פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פוטבול: מערבון, הפרק הבא

        ה-NFC מערב כובש את הליגה בזכות סוללת מאמנים מיוחדת, הקולטס מרגשים והצ'יפס כועסים. יובל קליין מסכם שבוע

        השבוע נפתח בחידה קטנה: מה משותף לאלכס סמית', קווין קוב, ראסל ווילסון וסאם בראדפורד, מלבד העובדה שכולם משחקים ב-NFC מערב כמובן? קחו שלוש שניות לחשוב... והתשובה היא, מאזן חיובי! אז איך קרה שהבית הזה, שרק לפני שנתיים שלח את סיאטל לפלייאוף עם מאזן שלילי, הפך פתאום לבית הכי תחרותי ואולי גם הכי טוב בליגה. המשפט האחרון לא היה נשמע הגיוני בכלל לפני שנתיים והאמת, אפילו לא בתחילת העונה. שאלה נוספת היא למה בעצם כולם פיספסו את מה שקרה במערב בשנים האחרונות? אולי זו העובדה שהקבוצה האחרונה שזכתה בסופרבול מהבית הזה הייתה סנט לואיס, לפני 13 שנים או שזה קשור לעובדה שבשנתיים האחרונות שיחקו שם קוורטרבקים כמו דרק אנדרסון ואיי ג'יי פילי. בכל מקרה, הגיע הזמן שנפקח עיניים ונבחן לעומק מה עושה את המערב פרוע כל כך.

        אלכס סמית' שחקן סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (AP , Marcio Jose Sanchez)
        כל הבית במאזן חיובי. סמית' (צילום: AP)

        ראשית, המאמנים. בפגרה האחרונה הצטרף ג'ף פישר לסנט לואיס ויצר יחד עם פיט קארול, קן ווינזנהאט וג'ים הארבו את רביעיית המאמנים המרשימה ביותר מבין כל בתי הליגה, אולי מלבד אלו שב-NFC מזרח, להם יש כבר 20 ניצחונות פלייאוף יחד. לארבעת מאמני המערב יש ביחד שתי הופעות בסופרבול, שתי זכיות באליפות המכללות והארבו אחד, שבטוח עוד ישיג את אחד מהדברים הנ"ל. הארבעה הללו הם הסיבה לשינוי. הם שמו את ההגנה בעדיפות ראשונה ואחרי חמישה מחזורים, כל קבוצות הבית נמצאות בטופ 10 של הגנות הליגה בספיגת נקודות. המקום הראשון והשני שייכים לסן פרנסיסקו וסיאטל בהתאמה.

        אם הנתונים האלה עדיין לא מרשימים אתכם, בואו נבדוק כמה עוד סטטיסטיקות שמראות איך הגנות הבית שינו את התמונה בליגה. נגד ארבעתן העונה, הקוורטרבקים היריבים מחזיקים באחוזי המסירה, כמות היארדים והיארדים למסירה הנמוכים ביותר מבין כל שאר בתי הליגה. תוסיפו לכך גם 57 סאקים ומאזן מדהים של 20 איבודים שכפו ההגנות, מול 14 טאצ'דאונים בלבד שהן הרשו. חשוב לציין שההגנות האלה עשו את העבודה נגד ארון רוג'רס (פעמיים), מת'יו סטאפורד (פעמיים), טום בריידי, מייקל ויק, טוני רומו, ג'יי קאטלר, רוברט גריפין השלישי וקאם ניוטון והיופי הוא, שזו לא רק ההגנה המהוללת של הניינרס. סנט לואיס הרשתה רק שני טאצ'דאונים אוויריים עד כה. גם על הקרקע המספרים דומים והגנות הבית מרשות הכי פחות יארדים לריצה מבין בתי הליגה.

