אח לצרה: פט קלאיית'ס מגיע למכבי חיפה כהבטחה גדולה

כבר בתחילת הקיץ, גמלה בליבו של פט קלאיית'ס ההחלטה לעזוב את פנאתינייקוס. האימפריה היוונית עברה שידוד מערכות, שיחררה מספר רב של שחקנים ושינתה את פניה באופן חסר תקדים, אך גם עצם העובדה שאולי, רק אולי ייפתח לפורוורד חלון הזדמנויות חדש במדי הירוקים, לא שינתה דבר.

"פט ביקש מפנאתינייקוס לעזוב, ואנחנו שמחים שהם הסכימו לבקשה שלנו מבלי להערים קשיים מיוחדים", אמר סוכנו של קאליית'ס, אריק קריין לאתר "ספורטאנדו". לפורוורד, אחיו הגדול של ניק קאליית'ס, לא חסרו הצעות. לוקומוטיב קובאן הציעה לו לחבור מחדש לאחיו, שהגיע גם הוא מפנאתינייקוס, אך הוא סירב. דווקא הצעות שהגיעו מכיוון ישראל משכו אותו יותר. מכבי ראשון לציון והפועל אילת היו בין המתעניינות, אך מכבי חיפה הייתה הזוכה המאושרת.

הוא ללא ספק אחד השמות המסקרנים שיופיעו בליגת העל בעונה הקרובה. הרי רק בקיץ האחרון נלחמו על שירותיו שתי ענקיות כמו פנאתינייקוס ואולימפיאקוס, ואפילו דיוויד בלאט התלהב. "דיוויד דיבר איתי בנוגע לפאט מספר פעמים בקיץ הקודם, אך בחרנו בסופו של דבר בפנאתינייקוס", אמר אריק קריין לאחרונה. אך עונה אחת חלשה במדי הקבוצה היוונית, במהלכה מיעט לשחק, פגעה במעמדו קשות, עד כדי כך שהתגלגל עד לפרויקט השאפתני בכרמל.

"כשהגעתי לישראל לשחק עם קבוצותיי הקודמות, מארוסי ופנאתינייקוס, ראיתי מדינה מדהימה והתלהבתי מאוד, מאז אני כבר רוצה לשחק כאן", מסביר קאליית'ס את בחירתו בראיון לוואלה! ספורט. "חיפשתי מקום שבו אוכל לקבל הרבה דקות משחק, המצב הכלכלי ביוון רע והיו לי כמה הצעות מקבוצות בישראל. אחרי שדיברתי עם המאמן בראד גרינברג, שהסביר לי את הסיטואציה, חשבתי שחיפה יהיה המקום המושלם בשבילי כרגע. אני מכיר את בראד ואת אח שלו, סת', מהעבודה שלהם כמאמנים כבר במשך שנים בארצות הברית. אהבתי את הסגנון של בראד כשדיברנו".

קאליית'ס, יליד קאסלברי, פלורידה, נולד לבית שכולו כדורסל. אחיו, ניק, הצעיר מפאט בארבע שנים, כיכב בפנאתינייקוס בשנים האחרונות, עבר לקובאן הרוסית במהלך הקיץ נחשב לכישרון הגדול יותר מביניהם. אביהם שימש כמאמן ילדים ונוער בפלורידה, ואפילו אימן את השניים בצעירותם.

אלא שהילדות האידילית של פט הופרעה כאשר אחיו התאום, ג'ון, ששיחק עימו כדורסל מגיל ארבע ונחשב לכישרון גדול בפני עצמו, אובחן כחולה בהפרעת "פקעת ורידים- עורקים", בעגה הרפואית המקצועית. בעקבות ההפרעה המולדת והנדירה בראשו, שעשויה להוביל לשבץ מוחי כמעט בכל רגע נתון, ג'ון נותח מספר פעמים ואף היה מצוי בסכנת חיים ממשית. "המצב אז היה מאוד קשה. ההורים שלי ניסו להסתיר ממנו את המצב של ג'ון, כך שלא באמת ידענו עד כמה הוא היה חמור", סיפר בעבר בראיון לאתר "דראפטאקספרס". כשהתבגרנו קצת, היה כמעט בלתי אפשרי לראות אותו שהוא לא יכול לעשות את הדברים שאני וניק עשינו. עשיתי איתו הכול, ולפתע הוא כל הזמן מבית חולים אחד למשנהו".

