תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 31:35, מקום שמיני במזרח
סיימה את העונה: הפסד 4:3 לבוסטון בחצי גמר המזרח
עם סגל צעיר ומאוזן שרץ יחדיו כבר כמה שנים, הסיקסרס פתחו את העונה המקוצרת במאזן 6:15 מפתיע עד לסוף ינואר. פילדלפיה ספגה אז הכי מעט נקודות ובאחוזים הכי גרועים, שבעה משחקני הקבוצה קלעו 9.7 נקודות ומעלה, שישה מהם הורידו 5 ריבאונדים ומעלה, וחמישה מסרו 2.9 אסיסטים ומעלה. אבל היעדרות ממושכת של הסנטר ספנסר הוז לצד לוח משחקים פחות נוח בהשוואה לחודש הפתיחה, הביאו למאזן 9:6 בפברואר והסיקסרס חזרו למימדיהם הטבעיים. את החודשיים האחרונים של העונה הם סיימו במאזן 16:14, שהספיק למקום שמיני במזרח החלש ולסדרת פלייאוף מול שיקגו בולס הקונטנדרית, מאבק בין שתי קבוצות הגנה חזקות שעם זאת תוצאת הסיום שלו נדמתה כברורה מאליה.
אבל הפציעה של דרק רוז בשלהי משחק מס' 1 קירבה את הבולס לרמת הסיקסרס - קרי קבוצה נטולת כוכב מוביל - ופציעתו של ג'ואקים נואה בהמשך הסדרה כבר הפכה את מאזן הכוחות על פיו, כך שפילדלפיה הפכה לקבוצה החמישית בהיסטוריה שמדורגת שמינית בפלייאוף ומדיחה את המדורגת מס' 1. כדי להוכיח שהם עלו גם בזכות ולא רק בחסד, הסיקסרס הצעירים מתחו את הסלטיקס לסדרה של שבעה משחקים בחצי גמר המזרח, סיום מכובד לעונה נוספת שבה הצליחו מעבר לציפיות, שנה שנייה ברציפות מאז הגעתו של המאמן דאג קולינס. עם אפשרות לפינוי מקום בתקרת השכר, הורגשה אופטימיות בריאה לקראת הקיץ, למרות שטרם היה ברור אם כוכב וסקורר של ממש יהיה בהישג יד.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: אנדרו ביינום (בטרייד מהלייקרס), דורל רייט (בטרייד מגולדן סטייט), ג'ייסון ריצ'ארדסון (בטרייד מאורלנדו), ניק יאנג (שחקן חופשי, מהקליפרס), קוואמי בראון (שחקן חופשי, ממילווקי), רויאל אייבי (שחקן חופשי, מאוקלהומה), ארנט מולטרי (רוקי, בחירה 27), מאליק וויינס (רוקי, לא נבחר בדראפט)
עזבו: אנדרה איגודאלה, (בטרייד לדנבר), אלטון בראנד (שוחרר באמנסטי, דאלאס), לו וויליאמס (חתם באטלנטה), ניקולה ווצ'ביץ' (בטרייד לאורלנדו), קרייג בראקינס (אנג'ליקו ביאלה, איטליה), טוני באטי (שחקן חופשי)
הקיץ של פילדלפיה נפתח ככה-ככה, כשמצד אחד ספנסר הוז הוחתם מחדש על חוזה נוח של 13 מיליון לשנתיים, ומצד שני לו וויליאמס שהוביל את הקבוצה בקליעה ובנקודות בקלאץ', עזב לאטלנטה. בהמשך הקיץ הפך למאכזב: אלטון בראנד שוחרר באמצעות סעיף האמנסטי כדי לפנות מקום בתקרת השכר, במקום ליהנות משירותיו עד לטרייד דד ליין ולסחור בחוזה המסתיים שלו; הסיקסרס חיזרו אחר ארסן איליאסובה וקריס האמפריז, שנשארו בקבוצותיהם על הצעות גבוהות יותר; וכך הכסף התבזבז על הגעתם של ניק יאנג ודורל רייט עם חוזים לשנה, לצד קוואמי בראון על חוזה של 5.8 מיליון לשנתיים. אבל לנשיא הקבוצה רוד תורן היה עוד אס בשרוול - אנדרה איגודאלה, אומנם מבכירי השומרים בליגה ומנהיג הקבוצה, אך עם חוזה של 31 מיליון לשנתיים ודומיננטיות התקפית שעמדה בניגוד ליכולותיו כסקורר מוביל - וכך איגי נשלח בטרייד יחד עם כמה נכסים נוספים ובתמורה הגיעו אנדרו ביינום וג'ייסון ריצ'רדסון, שני שחקנים שאורלנדו הנבנית מחדש לא רצתה בהם.