        אחרי פתיחת העונה המרשימה של סן פרנסיסקו, סנט לואיס, סיאטל ואריזונה, הגיע הזמן לבחון מי תוכל להחזיק מעמד בקצב הזה, כי עם כל הכבוד להגנה שהוזכרה עד כה, גם ההתקפה תקבע. בחלק הזה, הניינרס הרבה יותר מרשימים מהיריבות במערב וביום ראשון הם המטירו שיא יארדים של המועדון מול בפאלו, עם 621. אלכס סמית' מסר ל-303 יארדים (קולין קפרניק המחליף לשבעה), משחק הריצה הוסיף 311 ואת ההישג של סן פרנסיסקו הנוכחית לא רשמו אפילו סטיב יאנג וג'ו מונטנה. אלכס סמית' כן. שאר קבוצות הבית סוגרות את הליגה ביארדים ולא מגיעות אפילו למחצית ממה שהניינרס השיגו ביום ראשון, כך שהפערים, לפחות כרגע, ברורים.

        ג'ים הארבו מאמן סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (AP , Jeff Roberson)
        בניגוד ליריבות, אצל הניינרס גם ההתקפה עובדת. הארבו (צילום: AP)

        לאריזונה יש את הבעיה הכי גדולה בהתקפה. הקרדינלס איבדו את שני הרצים האחוריים שלהם בגלל פציעות וייאלצו להשתמש בלה-רוד סטפנס האולינג, חברת עורכי הדין החדשה של הליגה אחרי בנג'ארוויס גרין-אליס. סטפנס-האולינג אולי יככב בפנטזי, אבל קשה לראות אותו פותר את הבעיות בהתקפה, שהריצה היא אפילו לא הבעיה הכי גדולה שלה. קווין קוב רשם מספרי ג'יי קאטלר בשני המשחקים האחרונים, כשחטף 17 סאקים. קו ההתקפה של הקבוצה הוא הגרוע ביותר בליגה כרגע ודו"ח של 'פרו-פוטבול-פוקוס' דירג שלושה מחמשת שחקני הקו במקומות האחרונים מבין כל שחקני קו ההתקפה בליגה. כל הצרות האלה יוצרות תחושה שהמצב הנוכחי של אריזונה יהיה גם הטוב ביותר שלה העונה.

        בסיאטל, פיט קארול בנה אולי את ההגנה הטובה ביותר בתולדות הקבוצה. הסיהוקס הרשו רק שני טאצ'דאונים בארבעת המשחקים האחרונים שלהם ושני שחקני ההגנה שקארול בחר בדראפט האחרון, ברוס אירווין ובובי ואגנר, היוו חלק חשוב מהניצחון של הקבוצה בקרולינה, עם שני סאקים של אירווין ואחד של ואגנר, מה שנתן להתקפה המוגבלת של סיאטל המון מרווח ורוגע. קארול נתן את המפתחות בהתקפה לראסל ווילסון, כמו שאף מאמן לא נתן לקוורטרבק רוקי מאז ומעולם כנראה. מכל הרוקים שפתחו כקוורטרבקים בעשרים השנים האחרונות, רק אחד רשם יותר מסירות מווילסון אחרי חמישה מחזורים ולאף אחד מהם לא היו שלושה ניצחונות. עוד מוקדם לצאת בהצהרות "ביל סימונס" על הסיהוקס, כי למרות מספר המסירות הגבוה, ווילסון גם מסר להכי פחות יארדים מבין ארבעת הקוורטרבקים הרוקים בליגה.

