תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 28:38
סיימו את העונה: במקום השישי במערב ובהפסד 4:3 ללייקרס בסיבוב הראשון
דנבר התחילה את העונה שעברה כאחת ההבטחות המעניינות בליגה, הבטחה שנסבה בעיקר סביב שלושה שחקנים: טיי לאוסון, דנילו גלינארי וננה. רק הראשון קיים - לאוסון הזריז והננסי ביצע בעונה השלישית שלו בליגה צעד נוסף קדימה וסיים אותה עם 16.4 נקודות באחוזים נהדרים ו-6.6 אסיסטים לערב. גלינארי, שהגיע באמצע העונה שלפני כן כנכס המשמעותי בטרייד של כרמלו אנתוני, החמיץ 23 משחקים בגלל פציעות ולא נראה כמו שחקן מוביל באלה שכן שיחק.
ננה, שבדצמבר קיבל מהג'נרל מנג'ר מסאי יוג'ירי חוזה של 67 מיליון דולר ל-5 שנים, סבל מפציעה חוזרת בכף הרגל ובמרץ הועבר בטרייד לוושינגטון תמורת ג'בייל מגי שהגיע עם חוזה גמור. יוג'ירי בעצם הודה בטעות של החתמת סנטר מועד לפציעות על חוזה כבד עד גיל 34 ותיקן אותה בזריזות. מי שעזרו ללאוסון להוביל את הנאגטס למקום השישי במערב הצפוף הם המחליף שלו אנדרה מילר הבלתי נלאה, ארון אפללו היעיל והרוקי האנרגטי קנת' פאריד שסיים את העונה כמוביל בליגה בקצב ריבאונד התקפה ובמקום ה-18 במדד היעילות של ג'ון הולינג'ר.
המאפיין הבולט של דנבר היה הקצב המהיר, שני בליגה רק לסקרמנטו (שעשתה את זה כדי שיהיו לכולם מספיק זריקות). לאוסון הוא סילון עם הכדור, מילר מתמחה בהרצת אוסף האתלטים שסביבו. הנאגטס הרבו להגיע לטבעת בהצלחה ולמרות שהתקשו לקלוע משלוש היו אחת מקבוצות ההתקפה הטובות של העונה הרגילה. ההגנה הייתה החלק הפחות מוצלח, בעיקר מצד שחקני החוץ. בפלייאוף חיכתה להם הלייקרס הוותיקה שעלתה ליתרון 1:3 ונראתה בדרך לסיים סדרה קלה, אבל הצגה של מילר ומגי מהספסל סדרה לדנבר ניצחון חוץ במשחק החמישי ובסופו של דבר קובי וחבורתו הכריעו את הסדרה רק ברבע האחרון של המשחק השביעי.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: אנדרה איגודאלה (בטרייד מפילדלפיה), אנתוני ראנדולף (חופשי, ממינסוטה) אוון פורנייה (רוקי, בחירה 20), קווינסי מילר (רוקי, בחירה 38), אנתוני קרטר ובן אוזו (חופשיים, מטורונטו).
עזבו: ארון אפללו ואל הרינגטון (בטרייד לאורלנדו), כריס אנדרסון (אמנסטי), רודי פרננדז (לריאל מדריד).
דנבר יצאה מרוצה מהעונה שעברה ולא נראתה בדרך לביצוע שינויים משמעותיים. מספר שחקנים קיבלו חוזים ארוכי טווח: ווילסון צ'נדלר קיבל כבר לקראת סוף העונה שעברה כשסיים את החוזה שתקע אותו בסין (מאז הוא עבר ניתוח בירך ועדיין לא חזר להתאמן); מילר בן ה-36 קיבל חוזה לשלוש שנים נוספות - בקבוצה היו מאוד מרוצים מהמנהיגות בקבוצה הצעירה, היכולת להפוך שחקנים לטובים יותר וההתאמה לקצב המהיר; ואת החוזה המשמעותי קיבל מגי - 44 מיליון דולר ל-4 שנים, עדיין 8 מיליון דולר פחות ממה שננה ירוויח בשנים האלה. מגי הרבה פחות מלוטש התקפית מהברזילאי, אבל צעיר ממנו בשש שנים ועם פוטנציאל שעוד יפורט עליו בהמשך. בדראפט יוג'ירי בחר שני שחקני כנף צעירים מאוד, שניהם עם מבט לעתיד וכאלה שלא צפויים להשתלב ברוטציה הרחבה מספיק גם ככה. נדמה היה שבכך ניתן לסכם קיץ שקט שהשאלה המרכזית שתישאר בו היא אם לאוסון יקבל הארכת חוזה לפני ה-31 באוקטובר או שבקיץ הבא דנבר תיאלץ להשוות את הצעת המקסימום שמישהו ייתן לו.
