פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        תיקול מלוכלך: מדור חדש בוואלה! פוטבול

        דני לרדו מעלה הגיגים על המחזור. במוקד: הנרקיסיזם של קאם ניוטון, הבלבול של סאנצ'ז וחוסר הספורטיביות של גרג שיאנו

        קצת מדכא בעידן הנוכחי לזפזפ בין הערוצים ולגלות שאף ערוץ לא משדר את משחק בלילה שבין חמישי לשישי. בהיעדר ערוצים כאלה, צריך לפנות אל פתרונות יצירתיים ו/או לכיוון הארנק, וחבל. בכל מקרה, הנה כמה נקודות בולטות שעלו במחזור הזה.

        איליי מאנינג שחקן ניו יורק ג'איינטס (GettyImages , Streeter Lecka)
        למה כל כך בעייתי למצוא איפה שידרו את המשחק של איליי והג'איינטס בקרוליינה? (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        • למרות עונת רוקי טובה מאוד, קאם ניוטון נראה תקוע בעידן המכללות וכך גם ההתקפה של קרוליינה. עד כה ובמיוחד במשחק מול הג'איינטס, לא ראינו מניוטון שום דבר שמצביע על התקדמות כלשהי במשחק או במנהיגות. להפך, הוא נראה יותר כמו פרחח שכונתי בסגנון מייקל ויק. הפוזה של המגבת שמכסה את פניו סטייל ויק וכמה שחקני NBA מחזקת עוד יותר את החשיבה הזאת, וכך גם חוסר הבגרות בטאצ'דאון. איזו סיבה יש לך לחגוג כשאתה משחק זוועה והקבוצה שלך נראית גרוע ובפיגור של 16 נקודות? העיקר שבסוף המשחק הוא אמר שהפנתרס אשמים ולא צריך לתת קרדיט לכחולים.

        בקיצור, עד שניוטון יראה משהו אחר, קרוליינה היא לא יותר מקבוצת מכללות עם ק"ב כשרוני, אמנם, אבל אחד שמתעסק בדימוי העצמי שלו יותר מכל דבר אחר.

        • ברכות לג'רי ריס, הג'נרל מנג'ר של הכחולים. העומק של הקבוצה הזאת נפלא, ולפחות כרגע נראה שלא משנה מי ייפצע בהגנה, פשוט יקחו את הבא בתור. שלא תבינו לא נכון, יש בקבוצה הרבה חורים, אבל האפקטיביות של שחקני המשנה ועומק הספסל הם שקובעים מי תלך רחוק ומי תראה את הפלייאוף בבית.

        • למישהו יש עוד ספק שאיליי מאנינג מעלה את רמת המשחק של השחקנים סביבו? אם כן, לכו לראות את רמסס בארדן מפרק את קרוליינה או את מריו מאנינגהם וקווין בוס, שבזכות מאנינג קבלו חוזים יפים בקבוצות אחרות.

        קאם ניוטון שחקן קרוליינה פנתרס (AP , Chuck Burton)
        עסוק בפוזות יותר מאשר במשחק. קאם ניוטון (צילום: AP)

        • אני לא נגד השופטים המחליפים - הרי השופטים הרגילים גם כן היו מפספסים שריקות או פוסקים על עבירות שלא היו ולא נבראו - אבל את המחליפים זרקו למים עמוקים בלי מצופים ובלי מציל. הפחד שלהם מטעויות בשריקה מביא לדיונים ארוכים ומיותרים, מה שלא מונע מהם לקבל בכל זאת החלטות שגויות. כרגע הליגה הלכה מקיצון אחד של הגנה על שחקנים לקיצון אחר, כשכמעט לא נשרקות עבירות של הפרעה למסירה או מגע לא חוקי.

        לא, אין פה כוונה לתת דוגמאות של טעויות שיפוט או של הבנה לקויה של החוקים. התחושה היא פשוט שהשופטים לא ממש שולטים בשחקנים, יש בלגן במגרש ובכל רגע נתון המשחק יכול להתפוצץ בגלל חוסר שליטה. מאידך, השחקנים והמאמנים מריחים חולשה מקילומטרים וממהרים לקפוץ על המציאה. הליגה הייתה חייבת למצוא פתרון הולם למצב על מנת להימנע מביזיון. היא אכן עשתה את זה, רגע לפני שנהיה מאוחר מדי.

        • מה עובר לרוברט גריפין השלישי, הקוורטרבק של וושינגטון, בראש ? לפתוח פה על איך שמשחקים בליגה כשאתה אפילו לא הספקת לקרוע זוג נעליים? משעשע העניין הזה, עיינו ערך קאם ניוטון.

        • מודה שחשבתי שהבועה של סן פרנסיסקו תתנפץ. נראה היה שיותר כלים בהתקפה יגרמו לג'ים הארבו לשחרר את הרסן ולאפשר לאלכס סמית לקחת יותר סיכונים בהתקפה, אבל עד עכשיו הוא נראה בדיוק כמו אלכס סמית' של העונה שעברה. לא שזה רע, אבל זה גם לא ממש טוב. המשחק נגד מינסוטה הראה למה קשה לסמוך על סמית'. עם כלים התקפיים כמו אלה שיש לו אתה מצפה ליותר, בייחוד כשהקבוצה בפיגור דו סיפרתי. היית מצפה שהוא יתחיל להעיף את הכדור, אבל הוא צריך להישאר בתוך תחום היכולות שלו, וכשההגנה לא מספקת מגרש קצר בעקבות חטיפות כדור באותו הקצב של העונה שעברה, זה מקשה שבעתיים לעשות דרייבים ארוכים באופן עקבי.

