קליבלנד קאבלירס: אירווינג אירווייז

מאזן בעונה שעברה: 45:21

סיימו את העונה: במקום ה-13 במזרח.

לאחר ההחלטה ו-"ההחלטה" של לברון ג'יימס לפני שנתיים הודיע דן גילברט, הבעלים של קליבלנד, שהקבוצה שלו תיקח אליפות לפני הקינג. למזלה של הקבוצה, הג'נרל מנג'ר החדש כריס גרנט, שהחליף באותם ימים את דני פרי, לא פעל בהתאם לפנטזיה של בעל המאה שלו אלא שלח אותה למקום ההגיוני היחיד עבורה - בנייה מחדש. לחלוטין. מאפס. בנייה מחדש מוצלחת זקוקה לעוגן צעיר, וכאן הגיעה לעזרתו של גרנט הגרלת הלוטרי שסיפקה לו את הבחירה הראשונה בדראפט.

כך, שמונה שנים לאחר הבחירה בלברון ושנה לאחר העזיבה שלו, קליבלנד הפכה לקבוצה של קיירי אירווינג. הפוינט גארד המבטיח לא הגיע עם הילת הכוכבים שאפיינה בחירות ראשונות בשנים קודמות כמו דרק רוז, בלייק גריפין וג'ון וול, ובטח לא התקרב להייפ שיצר לברון עוד לפני כניסתו לליגה, אך מהר מאוד אירווינג הוכיח שעונת הרוקי שלו עומדת בסטנדרטים של הגדולים ביותר. העלייה שלו לקליעה מכדרור היא ברמה הגבוהה ביותר בליגה ולאורך השנה הוא שיפר את ניהול המשחק ואת היכולת להגיע לטבעת, בדרך ל-18.5 נקודות באחוזים מעולים (לא רק לרוקי) מכל הטווחים ו-5.4 אסיסטים למשחק. סימן השאלה היחיד שהוא השאיר קשור למצבו הגופני, לאחר שהפסיד 15 משחקים במהלך העונה, שהצטרפו לרוב עונת המכללות שלו. זה לא מנע ממנו לזכות בקלילות בתואר רוקי העונה ואחת ההבטחות המעניינות בליגה.

על שאר הקבוצה לא היה הרבה מה לספר. אנטואן ג'יימיסון קלע הרבה אבל באחוזים נמוכים, אנדרסון ורז'או פתח טוב אבל נפצע וגמר את העונה אחרי 25 משחקים (שעד אליהם הקאבס היו די בתמונת הפלייאוף במזרח), צמד התל אביבים עומרי כספי ואנתוני פרקר לא ממש תפקדו, הבחירה הרביעית טריסטן תומפסון נאלץ לשחק רוב הזמן כסנטר למרות שהוא פאוור פורוורד והתקשה לפרוץ. נקודת האור המרכזית הייתה אלונזו ג'י, שסיפק הגנה ואתלטיות לכנפיים והחליף את כספי בחמישייה.

באו: דיון וויטרס (רוקי, בחירה רביעית), טיילר זלר (רוקי, בחירה 17), סי ג'יי מיילס (חופשי, מיוטה), ג'רמי פארגו (בטרייד מממפיס), קליינה אזובוקי (בטרייד מדאלאס), ג'ון לאוור (חופשי, ממילווקי).

עזבו: אנטואן ג'יימיסון (חופשי, ללייקרס), אנתוני פרקר (פרש), סמיח ארדן (לאנדולו אפס), מאני האריס (לאזובמש מאריופול האוקראינית), די ג'יי קנדי (בטרייד לממפיס).

בקיץ האחרון כריס גרנט השלים את תהליך הבנייה מחדש כשהוא משאיר בקבוצה רק שחקן אחד עם חוזה די גדול לכמה שנים - ורז'או, שבהחלט מתאים להיות מנהיג ועוגן הגנתי בקבוצה צעירה. חוץ ממנו, הסגל של הקאבס בנוי משחקנים בחוזי רוקי, שחקני משנה עם חוזים נוחים וחוזים גמורים. אבל כדי לזכות בשעשועון האהוב על מנהלי רוב הקבוצות בליגה כרגע - "מי רוצה להיות אוקלהומה סיטי הבאה", לא מספיק לפנות מקום מתחת לתקרה ולמצוא כמה שחקני משנה נחמדים, צריך לפגוע בול עם בחירות הדראפט.