        אחרונה היא הקבוצה החדשה של ג'ף פישר, שמאוד מעודדת מהעובדה שהיא כבר ניצחה שתיים מהיריבות לבית. מצד שני, בניצחון של הראמס על אריזונה ביום חמישי, דני אמנדולה נפצע ואיבד את ההזדמנות לרשום את העונה הטובה בקריירה שלו. מסתבר שהפציעה של התופס של סנט לואיס הייתה כל כך רצינית, שתחילה הייתה סכנה אמיתית לחייו. אמנדולה נקע את עצם הבריח שלו בצורה יוצאת דופן ובמקום לצאת החוצה, היא נכנסה פנימה והייתה מרחק מילימטרים מניקוב קנה הנשימה. פיטר קינג מספורטס אילוסטרייטד סיפר שאחד מאנשי הצוות של סנט לואיס התעלף כשראה את הפציעה וכעת, מי שאמור לתפוס את מקומו הוא בחירת הסיבוב הרביעי כריס גיבנס, מוויק פורסט. "הוא כל כך מהיר. אתה חייב לשחרר את הכדור אליו מהר מאוד", סיפר עליו הקוורטרבק סאם בראדפורד. ההתחלה נראית מבטיחה וכרגע גיבנס מחזיק בנתון מדהים של 28 יארד לתפיסה, כולל שתי תפיסות מעל 50 יארדים. אולי גיבנס הוא לא אמנדולה, אבל ההגנה של הראמס, לצד סטיבן ג'קסון, יכולים להוביל את הקבוצה ולשמור על הפתיחה החיובית גם בהמשך.

        ג'ף פישר מאמן סנט לואיס ראמס (AP , Charles Rex Arbogast)
        ג'ף פישר הרים את סנט לואיס (צילום: AP)

        נעזוב את ה-NFC מערב ונעבור לשני הסיפורים המרכזיים של השבוע ובמפתיע, אף אחד מהם לא שייך למפגש בין טום בריידי ופייטון מאנינג או לניו יורק ג'טס. הראשון מגיע מאינדיאנה, שם הקולטס גילו בשבוע שעבר שהמאמן הראשי שלהם צ'אק פגאנו, חולה בלוקמיה ובמקום להיות ביום ראשון עם הקבוצה במשחק הביתי מול גרין ביי, הוא יהיה במרחק מספר בלוקים משם, בבית החולים שבעיר. שחקני הקולטס עלו למגרש עם חולצות שנשאו את הכיתוב "Chuckstrong", כשמספר משחקני גרין ביי מצטרפים עאיהם למחווה היפה. אחד השחקנים שלקח את הסיפור הזה צעד קדימה היה רג'י ווין. התופס הוותיק של אינדיאנפוליס החליט ללבוש כפפות כתומות למשחק, זאת בניגוד להוראת הליגה, שמכריחה את השחקנים ללבוש אביזרים ורודים, לציון חודש אוקטובר המוקדש להעלת המודעות למלחמה בסרטן השד. "רציתי לעשות משהו לצ'אק", אמר ווין לאחר המשחק, "אם הליגה רוצה להעניש אותי, שתעניש".

        בתקווה שהליגה תשתמש בהיגיון ותדלג על המקרה, ווין יוכל להמשיך ולהתרכז בפתיחת העונה הנהדרת שלו, בה הוא מציג מספרים שמזכירים את הימים הגדולים שלו לצד פייטון מאנינג. בניצחון הגדול של הקולטס על הפאקרס, ווין רשם שיא קריירה של 212 יארדים בתפיסה, למרות שסבל מהתכווצות שרירים דווקא ברגעים המכריעים. "ידעתי שאני חייב להקריב את הגוף שלי, כדי שנוכל לעשות את זה בשביל צ'אק. אני אף פעם לא סובל מהתכווצויות, הרגשתי כאבים בדרייב האחרון, אבל הייתי חייב לתת הכל". ווין סיים את הדרייב הזה עם הטאצ'דאון המנצח של הקולטס.

