בכלי תקשורת רבים מיהרו להכתיר את באטה בוריסוב ל"אפואל ניקוסיה החדשה" של ליגת האלופות. בפועל, אין דבר רחוק יותר מהמציאות. אלופת בלארוס היא ההיפך המוחלט מנציגת קפריסין שהדהימה את היבשת בעונה שעברה בדהירתה לרבע הגמר, תוך שהיא גוברת על פורטו, זניט, שחטאר דונצק וליון.
עם כל הכבוד לאפואל, הקשר שלה לקפריסין היה רופף למדי. המאמן הסרבי איבן יובאנוביץ' בנה סגל רב לאומי, ובהרכב הראשון האופטימלי היה שחקן קפריסאי אחד בלבד. כל היתר באו מברזיל, פורטוגל ויוון. מלך השערים היה אסטבן סולארי הארגנטיני, אחיו של סנטיאגו ודויד. תמורת הכוכב הגדול של הקבוצה, אאילטון הברזילאי, שהספיק בינתיים לעבור לטרק גרוזני, שילמה אפואל לקופנהאגן קרוב למיליון יורו. לעומת זאת, באטה היא הקבוצה המקומית ביותר שאפשר לדמיין. היא מורכבת כמעט על טהרת בלארוסים, ואפילו הברזילאי היחיד בהרכב שלה הספיק להתאזרח ולייצג את נבחרת בלארוס. גם הוא ממש לא נחשב לרכש נוצץ מדרום אמריקה. רנאן ברסאן הובא לבלארוס על ידי קבוצת גומל כאשר היה בן 18, ועבר בינואר 2010 לבאטה בתמורה לשכר של 5,000 דולר לחודש ודירה בת שלושה חדרים.
כיום מוערך שכרו של ברסאן ב-12 אלף דולר. החלוץ ויטאלי רודיונוב, שהכניע את קריית שמונה עם צמד במשחק הראשון בפלייאוף ההעפלה, והרשית גם בניצחונות האדירים על ליל ובאיירן מינכן בשלב הבתים בתוצאה הזהה 1:3, מדורג במקום השני בטבלת שיאני השכר של המועדון עם כ-19 אלף דולר לחודש. הראשון הוא, כמובן, אלכסנדר חלב - כוכב על לא רק במונחים של באטה, אבל גם הוא בוגר המועדון ששב הביתה.
בראשית ברא קאפסקי
בתחילת דרכו שיחק חלב לצידו של הבלם ויקטור גונצ'ארנקו, בלם מבטיח אשר נאלץ לסיים את הקריירה בגיל 25 בגלל פציעה בברכו. מספר שנים חלפו, וגונצ'ארנקו הפך למאמן הצעיר ביותר בתולדות ליגת האלופות כאשר הצעיד את באטה להעפלה היסטורית לשלב הבתים ב-2008. גם אז היא הוגרלה לבית קשה, עם ריאל מדריד, יובנטוס וזניט, וממש לא עשתה בושות. הבלארוסים הובילו 0:2 מול הגברת הזקנה במינסק לפני שהסתפקו בתיקו 2:2, וסחטו גם שוויון במגרשה של זניט. כפי שניתן לראות, ההצלחה הנוכחית אינה מקרית ואינה חד פעמית. באטה הוא מועדון על יסודות מוצקים, עם תוכניות מסודרות לטווח הארוך, והוא נבנה מאפס. ממש מאפס, תרתי משמע.
ב-1996 לא היה בכלל כדורגל בבוריסוב. היה רק מפעל לציוד חשמלי לטרקטורים, BATE בראשי תיבות ברוסית (בברית המועצות אהבו קיצורים לא פחות מאשר בצה"ל). אי שם בשנות ה-70 ניהל המפעל קבוצת כדורגל עבור העובדים, והיא אפילו זכתה באליפויות הרפובליקה, אבל זה לא השתלם, והמועדון פורק. ב-1996 החליט אנטולי קאפסקי, איש העסקים הצעיר, בסך הכל בן 30, להקים אותו מחדש. מגרש הכדורגל העירוני, בעל יציע אחד מסכן שהכיל בקושי 2,000 צופים, היה הרוס ולא תיפקד. משאבים כלכליים כמעט ולא היו, וקאפסקי הוציא כספים מכיסו כדי להניע את העסק. הוא גייס למשימה את יורי פונטוס היהודי, מהנדס בהשכלתו, אשר אימן להנאתו קבוצת דייגים כפרית באי סחאלין ליד יפן. השניים בנו קבוצה שעלתה ליגה תוך שנתיים, וכעבור שנתיים נוספות זכתה באליפות בלארוס, עם חלב וגונצ'ארנקו בהרכב.
יהודי מכפר דייגים
קצב ההתקדמות של באטה מדהים בכל קנה מידה. האיצטדיון שופץ ללא היכר, זכה להשקיית דשא באמצעות טכנולוגיות חדישות, היציעים שוקמו, ואופ"א אישרה לקיים בו משחקים בינלאומיים כבר ב-1998, אם כי עד היום נאלצת באטה להרחיק עד מינסק כדי לארח משחקים בליגת האלופות. במקביל, נוסדה בעיר אקדמיה לילדים בהשקעה עצומה במונחים מקומיים. קאפסקי הבין היטב כי רק באמצעות גידול כשרונות צעירים יוכל הן להניח יסודות כלכליים למועדון, והן לקדם את הפופולריות שלו בעיר. ככל שעברו השנים, כך התבסס מעמדה של באטה כמועדון המוביל במדינה, וקאפסקי הצליח להביא לקבוצה כוכבים מקומיים מבטיחים שרצו להתקדם מקצועית, מבלי לחרוג ממדיניות השכר הנוקשה.
יציבות הייתה ונשארה שם דבר בבוריסוב. במשך כל שנות קיומו של המועדון, לא פיטר קאפסקי אף מאמן. בסך הכל היו לו שלושה כאלה. פונטוס כיהן במשך שמונה שנים, לקח שתי אליפויות, עד שקיבל ב-2004 הצעה טובה יותר מיריבה בלארוסית ועזב. מחליפו היה איגור קריאושנקו, שעבד עד אז בקבוצת המילואים של המועדון, ונחשב לעילוי במונחים מקומיים. המאמן החדש זכה בשתי אליפויות משלו, אבל בשלהי 2007 פותה על ידי שכר עתק שהוצע לו על ידי דינאמו מינסק ונטש. קאפסקי הגדיר את התנהלותו כבגידה, אבל שוב היה לו יורש מוכן. גונצ'ארנקו, שכיהן כעוזרו של קריאושנקו, ואף החליף אותו כאשר היה חולה, קודם בגיל 30 בלבד, והנשיא הכריז: "מעכשיו הוא המאמן הכי טוב מבחינתנו". הוא לא ידע עד כמה הוא צודק.
מציאותיות, גמישות ואיזון
מאז קיבל גונצ'ארנקו את הקבוצה לידיו, היא לא יורדת מהמקום הראשון בבלארוס, ומשיגה תוצאות יוצאות דופן באירופה, עם שלוש העפלות לשלב הבתים בליגת האלופות. אשתו של המאמן מתלוננת שהיא בקושי רואה אותו, והוא לא מסתיר: "אני חי כדורגל 24 שעות ביממה". גונצ'ארנקו, מוטיבטור בחסד, החדיר לבאטה הכנה מדעית למשחקים, וייסד שיתוף פעולה מעמיק עם חברות המספקות נתונים סטטיסטיים. לאחרונה כתב המאמן בבלוג שלו: "ההבדל המהותי בין ליגת האלופות לליגה הבלארוסית נעוץ בכך שבאירופה ניתן להבין באמצעות ניתוח את הקווים המנחים למשחק של כל יריבה. מאפייני המשחק הקבוצתי, ביצוע מצבים נייחים, התבססות על יכולות אישיות של שחקנים ספציפיים כולם ניתנים לניתוח וחיזוי".
המוטו של גונצ'ארנקו, כיום בן 35, מדבר על שלושה יסודות להצלחה מציאותיות, גמישות ואיזון. דבר לא נעשה מחוץ לגבולות התקציב הצנוע, אבל באטה מנצלת היטב מציאות בשוק שמזדמנות לה בדרך, כמו ההחזרה המתוקשרת של חלב. שחקני הרכש הפוטנציאליים נבחנים לעומק לא רק מבחינה מקצועית, אלא בהיבט האישיותי. "אי אפשר להמעיט בחשיבות היחסים בין השחקנים, זו הרוח הקבוצתית", מרכיז המאמן, ומוסיף: "אנחנו נמצאים בתהליך התקדמות מתמיד. בונים איצטדיון חדש, מרחיבים את הסגל, משפרים את מתקן האימונים. המאמנים והשחקנים נחושים ללמוד משהו חדש כל יום ולהשתפר". רודיונוב לא יכול להפסיק להתפעל ממקום עבודתו: "בבאטה יש תוכנית לטווח ארוך, וזהו דבר נדיר מאוד בבלארוס". ואכן, הפלא של קאפסקי וגונצ'ארנקו חריג ביותר בנוף הבלארוסי המדינה שספגה מנטליות סובייטית אפילו יותר מרוסיה עצמה, ומנוהלת כיום על ידי דיקטטור בדמותו של אלכסנדר לוקאשנקו. במובנים רבים מאוד, השקפת העולם בבאטה שונה ב-180 מעלות מזו המקובלת במדינה המושחתת.
הרכש הזר מאמן הכושר
אחרי הניצחון על באיירן, התפאר גונצ'ארנקו בכושר הפיזי של שחקניו. "בחודשיים האחרונים עלינו מדרגה בקצב המשחק שלנו. אנחנו משחקים מהר יותר, ובזכות כך מגיעים למצבי הבקעה רבים יותר", אמר המאמן, וקרית שמונה בהחלט חוותה זאת על בשרה, במיוחד במינסק. מאחורי השיפור המרשים עומד הרכש הספרדי של באטה. אמנם בסגל כמעט ואין זרים, וגם המאמנים ועוזריהם גדלו מאז ומתמיד במועדון, אבל בכל הקשור להכנה הפיזית הוחלט להרחיק עד למערב אירופה. בתחילת 2011 הוחתמו בבוריסוב מאמן הכושר חוסה ורצי'לי והפיזיותרפיסט דניאל סאס. הספרדים הצעירים השתייכו עד אז לצוות המקצועי של ויאריאל, ומי יודע אולי לעזיבתם היה חלק מסוים בקריסה של הצוללת הצהובה ולירידתה לליגה השנייה.
בינתיים, ורצ'ילי וסאס עושים עבודה אדירה בבלארוס, ועבור שניהם יהווה המפגש מול ולנסיה, הערב (שלישי) במחזור השלישי בליגת האלופות, דרבי לכל דבר ועניין. סאס בן ה-29 אפילו קיבל את השכלתו באוניברסיטת ולנסיה, ובתחילת דרכו עבר השתלמות בשורות העטלפים. לעבודתו תהיה השפעה חשובה, כאשר שחקניהם של קאפסקי וגונצ'ארנקו יסתערו במרץ על האורחת מספרד בניסיון לרשום ניצחון שלישי רצוף, והשלישי אי פעם, בשלב הבתים בליגת האלופות.