דווקא בשבוע בו אנדי ריד מפטר את מאמן ההגנה אותו מינה לפני שנה, ובשבוע בו מופנית אצבע מאשימה כלפי נורב טרנר וביל בליצי'ק לגבי תוכנית המשחק שלהם במחצית השניה, ככזו שעלתה להם בהפסד, עבר טום קופלין מאמן ניו יורק ג'איינטס את ביל פרסלס במקום השני ברשימת המאמנים בעלי מספר הניצחונות הגבוה ביותר עם הענקים. הדרך בה עשה זאת קופלין, עם ניצחון חוץ מוחץ 3:26 על מי שסומנה כקבוצה הטובה ביותר ב-NFC, סן פרנסיסקו, מעלה את השאלה האם הוא המאמן הגדול ביותר של הג'איינטס מאז תחילת עידן הסופרבול?
לא חסרים אנשים שיגידו מיד "לא", בלי לחכות להסברים נוספים. אותם אנשים גם יוסיפו שפרסלס הוא אחד המאמנים הגדולים בתולדות המשחק כולו. אין ספק שהטיעון הזה נכון, אבל אם נבחן את המספרים של השניים, נראה שכרגע יש כמעט שוויון. פרסלס אימן את הג'איינטס לאורך שמונה עונות, רשם מאזן של 49:77, חמש זכיות ב-NFC מזרח ושני זכיות בסופרבול. קופלין, כידוע אוחז אף הוא בשתי טבעות, אותן השיג בתשע שנים ולצד ארבע זכיות בבית. המאזן שלו: 56:78.
חשוב לציין שההישגים של פרסלס הגיעו לפני כניסת תקרת השכר לליגה, ימים בהם הקבוצה יכולה הייתה להשיג שחקנים עליהם קופלין יכול רק לחלום, כך שיש לתת למאמן הנוכחי נקודות זכות על הישגיו. את אותם נקודות הוא חולק עם הג'נרל מנג'ר ג'רי ריס, שנכנס לתפקידו לפני עונת 2007 ומיד זכה באליפות, בין היתר בעזרת בחירה בסיבוב השביעי של הדראפט באחמד בראדשו, אותו שחקן שרשם ביום ראשון 116 יארד וטאצ'דאון על הגנת הריצה הטובה בליגה בשנים האחרונות.
.
המפגש בין הג'איינטס לניינרס היה כמובן שחזור של גמר ה-NFC האחרון, שהלך לענקים בדרכם לאליפות. באותו משחק, הניינרס הרגישו עדיפים בכל שלבי המשחק, אך שתי טעויות של הקבוצה המיוחדת עלו להם בהזדמנות לחלוק את הדשא של אינדיאנפוליס עם מדונה. ההגנה של סן פרנסיסקו מיררה לאיליי מאנינג את החיים באותו ערב, עם שישה סאקים ושבע כניסות. מאנינג לא התרגש וקם בצורה מעוררת השראה כל פעם מחדש, כשלמרות כל הלחץ הוא מאבד רק כדור אחד. "הרגשתי צורך לרדת למגרש ולחבק את איליי", אמר לאחר אותו משחק ג'רי ריס.
בפגרה החולפת, ישבו השניים לשיחה בה הג'נרל מנג'ר הפנה את תשומת לב הקוורטרבק לדברים הקטנים בהם איליי חייב להשתפר, כמו ניהול השעון. "זה מסוג הדברים שאתה לא אומר למי שזכה פעמיים ב-MVP בסופרבול, אלא משהו שאני אומר לבן שלי שמשחק קוורטרבק בתיכון", אמר ריס ל-ESPN, "אמרתי לאיליי שלאף אחד לא אכפת יותר משתי הטבעות שלו ושלכולם אכפת מי יזכה בטבעת הבאה. האתגר יהיה לעשות זאת שוב ואיליי אוהב אתגרים. אפשר היה לראות את זה בעיניים שלו, התחרותיות שלו בוערת בפנים ושהבייבי-פייס שלו לא יטעו אתכם".
