שחזור: הניצחון הכי גבוה של נבחרת ישראל

לשלום תקווה כבר נגמרו הציפורניים מרוב מתח. המאמן מיליינקו מיחיץ' סינן מילים בעברית, וכנראה בגלל שלא ידע עברית, עבר ליידיש. ואלי "קוקוס" כהן הזהיר מפרנק פארינה. הוא ידע למה.

23 במארס, 1988, אתלטיק פארק, וולינגטון, ניו זילנד. הבית הקדם אולימפי של אוקיאניה לסיאול. ארבע קבוצות, אחת ממשיכה לדרום קוריאה. שחקני נבחרת ישראל האמיצים עלו ליציע כדי לראות את ניו זילנד נלחמת באוסטרליה. ניצחון ביתי, והכרטיס לדרום קוריאה בהישג יד. הקיוויס עלו ליתרון בדקה ה-12, אבל בדקה ה-73 פארינה עשה את מה שהוא עושה כי טוב – לשבור לישראל את הלב. 1:1 אוסטרלי שסגר את הסיפור והטיס את הסוקרוס לאולימפיאדה. מרוב אכזבה הנבחרת שלנו כמעט שכחה שרק לפני שעתיים מחצה את טיוואן 0:9. הניצחון הכי גבוה בהיסטוריה עד אז. הניצחון הכי גבוה בהיסטוריה עד היום.

שלום ניר קלינגר, אנחנו עושים כתבה על ה-0:9 הגדול נגד טיוואן.

"שיחקתי במשחק הזה?".

כיאה למדינה שמתרכזת יותר בכאב ופחות בסטטיסטיקה – כמה מכם ידעו שה-0:6 בלוקסמבורג בסוף השבוע היה ניצחון החוץ הגדול בהיסטוריית הנבחרת? – גם התשיעייה בוולינגטון נשכחה בכתוב. כמעט אף שחקן הרכב לא זכר במדויק את השיא הישראלי. המשחק אפילו לא הועבר לארץ בשידור ישיר, כי "מנהל הטלוויזיה" חיים יבין החליט שב-4.00 בבוקר שעון ישראל רק התרנגולים יקומו. אז התרנגולים הסתפקו ברדיו.

אז, ב-1988, הכל היה שונה. הרפובליקה הסינית/טאיפיי עוד היתה טיוואן, ישראל עוד היתה באוקיאניה ובאמצע הליגה עצרו הכל ושלחו את מיטב בחורינו עד סוף העולם וימינה. יותר מחודש של מסע בניו זילנד ובאוסטרליה. "במושגים של היום", מסכם השוער בוני גינצבורג, "זו היתה סופר שכונה. ואנחנו כל הזמן בטיסות, נסיעות, בתי מלון. אבי כהן ז"ל נדד בין אוקיאניה לסקוטלנד, שיחק עם גלזגו ריינג'רס וחזר אלינו. חשוב להבין - הכדורגל הישראלי היה עדיין חובבני. היינו מנותקים. את העיתונים מהארץ היינו מקבלים בפקסים".

מיחיץ', שנפטר לפני כשנתיים, אמר למעריב בזמן המסע: "זה קשה, 27 יום, לעבור ממיטה למיטה. אתמול בקרייסצ'רץ' היינו בקומה ראשונה, היום בוולינגטון אנחנו בקומה שמינית. זו נסיעה שמשאירה אותך בלי כוח – אני עייף".

למשחק מול טיוואן הגיעה ישראל עשרה ימים לאחר 1:5 על אותה נבחרת, ושלושה ימים לאחר 0:0 אומלל מול אוסטרליה (החמצה הזויה של דניאל בריאלובסקי, הרחקה של אבינועם עובדיה אחרי שירק על פארינה). בשל כך, הנבחרת היתה צריכה לנצח את טיוואן, עדיף בהפרש גבוה, ולהתפלל לניצחון של ניו זילנד במשחק המקביל.