אבל ברגע שנוצרה הזדמנות לשדרוג משמעותי, יוג'ירי לא היסס לקפוץ על המציאה ולהיכנס כצלע הרביעית בטרייד של דוויט הווארד. דנבר קיבלה את אנדרה איגודאלה וויתרה על אפללו ועל החוזה הדי מעיק של אל הרינגטון. איגודאלה מגיע אחרי שמונה עונות בפילדלפיה בהן עשה לעצמו שם של שחקן ההגנה הטוב בליגה מבין שחקני החוץ, וכך ישפר בדיוק את התחום בו הנאגטס זקוקים לשיפור הרב ביותר. הקצב המהיר של דנבר יוכל מאוד להתאים לו, הוא יוכל גם להמשיך ולהוריד מעצמו את העומס ההתקפי כפי שעשה בשנים האחרונות בפילי. די בשקט, AI2 שדרג מאוד את הקליעה מבחוץ בעונה האחרונה, כך שהוא עשוי לתרום לקבוצה גם במימד הזה. קשה לחשוב על התאמה מוצלחת יותר בין שחקן לקבוצה; ההגעה של איגודאלה הופכת את דנבר לסוס שחור מעניין, במיוחד במערב.
הסגל של דנבר השנה בנוי לרוץ מהר יותר אפילו מבשנה שעברה - כמעט כל שחקני הפנים יכולים לרוץ ולהתיש גבוהים כבדים של היריבות, הסגל עמוק והמאמן ג'ורג' קארל יוכל להשתמש ברוטציה רחבה עם הרבה מנוחה לכולם. קארל אפילו מתחיל להרגיש כאב ראש חיובי, מכיוון ששלושת השחקנים הבולטים בתקופת ההכנה עד כה הם קוסטה קופוס, קורי ברואר וג'ורדן המילטון - שלושה שלא היו אמורים לקחת חלק משמעותי מדי ברוטציה ופתאום מוכיחים שהם שווים צ'אנס. לקארל קשה במיוחד להחליט על חלוקת דקות בין שלושת הסנטרים הסבן פוטרים שלו - מגי, קופוס וטימופי מוזגוב.
מה מי מו
חמישייה: טיי לאוסון, אנדרה איגודאלה, דנילו גלינארי, קנת' פאריד, ג'בייל מגי (קוסטה קופוס).
ספסל: אנדרה מילר, אנתוני קרטר/בן אוזו (מי שיישאר), קורי ברואר, אוון פורנייה, ג'וליאן סטון, ווילסון צ'נדלר, ג'ורדן המילטון, קווינסי מילר, אנתוני ראנדולף, טימופי מוזגוב, קוסטה קופוס.
מאמן: ג'ורג' קארל (עונה 25 בליגה, תשיעית בקבוצה)
מועמד לפריצה:
קנת' פאריד, "המאנימל" בשבילכם, פרץ מהרגע שקיבל צ'אנס. אחרי שהוכיח בעונת הרוקי שהוא מכונת הריבאונדים שהבטיחו לנו ושהוא יודע לעשות עוד כמה דברים על הפרקט, השנה הכל מוכן לקפיצת המדרגה שלו. עמדת הפאוור פורוורד שייכת לו, סגנון הריצה של דנבר יושב עליו בול, ההתלהבות שלו מדבקת, היכולת שלו לעלות מיד לזריקה אחרי ריבאונד ההתקפה הופכת את יכולת הריבאונד שלו לכלי עוד יותר משמעותי. אם הוא ישפר את יסודות ההגנה ויפתח קליעה כלשהי מחוץ לצבע הוא יהפוך בקלות לאחד הפאוור פורוורדים הטובים בליגה. גם כך לא צריך להתפלא אם המספרים שלו יתקרבו לאיזור ה-15 נקודות ו-12 ריבאונדים למשחק השנה.
