תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 38:28, מקום 11 במערב
סיימו את העונה: מחוץ לפלייאוף, לראשונה מאז עונת 2007/08
הבלייזרס פתחו את העונה המקוצרת ללא ברנדון רוי, שהכריז על פרישה ושוחרר באמנסטי כדי שחוזה המקסימום שלו לא ייחשב כנגד תקרת השכר ומס המותרות. הם סיימו אותה ללא נייט מקמילן - מאמן הקבוצה בשש העונות הקודמות - ובשחרורו הסמלי של גרג אודן, שמשחקו האחרון במדי הקבוצה היה אי שם בתחילת דצמבר 2009. זו היתה פינאלה סמלית לתקופה שבה פורטלנד נחשבה לקבוצת העתיד, ממנה נותרו רק למרכוס אולדריג' וניקולה באטום, מוקפים בסוללת ותיקים מוכחים יותר ופחות (ריימונד פלטון, ג'מאל קרופורד, ווסלי מתיוס, ג'ראלד וואלאס, ומרכוס קמבי). פורום השביעייה הזה פתח את העונה במאזן 2:7 מבטיח, ומאז התדרדר למאזן 21:13 עד למועד האחרון להעברות, שבו וואלאס וקמבי נשלחו בתמורה לבחירת דראפט ופרוספקטים, בנוסף לפרידה מאודן ומקמילן.
במצב של בנייה מחדש (או בניסוח האופטימי "התחמשות מחדש") סביב אולדריג' שפרץ כשחקן פרנצ'ייז עקב פציעותיו של רוי - ואף התכבד בזימון בכורה לאולסטאר - הבלייזרס סיימו את העונה בשבעה הפסדים רצופים ושריינו את הבחירה ה- 11 בדראפט. הודות לטריייד על וואלאס ואי זכיית הנטס באחת משלוש הבחירות הראשונות בדראפט, גם הבחירה השישית עברה לפורטלנד. בין אותה התחמשות מחדש דרך הדראפט לבין תוכניות לחיזוק הקבוצה באמצעות מקום פנוי בתקרת השכר בקיץ, הבלייזרס אספו את ג'יי ג'יי היקסון המנופה חודש לסיום העונה, וזכו לתפוקה נאה ב- 19 משחקים עם 15.1 נקודות, 54.3% מהשדה, ו- 8.3 ריבאונדים כולל 3.5 בהתקפה. כל מה שנותר לקראת הקיץ זה להשיג ג'נרל מנג'ר, מאמן, ושחקנים שישלימו יותר מחצי סגל. בקטנה.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: דמיאן לילארד (רוקי, בחירה 6), מאיירס לאונרד (רוקי, בחירה 11), ויקטור קלאבר (רוקי, ולנסיה, בחירה 22 בדראפט 2009), ג'ואל פרילנד (רוקי, מלאגה, בחירה 30 בדראפט 2006), וויל בארטון (רוקי, בחירה 50), ג'ארד ג'פריס (בטרייד מהניקס), רוני פרייס (שחקן חופשי, מפניקס), סאשה פבלוביץ' (בטרייד מבוסטון), אדם מוריסון (מתחרה על משבצת סגל, הכוכב האדום בלגראד/בשיקטאש)
עזבו: ריימונד פלטון, קורט תומאס (בטרייד לניקס), ג'מאל קרופורד (חתם בקליפרס), קרייג סמית (חתם בהפועל ירושלים), ג'ואל פריזבילה (חתם במילווקי), האשים תאביט (חתם באוקלהומה), שון וויליאמס (שוחרר, מחפש קבוצה), ג'וני פלין (מתחרה על משבצת סגל בדטרויט)
אז הבלייזרס קודם כל השיגו ג'נרל מנג'ר - ניל אולשיי, שקורות החיים שלו כוללות את השורה "אחראי למהלך המשמעותי ביותר בתולדות הקליפרס" - וניגשו לדראפט במטרה לענות על הצורך בשתי העמדות החלשות בקבוצה. דמיאן לילארד בעמדת הרכז הפותח יישא בעול הציפיות החל מפתיחת העונה, ועוד עליו בהמשך; ואילו הפורוורד-סנטר מאיירס לאונרד יתבשל לאט יותר על הספסל, בתקווה שיוסיף מסה וקשיחות בהגנה. לא מדובר בגבוה לבן קלאסי מבחינת נתוניו הפיזיים: אתלטי וזריז לא פחות מג'בייל מגי, גבוה ממנו (2.16 מטר, רק שמגי עוקף אותו באורך מוטת הזרועות), וכבר עכשיו מלוטש יותר מבחינה התקפית, גם מהעונשין (78% במכללות).
