תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 30:36, מקום שמיני במערב
סיימה את העונה: בהפסד 4:0 לסן אנטוניו בסיבוב הראשון של הפלייאוף
עונה מלאה ראשונה ביוטה ללא דרון וויליאמס וג'רי סלואן הנצחי על הקווים נפתחה במאזן 7:12 מפתיע עד סוף ינואר. תרמו לכך לוח משחקים נוח באותו חודש - 12 משחקים ביתיים לעומת שלושה בחוץ - ורוטציה רחבה במיוחד של 11-13 שחקנים בערב נתון. בפברואר הגיעה התרסקות עם מאזן 11:3, אך התאוששות מיידית במרץ ופוטו פיניש מוצלח באפריל, כולל ניצחון על פיניקס במאבק ישיר על כרטיס אחרון לפלייאוף, החזירו את הג'אז לרלוונטיות מוקדם מהצפוי.
אל ג'פרסון, פול מילסאפ, ודרק פייבורס שלטו במאבקים מתחת לסלים עם 24.9 ריבאונדים במשותף למשחק, הסופמור גורדון הייוורד השתפר בקצב מבטיח עם התקדמות העונה, וגם הרוקיס אינס קנטר ואלק ברקס הפגינו ניצוצות של הבטחה. יוטה נראתה כמו קבוצה שנבנתה מחדש במהירות שיא, הודות לטרייד מתוזמן היטב על סופרסטאר שטרם הספיק לפצות את פיו, וכעת היא רק זקוקה לאיזון הסגל.
ואז הגיעה הסדרה מול סן אנטוניו, יריבה עמוקה לא פחות מיוטה, אך חזקה בהרבה ובעיקר מאומנת היטב. טיירון קורבין נראה אובד עצות והביקור בפלייאוף הסתמן כמו בזבוז של שכר לימוד, שמנע מיוטה לבחור שוב בלוטרי במקום להפסיד את הבחירה ה- 18 בדראפט למינסוטה (חלק מהטרייד עבור ג'פרסון). עם צורך ברכז שמתאים לשיטה יותר מדווין האריס, עומק בעמדות הכנף, ופתרון לפלונטר במצבת הגבוהים, הג'אז נערכו לקראת קיץ של אלתורים.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: מו וויליאמס (בטרייד מהקליפרס), מרווין וויליאמס (בטרייד מאטלנטה), רנדי פוי (שחקן חופשי, מהקליפרס), קווין מרפי (רוקי, בחירה 47).
עזבו: דווין האריס (בטרייד לאטלנטה), סי ג'יי מיילס (חתם בקליבלנד), ג'וש הווארד (שחקן חופשי), ראג'ה בל (בתהליכי שחרור).
ויחסית לאלתורים, נעשתה ביוטה עבודה לא רעה בכלל. ראשית הגיע מו וויליאמס בתמורה מינימלית (חריגת טריידים), עם יתרת חוזה של 8.5 מיליון דולר לעונה הקרובה. הגעתו הפכה את האריס לזניח והוא נשלח לאטלנטה, בתמורה למרווין וויליאמס שחתום ל- 15.8 מיליון בשנתיים הקרובות. וויליאמס את וויליאמס יחזקו את הקליעה משלוש ובכך יתרמו לריווח סביב ג'פרסון - שניהם קלעו ב-38.9% מחוץ לקשת אשתקד, מו צלף 1.8 שלשות ומרווין הסתפק באחת למשחק. הראשון ישמח להוכיח את עצמו מחדש בתור רכז פותח, לאחר עונה כשחקן שישי בקליפרס, והשני תמיד יוכר כבחירת דראפט כושלת (שניה, למי ששכח), אך אולי מחוץ לאטלנטה הוא יזכה לממש יותר מכישוריו כאתלט מגוון. במידה וימשיך לתת עוד מאותו הדבר, מדובר ברול פלייר יציב של 10 נקודות ו- 5 ריבאונדים למשחק, שמירה אישית טובה, ויכולת לתת דקות גם כפאוור פורוורד.