לקליבלנד היו בשנתיים האחרונות ארבע בחירות דראפט משמעותיות. את אירווינג היא קיבלה כמתנה, לכן גרנט ייבחן על שלוש האחרות. שנתיים ברציפות הוא השתמש בבחירה הרביעית בדראפט באופן יחסית מפתיע כדי לבחור את טריסטן תומפסון ודיון וויטרס, שניהם פוטנציאלים לא מלוטשים. וויטרס היה גארד מחליף בסירקיוז שסיפק אנרגיות, הגנה ויכולת חדירה גבוהה במיוחד. כשוטינג גארד פותח ב-NBA הוא עשוי להתקשות בגלל קליעה לא יציבה מבחוץ וקושי בקבלת החלטות. אולי יהיה נכון יותר מבחינת המאמן ביירון סקוט להשתמש בו כשחקן שישי בשלב הראשון, אבל זה גם מה שאמרו על ראסל ווסטברוק בזמנו. בינתיים הוא אכן עולה מהספסל במשחקי ההכנה ולא מצליח להרשים במיוחד את סקוט.

השחקן הנוסף שהגיע בדראפט הוא טיילר זלר. גרנט השתמש בבחירת הסיבוב הראשון שקיבל מהלייקרס, כשמכר להם רמון סשנס בשק, ובבחירות סיבוב שני שהיו לו, כדי לבצע טרייד עם דאלאס, להתקדם לבחירה ה-17 ולהשיג את הסנטר המגוון שיכול להתברר כאחת מגניבות הדראפט. המספרים של זלר בעונה האחרונה היו מרשימים, בעיקר השיפור בריבאונד, שהצטרף ליכולת לייצר נקודות בדרכים רבות. הוא מגיע אחרי ארבע שנים בצפון קרוליינה, נראה מוכן ל-NBA ועשוי להפוך לשחקן החשוב יותר שהגיע לקליבלנד הקיץ.

בשאר הסגל לא היו יותר מדי שינויים. ג'יימיסון עזב כדי לקושש טבעת בלוס אנג'לס ולפנות את המקום בחמישייה לתומפסון. אנתוני פרקר פרש, ובתגובה קליבלנד מיהרה להביא את ג'רמי פארגו, כדי שכספי לא יישאר בלי מישהו שאפשר לדבר איתו על פלאפל יד אליהו. סי ג'יי מיילס הצטרף אחרי שנים רבות ביוטה, בהן הראה כישרון רב ורמת קבלת החלטות שהייתה אחראית ל-40 אחוזים מהמגרנות של ג'רי סלואן בשנותיו האחרונות בקבוצה. כשמוסיפים אליו את ווטרס, ג'י שחתם מחדש לשלוש שנים, החזרה מפציעה של דני גיבסון והיכולת המשופרת של כספי בקיץ, עמדות הכנף נראות מבטיחות יותר מהעונה שעברה.

למחנה האימון הגיע סגל בריא, שזה דבר נדיר בקבוצה הזאת. חלק מהשחקנים התאוששו מפציעות במהלך הקיץ, כשהבולט הוא אירווינג שהרביץ לריפוד של הסל אחרי מהלך גרוע באימון, שבר את היד, עבר ניתוח וחזר ממש לאחרונה. כספי היה בין הנחים במשחק מול מילווקי, אך אין צורך לחפש משמעויות מוגזמות בכך. מה שיכול להטריד יותר את כספי בינתיים זו היכולת הגבוהה של מיילס במשחקי ההכנה, שיכולה לארגן לו דקות גם בעמדת הסמול פורוורד.

חמישייה: קיירי אירווינג, דיון וויטרס, אלונזו ג'י, טריסטן תומפסון, אנדרסון ורז'או.

ספסל: ג'רמי פארגו, דונלד סלואן, דני גיבסון, סי ג'יי מיילס, עומרי כספי, לוק וולטון, קליינה אזובוקי, לוק הרנגודי, סמרדו סמואלס, ג'ון לאוור, טיילר זלר.

מאמן: ביירון סקוט (עונה 14 בליגה ושלישית בקליבלנד).

מועמד לפריצה: הבמה תהיה השנה פנויה עבור טריסטן תומפסון, הוא יחזור להיות פאוור פורוורד במשרה מלאה ללא תחרות אמיתית על העמדה. כך תומפסון יוכל להביא לידי ביטוי את האתלטיות העצומה שלו בתנועה ללא כדור, במשחק ריצה ובחסימות בעזרה בהגנה. הוא יודע לסיים נהדר ליד הטבעת ויש לו חוש לריבאונד התקפה (דורג בשנה שעברה שישי בכל הליגה בקצב ריבאונד ההתקפה). השנה, כשכבר יהיו ממנו ציפיות, ייבחנו שני התחומים שיקבעו אם הוא יהפוך לשחקן NBA חשוב או משלים - קליעה מבחוץ והגנה אישית. עד כה הוא לא ממש קלע מחוץ לטווח המטר מהסל, כולל אחוזי עונשין איומים, אבל הדיווחים הם שהוא עבד על כך קשה בקיץ. נראה.