בגיל 25 ולאחר שהתמודד ברמות הגבוהות ביותר, ביינום יזכה סופסוף להוביל קבוצה בהתקפה. בארקלי התייחס למעבר בכך שאמר כי יש הבדל עצום בין להיות רול פלייר לכוכב, והציב את השאלה הגדולה: איך ביינום יתמודד עם השינוי במעמדו. אם יוכיח את עצמו ברמה המנטלית והבריאותית, אז פילדלפיה השיגה את שחקן הפרנצ'ייז שלה בהתקפה, שגם יחזק את השמירה על הצבע. בינתיים צצו כמה תמרורי אזהרה: ברמה המנטלית, קארים עבדול ג'אבר שהתאמן עם ביינום במסגרת הלייקרס, התבטא לאחרונה שאין לו תשוקה למשחק; וברמה הבריאותית, ביינום מושבת מאימונים בשלושת השבועות הקרובים, כאמצעי זהירות לאחר שבתחילת החודש עבר טיפול בברכיים, כך שהטמעת סטים התקפיים חדשים סביבו תהיה רחוקה מלהיות אידיאלית.
פילדלפיה גם תחוש בחסרונו של איגודאלה בהגנה, אבל בלעדיו ג'רו הולידיי ואוון טרנר הצעירים יקבלו תפקידים משמעותיים יותר בהתקפה והזדמנות לפרוץ בגדול; ותדיאוס יאנג יוכל לשחק יותר דקות בעמדת הסמול הטבעית עבורו. הקליעה משלוש, נקודת תורפה בשנים האחרונות, השתפרה גם היא הודות להגעתם של רייט, ריצ'רדסון, וניק יאנג, שמיועד לתפוס את מקומו של לו וויליאמס בתור סקורר מוביל מהספסל. עמדת הסנטר תהיה עמוקה מתמיד עם ביינום, הוז וקוואמי, עומק שרצוי לשמר לאור היסטוריית הפציעות של השלושה. נותרו עדיין סימני שאלה מסוימים סביב עמדת הפאוור פורוורד כפי שנראה בהמשך, ובעיקר סביב עתידו של ביינום במועדון לטווח הארוך, מאחר והוא מסיים חוזה בקיץ הבא; אבל בשורה התחתונה, הקיץ של פילדלפיה הסתיים בצורה אופטימלית ובעיני רבים היא הפכה לקבוצת העתיד של המזרח, אולי אף סוס שחור בהווה.
מה מי מו
חמישייה: ג'רו הולידיי, ג'ייסון ריצ'רדסון, אוון טרנר, ספנסר הוז, אנדרו ביינום
ספסל: תדיאוס יאנג, ניק יאנג, דורל רייט, לאבוי אלן, קוואמי בראון, רויאל אייבי, ארנט מולטרי
מאמן: דאג קולינס, עונה 11 בליגה
מועמד לפריצה: הטריו הצעיר של פילדלפיה. ביינום כבר ביצע קפיצה משמעותית אשתקד, עם 18.7 נקודות, 55.8% מהשדה, 11.8 ריבאונדים, ו- 1.9 חסימות, כל זה במכסת שיא של 35 דקות למשחק, שהוא לא בהכרח יחרוג ממנה העונה בשל חשש לפציעות. אבל מכסת הזריקות של ביינום צפויה לעלות מ-13.3 במדי הלייקרס לכיוון העשרים למשחק. בתרחיש זה, עונה של 2.5-13-25 וקייס רציני ל-MVP היא בגדר אפשרות ממשית.
למועמד הבא יש ותק של שנתיים בליגה למרות שהוא צעיר מביינום בשנה אחת בלבד אוון טרנר מסוגל לתפוס את מקומו של איגודאלה בתור פוינט פורוורד מגוון שמנהיג את הקבוצה ברגעי הקלאץ'. ויש את ג'רו הולידיי שצעיר משניהם (22) ואמור לקבל את מירב הדקות בעמדת הרכז, הודות להחלפת לו וויליאמס ברויאל אייבי. לקראת סיום חוזה הרוקי שלו, הגיע הזמן שהולידיי ינצל את הבמה ואת השילוב של גודל, זריזות ואתלטיות, בשביל להגיע יותר לקו העונשין (1.8 זריקות משם אשתקד); לצד היכולת להשיג טריפל דאבל בערב נתון, לשמור היטב על שתי עמדות הגארד, לייצר נקודות במתפרצות, לקלוע מחוץ לקשת, ולמצוא את השחקן הפנוי - זה יהפוך אותו לקומבו גארד השלם ביותר בליגה, למרות היעדר ראיית משחק של רכז אמיתי.