עוד רוקי שזקוק לעלייה במסה הוא וויל בארטון - סקורר מגוון וריבאונדר טוב יחסית לגארד, עם פוטנציאל להתגלות כגניבת סיבוב השני, אך בעל מבנה גוף דקיק ושוקל פחות משחיפים כמו סטפן קרי, ריקי רוביו, וקורי ברואר.
הצעד הבא היה ללכת בכל הכוח על רוי היברט, עם הצעה לחוזה מקסימלי שאינדיאנה השוותה. במקום להיכנס לפאניקה ולשפוך כסף על שמות אחרים בשוק, אולשיי השאיר את היקסון לשנה נוספת ב- 4 מיליון דולר, צירף סופסוף את הביגמן הבריטי ג'ואל פרילנד בחוזה של 9 מיליון דולר לשלוש שנים, והשלים את שאר הסגל בשחקנים ותיקים על משכורות זניחות, שתורמים אנרגיות והגנה: ג'ארד ג'פריס, רוני פרייס, וסאשה פבלוביץ'. בין לבין הבלייזרס נאלצו לחשוק שיניים ולהשוות הצעת חוזה של 46.1 מיליון דולר לארבע שנים, שבאטום קיבל ממינסוטה. האיבה שהתעוררה בין הקבוצות בעקבות סאגה זו, עשויה לגרום לפורטלנד להגיש הצעת חוזה גבוהה במיוחד לניקולה של הזאבים - פקוביץ' - בקיץ הקרוב שבו יהיה שחקן חופשי מוגבל, והבלייזרס יוכלו לפנות מקום בתקרה.
עד שפורטלנד תשיג סנטר מוכח, או תקבל את מבוקשה מלאונרד, ייתכן ופרילנד בן ה- 25 יתגלה כממלא ואקום מוצלח. הוא בנוי לרוחב עם עבודת רגליים טובה, ואוהב לשחק פיזי. יש לו מה לתרום התקפית בקליעה מחצי מרחק, פיק&רול, ובמגרש הפתוח. הבריטי הרשים הקיץ במגרשו הביתי, עם תצוגה של 25 נקודות ו- 7 ריבאונדים מול האחים גאסול בהפסד לנבחרת ספרד על חודה של נקודה. רוקי חמישי ואחרון, שבדומה לפרילנד מגיע מהליגה מס' 2 בכדורסל העולמי, הוא ויקטור קלאבר. הגעתו של הספרדי שנבחר משבצת אחת לפני עומרי כספי, אינה מלווה בהייפ שאפף את רודי פרננדז בזמנו, אבל יתכן שתהיה לו קריירה ארוכה יותר בתור רול פלייר המסתפק בעשיית הדברים הקטנים. מדובר בסמול פורוורד אתלטי וגבוה (2.06 מטר), המסוגל לתת דקות גם כפאוור פורוורד, שקולע משלוש ורץ במגרש הפתוח. מי שנבחר להדריך את כל הרוקיס הנ"ל ושאר הצעירים הוא טרי סטוטס, האחראי להתקפת המאבריקס בארבע השנים האחרונות כעוזרו של ריק קרלייל. הוא דוגל בכדורסל משוחרר ויצירתי, בניגוד למקמילן, אך כמאמן ראשי בקבוצות מוכשרות כמו אטלנטה (2003) ומילווקי (2006), לא הגיע רחוק. אולי בזכות תקופת הצינון והלמידה כעוזר, סטוטס יוכל לגדול לצד קבוצתו הצעירה ולהפוך למאמן מנצח, בדומה למסלול של ליונל הולינס בממפיס.