אז על שני הסעיפים הראשונים אפשר לסמן וי, אך מה לגבי עומס הביגמנים? נכון לעכשיו הג'אז עדיין מחזיקים בדרק פייבורס ואינס קנטר הצעירים, בהם עוד ידובר בהמשך, על חוזי רוקי נוחים. לפניהם עולים ג'פרסון ומילסאפ, שניהם מסיימים חוזה העונה. האחרון כבר סירב להארכה של 25 מיליון לשלוש שנים, אולי כי בקיץ הבא יוכל לקבל הצעות גבוהות יותר, ואולי גם מאחר ומעמדו ביוטה כשחקן חמישייה אינו ודאי, לאור נוכחות הצעירים על הספסל. לפחות שחקן אחד מבין הארבעה צריך לעזוב, והספקולציות שילוו את הקבוצה העונה יהיו (1) מי בדרך החוצה, ו(2) מי מגיע בתמורה. ג'פרסון הוא הגו-טו-גאי הבלתי מעורער בהתקפה, אבל אינו סנטר שמסוגל להחזיק הגנה קבוצתית על כתפיו (מה שהופך את שילובו עם פייבורס למבטיח), ולמרות שהחמיץ רק 11 משחקים בשלוש שנים האחרונות, ברכיו המנותחות מעוררות דאגה לקראת החוזה הבא שלו. מילסאפ הגיח כמנהיג הקבוצה במקומו של דרון וויליאמס, אך אינו מעוניין בתפקיד השחקן השישי כאמור, והנחיתות שלו בגובה הופכת את שילובו עם שאר גבוהי הג'אז לבעייתי - אף אחד מהם אינו סבן פוטר. עוד גבוה שראוי לקחת בחשבון הוא ג'רמי אוואנס, פוטנציאל להיות סרג' איבקה הבא. אם רק יצליח להוסיף מסה חיונית (88 קילו בגוף של 2.06 מטרים), יוכל אולי להפגין היילייטס לא רק בתחרות ההטבעות, אלא גם במהלכי שינוי-מומנטום כאלה.
לגבי התמורה המשוערת, יוטה תשמח להשיג איכשהו את רכז העתיד שלה, או לפחות אחד שצעיר ממו וויליאמס (יחגוג 31 העונה), ארל ווטסון (33), וג'מאל טינסלי (34). קורבין מתכוון לשחק בקצב מהיר יותר העונה, סגנון שיוציא את המיטב מרוב הסגל, אך למעט טינסלי והייוורד אין בנמצא פליימייקר המסוגל להריץ מתפרצות. גם במשחק העומד, יוטה תלויה מאוד ביכולת של ביג אל לייצר נקודות בפוסט, ובנקודות "הזדמנות שנייה" מריבאונד התקפה ומאבקים על הכדור. מו וויל מחזיק כאמור בקליעה עדיפה משל דווין האריס, אבל יכולת ניהול המשחק שלו פחותה, במיוחד בהשוואה לרכז הקודם בשם וויליאמס שעבר בקבוצה, וכעת היה משדרג אותה יופי.
מה מי מו
חמישייה: מו וויליאמס, גורדון הייוורד, מרווין וויליאמס, פול מילסאפ, אל ג'פרסון
ספסל: ג'מאל טינסלי, ארל ווטסון, רנדי פוי, אלק ברקס, דמארה קארול, דרק פייבורס, אנס קאנטר, ג'רמי אוואנס, קווין מרפי
מאמן: טיירון קורבין (עונה שלישית כמאמן ראשי)
מועמד לפריצה:
אינס קנטר לא שיחק הרבה בשנתיים האחרונות - את עונת הפרשמן שלו החמיץ בגלל פסיקת ה- NCAA, אשר קבעה שקיבל סכומים גבוהים מדי מפנרבחצ'ה (קבוצתו הקודמת) לאחר שכבר גויס למכללת קנטאקי. זה לא מנע מיוטה לבחור בו שלישי בדראפט 2011, הרבה בזכות תצוגת 34 נקודות ו- 13 ריבאונדים במשחק ראווה במחנה נייקי 2010, אותה מסגרת שבה דירק נוביצקי פרץ לתודעת הסקאוטים (ושיאיו מאותו משחק נשברו ע"י קנטר, אגב). אשתקד קיבל 13 דקות למשחק בלבד - בשל מגבלות כושרו ודרישות העונה המקוצרת - והבליח פה ושם.
העונה קנטר יגיע רעב, ובצדק: הוא השיל ממשקלו כמות בלתי נתפסת של 23 קילוגרמים בחודשיים, וכעת מציג שילוב קטלני של כוח, עבודת רגליים טובה, וניידות משופרת. מעבר לנתונים הפיזיים, קנטר אוחז בכישורים התקפיים מגוונים, בין אם במשחק פיזי עם הגב לסל, או בטווח קליעה שנמתח עד לקשת השלוש, בדומה לטורקי אחר שכיכב במדי הג'אז לאחרונה - מהמט אוקור. בינתיים היכולת שלו בקדם עונה - 12 נקודות, 57.1% מהשדה, 74.1% מהעונשין, 9 ריבאונדים ב- 20.7 דקות למשחק - רק מוסיפה לצרות של עשירים שיש ליוטה בקו הקדמי.
