הייאוש נעשה יותר נוח

הסגל של ראשון לציון מלמד שכוכביה מרגישים בבית בליגת המשנה. הפתח תקוואיות ממשיכות לקרטע ורעננה להפתיע. סיכום המחזור

ארנון שוורצמן וניר קפלן, אתר "השישית"

המועמדת

בין המאמנים והשחקנים שמדברים שמגדירים את הלאומית כ"ליגה משוגעת" בלאומית, כזו שקשה לאפיין אותה, ישנן דמויות רבות שנדמה ומצאו בה בית חם. אז נכון, הכתומים מעיר היין אכן מוליכים את הטבלה ואפילו מציינים פתיחת עונה מרשימה, אבל כשנכנסים לעומק, עולה תחושה שונה לגביי עמודי התווך המרכיבים את הקבוצה. קחו למשל את המאמן אייל לחמן. האיש רשם את ימיו היפים ביותר לאחרונה דווקא בהפועל רעננה, כשהריץ במהלך הקדנציה שלו סגל צעיר ללא יומרות עלייה, תפס מקום בצמרת והציג כדורגל טוב. מצד שני, בליגת העל הוא הספיק להעביר מספר חודשים עגומים במכבי פתח תקוה לפני שהגיע לראשון לציון, ולמעשה יש לו חלק בירידת ליגה של שתי קבוצות בעונה אחת.

השוער שהביא איתו המאמן כנדוניה מרעננה, ניל אברבנל, כבר היה שותף לזכייה בגביע המדינה עם הפועל תל אביב. תמיד הייתה תחושה שהבחור בונה את עצמו בחזרה למרכז הבמה של הכדורגל הישראלי, אבל השנים חולפות ואברבנל – למרות הכישרון הגדול - לא מצא את מקומו בליגת העל. גם מאיתי טואף ורז כהן, עוד שניים שחברו ללחמן מהקדנציה ברעננה, היו ציפיות להפוך לשחקנים לגיטימיים בליגה המובילה. מאור אסור הוא עוד פליט ליגת על עם תקופה לא רעה בנתניה של ראובן עטר, אך ההתקדמות היחידה שהוא מציין בינתיים היא פנים-לאומית, מהכתום של נס ציונה לזה של ראשון לציון. וכמובן אי אפשר בלי החלוץ ליאור אסולין, שמעורבותו בקטטה בוינטר קיבעה את מעמדו כרגע כשחקן שעבר זמנו בליגה הראשונה.

אז בעיר היין משדרים ביטחון בסגל ובשאיפות. דיבורי עלייה לא חסרים, אבל נדמה שהנפשות הפועלות מחויבות רק לקריירה הנוכחית שלהם - זו שסובבת סביב מגרשי הלאומית, בדילוג קליל של ימי שישי ושני בין עילוט, אום אל פאחם ונס ציונה. ליגת העל זה כנראה כבר לא עסק בשביל השלד המרכזי בקבוצה, וכשמצרפים זאת לבעלי המועדון שמשקיע את עיקר משאביו במחלקות הנוער, נראה שלכתומים נוח באכסניה של הליגה השנייה בינתיים. לא יהיה מפליא בכלל עם המהפך בצמרת יגיע על חשבון החבורה של לחמן. השאלה אם זה בכלל מזיז לה.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
דיבורי עלייה לא חסרים, אבל נדמה שהנפשות הפועלות מחויבות רק לקריירה הנוכחית שלהם - זו שסובבת סביב מגרשי הלאומית. אסור (צילום: מגד גוזני)

מלאבס תחת מעקב

החבורה של משה סיני זוכה לכבוד המפוקפק להחליף מקומות עם הפועל נצרת עילית לאחר שהפסידה לה 2:1. מכבי פתח תקוה נראית קצת סטרילית עבור העונה הזאת. כל הזמן עולים משם קולות על הקושי בכלל לעכל את הימצאותם בלאומית. אל החששות שהליגה בורחת מצטרף הרצון לשמור על הבכורה לפחות בעיר. האם אחרי החלפת המקומות עם הנצרתים, גם הקבוצה של אלי מחפוד תשאיר אבק לעומר גולן והחברים שלו?

נראה כי הסיפור של הקבוצה דומה לזה של כל הקבוצות שהיו מעורבות בקטטות בעונה שעברה. אצל כולן ניתן לזהות ספיחים. בליגת העל הפועל חיפה עוד לא התאוששה. בני לוד רחוקה מאוד מהלהיט שהייתה בעונה הקודמת בלאומית. נראה שגם מכבי פתח תקוה מאופיינת בפוסט טראומה. העסק לא סוחב, סיני נאלץ לחנך ולאלתר ועלייה נראית רחוקה פתאום. אם יש סיוט גדול יותר עבור הלוזונים מהירידה ללאומית, הוא להשאר כיתה עוד שנה. ומהלחץ הזה, שועלות לאומית ותיקות כמו נצרת עילית עושות מטעמים.