מה מי מו
חמישייה: דמיאן לילארד, ווסלי מתיוס, ניקולה באטום, למרכוס אולדריג', ג'יי ג'יי היקסון
ספסל: ויקטור קלאבר, מאיירס לאונרד, רוני פרייס, נולאן סמית, וויל בארטון, סאשה פבלוביץ', ג'ארד ג'פריס, לוק באביט, ג'ואל פרילנד
מאמן: טרי סטוטס, עונה חמישית כמאמן ראשי בליגה
מועמד לפריצה:
הוא כבר הופיע בקטגוריה זו בעבר, אבל ניקולה באטום עדיין לא בן 24, ואחרי שנתיים שבהן השתפר ב-2.5 נקודות למשחק מעונה לעונה, כעת הגיעה שעתו הגדולה. ללא מקמילן על הקווים, באטום כבר לא יצטרך להסתפק בזריקת שלשות מהפינה, אלא יזכה לתפקיד משמעותי יותר, בהתקפה שתנצל את הניידות שלו במשחק העומד או במגרש הפתוח - בדיוק מה שהוא חיפש במינסוטה של אדלמן ורוביו. עם שפע זמן משחק בשתי עמדות הכנף, אל תתפלאו לראות את ממוצע הדקות של באטום - 30.3 אשתקד - מטפס לכיוון ה-35 ומעלה למשחק. סטוטס מתכוון להשתמש בו גם בסטים של פיק&רול, כך שעלייה נוספת בכמות הזריקות והאסיסטים צפויה לתרום לעונת הפריצה המיוחלת של באטום, אשר תצדיק את הסכומים הגבוהים שהוא מרוויח כעת.
מועמד לדעיכה:
חצי סגל מורכב מצעירים בלתי מוכחים שאין להם לאן לדעוך, כנ"ל ותיקי הקבוצה שעל הספסל. זה מותיר לנו ארבעה מועמדים בלבד: באטום צפוי לפרוץ כאמור, מתיוס יקבל מספיק זמן משחק וזריקות, כנ"ל היקסון, אפילו במידה ויהפוך לשחקן שישי על הספסל הדליל של הבלייזרס. דווקא אולדריג', שהפך לשחק פרנצ'ייז בלתי מעורער וסטוטס מתכוון לבנות על מגוון כישוריו בהתקפה, עשוי לדעוך בצורה זו או אחרת. אולי הצוות המסייע לא יצליח להעניש דאבל טים על למרכוס; אולי הוא יוריד הילוך מרגע שכרטיס לפלייאוף יחמוק מהישג יד; וכך בתרחיש הגרוע מכל, זו לא בדיוק דעיכה ביכולת של אולדריג' שצריכה להדאיג את אוהדי פורטלנד, אלא דעיכת העניין שלו בעתיד הקבוצה עצמה. בגיל 27 הוא מגיע לשיאו וזה הזמן מבחינתו להוביל קבוצה לפלייאוף, לא לבנייה מחדש. אולדריג' חתום לשלוש השנים הקרובות ובינתיים נשמע תומך ואופטימי, אבל נותר לראות עד כמה הרוקיס וסטוטס יצליחו להצדיק אופטימיות זו.