מועמד לדעיכה: אין כמעט בסגל הצעיר של הקאבס שחקנים שעשו משהו שניתן לדעוך ממנו, אז איאלץ להתייחס כאן לורז'או. הסיבה העיקרית היא שאם זלר יוכיח שהוא ראוי להזדמנות, זה יבוא על חשבון הדקות של הברזילאי. בקבוצה של לברון, ורז'או היה האחראי המרכזי לאנרגיות ולדינמיות בהגנה של הגבוהים, בקבוצה הנוכחית יש לא מעט מזה. סיבה נוספת לדאגה הן הפציעות שהוא עבר בשנים האחרונות - הוא שיחק בממוצע 28 משחקים בשתי העונות האחרונות ונמצא במרחק עוד פציעה רצינית אחת מלהפוך לשחקן שאף מנהל לא ירצה להתקרב אליו.

אקס פקטור: החמישייה המסתמנת כוללת את קיירי ומספר שחקנים די דומים - אוהבים לרוץ, מלאי אנרגיות, טובים ליד הטבעת ולא קולעים טוב מבחוץ. זה יהיה בולט במיוחד אם וויטרס יקבל בסוף את תפקיד השוטינג גארד הפותח, אבל גם במידה שזה יהיה מיילס, זו עדיין תהיה חמישייה שמתאימה הרבה יותר למשחק ריצה מאשר למשחק עומד. ביירון סקוט כבר הוביל קבוצת ריצה נהדרת להצלחות - ניו ג'רזי של ג'ייסון קיד. אבל כאן בדיוק טמונה הבעיה - כדי לרוץ צריך פוינט גארד טהור כמו קיד, אירווינג הוא לא שחקן כזה, הוא פוינט סקורר שאוהב להחזיק בכדור ולומד לנהל משחק תוך כדי תנועה. על הספסל יש כבר אופציות מגוונות יותר, אבל גם שם כמה שחקנים שנהנים במיוחד לרוץ, כולל כספי ומשום מה גם זלר. בקיצור, הבעיה היא שמסתמן חוסר התאמה סגנוני בין כוכב הקבוצה לשאר שחקני החמישייה. אם סקוט יצליח ללמד את אירווינג לנהל משחק ריצה ברמה גבוהה כתוספת ליכולותיו האחרות, ואם מספיק שחקנים בסגל יאפסו את הידית מבחוץ כדי לשפר את המשחק העומד של הקאבס, יש כאן מספיק כשרון בשביל הפתעה מאוד נעימה.

תסריט אופטימי: קפיצת מדרגה של קיירי ותומפסון, כניסה חלקה לוויטרס וזלר, הרביעייה הזאת נראית כמו קבוצת העתיד. ורז'או מספק דאבל-דאבל קבוע ומועמד לאולסטאר, כספי חוזר לקלוע שלשות ולוקח חלק חשוב בקבוצה שרצה הכי מהר בליגה. למרות הרבה הפסדים בדקות האחרונות, קליבלנד מספיק חזקה כדי להשתחל למקום האחרון בפלייאוף. אה, כן - וניצחון על מיאמי במשחק השלישי בזכות שלשה של אירווינג על הראש של לברון.

תסריט פסימי: אירווינג ו-ורז'או שוב מחסירים משחקים, וויטרס לא מספיק טוב ויורד לספסל אחרי חודש, תומפסון לא קולע משום טווח וזלר ממשיך את מסורת הסנטרים הלבנים ב-NBA. איש לא פוגע מבחוץ, אז קבוצות לוחצות את קיירי ומצופפות את הצבע ולסקוט אין פתרון. קליבלנד תקועה למטה וכולם מחכים לראות איזה שפן תמוה ישלוף גרנט בבחירה הרביעית הפעם.

תחזית: אירווינג נראה כמו הדבר האמיתי, סביבו יש קבוצה שיכולה להתמחות בהגנה וריבאונד ולרוץ מתי שיש הזדמנות. הפאזל עוד לא שלם, אבל רוב החתיכות במקום. השנה זה אמור לבוא לידי ביטוי בשיפור לאזור ה-35 ניצחונות והמקום העשירי במזרח.

מחממים את הפרקט: הבית הדרום מזרחי
מחממים את הפרקט: הבית האטלנטי
מחממים את הפרקט: הבית המרכזי
לפורום NBA בוואלה! ספורט