        בקנזס סיטי לעומת זאת, לא ראינו שום גיבורים או מחוות יפות על המגרש ביום ראשון, במשחק הקשה לצפייה בין הצ'יפס לרייבנס, שנגמר ללא טאצ'דאון ובתוצאה 6:9 לעורבים. אחת הסיבות לפתיחה המאכזבת של קנזס סיטי העונה היא הקוורטרבק מאט קאסל, שכבר מסר לתשע חטיפות. לכן, בזמן שקאסל שכב על הרצפה לאחר תיקול חזק של שחקני הרייבנס, שגרם לו זעזוע מוח והוציא אותו מהמשחק, הקהל המקומי הראה חוסר טאקט והריע בשמחה. "זה מחליא אותי", אמר התאקל אריק ווינסטון לאחר המשחק, בנאום ששודר פעם אחר פעם בטלוויזיה בארצות הברית, "האוהדים יכולים להריע לנו או לשרוק בוז כמה שהם רוצים, אבל כשמישהו נפצע, יש לזה השפעות ארוכות טווח לחיים שלנו. אנחנו לא גלדיאטורים. כבר השלמתי עם העובדה שאני לא אחיה הרבה בגלל שאני משחק את המשחק הזה, אבל זה בסדר, כי זאת ההחלטה שלי. הייתי בזמנים קשים, בקבוצות קשות, אבל מעולם לא הרגשתי מובך לשחק פוטבול כמו ברגע הזה. תשרקו לי בוז כמה שאתם רוצים, תאשימו אותי, תגידו שהאחריות שלי היא להגן עליו טוב יותר, אבל אם אתם אחד האנשים שהריעו בפציעה, אני רוצה לספר לכם שזה מגעיל".

        אפשר לכתוב כתבה שלמה על הצביעות של התרבות האמריקאית והמוערבות שלה בספורט, אבל אולי כדאי להסתכל על המקרה הזה מזווית אחרת. האם יש אוהד שלא היה רוצה לשמוע את אחד משחקני הקבוצה שלו, אחד שהגיע רק העונה אחרי תקופה ארוכה ביוסטון, מדבר ככה אחרי המשחק, עם כל כך הרבה אמוציות ותחושת אחריות לחבריו לקבוצה? ווינסטון הראה שאיכפת לו וקנה את לב האוהדים בארוהד, זאת בניגוד למייקל ויק, שאמר על שרשרת הפאמבלים שלו ביום ראשון: "אין לי הסבר לכך". ווינסטון 1, ויק 0.

        מאט קאסל שחקן קנזס סיטי צ'יפס (GettyImages , Kyle Rivas)
        רגע הפציעה שלו עורר מהומה בקנזס סיטי. קאסל (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        בשנה שעברה, בשבוע החמישי, יוסטון איבדה את מריו וויליאמס לשארית העונה. הפעם, ממש באותו שבוע, הטקסאנס איבדו את בריאן קושינג, לאחר כניסה אכזרית של אחד משחקני הג'טס, שחיפש יותר את הברך של הליינבקר מאשר את הכדור. למזלה של יוסטון, היכולת של ג'יי ג'יי וואט מזכירה לאנשים את חבר היכל התהילה האווי לונג, ששיחק באוקלנד. במהלך המאנדיי נייט, פרשן ESPN ג'ון גרודן הצהיר שוואט יצטרף ללונג בעתיד ומאמן הג'טס רקס ריאן, ציין שהניקס צריכים להחתים בזכות כל חסימות המסירות שהוא מציג. "זה הזמן לקחת את זה לשלב הבא", צייץ וואט, לאחר החדשות על הפציעה של קושינג. השלב הבא??? איזה עוד שלב יש אחרי שמונה וחצי סאקים בחמישה משחקים?

        זוכרים שכולם התלהבו מההגנה של בפאלו בתחילת העונה. אז זהו, שלא.

        "אני לא משחק כמו שאנשים מצפים ממני", הצהיר השבוע ארון רוג'רס, לאחר עוד הפסד מאכזב של הפאקרס. רוג'רס ממשיך להאשים את עצמו במצב של הקבוצה, אבל כל עוד הוא יסיים משחקים כרץ המוביל של גרין ביי, המצב לא ישתנה.

        ולסיום, בתור מתנה לשבירת השיא של דרו בריס, 47 משחקים רצופים עם טאצ'דאון אווירי, רוג'ר גודל נתן לו במתנה את חידוש ההשעייה של ג'ונתן וילמה לכל העונה. עדיף היה לו כבר לקבל את ה-DVD של ג'ולייטה בלייב בקיסריה, בלי פתק החלפה.

        פוטבול בוואלה! ספורט