מועמד לדעיכה:
בעקבות עונת סופמור של 8.8 נקודות, 6.5 ריבאונדים וחסימה למשחק, כל זאת ב- 21.2 דקות, דרק פייבורס היה אמור לעלות בחמישיית הג'אז ולהיחשב כמועמד רציני לפריצה העונה, במיוחד לאור היכולת שלו בסדרה מול הספרס (11.8 נקודות, 9.5 ריבאונדים, 1.5 חסימות, ו- 1.2 חטיפות, ב- 29 דקות למשחק). אבל בחמישה משחקי קדם עונה עד כה, פייבורס מאכזב עם 7.5 נקודות, 40% מהשדה, ו- 4.7 ריבאונדים, בין אם עלה בחמישייה או לא. עדיין מדובר באתלט ארוך וחיוני למשחק הריצה של יוטה העונה, הן כחוסם והן כמסיים מתפרצות, אך נראה כי הליטוש בהתקפה עדיין לוקה בחסר, וכרגע מסתמן שמילסאפ יעלה לפניו. תוסיפו לכך את זמן המשחק המתבקש שקנטר צריך לקבל העונה, ויתכן שפייבורס לא יראה עלייה בנתח הדקות ובהתאם לכך ידרוך במקום - סוג של דעיכה כשמדובר בפרויקט כמוהו. טריידים ופציעות יכולים לשנות את התמונה, אבל כרגע מומלץ לרסן ציפיות ביחס לביגמן בן ה- 21.
אקס-פקטור:
לאחר שכל הפסקאות הקודמות עסקו בפקק של יוטה מקדימה ובצורך לשדרוג בעמדת הרכז, ברור שיש לעונה של הג'אז אקס-פאקטור בולט בדמות הטרייד המיוחל, והגורמים שמסביבו - הג'נרל מנג'ר הטרי דניס לינדזי מגיע כמו רבים אחרים משורות הנהלת הספרס, ושנתו הראשונה בתפקיד תיבחן לפי המהלך שיבצע - או לא - ובכך יותיר חותם על הבנייה מחדש (הצטרף רק באוגוסט, מהלכי הקיץ היו באחריות נשיא הקבוצה קווין אוקונור). למרות שפע הרכזים האיכותיים בליגה, כרגע מסתמן שמלבד חוסה קלדרון בן ה-31, רובם לא למכירה. צריך לזכור שאם יוטה בוחרת לוותר על ג'פרסון בתמורה לפליימייקר, תחסר לה מניה בטוחה לאספקת נקודות. לאור יכולת הטיפול בכדור של ברקס והייוורד, במיוחד ראיית המשחק של האחרון שגם מתמצא בנבכי הפיק&רול, ייתכן וכדאי לג'אז לשקול קומבו גארד סקורר בעמדת הרכז. בתור ניסוי כלים אפשר להעלות את השניים לצד רנדי פוי (16.3 נקודות למשחק בשיאו מעמדת הרכז), ובשוק הטריידים להתעניין בשמות כגון בן גורדון, טייריק אוואנס, ואחרים.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: יוטה מנצלת את הפציעות של נוביצקי, לאב ורוביו, כדי לפתוח פער מדאלאס ומינסוטה במרוץ אחר כרטיס לפלייאוף. הייוורד ממשיך במגמת השיפור, מרווין וויליאמס פורח הרחק מג'ו ג'ונסון וג'וש סמית', ושלושת האחרים בחמישייה עונים על ציפיות שנת החוזה. התפקוד של פייבורס וקנטר מחייב להגדיל את זמן המשחק שלהם, ומתישהו בין אמצע דצמבר לטרייד דד ליין, מונטה אליס מגיע בתמורה לג'פרסון, ספנסר הוז מגיע בתמורה למילסאפ, ותזמורת הג'אז מגבירה את הקצב בדרך למקום השישי במערב. בדומה לאוקלהומה סיטי של שנת 2010, יוטה מודחת ע"י הלייקרס בשישה משחקים, שבהם פייבורס ואנטר נראים כמענה לגיטימי לגאסול והווארד.
תסריט פסימי: הג'אז עדיין מתקשים לנצח בחוץ, הקלעים הסטריקיים שהצטרפו לא גורמים להבדל משמעותי, ומשחק הריצה מביא לאיבודים רבים ופועל לטובת היריבות. הטרייד דד ליין חולף מבלי שיחול שינוי בסגל, ומינסוטה עוקפת את יוטה בבית הצפון-מערבי ותופסת את מקומה בפלייאוף.
תחזית: הנטייה הרווחת היא לראות את הצלחתה של יוטה אשתקד כמקרית ותלויה בעונה המקוצרת, ולפיכך למחוק אותה מתמונת הפלייאוף לטובת מינסוטה, לפחות עד פציעתו של קווין לאב. אבל הג'אז בריאים ועמוקים, עם יכולת להעמיד רוטציה מתוך מצבת 13 שחקנים לגיטימיים, שהיא מבין האיכותיות בליגה. מקום 7-8 והדחה מכובדת יותר בסיבוב הראשון, אלא אם הטרייד המתבקש יתגלה כמהלך ממשי של שינוי סדרי כוחות בליגה.
