פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        טיסה PY764

        בחודש הבא היה אמור אנדי סחרמין לחגוג יום הולדת 45 ולהביט לאחור על קריירת כדורגל נהדרת, אלא שהיענות לבקשתה של אמו לטוס איתה לסורינאם, קטעה את חיי שניהם. סיפורו של קפטן נבחרת הולנד הצעירה לשעבר, שנהרג ביחד עם 14 כדורגלנים נוספים

        במוקדמות הגביע העולמי 1990, נפגשו נבחרות הולנד ומערב גרמניה פעמיים בשלב הבתים באזור האירופאי. על פי הסיפור, לפני אחד מהמשחקים התקיים משחק ידידות בין הנבחרות הצעירות של שתי המדינות, בו נטל חלק גם אנדי סחרמין ההולנדי. אחרי שזה הסתיים, מצא המגן השמאלי מדים של סדרן באזור חדרי ההלבשה והחליט ללבוש אותם ולעמוד בכניסה לאצטדיון.

        כשמאמן הנבחרת הבוגרת של מערב גרמניה, שחקן העבר האגדי פרנץ בקנבאואר, הגיע לאצטדיון, הוא נתקל בסחרמין ששלט בשפתו בזכות אביו הגרמני, והאחרון העמיד פנים שהוא לא מכיר אותו וביקש ממנו כרטיס כניסה. בקנבאואר הזועם ניסה להסביר שהוא מאמן נבחרת מערב גרמניה, סחרמין המשועשע עמד על שלו ודרש כרטיס ורגע לפני הפיצוץ, הוזעקו למקום בכירים מההתאחדות ההולנדית, שפתרו את המצב שהסתיים עם חיוכים הדדיים.

        העובדות, כפי שהן מסופרות בתולדות חייו של אנדי סחרמין בעיקר על ידי אחיו הצעיר פטריק, כנראה קצת התבלבלו במהלך למעלה מ-20 השנים שחלפו - הנבחרות הצעירות של הולנד ומערב גרמניה אכן נפגשו באפריל 1989, אבל למשחק רשמי ולא ידידות, וזה קרה יום לפני המשחק בין הנבחרות הבוגרות ולא כמה שעות לפניו - אבל מעבר לכך כנראה שהמאורעות אכן התרחשו.

        סיפור המתיחה של פרנץ בקנבאואר הוא הסיפור השני הכי מפורסם בחייו של אנדי סחרמין. זה המפורסם יותר הוא הסיפור על מותו.

        שחקן טוונטה אנסחדה לשעבר, פטריק סחרמין (משמאל) (אתר רשמי , טוונטה אנסחדה)
        בקנבאואר הזועם ניסה להסביר שהוא מאמן נבחרת מערב גרמניה, אבל הכדורגלן המשועשע, שלבש מדים של סדרן ועמד בכניסה לאצטדיון, עמד על שלו ודרש כרטיס. סחרמין משמאל (באדיבות האתר הרשמי של טוונטה אנסחדה)

        אנדי סחרמין, בן לאב גרמני ואם סורינאמית, ערך את הבכורה שלו במדי טוונטה אנסחדה ב-0:1 הביתי נגד וילם טווה באוקטובר 1987 ועוד לפני שמלאו לו 22, כבר הספיק להיות משותף במדיה ב-57 משחקי ליגה וחמישה משחקי גביע, לסייע לה לסיים שנתיים ברציפות במקום השלישי בליגה ההולנדית ולהפוך לאחד מהשחקנים המבטיחים ביותר שלה.

        "בהתחלה תפקדתי אותו בקישור, אבל במהלך העונה הראשונה שלו הפכתי אותו למגן השמאלי והוא היה ממש תגלית בעמדה הזו", סיפר המאמן תאו ספארק, "הוא היה מהיר וביצע את כל המטלות שלו על המגרש בצורה מושלמת". הכישרון של טוונטה לא נעלם גם מראשי הנבחרת הצעירה של הולנד, שהזמינו אותו ללבוש את המדים הלאומיים ובשלב מסוים גם העניקו לו את סרט הקפטן.

        ביוני 1989 יצאה הנבחרת הצעירה של הולנד לפסטיבל טולון היוקרתי לנבחרות צעירות. בסגל של נול דה רויטר ניתן היה למצוא שמות כמו אד דה חוי, ארתור נומאן, אולריך ואן חובל, פרנקי ורלאט, ג'ון ולדמן ואחרים, ואת סרט הקפטן ייעד המאמן לסחרמין, אלא שזה ביקש להיעדר מהטורניר ונענה בחיוב.

        באותן שנים נהג העובד הסוציאלי והפעיל החברתי, סוני האסנו, לארגן משחקי ראווה בסורינאם בין כוכבים מקצועניים הולנדיים ממוצא סורינאמי (קרא להם Colourful Team), לקבוצות מקומיות. כשסחרמין קיבל הזמנה לאירוע כזה, הוא לא יכול היה לסרב, למרות ההתנגשות עם טורניר טולון וזאת בשל בקשתה הכנה של אמו, רנטה.

        רנטה לא ביקרה במולדתה כ-40 שנה וכעת היא קיבלה הזדמנות נהדרת לטוס לשם עם בנה ודחקה בו לקבל את ההזמנה. הרצון העז של אמו ושל דודתו של אנדי הצעיר לטוס לסורינאם, הכריע את הכף מבחינתו והוא דחה את האפשרות לשחק עבור הנבחרת הצעירה ועלה ביחד איתן על טיסה PY764 מאמסטרדם לפרמריבו.