איליי והג'איינטס עמדו באתגר בקנדלסטיק. "אף אחד לא נתן לנו סיכוי", הבהיר קופלין לאחר המשחק, אך תוכנית המשחק של הקבוצה שלו שיתקה את סן פרנסיסקו בכל החזיתות. במחצית הראשונה הקבוצה נתנה למאנינג להנהיג ולבנות את ההובלה, עם 176 יארדים באוויר ורק 23 יארדים על הקרקע. לאחר מכן, נכנס בראדשו לתמונה וביחד עם הרוקי דייויד ווילסון, הקבוצה רשמה 126 יארדים על הקרקע במחצית השניה לעומת 16 יארדים באוויר בלבד. מחמאות מגיעות גם לקו ההתקפה, שלא איפשר אף סאק מול מאנינג, אשר הופל פעם אחת בלבד במשחק.
במהלך הפגרה הג'איינטס החליטו לתת לברנדון ג'ייקובס, מריו מאנינגהאם וג'ייק בלארד לעזוב ושנה לפני כן עשו דבר דומה עם אהוב הקהל קווין בוס. העזיבות הללו עוררו את זעם האוהדים, ששלחו לריס הודעות נאצה, אך הוא ענה: "אני חושב שיש לנו סיכוי טוב כמו כל קבוצה אחרת לזכות בתואר השנה. אני אוהב את הקבוצה שלנו, אבל אסור לנו לדבר על זה. אנחנו חייבים לצאת החוצה ולהוכיח שאנחנו ראוים לזה". אלה לא רק ווילסון ובראדשו, שהוכיחו את עצמם ביום ראשון. גיוסים מפתיעים נוספים של ג'רי ריס, כמו ויקטור קרוז שלא נבחר בדראפט והאקים ניקס, שנבחר ב-2009, עושים את העבודה. השניים תפסו ל-102 יארדים כוללים, כולל טאצ'דאון של קרוז. החיה ההגנתית ג'ייסון פייר-פול, שנבחר ב-2010, איפשר לאלכס סמית' להזדהות עם איליי של גמר ה-NFC, עם שני סאקים והרבה לחץ, שהוביל את הקוורטרבק של הניינרס לשלושלה איבודים.
נחזור לשאלה איתה פתחנו - האם טום קופלין הוא המאמן הגדול ביותר בתולדות הג'איינטס מאז עידן הסופרבול? עוד מוקדם לענות, כי ישנם מספר גורמים שמושכים אותנו לכיוונים שונים. לפרסלס יש את אחד מעצי האימון המרשימים ביותר, שכולל בין היתר את ביל בליצ'יק, שון פייטון ואת קופלין עצמו, בעוד האחרון יכול ל"התגאות" בשמות כמו טוני ספראנו, סטיב ספאגנולו, בובי פטרנו וליין קיפין, מהם רק ספראנו רשם עונה אחת במאזן חיובי. בנוסף, עולה הטענה שבית המזרח היה הרבה יותר חזק בימי פרסלס, במאבק מול היריבה הגדולה וושינגטון של ג'ו גיבס.
הקבוצה של קופלין לא תמיד מושלמת כמו שהיא נראתה ביום ראשון והעונה כבר הפסידה את שני המשחקים הראשונים בתוך הבית, אחרי שהובילה לאורך רוב המשחק. זו אולי הבעיה הכי גדולה של עידן קופלין, המשחקים בהם הג'איינטס מגיעים כפייבוריטים. המאמן אוהב את עמדת האנדרדוג, ממנה הוא יכול לדרבן את שחקניו ולהפתיע את היריבה. כך קרה בסן פרנסיסקו ובשני הסופרבולים מול ניו אינגלנד, בהם רוב הפרשנים לא נתנו לענקים הרבה סיכוי. לכן, נדמה שאפילו קופלין יעדיף לתת לפרסלס את תואר המאמן הגדול ביותר בתולדות הג'איינטס, בעוד שהוא יתגנב בשקט מאחור, עם אותם פנים ורודות, ויפתיע את כולם עם עוד גביע לומברדי ביד.