לימים, מצבו הרפואי של ג'ון התייצב, והוא אפילו הפך לסוכן ביטוח מצליח. אלא שחלומו להפוך גם כן לשחקן כדורסל נגוזו לחלוטין ופט הושפע מכך עמוקות. לאחר שהתקבל לקולג' בסיינט ג'וזף, ביקש ללבוש את גופייה מספר 12, מספר הגופייה עימה שיחק ג'ון בצעירותו, מה שהפך בהמשך להרגל. בפנאתינייקוס המספר נתפס על ידי קוסטאס צרצאריס הותיק, לכן קאליית'ס הסתפק בספרה 11.

אך בעונה הקרובה, בחיפה, הוא יחזור למנהגו. "המחלה הזאת יכלה לגרום למוות שלו כמה וכמה פעמים, והיא כמובן גרמה לו להפסיק לשחק. תודה לאל, הוא במצב מצוין עכשיו, אבל גם כשהמצב היה קשה מאוד הוא תמיד שמר על חיוביות ותמיד היה האוהד מספר אחת שלי. ללבוש את הגופייה עם המספר שהיה שלו זו הדרך שלי להזכיר שהוא איתי בכל מקום", הוא מסביר בהתרגשות.

על המגרש, הדרך של האח הגדול לבית קאליית'ס להכרה לא הייתה קלה. את עונתו האחרונה בתיכון לייק האוול בפלורידה הוא עוד החל כרכז צנום בגובה 1.76. הוא בהחלט לא היה מסוג השחקנים שקופצים לעין או בולטים במאגר הכישרונות הבלתי נדלה של ארצות הברית. בהגיעו לנסות ולהשיג מלגה בקולג' רציני, המשתייך לליגה הראשונה במכללות, מעטות היו אלו שהביעו בו עניין כלשהו. אלא שאז, במשך קצת יותר משנה, קאליית'ס צמח וצמח, עד שהגיע לגובה 2.08. לפתע הוא הפך לפרוספקט מעניין הרבה יותר, והתקבל לסיינט ג'וזף, מכללה שמעולם לא הגיעה להישגים יוצאי דופן, אך הוציאה מתוכה שחקנים דוגמת ג'אמיר נלסון או דלונטה ווסט. הוא השלים ארבע שנים מלאות במכללה, כאשר בשנתיים האחרונות הכפיל את ממוצעיו וסיים עונת סיניור יוצאת מהכלל עם ממוצעים של 17. 5 ו-7.5 ריבאונדים למשחק.

למרות שנחשב למועמד לבחירה בסיבוב השני, קלאיית'ס לא נבחר בדראפט 2007 וניצל את אזרחותו היוונית, שהושגה עקב שורשיו היוונים של סבו, כדי לעבור ללבנט. בארבע העונות האחרונות שלו ביוון הקריירה האירופית שלו לא הצליחה לנסוק, כפי שציפו רבים. בשנתיים הראשונות שימש כשחקן ספסל במארוסי, שהייתה אז קבוצה קשוחה והגנתית שהפתיעה והגיעה לטופ 16 ביורוליג. עונה אחת מצוינת במדי קולוסוס רודוס, בה העמיד ממוצעים של 14.3 נקודות ו-8.1 ריבאונדים, העלתה מחדש את המנייה שלו, ובקיץ העוקב אף נמנה עם הסגל המורחב של נבחרת יוון. אך תחת ז'ליקו אוברדוביץ' הפורוורד שוב לא זכה לדקות משחק.

"הוא שחקן שלא נמצא היום ברמות הכי גבוהות של אירופה בגלל קבלת החלטות לא טובה בקריירה. אני זוכר שכשפגשנו אותו כששיחק בקולוסוס הוא היה אחד השחקנים הכי מרשימים בליגה היוונית, אבל למעט העונה ההיא הוא לא שיחק מספיק", מנתח מתן חרוש, שפגש אותו כששימש כעוזר מאמן לשרון דרוקר באריס סלוניקי, וניסה להביאו כעת לראשון לציון, שם הוא נמצא בתפקיד דומה.