        • אי אפשר להתעלם מהתגובה של טוני רומו להפסד לסיאטל. אם אתה לא חושב שאפשר להיות טוב בכל מחזור, או לפחות מנסה להיות הכי טוב שאפשר בכל מחזור, אתה לעולם לא תביא אליפות, עוד הוכחה לכך שרומו מתפשר על בינוניות.

        אלכס סמית' שחקן סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (AP , Genevieve Ross)
        צריך להישאר בתחום היכולות שלו, והיכולות שלו מוגבלות. אלכס סמית' (צילום: AP)

        • יש משהו במבט של מארק סאנצ'ז שמשדר "אני מבולבל", או "מה אני עושה פה". מבט כזה אני מצפה לראות מק"ב רוקי או שחקן בעונה השניה שלו, לא מאחד שמסתובב בליגה בעונה הרביעית. ק"ב כזה אמור לשלוט באופן מושלם בכל מהלך בספר ולדעת בכל רגע נתון למי ללכת ולאן למסור. מה שמעביר אותי להפנות אצבע לא רק למקסיקני, אלא גם לצוות האימון, שבארבע שנים לא ממש הצליח לייצר התקדמות רצינית ביכולת שלו. כמה מזל שיש קבוצה של מיאמי שלא יודעת לנצח.

        • ואם בג'טס עסקינן, כשיש לך בעלים ומאמן ראשי שמעדיפים קרקס וכותרות ראשיות באתרי האינטרנט ובעיתונים על פני העמדה של קבוצת התקפה ששייכת לליגה המקצוענית ולא לליגת המכללות, מה הפלא שככה הקבוצה נראית? לא קל לשמור על תואר הקרקס הטוב בליגה ארבע עונות ברציפות. כבוד לרקסי.

        • הרושם שלי אחרי שלושה מחזורים הוא שההתקפה של דטרויט, שהייתה מדורגת בעונה שעברה רביעית מבחינת ממוצע נקודות למשחק, פחות נפיצה. משהו שם לא מתקתק כמו בעונה שעברה. הם שמו 41 נקודות על הלוח, מתוכן 14 בזמן קצר במיוחד, אבל היה שם יותר מזל משכל וצריך להסתכל על התמונה הגדולה. גם ההחלטה של ג'ים שוורץ בסיום ללכת על דאון רביעי לא ממש הייתה במקום.

        מארק סאנצ'ז שחקן ניו יורק ג'טס (AP , Wilfredo Lee)
        כמה בלבול, כמה בלבול. סאנצ'ז (צילום: AP)

        • אחרי עונה מאוד מאכזבת מכריס ג'ונסון, כולם ציפו שהוא יחזור לעצמו. אבל אם הוא ימשיך ככה עד סיום העונה, לו הייתי חובש את כובע ה-GM בטנסי הייתי מבקש לפחות את חצי הכסף בחזרה. האיש נראה כמו צל של עצמו, וזה לא שאין לו יכולת, הוא כבר הוכיח שיש לו, רק שנראה שהוא יצא לפנסיה מוקדמת. מצד שני, איך יכול להיות שיש לך את אחד הכלים ההתקפיים הכי טובים בליגה, ובמהלך רבע שלם אתה נותן לו את הכדור רק ארבע פעמים?

        • המאמן של טמפה ביי גרג שיאנו עשה בשבוע השני ברציפות את הקטע של להסתער על כריעת הברך בסוף המשחק, הפעם במשחק נגד דאלאס. הנה שאלה לשיאנו: אם זו הייתה הקבוצה שלך, לא היית כורע ברך לסיים את המשחק? ברור שכן. אז אתה רוצה שהקבוצה שלך תשחק חזק עד הסוף, הבנו, אבל בעיני רבים סתם נראה שאתה לא יודע להפסיד בכבוד.

        • ניו אורלינס בלי ניצחון. ללא ספק, משהו מתפרק לחלוטין אצל הסיינטס. כולנו מודעים לבעיות שלהם, אבל האמת היא שלא מזיזות הבעיות שלהם. נהפוך הוא, משמח שקבוצה כזו עומדת כרגע על אפס ניצחונות. קבוצה ששמה לעצמה מטרה לפגוע בשחקני קבוצה יריבה מייצרת דפוס פעולה מגעיל ופוגעת בערכי הספורטיביות. כולי תקווה שבעקבות האירועים האלה והעונה שהולכת ומסתמנת כזוועתית, הסיינטס יחזרו למקומם בתחתית הליגה.

        • אוהבים אותו או שונאים אותו, כיף גדול לראות את פייטון בחזרה במגרשים.

        גרג שיאנו מאמן טמפה ביי באקנירס (AP , LM Otero)
        תפסיק לבלבל את המוח עם מהלכים הזויים ולא ספורטיביים. גרג שיאנו (צילום: AP)

        • ואי אפשר לסיים בלי לדבר על סטיב סייבל, האיש שבזכותו רבים מאיתנו אוהבים כל כך את הליגה. את הסרטים שיצר בהחלט ניתן להחשיב כיצירות מופת מבחינה צילומית ומוזיקלית. תענוג לשבת ולראות כל סרט שמעביר את התחושות, האנרגיות, המתח, הדרמה את הרגעים הגדולים באמת של המשחק הזה בצורה כל כך מוחשית ומרתקת. פשוט רואים דרך הסרטים כמה האיש הזה אהב את המשחק, ושימש לאורך שנים כשגריר הכי טוב של הליגה.

        סטיב סייבל יוצר סרטי NFL (AP , Daniel Holshizer)
        יחסר לכולנו. סטיב סייבל (צילום: AP)