"ידענו שננצח", נזכר השדר הבלעדי של האיוונט, דני דבורין. "היה ברור שישראל תשחק התקפה. החלוצים חגגו. ניר לוין כבר שערי בזק, שלום תקווה נהנה מכל רגע. משחק ממש קל". קל גם לשידור? "שמתי את השעה בצד ושמתי את התוצאה בצד. ברגע שאני משדר משחק אני משדר אותו לשבעה מיליון איש ובמלוא הרצינות. זה שידור כיפי, בטח כשהנבחרת שלך מנצחת. אחרי המשחק עלינו ליציע וכמה שהתאכזבנו ממה שראינו. את המסע הזה לא אשכח. שש ערים עברנו. היום אין דברים כאלה".

גינצבורג, שהטורניר הזה הפך אותו לקונצנזוס בין הקורות, מאמץ את התאים האפורים ונזכר שיש דומה בין התשיעייה מול טיוואן לשישייה מול לוקסמבורג. "התחלנו רע", הוא נזכר, "וכמו במשחק ביום שישי, גם הטיוואנים הביכו אותנו והגיעו לאחד על אחד מולי בפתיחה. פעמיים. פעמיים עצרתי אותם ושמרתי על 0:0. ואז, ברגע שנכנס לנו הראשון, התחיל השיטפון".

זה היה בדקה ה-32, וזה היה רוני רוזנטל. "אני לא זוכר", הוא מודה לנוכח ההתקלה הטלפונית, ומתחיל לשאול פרטים עד שהעסק מגיע לדרגת מעומעם. "כבשתי באותו משחק, לא?". כן. "אבל אל תחשבו שיהיה קל נגד לוקסמבורג ברמת גן", הוא מזהיר.

בדקה ה-43 כבר 0:2, קוקוס התכבד בכיבוש. חמש דקות אחרי המחצית, כשתבוסה בכלל לא נראתה באופק, פנדל לישראל. אורי מלמיליאן ניגש והרשית. "עבר כל כך הרבה זמן מאז", הוא מנסה להתחמק מהנושא. "זו היסטוריה". אפשר לשבור את השיא בכלל? "הכל אפשרי", הוא אומר, "עובדה שמכבי חיפה נתנה 10 למכבי תל אביב. אי אפשר לדעת מה יהיה".

הדקה ה-58 פתחה רשמית את פסטיבל ניר לוין. החלוץ שהוקפץ למסע בהתראה של 24 שעות בגלל שמכלן לא שחררה את אלי אוחנה ("ככה, בום, 40 יום"), כבש שלושער תוך שמונה דקות. "הישג היסטורי", הוא אומר, "אף אחד לא עשה דבר כזה". לוין, בניגוד לחבריו, זוכר כמעט הכל. "איזה מסע, עברנו שש ערים". מה מרגישים כשמפרקים נבחרת ככה, מה גורם לדם להמשיך לרוץ? "אלו בדיוק המשחקים שכולם נותנים הכל", הוא טוען. "אני למשל שיחקתי בדור חלוצים מצוין. אתה חייב לשרוף את המגרש כדי לקבל דקות. אני זוכר שכל המשחק אבי כהן הירושלמי רץ באגף כמו מטורף. שאלנו אותו מה יש לו, והוא ענה: 'אני חייב להבקיע במשחק כזה'. עוד בחדר ההלבשה הוא היה אחוז טירוף".

גם תקווה היה אחוז טירוף. האיש לא היה בסגל לאף משחק בטורניר ההוא, ובדקה ה-46 קיבל את האות להיכנס במקום בריאלובסקי. "הו, איך אתם מחזירים אותי אחורה", הוא התענג השבוע, "אני מרגיש כמו בחיים שכאלה. חתיכת תקופה. ממה שאני זוכר, מלמיליאן היה מצוין במשחק הזה". לא, אתה. שלושער כבש היהלום באותו משחק – במחצית אחת. "לא הכרנו אף שחקן של טיוואן", תקווה חושף חורים במערך הסקאוטינג. "תחשוב מה זה. לשחק נגד טיוואן. אבל הכל השתנה, לטובה. מבחינת טיולים, אז היה יותר טוב. מבחינת כדורגל, היום".

בדקה ה-67, כשליו יאיי צ'אנג הורחק, טיוואן התפרקה לגמרי. בסיום, כאמור, 0:9 שלא עזר, כי הגורל כבר לא היה בידיים שלנו אלא של אוסטרליה. רוזנטל אמר אז שהוא מוכן לשלם 5,000 דולר לטיוואן אם תוציא תיקו מול האוסטרלים. לכסף שלום.