גם בהפועל פתח תקוה יש סיבה לדאגה. זהירות קלישאה: מה שיפה בכדורגל הוא הבלתי צפוי. הוא יכול בא לידי ביטוי בניצחון של דוד על גוליית, בקאמבקים ענקיים ובאלופות בלתי הגיוניות. אבל לפעמים הבלתי צפוי הוא לאו דווקא מה שיפה. ולראיה, המשחק בין הפועל פתח תקוה לראשון לציון ביום שישי האחרון. לפני המשחק, היה מאוד ברור מה כל תוצאה תסמל: ניצחון ראשוני, והמובילה תצהיר כוונות ותתחיל לברוח לליגה; תיקו, וכל תמונת הצמרת תיפתח בדרך להמשך עונה מרתק; ניצחון מקומי, והקבוצה היוקרתית ביותר בליגת המשנה תתחיל סופסוף את הדהירה שלה לעבר הליגה הבכירה.

ובכן, האופציה השלישית התממשה (1:2). רק חבל שהמשמעות שלה לא. התוצאה, בניגוד לטבלה, אכן משקרת לפעמים וכך היה במשחק המרכזי, אם ניתן לכנות אותו כך. הפועל פתח תקוה לא הוכיחה שהיא בדרך למאבקי צמרת. להיפך, ההסתגרות המביכה שלה לאחר יתרון שני השערים, בנוסף ליכולת הלא משכנעת שהיא הציגה מתחילת העונה, רק קיבעו עוד יותר את ההנחה שאולי היא פשוט לא קבוצה טובה מספיק כדי לעלות ליגה. אמנם שלוש נקודות הן שלוש נקודות, וקיימת גם קלישאה שצריך לדעת לנצח משחקים כאלה, אבל כפי שתעיד יריבתה העירונית, לפעמים תוצאות אומרות את האמת. והאמת היא שהפועל פתח תקוה עדיין לא התחילה את העונה.

תוצאות לא אומרות את האמת. אסוס מול פרדה (צילום: ברני ארדוב)

ניפגש בסיבוב

הפועל רעננה כבר כיכבה בפינה זו בטורים קודמים, אבל לאור ההישג האחרון שלה, מגיעה לה התייחסות נוספת. קבוצתו של תומר קשטן ממשיכה להיות אחת הקבוצות היעילות בליגה, כל זאת עם סגל לא מאוד מרשים ועם כמות קהל פחותה ביחס לרוב יריבותיה. השבוע טיפסה הקבוצה למקום השני, ונותרה בלתי מנוצחת, הישג שהיא חולקת רק עם הפועל נצרת עילית.

כמובן שיש לסייג את הדברים, במיוחד בהתחשב בעובדה שלאדומים יש עוד משחקים מול מכבי פתח תקוה והפועל ראשון לציון בשלושת המחזורים הקרובים, אבל נראה שדבר מאוד חיובי נבנה בפנינת השרון, ולאו דווקא בגלל התוצאות – לא שומעים שם על סכסוכים מיותרים, על הלנות שכר או על בעלים שבודקים את גבולות החוק. יותר מהרבה קבוצות "גדולות" לכאורה, יכול מאוד להיות שדווקא להפועל רעננה מגיע לעלות.

המבחן האמיתי שלו מגיע עכשיו. קשטן (צילום: קובי אליהו)

שאר ירקות

מכבי יבנה נראית כמו קבוצה לגארבג'-טיים בלבד. ניצחון 0:2 על נועלת הטבלה מאשקלון אמנם עזר לה להיצמד למובילות, אבל אם נתבסס על איך שהיא נראתה במשחקים החשובים העונה, היא לא בנויה מנטלית לעלייה. מצד שני, נראה ששום דבר כבר לא יציל את אשקלון מקריסה. לא בטוח שבנייה חדשה מלמטה היא דבר כל כך רע עבור הקבוצה שצולקה על ידי פרוספר אזגי.

הפועל ירושלים, שגם היא עשתה קולות של קריאת תיגר לאחרונה, סיימה ב-0:0 חלש עם אחי נצרת. במחזור הבא היא יוצאת למשחק חוץ מול הפועל כפר סבא, שגם היא עסוקה בקטסטרופות כלכליות. פחות משלוש נקודות בלויטה וגם הירושלמים כנראה ייצאו מהמירוץ.

קבוצה של גארבג' טיים. ניסים (צילום: ניב אהרונסון)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully