אינדיאנה פייסרס: נראים כמעט טוב מאוד

מאזן בעונה שעברה: 24:42, מקום שלישי במזרח

סיימה את העונה: הפסד 4:2 למיאמי בחצי גמר המזרח

מחוזקים בדייויד ווסט וג'ורג' היל, הבייבי פייסרס התכוונו לבנות על השיפור שחל בקבוצה מאז קידומו של פרנק ווגל הצעיר לעמדת המאמן הראשי, ולהתברג בצמרת המזרח. הודות לסגל מאוזן עם שבעה שחקנים שתרמו בין 8.9 ל- 12.8 נקודות למשחק, בנוסף לתרומת הסקורר המוביל דני גריינג'ר (18.7 נקודות), אינדיאנה סיימה חצי עונה מקוצרת במאזן 12:21 ונציגות באולסטאר לרוי היברט המשתפר. סיומת חזקה באפריל (3:12) חיפתה על הדשדוש בחודש מרץ, וכך הפייסרס הבטיחו יתרון ביתיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף, והתמודדות נוחה מול אורלנדו נטולת הווארד הפצוע. הפסד מפתיע במשחק הפתיחה לא ערער את בטחון הקבוצה, שהביסה את המג'יק בארבעת המשחקים הבאים ונערכה לחצי גמר מול יריבה מאיימת יותר מפלורידה.

אינדיאנה הפסידה במשחק הראשון אבל מיאמי הפסידה את כריס בוש להמשך הסדרה, וויד קלע 31% מהשדה בשלושת המשחקים הראשונים, והתוצאה עמדה על 1:2 לטובת הפייסרס. ואז וויד ולברון החלו לספק תצוגות-על, הסדרה הפכה לקשוחה ומלוכלכת יותר, אינדיאנה התקשתה לייצר מבטים פנויים מול שומרי החוץ של מיאמי, היברט נראה מגושם מדי ולא דומיננטי מספיק מול קבוצת הסמול בול שמולו, ושלושה הפסדים רצופים הביאו לסיום העונה במגרשם הביתי של הפייסרס. התרחיש האופטימי מסיקור הקבוצה אשתקד הוגשם - "אינדיאנה מסיימת שלישית במזרח, עוברת את הסיבוב הראשון בפלייאוף ולוקחת את שיקגו/מיאמי לסדרה ארוכה ומתישה" - אך עם סימן שאלה לגבי תקרת הקבוצה בהרכבה הנוכחי.

באו: ג'ראלד גרין (שחקן חופשי, מברוקלין), די ג'יי אוגוסטין (שחקן חופשי, משארלוט), יאן מהינמי (בטרייד מדאלאס), סם יאנג (שחקן חופשי, מפילדלפיה), מיילס פלאמלי (רוקי, בחירה 26), אורלנדו ג'ונסון (רוקי, בחירה 36), סנדיאטה גיינס (שחקן חופשי, מברוקלין), בלייק אהירן (שחקן חופשי, מיוטה), בן הנסברו (אח של, נובו מסטו)

עזבו: דארן קוליסון, דנטיי ג'ונס (בטרייד לדאלאס), ליאנדרו בארבוסה (שחקן חופשי), לו אמונדסון (חתם במינסוטה), איי ג'יי פרייס (חתם בוושינגטון)

תקרה אחת שאינדיאנה הגיעה אליה ואף חרגה מעבר לה, היא תקרת השכר. על הנייר, הפייסרס יכלו לפנות מקום להחתמה גדולה ונחשבו בעיני רבים ליעד אידיאלי עבור סטיב נאש. אך בפועל, לקבוצה משוק בינוני ואפור כמו אינדיאנפוליס נותר רק לשדרג לשחקניה את חוזי הרוקי המסתיימים שלהם, בסכומים גבוהים מן הרצוי. המרוויח הראשון היה רוי היברט, שהוחתם על ידי פורטלנד להצעה מקסימלית של 58.3 מיליון לארבע השנים. לפייסרס לא באמת הייתה אלטרנטיבה אחרת מלבד להשוות, והם יתנחמו בכך שהיברט השתפר לאט אך בעקביות משנה לשנה, החמיץ 15 משחקים בלבד בארבע עונות ועדיין לא יחגוג 30 עד תום החוזה שלו, שקצר בשנה בהשוואה להצעה שאינדיאנה הייתה מתבקשת לתת. הבא בתור היה ג'ורג' היל ובמקרה שלו הפייסרס לא חיכו להצעה מקבוצה אחרת, ומיהרו להשאיר אותו על 40 מיליון לחמש שנים - סכום קרוב לזה שדנבר העניקה בזמנו לארון אפללו, שחקן בקליבר דומה.