אקס-פקטור:
והנה מי שאמור להצדיק את מירב האופטימיות של אולדריג'. במהלך הדראפט ואחריו, הבחירה בדמיאן לילארד נתפסה כמוקדמת מדי ועל בסיס צורך עמדתי, בדומה לבחירה בסבסטיאן טלפייר (13) בדראפט 2004. אבל כמה שהם שונים: טלפייר הגיע מלווה בהייפ ישירות מהתיכון - לילארד פרץ לתודעה רק כסניור במכללת וובר האלמונית; טלפייר הזעיר כשל בשיפור הזריקה מבחוץ - לילארד האתלטי בנוי בהתאם למידות הרכז המודרני וקולע היטב משלוש. כמה שבועות לאחר הדראפט, הוא זכה בתואר MVP של ליגת הקיץ בלאס וגאס (לצד ג'וש סלבי מהגריזליס), עם 26.5 נקודות, 5.3 אסיסטים, 4 ריבאונדים, ואחוזים טובים מחוץ לקשת ומקו העונשין. הבלייזרס כבר אחזו לפני כמה שנים ב- MVP של ליגת הקיץ, ג'ארד באיילס, אך גם כאן לא מדובר בהשוואה הולמת. לילארד הוא רכז-סקורר, אבל גם פליימייקר לא אנוכי שמתפקד היטב בפיק&רול, או בחדירה והוצאת כדור לקלעים. הוא יקבל את המפתחות לעמדת הרכז הפותח החל מיומו הראשון, וצפוי לשלם שכר לימוד בדמות אחוזי שדה נמוכים ואיבודים, אבל עקומת למידה מהירה מצידו, בנוסף להימנעות מקיר הרוקיס, תצביע על כך שמעבר לרכז המיוחל, פורטלנד השיגה מנהיג אמיתי וכוכב לגיטימי שיוריד את הלחץ מאולדריג'.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: לילארד ובאטום מועמדים לתוארי הרוקי והשחקן המשתפר של העונה, לאונרד פורע שטרות מוקדם מהצפוי, קלאבר נראה כמו הכלאה בין אאוטלו ורודי לכדי שחקן שישי אידיאלי, פרילנד ובארטון מוכיחים את עצמם כמחליפים לגיטימיים, ואולדריג' מבסוט, הרבה בזכות השיטה וניהול המשחק של סטוטס. ג'פריס מלמד את בארטון, באטום, ולאונרד איך לנצל גוף רזה, ארוך, ואתלטי לצורכי הגנה יעילה, שלצד התקפה דינמית מסייעת לבלייזרס להפתיע עם מקום 9-10 במערב עד לפגרת האולסטאר וסיכוי ממשי לפלייאוף. אח"כ קיר הרוקיס הודף את הקבוצה לעבר הלוטרי, בדרך לקיץ נוסף של חימוש מחדש והפיכה להבטחה של ממש.
תסריט פסימי: באטום ממשיך עם שיפור שולי בהתקפה ואי-מימוש הפוטנציאל בהגנה, רק שכעת החוזה החדש שלו מעניק לו ערך שלילי; לילארד נראה כמו צ'ונסי בילאפס, כפי שטען אולשיי, אבל של השנים המוקדמות; לאונרד והאירופאים נראים כמו כלום. אולדריג' גומר את העונה מוקדם בפציעה מדאיגה, ולפיד דראפט 2006 שברנדון רוי מסר בידיו עובר לאדם מוריסון, שסופסוף ממלא את ייעודו בתור שחקן הפרנצ'ייז בפורטלנד. הוא סולל את הדרך לעוד בחירה מס' 1 של הבלייזרס, שבמקום שחקן הכנף שבאז מוחמד בוחרים בסנטר נרלנס נואל - וכולם מחסירים נשימה כשהוא מתרומם על ברכיו בדרך לפודיום.
תחזית: הבית הצפון-מערבי הוא אולי הקשה ביותר במערב התחרותי ובכלל, כך שעם סגל כה צעיר והספסל החלש בליגה, פורטלנד תתקשה להיחלץ מתחתית המערב והליגה כולה. בתנאי פתיחה שכאלה, הדרך תהיה חשובה מהתוצאה הסופית, ונראה כי סטוטס הוא האיש הנכון כרגע לתפקיד פיתוח השחקנים. צפויה עונה מוצלחת לטריו לילארד-באטום-אולדריג', לגבי שאר הרוקיס עדיף להנמיך ציפיות כרגע.