קלינגר, שחודשיים לאחר מכן שותף גם בעשירייה של מכבי חיפה מול מכבי תל אביב, מבין דבר או שניים ביריב מובס. במה שעובר בראש, בהבעות הפנים שמראות חוסר אונים. "בשלב מסוים זה עובר לאוטומט", אומר מאמן הפועל חיפה. "אתה לא שם לב ליריב. לא חושב על התוצאה, פשוט ממשיך לכבוש ולכבוש". ובוני, שגם היה שותף ל-0:10, מוסיף: "במשחקים כאלה הביטחון בשמיים ואתה פשוט לוחץ על הדוושה. מה הניע את חיפה כשהובלנו 0:7 במחצית? לעשות היסטוריה". רוזנטל מקנח: "זה משחק תחרותי, אין פה רחמים".

המחליף השני היה אפרים דוידי, שנכנס לבריכה בדקה ה-71. היום הוא מאמן במחלקת הנוער של הפועל באר שבע. גם הוא לא ממש זכר את המאורע.

"זה היה ברמת גן, לא?".

לא.

"עם ש.ג, לא?"

לא. מיחיץ'.

"אה, מיחיץ'. האמת, אצלו בקושי שיחקתי. לא זוכר שניצחנו 0:9. אולי החלפתי את קוקוס?".

נכון.

"זו תוצאה אסטרונומית. לא כל יום אתה נותן תשע. טיוואן האלה. נבחרת של מלצרים".

השלישיות של לוין ותקווה, כמו זו של חמד בשישי, מלמדות שמשחקים כאלו יכולים לתת לשחקנים מסוימים את קפיצת המדרגה בקריירה הבינלאומית. האם הערב כדאי לגוטמן לשפשף שחקנים חסרי ביטחון או להתייחס ללוקסמבורג כאילו היתה פורטוגל? בנקודה הזו, מחזור 88' נחרץ. "אם אני גוטמן אני עולה בהרכב החזק שלי", אומר רוזנטל. "אולי ב-0:2 או 0:3 מתחיל להחליף". "חייבים להעלות את ההרכב הראשון", טוען קלינגר, "כי אתה לא רוצה לשדר זלזול. יש הרכב וצריך לרוץ איתו ולתרגל אותו, גם לטובת המשחקים הבאים".

אז הערב ברמת גן הנבחרת שוב מול לוקסמבורג. את הדיבורים על סיכויי העלייה לברזיל 2014 נשאיר למזוכיסטים, הפעם נעסוק במספרים. נכון, המאמן הלאומי אלי גוטמן עלול לרתוח אם שחקניו יתחילו לעסוק בסוגיה, אבל עזבו את המונדיאל, בפניהם ניצב אתגר חדש – להיכנס לדברי הימים של הכדורגל הישראלי. עזבו את המונדיאל, יש מטרות נעלות יותר. דרושה: עשירייה.

"האסטרטגיה ידועה למאמן מיחיץ'. מעל לכל נהיר לו כי עליו להחדיר מוטיבציית שיא אצל חניכיו, למרות שהיריבה היא מעל לכל ספק הנבחרת החלשה בבית. ואולי דווקא בגלל זה. שכן אסור יהיה לישראלים להיכנס לשאננות או לזלזול, אם ברצונם למחוץ את יריביהם ב-8-7 שערי הפרש. ותאמינו לי, זוהי תוצאה אפשרית. אפילו נוחה להשגה" (אלכס פרלסמן ז"ל, שליח מעריב לאוקיאניה, 23.3.1988)

פרלסמן פגע, ודבריו המדויקים יכלו להיכתב גם היום. ומה איתם?

והרי התחזית

ניר לוין: "לא ייגמר 0:9. גם לא ייגמר 0:6. לוקסמבורג של היום טובה יותר מטיוואן של אז. אם ייגמר 0:3 או 0:4 זה יהיה מכובד".

רוני רוזנטל: "אין לי ספק שיהיה יותר קשה מאשר בחוץ. יהיו פחות שערים. אני מהמר על 0:2 ישראל".