לאחר מכן דארן קוליסון, קודמו של היל בעמדת הרכז הפותח, נשלח לדאלאס יחד עם דנטיי ג'ונס בתמורה לסנטר המחליף יאן מהינמי (16 מיליון לארבע שנים), שיוסיף אורך ואתלטיות לעמדה הכי דלילה בקבוצה אשתקד. לעמדת הרכז המחליף הגיע די ג'יי אוגוסטין על 3.5 מיליון לשנה, פליימייקר מוכשר, ברמתו וגובהו של קוליסון, רק פחות צנום ובעל קליעה עדיפה משלוש, מה שיאפשר לו לשחק לצד היל לפרקים.

מקומו של ג'ונס האנדרייטד עשוי להתמלא על ידי סם יאנג, עד לא מזמן שחקן חמישייה בממפיס, שמנסה להתאושש מעונה רוויה בפציעות ודלילה בהזדמנויות, ולהשיג מקום בסגל הסופי של אינדיאנה. אך לפניו יעלה סווינגמן מוכשר יותר, ג'ראלד גרין שהוחתם על 10.5 מיליון לשלוש שנים, ואמור לספק מענה לתקוות הנכזבות של הקבוצה מאו ג'יי מאיו (לא הגיע, לצערם) וליאנדרו בארבוסה (הגיע, לצערם), בתור סקורר מהספסל.

לאחר שכבר נפלט מהליגה, גרין בן ה-26 פרץ אשתקד במדי הנטס, עם 12.9 נקודות (48.1% מהשדה) ו-3.5 ריבאונדים ב-31 המשחקים האחרונים של העונה. הוא עדיין חי בעיקר מהטבעות וקליעה משלוש (1.4 למשחק, 39.1%), אך הפגין שיפור ביכולת לנצל את גופו החזק, מהיר, ואתלטי, לצורכי הגנה אישית טובה יותר. גרין משלים ספסל מסקרן שנבנה באינדיאנה, ולמרות שציפיות הקבוצה מופנות בעיקר לשיפור מצד היברט וצמד הג'ורג'ים בחמישייה, כדאי לשים לב למחליפים: אוגוסטין, גרין, הנסברו, יאנג, ואפילו סטיבנסון האניגמטי, אומנם צריכים להתגבר על פציעות ואכזבות העבר, אבל אי אפשר להתכחש לכישרון שנמצא שם.

חמישייה: ג'ורג' היל, פול ג'ורג', דני גריינג'ר, דייויד ווסט, רוי היברט

ספסל: ג'ראלד גרין, טיילר הנסברו, די ג'יי אוגוסטין, יאן מהינמי, סם יאנג, לאנס סטיבנסון, ג'ף פנדרגראף

מאמן: פרנק ווגל, עונה שלישית בליגה

מועמד לפריצה: ווגל מתכוון להמשיך עם רוטציה של עשרה שחקנים וכל עוד הסגל בריא, האיזון באינדיאנה ימנע משיפור במשחקם של הצעירים להתממש לכדי פריצה ממשית. עם זאת, נתח הדקות של שחקני החמישייה צפוי לגדול השנה, הודות לעונה פחות דחוסה ואינטנסיבית. מי שאמור להרוויח מכך (וגם ממחנה אימונים מלא עם קבוצתו החדשה יחסית) הוא ג'ורג' היל, שקודם לחמישייה רק בעשרים המשחקים האחרונים של העונה (כולל פלייאוף). הוא כבר עלה בעבר בחמישיית הספרס, וממוצעי הקריירה שלו הם 14.6 נקודות (47.3% מהשדה), 3.9 אסיסטים על 1.5 איבודים, 3.2 ריבאונדים, 1.1 שלשות (36.7%), ו-3.7 גיחות לעונשין (77.5%), ב-64 משחקים כשחקן חמישייה. היל אינו רכז טבעי עם ראיית משחק טובה, אלא קומבו גארד לא אנוכי, זריז ואתלטי, עם מוטת זרועות באורך חריג, ויכולת להגן על שתי עמדות הגארד. החוזה החדש שקיבל בקיץ, הטרייד על קוליסון, והחתמת אוגוסטין לשנה אחת בלבד - כל אלה מלמדים על אמון רב של הנהלת הקבוצה בהיל, שמסוגל לשפר את המספרים הנ"ל ובעיקר לפרוץ כמנהיג.