        שוער נבחרת הולנד לשעבר, אד דה חוי (GettyImages , David Cannon)
        בסגל של הולנד הצעירה ניתן היה למצוא שמות כמו אד דה חוי (בתמונה), ארתור נומאן, אולריך ואן חובל ופרנקי ורלאט, ואת סרט הקפטן ייעד המאמן דה רויטר לסחרמין (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        הולנדים רבים ממוצא סורינאמי קיבלו הזמנות למשחק הראווה, אבל חלקם הגדול לא קיבלו שחרורים מהקבוצות שלהם, רוד חוליט, פרנק רייקארד, ארון וינטר ובריאן רוי לדוגמה. הני מאייר וסטנלי מנזו התעלמו מהדרישה של אייאקס להישאר, אבל המריאו בטיסה מוקדמת ובדיעבד חייהם ניצלו.

        על טיסת PY764 של חברת סורינאם איירווייס, היו 178 נוסעים ותשעה אנשי צוות, בסך הכל 187 אנשים. היו שם בין היתר גם מאמן כדורגל אחד ו-17 שחקנים, כולל סחרמין. אנדרו קנול מנאק ברדה, וירחל יואנמנקאן מסרקל ברוז', לויד דואסבורח מאייאקס ואחרים. אף אחד מהם לא יכול היה לצפות את מה שיקרה בשעות הבאות.

        צוות הטיסה קיבל בנמל התעופה סחיפהול באמסטרדם דיווח על ערפל בפרמריבו, אבל לא כזה שאמור להפריע לנחיתה. בפועל, מתברר שבניגוד לדברים של אנשי המקצוע בסורינאם, הראות סמוך לנמל התעופה היא לא למרחק של שישה קילומטרים, אלא לקילומטר אחד בלבד סמוך. הקברניט ירד שלוש פעמים לכיוון הקרקע, אבל לא הצליח לראות את המסלול ונסק בחזרה. בפעם הרביעית החליט לסמוך על מערכת אלקטרונית למדידת מרחק ולמרות שלא הצליח לראות כמעט דבר, החליט לנחות.

        כשהם התקרבו לקרקע, אנשי הצוות הבינו את גודל הטעות. בחקירה שהתקיימה בהמשך, נמצאה הקלטה של המכונאי המוטס כשהוא אומר: "זהו, אני מת". המטוס היה במרחק של מאות מטרים מנמל התעופה וממסלול הנחיתה, אבל עכשיו היה מאוחר מדי מכדי לעלות בחזרה וההתרסקות הגיעה בתוך זמן קצר. שעת המוות: 4:27 לפנות בוקר. 176 אנשים נהרגו, 11 שרדו, ביניהם שלושה כדורגלנים: זיגי לנס (פורטונה סיטארד), אדו נאנדאל (ויטסה ארנהם) וראדג'ין דה האן (טלסטאר). אנדי סחרמין, אמו ודודתו, מצאו את מותם.

        התרסקות מטוס, סורינאם, 1989 (AP , Peter Dejong)
        כשהם התקרבו לקרקע, אנשי הצוות הבינו את גודל הטעות. בחקירה שהתקיימה בהמשך, נמצאה הקלטה של המכונאי המוטס כשהוא אומר: "זהו, אני מת". אתר ההתרסקות בפרמריבו (צילום: AP)

        "חזרתי מבית הספר ועוד כשהייתי מחוץ לבית שמעתי שהטלפון לא מפסיק לצלצל. זה היה בן הדוד שלי שסיפר לנו על ההתרסקות", סיפר לימים אחיו של אנדי, פטריק סחרמין, "השעות הבאות היו הגרועות ביותר. מצד אחד אתה בוכה ומצד שני עדיין מקווה שהם בחיים. יש לי הרבה חורים בזיכרון מאותן שעות, כנראה בגלל איזשהו מנגנון הגנה פנימי שפיתחתי. אני לא יכול לזכור באיזה שלב אמרו לי שאנדי, אימי ודודתי מתים".

        האנס דה קונינג, שפרש את חסותו על חברו לקבוצה הצעיר ממנו בשבע שנים ונהג לאסוף אותו ברכבו בדרך לאימונים, סיפר לאתר הרשמי של טוונטה: "באותו יום כאב לי כל הגוף מהבוקר והייתה לי הרגשה שמשהו רע הולך לקרות. אני זוכר שבטלוויזיה הופסק שידור של משחק ברולאן גארוס ודיווחו על התאונה. אין עצב גדול יותר, אדם שאתה נוסע אתו בכל יום לאימונים מת. אתה רואה את חברייך לקבוצה יותר מאת המשפחה שלך".

        הולנד וסורינאם נמצאו בהלם והחלו תהליך של אבל כבד על מותם של 176 קורבנות ועולם הכדורגל המקומי התאבל על לכתם של 15 מאנשיו. בצרפת, הנבחרת הצעירה של הולנד – זו שאנדי סחרמין היה מיועד להיות הקפטן שלה - הספיקה לשחק שני משחקים בטורניר טולון לפני האסון בסורינאם ואחריו פרשה מהטורניר. האוהדים הוותיקים של טוונטה נשארו עם זיכרונות ממגן שמאלי שניבאו לו גדולות ושמת בגיל 21.

        התרסקות מטוס, סורינאם, 1989 (AP , Peter Dejong)
        פטריק סחרמין, האח, סיפר: "השעות הבאות אחרי הידיעה על ההתרסקות היו הגרועות ביותר. מצד אחד אתה בוכה ומצד שני עדיין מקווה שהם בחיים" (צילום: AP)