אפרים דוידי: "בלוקסמבורג הנבחרת נפלה על יום משוגע ועלתה ל-0:2 מהיר. הפעם לא תהיה תוצאה גבוהה. יהיה קשה. 0:2, 0:3, משהו כזה".

אורי מלמיליאן: "אני בטוח שהפעם השחקנים של לוקסמבורג ירוצו ויילחמו. אחרי השער הראשון נדבר, אני לא מהמר".

ניר קלינגר: "לא נראה לי שהשיא יישבר. העובדה שלוקסמבורג באה ביום שישי כאילו היא שוות כוחות גמרה אותה. בלבלה אותה. הפעם הם יחזרו למקורות, יסתגרו וננצח 0:3".

בוני גינצבורג: "הם ישחקו יותר טקטי, ובעיקר על הכבוד. ייגמר בין 0:2 ל-0:4".

שלום תקווה: "שיאים נועדו כדי להישבר, אבל הפעם יהיה לנבחרת קשה. לא תהיה תוצאה יותר גבוהה מזו שהיתה ביום שישי. הנה, יצאתי מזה, לא?"

הרכב: בוני גינצבורג, אבי כהן הירושלמי, אבי כהן ז"ל, ניר אלון, ניר קלינגר, אלי כהן, מוטי איוניר, אורי מלמיליאן, דניאל בריאלובסקי, ניר לוין, רוני רוזנטל. מחליפים: שלום תקוה (46), אפרים דוידי (71).

כובשי השערים:

רוני רוזנטל 32
אלי כהן 43
אורי מלמיליאן 50
ניר לוין 58, 60, 66
שלום תקוה 64, 82, 87

0:9 על טיוואן (1988, וולינגטון, קדם אולימפי; רוזנטל, אלי כהן, מלמיליאן, לוין 3, תקווה 3)

0:8 על סן מרינו (1999, רמת גן, מוקדמות יורו 2000; בניון 3, אלון מזרחי, רביבו 2, סביליה, אבוקסיס)

0:7 על ציילון/סרי לנקה (1968, בלומפילד, קדם אולימפי; בורבה 2, שפיגלר 3, עצמי, שפיגל)

0:7 על אסטוניה (1999, רמת גן, טורניר 70 שנה להתאחדות; נמני, אבי תקווה, רונן חרזי 2, אלון מזרחי, שטרית, טלסניקוב)

0:7 על לוקסמבורג (2009, רמת גן, מוקדמות מונדיאל 2010; ברדה 3, ברוכיאן, גולן, שהר 2)

1:7 על פינלנד (1966, בלומפילד, ידידות; שפיגל 2, שפיגלר 2, טלבי, יאנג, רומנו)

0:6 על תאילנד (1973, סיאול, מוקדמות מונדיאל 1974; עצמי, שפיגלר, שום, רוזן 2, אוננה)

0:6 על הפיליפינים (1974, טהרן, משחקי אסיה; שוייצר 2, דמתי, שום, אוננה, פייגנבוים)

0:6 על טיוואן (1985, רמת גן, מוקדמות מונדיאל 1986; טורק 3, ארמלי, מלמיליאן 2)

0:6 על אזרבייג'אן (2004, רמת גן, ידידות; ארבייטמן 3, עידן טל, קטן 2)

0:6 על לוקסמבורג (2012, לוקסמבורג סיטי, מוקדמות מונדיאל 2014; ראדי, בן בסט, חמד 3, מליקסון)

• שלושה שחקנים – גינצבורג, קלינגר ובריאלובסקי – פתחו בהרכב גם בתשיעייה מול טיוואן וגם בעשירייה של מכבי חיפה מול מכבי תל אביב.

• המצטיינים: שלום תקווה קיבל ציון 8, ניר לוין 7

• מאזן המשחקים מול לוקסמבורג: שמונה משחקים, שמונה ניצחונות, 3:33 בשערים.

• טאיפיי הסינית, כיום, במקום ה-176 בדירוג פיפ"א

• ביום המשחק אז נופה שחקן מכבי חיפה בכדורסל בשם ג'וזף ביניון. לא נגענו.

לטוויטר של אורן יוסיפוביץ

מייל: orenjos@walla.co.il