26 שניות לסיום והזדמנות לניצחון עם שער שדה. למי הייתם נותנים את הכדור? לטוני רומו או למאט ריאן? השבוע שניהם עמדו בסיטואציה זהה, הפאלקונס ניצחו והקאובויס הפסידו. ריאן הינדס דרייב, בו מצא את ג'קוויז רוג'רס לתשעה יארדים, את דגלאס לארבע ואת טוני גונזאלס הבלתי מתכלה לעשרה ומיד ל-13 יארדים. ארבע מסירות זריזות, שהביאו את אטלנטה לבעיטה מ-55 יארד, אותה השחיל מאט בריאנט לניצחון מול אוקלנד.
ומה עם רומו? הוא הספיק להרכיב מהלך בודד, מסירה ליארד אחד לדז בריאנט במרכז המגרש. התופס של הקאובויס לא הצליח לצאת מתחומי המגרש ולעצור את השעון ובמקום לרוץ לקו ההתקפה מחדש, הוא החליט להתווכח עם השופט על המיקום. רומו חיכה להוראות למהלך הבא, מה שחייב את דאלאס לקחת פסק זמן שש שניות לסיום. מיד לאחר מכן, דן ביילי החמיץ בעיטת ניצחון מ-51 יארדים ודאלאס הפסידה לבולטימור. האם אפשר היה להכניס עוד מהלך אחד או שניים, שיגדילו את סיכויי הבעיטה של ביילי? כנראה שכן.
זו אינה הפעם הראשונה בה אנו רואים את מאמן הקאובויס ג'ייסון גארט ואת הקוורטרבק שלו בסיטואציה כזו. רק בשנה שעברה באריזונה, אוהדי דאלאס חוו תסכול זהה וגם אז זה נגמר בבעיטה לא מדויקת של ביילי. "אחרי שבחנו את הסיטואציה, הבנו שהיינו צריכים לעשות עבודה טובה יותר, וזה מתחיל ממני", אמר גארט לעיתונאים. ובעוד אנחנו מודאגים מניהול השעון של גארט את רומו, הבעלים ג'רי ג'ונס עדיין מאמין גדול בקבוצה והוא אפילו אהב את ההחלטות הבעייתיות מול הרייבנס. ג'ונס הזכיר שבשנה שעברה הג'איינטס ניצחו רק תשעה מתוך 16 משחקים בעונה הסדירה, כך שגם הקבוצה שלו עדיין במירוץ. ההבדל הקטן הוא שלענקים יש קוורטרבק קלאץ' כמו איליי מאנינג ומאמן שועל כמו טום קופלין, שרומו וגארט פשוט לא עומדים בסטנדרטים שלהם.
"שששש". ככה ענה ארון רוג'רס לכתבת NBC, ששאלה: "איך אתה חושב שענית למבקרים שלך הערב?". הקוורטרבק של גרין ביי נתן תצוגת MVP עם שש מסירות לטאצ'דאון, מה שהשווה את השיא שקבע מחליפו בעונה שעברה מאט פלין, במשחק המטורף ההוא מול דטרויט. אלא שבעוד פלין נהנה ממשחק לפרוטוקול מול האין סקנדרי של הליונס, רוג'רס עשה זאת ביוסטון, נגד קבוצה שמתיימרת להיות הטובה ביותר ב-AFC ומציגה את הגנה קטלנית. זו הייתה הפעם הרביעית העונה בה הפאקרס מוצאים את עצמם עם הגב לקיר ומצליחים להתעלות. כך היה אחרי ההפסדים לסן פרנסיסקו, לסיאטל ולאינדיאנפוליס. עכשיו יהיה המבחן האמיתי של הפאקרס בו הם יצטרכו להראות המשכיות בשלושת המשחקים הבאים, שנראים קלים על הנייר.
הריצה של רוברט גריפין השלישי ל-76 יארד הרשימה אותנו, אבל לא כמו העובדה שהוא ממוקם שלישי ברייטינג לקוורטרבקים, שני ביארדים למסירה וראשון באחוזי ההשלמה בליגה. קאם ניוטון ומייקל ויק מזכירים לנו שריצות לקוורטרבקים זה מלהיב, אבל מסירות מנצחות.
ונסיים עם הנתון שמסמל עד כמה אנחנו אוהבים את ה-NFL, ועד כמה הליגה הזו מפתיעה אותנו מחדש מדי יום ראשון: ראסל ווילסון ניצח העונה את טום בריידי, ארון רוג'רס וטוני רומו.
פוטבול בוואלה! ספורט