"הוא בהחלט יכול להיות שחקן יורוליג טוב, הוא גם היה מגיע לזה אם היה מתחיל את הקריירה באירופה בקבוצות קטנות יותר ובונה את עצמו לאט לאט לרמות הגבוהות. חוץ מזה, הליגה היוונית קצת פחות התאימה לו. שם מעריכים ומתחברים יותר לשחקנים אגרסיביים וקשוחים, וזה גם היה הסגנון המובהק של פנאתינייקוס ומארוסי בזמנו. הוא פחות אגרסיבי בסגנון המשחק שלו, ויותר נבנה ממהלכים התקפיים", מוסיף חרוש.

"הוא מושלם לקבוצה שבונה סביבו את משחק ההתקפה שלה והוא מרגיש כמו מנהיג בה. ככה בדיוק זה היה כשהוא נתן את העונה הטובה ביותר שלו ביוון, עם קולוסוס", נזכר לפטריס מוטיס מהעיתון היווני "גאזטה". "היה לו קשה הרבה יותר כשהוא נדרש להיות שחקן משלים, או כזה שעולה מהספסל, כמו במארוסי ובפנאתינייקוס. הוא קיבל הזדמנויות בפאו, אך לא הצליח לשכנע את אוברדוביץ' שהוא ראוי ליותר, בעיקר בגלל האינטנסיביות שהייתה חסרה לו בצד ההגנתי".

משיחה עם קלאיית'ס, לא ניכרת עליו מורת רוח כלשהי כלפי פנאתינייקוס, או כלפי הקריירה שלו עד כה ביבשת הישנה. "זה מה שיש וככה הדברים התפתחו. רק מלהיות תחת מאמן כמו אוברדוביץ' ולשחק עם שחקנים כמו אלו שהיו בפנאתינייקוס למדתי הרבה. אני חושב שלשחק במקום כמו בחיפה זו הזדמנות גדולה בשבילי. אם הייתי משחק בליגה באירלנד, או ליגה מהסוג הזה, הייתי יודע שהקריירה שלי בבעיה", הוא מסביר, "אבל אני משחק בישראל, שזו אחת הליגות המוכרות ביבשת. ברור שכשחקן אתה שואף להגיע לרמות הגבוהות ביותר, ואני בהחלט רואה את עצמי חוזר לשחק ביורוליג בהמשך הקריירה".

אם לשפוט על פי משחקי ההכנה, קלאיית'ס נקלט היטב בקבוצה שבונה בראד גרינברג. גם אם ברמה הקבוצתית נראה שהדברים טרם התחברו, הוא באופן אישי מוביל את טור הקלעים של הקבוצה כמעט בכל משחק עד כה. הוא מתופקד לעת עתה בשתי עמדות הפורוורד, ומחליף ביניהן על פי הצורך. "ממה שהספקתי לראות ממנו, הוא מראה עד עכשיו בחיפה בעיקר קליעה מבחוץ, אבל הוא שחקן התקפה מאוד מגוון", מוסיף מתן חרוש. "יש לו שליטה נדירה בכדור לשחקן בגובהו והוא הראה את זה המון ביוון. הוא מן שילוב של יוריצה גולמאץ, ששיחק בזמנו בהפועל ירושלים, יחד עם יכולות של גארד אמיתי".

"ככלל, הוא הרבה יותר מתאים לליגה שלנו מאשר לליגה היוונית", ממשיך חרוש. "הליגה שלנו הרבה פחות הגנתית, למרות שהוא בכלל לא שומר גרוע, אלא פשוט הוא פחות אגרסיבי. יש לו הבנה טובה של המשחק גם בצד ההגנתי, הוא ריבאונדר טוב. יש לו המון מה להראות. קליעה, מסירה, הרבה שכל. הוא שחקן יוצא מהכלל לליגה שלנו ולקבוצה כמו חיפה".

ומה המטרות האישיות שלו לקראת העונה? "אני חושב שאני יכול לתרום לקבוצה בהרבה אספקטים על המגרש. אעשה כל מה שצריך ממני, אבל אני לא רוצה להסתכל רחוק מדי. יש לנו קבוצה טובה מאוד, ואת צוות המאמנים הטוב בארץ. לא רוצה לומר שנגיע לפיינל פור של הליגה, אבל אנחנו בהחלט רוצים להגיע רחוק".