מועמד לדעיכה: נתח הדקות של שחקני החמישייה יעלה על חשבון זה של המחליפים, וטיילר הנסברו סבל כבר אשתקד מחזרתו לספסל, עם צניחת אחוזי השדה בחזרה ל- 40.5%, לעומת 50.3% ב- 29 משחקים כשחקן חמישייה לפני כן. פסיכו-טיי ייתקע גם העונה מאחורי דייויד ווסט, שחיזק בקיץ את מסת פלג הגוף העליון שלו לאחר עונה שבה נמנע מהעמסת משקל על ברכיו המנותחות, ובהתאם לכך יפגין יכולת גבוהה יותר.מצד שני הדקות של ווסט כסנטר אמורות להצטמצם העונה, הודות לבואו של מהינמי, כך שהנסברו ישחק לצדו פחות וזמן הפרקט שלו צפוי לרדת מתחת לסף העשרים דקות למשחק. הכישרון והאינטנסיביות בהחלט שם, אבל הוא מתקשה במשחק הפוסט שלו מול גבוהי הליגה, וטרם פיתח קליעה יציבה מספיק מחצי מרחק. בינתיים הנסברו רחוק מהחלפת ג'ף פוסטר בתור חביב האוהדים ולקראת סיום חוזה הרוקי שלו, ייתכן שבמהלך העונה אחיו הצעיר יהפוך לנציג בודד למשפחת הנסברו באינדיאנה (אם בכלל ישרוד את הניפויים בסוף הקדם-עונה).

אקס-פקטור: עם כל האיזון בקבוצה, שני חסרונות בולטים לעין - היעדרם של סקנד גארד טבעי ופאוור פורוורד אתלטי, שמסוגל לחפות על היברט במגרש הפתוח ובפיק נ' רול. מנגד, הפייסרס עשירים בעמדות הכנף עם גריינג'ר, ג'ורג', גרין, יאנג, וסטיבנסון. ישנם כמובן סימני שאלה מעל השמות הנ"ל: גריינג'ר מחזיק ביתרת חוזה של 27 מיליון לשנתיים ואומנם נפצע פחות בעונות האחרונות, אבל יחגוג 30 השנה ויכולת הקליעה שלו בירידה; ג'ורג' בן ה-22 ענה עד כה על הציפיות ונותר לראות אם יש לו אופי - ולא רק כישרון - של כוכב בליגה; גרין יתבקש לספק את הסחורה במשך עונה שלמה ותחרותית, בניגוד לגארבג' טיים שהעביר עם הנטס; יאנג צריך להפגין בריאות וקליעה משופרת מבחוץ; וסטיבנסון עשה לעצמו שם בכדורסל התיכונים של ניו יורק, אבל אכזב במכללות וטרם הוכיח שיש לו בגרות, יסודות, ומקום בליגה. אם הפייסרס יקבלו תשובות חיוביות ומובהקות לאותם סימני שאלה, במיוחד לגבי פוטנציאל הכוכבות של ג'ורג', גרין וסטיבנסון, אז טרייד עבור סטארים פנויים בפוטנציה כגון ג'וש סמית ואריק גורדון, עשוי להביא את אינדיאנה לדרגת קונטנדרית.

תסריט אופטימי: היברט לוקח צעד אחד גדול קדימה כסנטר הטוב ביותר במזרח, ווסט משחזר את ימי האולסטאר בניו אורלינס, היל מצדיק את כל דולר ואוגוסטין משלים אותו היטב, כמחליף או לצדו. ג'ורג' וגרין מככבים ויאנג מתקמבק, כך שדוני וולש וקווין פריצ'ארד מחליטים להעביר את דני גריינג'ר, ויליד לואיזיאנה נשלח להורנטס בתמורה לאריק גורדון, שנוחת באטלנטה עבור הפייסר החדש - ג'וש סמית. הקומבו פורוורד האתלטי מחפה על היברט, ואינדיאנה מעפילה להתמודדות חוזרת מול מיאמי, הפעם בגמר המזרח. השמירה המשופרת של ג'ורג' על וויד ושל סמית על לברון לוקחת את הסדרה לשבעה משחקים, שרק איכות השיפוט קובעת את תוצאתם הסופית.

תסריט פסימי: היברט עדיין לא מצליח להימנע מעברות ולחצות את סף השלושים דקות למשחק, גריינג'ר נפצע כל שני וחמישי אך ג'ורג' לא מספיק נחוש כדי ליטול את הבכורה ולככב, היל ברגרסיה הופך לסתם עוד מחליף יקר, והתפקוד של גרין במשחק העומד של הפייסרס והרחק מדרון וויליאמס, מזכיר למה הוא נפלט מהליגה מלכתחילה. אינדיאנה לא משיגה יתרון ביתיות בפלייאוף ואפילו לא את ראשות בית המרכז, עם צעד לאחור והדחה בסיבוב הראשון מול יריבה עדיפה.

תחזית: הפייסרס צעירים ובמגמת שיפור, וזה כולל את האיש שעל הקווים. המזרח אומנם התחזק על הנייר, אבל הודות לספסל משודרג וחמישייה חזקה ומאוזנת, אין סיבה שאינדיאנה היציבה לא תיקח צעד נוסף קדימה, עם מקום שני במזרח והזדמנות ממשית להעפיל לגמר האזורי.

לפורום NBA בוואלה!

מחממים את הפרקט: הבית הדרום מזרחי

מחממים את הפרקט: הבית האטלנטי