באוקטובר ולא השלים 90 דקות מאז ה-23 בספטמבר.
כך, את המשחקים הגדולים שלה העונה הציגה ריבר דווקא בלעדיו (הרביעייה מול ארסנל, הניצחון 2:3 על טיגרה ואפילו שלושה מחמשת השערים לרשת גודוי קרוס הובקעו לאחר שהוחלף). אולם היא מתקשה לשמור על יציבות וכולם מייחלים לחזרתו של הקפטן. "זו זכות לאמן שחקן כמוהו", הצהיר אלמיידה לפני המשחק מול קילמס. "חשוב לנו שיהיה מוכן לסופרקלאסיקו כי הוא תורם לנו הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אנושית. אני לא יכול לדמיין את ריבר בלעדיו".
טרזגה לא עמד לרשותו של אלמיידה נגד קילמס, וריבר הפסידה 1:0 במשחק האחרון לפני הדרבי מול בוקה. הפעם זה היה בגלל פציעה בברך שמטרידה את השחקן מאז פתיחת העונה ומהווה סיבה נוספת להחסרת האימונים מצידו, עד שיעבור ניתוח אותו הוא כל הזמן דוחה. מיד לאחר המשחק הוא כבר טס למונאקו, לדיון השני במאבק המשפטי מול אם ילדיו. "הוא תמיד ידע לעשות את ההפרדה הזאת", אמר אחד מחבריו לתקשורת הארגנטינאית, "אבל איך אפשר להתרכז בכדורגל כשהילדים שלך נמצאים הרחק מעבר לים?".
ביום חמישי כבר חזר טרזגה לארגנטינה, אחרי שבמהלך הימים בהם שהה במונאקו ערך אימונים אישיים עם גידו בוניני, אחד ממאמני הכושר שטס עימו במיוחד כדי לעזור לו לאושש את הברך הפגועה. בסופרקלאסיקו, הילדים שלו לא יהיו מעבר לים. הם יישבו ביציע לצד הסבא (שהיה בכלל אוהד בוקה ג'וניורס) ויחזו באבא שלהם מגשים חלום ילדות נוסף, ומוביל את האדומים-לבנים ביציאה ממנהרת השחקנים במונומנטל. "ריבר תמיד הייתה החלום שלי. היא החזירה לי את חדוות המשחק, את האהבה לכדורגל", סיפר טרזגה בראיון לאתר פיפ"א. "יש לי אהבה גדולה לצרפת, שזו מדינה שנתנה לי המון, אבל תמיד הייתי ארגנטינאי בלב. אני לא יכול לתאר את מה שקיבלתי בתקופה הזו. נולדתי מחדש בריבר".
כעת כולם מחכים לדצמבר, אז יחליט טרזגה בנוגע לעתידו. בארגנטינה מבקשים לגלות סבלנות כלפי הסמל. "הוא לא בא למועדון כדי לשחק איתו בליברטדורס, אלא נחלץ לעזרה כאשר ריבר הייתה בתהומות הליגה השנייה, אחרי טראומת הירידה", הזכיר מרסלו סוטילה בטורו ב'אולה'. "אף אחד לא יכול לפקפק במניעיו. יש לו את הסיבות שלו וכולם צריכים לכבד אותו". דבר אחד בטוח: טרזגה לא מתכוון לפרוש, לפחות לא לפני שיגיע ל-300 שערים בקריירה. בארגנטינה מעריכים כי ינותח בברך ואז יחזור לאירופה כדי להיות כמה שיותר קרוב לילדיו, במיוחד לאחר שבאיטליה דווח כי פאלרמו מעוניינת בטרזגה בעקבות הפציעה הקשה של האורוגוואי אבל הרננדס. למרות זאת, חזרה למונאקו העשירה נראית ריאלית יותר וכך אפילו מעבר לניס של קלוד פואל, האיש שאימן אותו בתחילת הדרך במונאקו.
גם השחקן עצמו רמז כי הסיכויים שימשיך אינם גדולים, כשאמר: "איתי או בלעדיי, לריבר צפוי עתיד מזהיר. אני רגוע כאוהד וכקפטן". מצד שני, מסע השכנועים של ההנהלה והאוהדים לא מרפה, והשבוע, לפני הדרבי הגדול בין שתי קבוצות מדשדשות ועמוסות בעיות בו תנסה ריבר להשיג ניצחון שני ביתי שני העונה, כבר השמיע טרזגה הצהרות שמותירות תקווה למיז'ונריוס. "זכיתי כמעט בכל תואר אפשרי בכדורגל", הזכיר 'טרזגול' שאף קיבל נעליים חדשות עליהן מוטבע הכינוי שלו. "אם אוכל לזכות בעוד אחד, אשמח לעשות זאת כאן. למדתי להבין מבפנים את התשוקה של האנשים כלפי המועדון. אליפות עם ריבר, ועוד כקפטן, תהיה אקורד הסיום האידיאלי". כדי לעשות את זה, חביבי, תצטרך להישאר לפחות לעונה נוספת.