מועמד לדעיכה:
הנוכחות של איגודאלה וצ'נדלר הופכת את גלינארי לשחקן פחות משמעותי בסגל של קארל. ההגנה של איגודאלה הופכת אותו לשחקן הכי חשוב בין שחקני הכנף, זה שתמיד יהיה על הפרקט במאני טיים, לידו ניתן להשתמש בכל מיני אופציות - הרכב שני רכזים עם מילר, הרכב הגנתי עם ברואר, הרכב עם צ'נדלר בימים בהם הוא עדיף על האיטלקי המוכשר. גלינארי קיבל מספיק הזדמנויות לבצע את הפריצה המיוחלת משחקן נחמד לשחקן מוביל בליגה, עכשיו הוא הגיע לשלב בו אם לא יעשה צעד קדימה זה יהיה צעד אחורה.
אקס פקטור:
דנבר היא קבוצה טובה, ואפילו מאוד. אבל כדי לעלות למדרגת קונטנדרית היא תצטרך לממש חלק משמעותי מהפוטנציאל הלא ממומש שטמון במספר שחקנים שלה. החשוב מכולם הוא מגי - אתלט אדיר בגובה 2.13 מ', אחד החוסמים הטובים בליגה, לא לחלוטין נטול כשרון התקפי, אבל משוגע לא קטן. עם זאת, האקס פקטור האמיתי של הנאגטס הוא איגודאלה, שלשם שינוי לא יכול להסתפק בלהיות סטופר מושלם, במעמדו כאולסטאר, שחקן הדרים טים וחבר קבוע בחמישיות ההגנה. הוא יכול וצריך להנהיג את הגנת הנאגטס - להעיר לצעירים, לצפות מהם להשתפר, להוות דוגמא אישית (אני נאלץ לחזור בפעם המי יודע כמה לדוגמא של גארנט בבוסטון כמודל לחיקוי). הפוטנציאל הלא ממומש בדנבר הוא קודם כל בהגנה, אם איגודאלה יעזור לממש אותו, המערב יהפוך לעוד יותר מסובך ממה שהוא כרגע.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי:
התמונה הנפוצה במשחקי דנבר היא של סנטרים יריבים מתנשמים עם ידיים על הברכיים. לאוסון עולה ל-20 ו-8, איגודאלה נבחר לשחקן ההגנה של השנה, פאריד מלך הריבאונדים, מגי מתחיל להזכיר את מוטומבו, קארל משתלט על חבורת המשוגעים שלו ויודע לנצל את כל יתרון ויתרון. דנבר מתמקמת בקלות בין ארבע הגדולות במערב ואני מוכן אפילו לפרגן להם ניצחון על אחת משתי הגדולות בסיבוב השני, יש להם פוטנציאל לכך. יותר מזה כבר יהיה מוגזם.
תסריט פסימי:
התמונה הנפוצה במשחקי דנבר היא של מגי מנסה בלי הצלחה להטביע מהעונשין, בחלק מהמקרים לסל הלא נכון. לאוסון הגיע לגג שלו, גלינארי שוב נפצע. עדיין קשה לדמיין קבוצה עם לאוסון, פאריד, איגודאלה, מילר ועומק כזה לא מגיעה לפלייאוף, אבל הסיבוב הראשון מבהיר שהם לא שייכים לליגה של הגדולים.
תחזית:
הפוטנציאל לסוס שחור בהחלט קיים. דנבר לא תהיה קבוצה שהזקנות במערב ירצו לפגוש - לא בעונה הרגילה ולא בפלייאוף. הנאגטס אמורים להיאבק עם הקליפרס וממפיס על מקומות 4-6 בעונה הרגילה. הם לא פייבוריטים לעבור סיבוב, אבל אם זה יקרה לא נהיה מופתעים.