מועמד לדעיכה: ספנסר הוז מיועד לעלות לצד ביינום בחמישייה על תקן פאו גאסול לעניים, אבל יש סיבות טובות להעריך שהציוות הזה יכשל. הוז איטי ויתקשה מול גבוהים אתלטיים עם יד מבחוץ, וקבוצות מהירות יכתשו את הסיקסרס בהתקפת מעבר. מבחינה התקפית, הוז אומנם אוחז ביכולת מסירה ובטווח קליעה שנמתח עד לקשת השלוש, אך היה במיטבו אשתקד (10.5 נקודות, 56.8% לפני האולסטאר) כאשר שיחק פנימה וניצל את סט הכישורים שלו בצבע. אם יחזור לשחק כגארד בגוף של סנטר, אחוזי הקליעה צפויים לרדת שוב לכיוון ה- 46%. נקודה אחרונה שכדאי לקחת בחשבון - השילוב בין גאסול לביינום היה רחוק מלהיות אידיאלי. אומנם קולינס מעוניין להעלות את תדיאוס יאנג מהספסל, אבל ייתכן שהוא יגלה כבר במהלך מחנה האימונים את האפשרות לעלות עם צמד בסגנון האסלם-שאק, במידה שלאבוי אלן, שהפתיע לטובה בעונת הרוקי שלו, יפגין עקביות בקליעה מחצי מרחק. ירידה של הוז לספסל אומנם תשדרג את החמישייה השנייה של פילדלפיה, אך תהווה עוד צעד לאחור בקריירה הלא יציבה של הסנטר המוכשר.
אקס פקטור: בשנתיים האחרונות דורל רייט עניין בעיקר שחקני פנטזי, עם עונת פריצה של 16.4 נקודות והמון שלשות וחטיפות, שאחריה הגיעה עונה מתסכלת ולא יציבה של 10.3 נקודות וירידה גם בשאר הקטגוריות הסטטיסטיות. בפילדלפיה תהיה לרייט הזדמנות לקבל הכרה מעבר לסטטיסטיקה, כשומר גבוה, ארוך ואתלטי, שמצטיין בהגנת מעבר, שמירה קבוצתית, ומניעת חדירות. כרגע קולינס מייעד לו את תפקיד הפליימייקר בחמישייה השנייה, אך אם יצליח לשמור על עקביות בקליעה משלוש, אין סיבה שלא יתפוס את מקומו של ג'יי-ריץ' בחמישייה, לפחות ברגעי הקלאץ'. רייט הצנום אינו סטופר הגנתי ברמה של איגודאלה, אבל מבחינה התקפית הוא מסוגל להרבה יותר מצליפת שלשות מהפינה (מה שאיגי לא עשה בהצלחה); יש לו צעד ראשון מצוין, יכולת לסיים ולהוביל מתפרצות, וגם למסור (3 אסיסטים למשחק בעונת הפריצה). בגיל 27 ובשנת חוזה, עונה מוצלחת ובריאה של רייט תוסיף המון למימוש הפוטנציאל הגלום בסיקסרס.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: ביינום מוכיח את ערכו כשחקן פרנצ'ייז אמיתי ונותן עונה של 70+ משחקים, הולידיי וטרנר פורצים בגדול, ג'יי-ריץ' ורייט מפגינים יציבות, לאבוי משתחל לחמישייה ומספק את הסחורה, צמד הצעירים שעל הספסל תורם הגנה (תדיאוס יאנג) והתקפה (ניק יאנג), והוז מוסיף מימד אחר לגמרי כסנטר מחליף. הסיקסרס דוהרים לראשות הבית האטלנטי, ביינום מאריך חוזה לקראת סיום העונה, ואוקלהומה של המזרח מגיעה עד לגמר האזורי ומותחת את מיאמי לסדרה של 6-7 משחקים.
תסריט פסימי: חוסר הבגרות של ביינום נחשף במלואו כשהוא נדרש להנהיג, ואם זה לא מספיק העונה שלו מסתיימת חודש לקראת הפלייאוף עם פציעה נוספת בברכיים. הולידיי וטרנר נשארים מתחת לרמה של אולסטארים עתידיים, הוז ממשיך להיפצע לא מעט ונפגע מתפקודו כפאוור פורוורד או מירידתו לספסל. שאר הסגל לא שומר על יציבות, ופילדלפיה נאלצת להסתפק במקום השביעי מתחת לקבוצות בוגרות יותר, עם הדחה בסיבוב הראשון ולקראת קיץ של דילמות כלכליות.
תחזית: עם סגל צעיר במגמת שיפור ומאמן שמוציא ממנו את המיטב בשנתיים האחרונות, גורל הסיקסרס בעיקר תלוי בבריאותם של צמד הגבוהים הפותחים. הנוכחות של ביינום בצבע ושיפור הקליעה משלוש יהפכו את פילדלפיה לקבוצת חצי מגרש טובה בהרבה, שעדיין מסוגלת לצבור נקודות במגרש הפתוח עם הולידיי והמחליפים. צפויים להיאבק על מקומות 3-6 במזרח בהתאם לפציעות - שלהם ושל היריבות - וגם ללא ביתיות יהיו הקבוצה שאף אחת לא תרצה לפגוש בפלייאוף.
מחממים את הפרקט: הבית הדרום מזרחי
לפורום NBA בוואלה!