הרוכבים יצאו לשלב ה-14 כאשר 200 ק"מ מפרידים בינם ובין הר קרח ועליו מאות אלפי צופים הממתינים להם זה זמן רב.
11 רוכבים ברחו לפלוטון כבר לאחר כ-20 ק"מ והזיעו מהמאמץ ומהחום (36 מעלות בצל, אבל איפה יש צל?). היו שם רישאר ויראנק הצרפתי, מלך העליות הנצחי שמאבד שוב את הבכורה ללוראן ז'לבר, מרקו וולו האיטלקי, אלכסנדר בוצ'ארוב הרוסי של AG2R ודאריוס ברנובסקי, הפולני של קבוצת בנאסטו.
ויראנק אמר לפני היציאה: "היום אתן את כולי" ואכן נראה היה שזה היום שלו, הוא שב והזכיר את הימים בהם שלט בהרים וזכה בחולצה המנוקדת (זאת של המטפס המצטיין) חמש שנים ברציפות.
קבוצות ראבובנק, CSC ויו אס פוסטל רדפו אחרי הבורחים ושמרו על פער גדול, אבל נסבל של כ-11 דקות כאשר נותרו 90 ק"מ לסיום. ראבובנק עשתה זאת למען לוי ליפהיימר, במטרה לשפר את מאזנו המאכזב עד עתה.
אל תפספס
חם חם חם...
ביום חם כזה נזכרים שוב מדוע נקראים הרוכבים אשר מסייעים לכוכבי הקבוצות המקצועניות "מביאי המים": הם נאלצו לחזור שוב ושוב אל אחורי הדבוקה (הפלוטון) בכדי לקחת בקבוקים ממכונית קבוצתם ואז הביאו אותם לחבריהם להתרעננות - עד לפעם הבאה.
גם הנהלת הטור הכניסה לשימוש את האופנוע האדום של קוקה-קולה, אשר חילק לרוכבים שתיה קרה (מים, אגב, לא קולה).
החולצות נפתחו, הרוכבים חטפו מהצופים כל בקבוק שהוצע להם והמחשבות על ההר חסר הצל לא עזרו למצב הרוח.
מגיעים לעליה למון וונטו
עם תחילת העליה למון וונטו שמרה עדיין קבוצת הבריחה על פער של 7:50 דקות מהדבוקה הרודפת. בקילומטרים הראשונים נותרו רק ויראנק, בוצ'ארוב, מארקו סרפליני מלאמפרה ומיקל פרדרה הספרדי של קבוצת אונסה. שני האחרונים לא תרמו למשיכת הקבוצה הרודפת ולכן נותרו להם כוחות רבים יותר, אבל ויראנק ובוצ'ארוב הבינו שבקצב איטי מדי תגיע הרכבת הכחולה אליהם במהירות ולכן ברחו מהאיטלקי והספרדי כ-12 ק"מ לפסגה.
10 ק"מ לסיום ו-וויראנק בורח לבוצ'ארוב, בחולצה פתוחה ועם כל צרפת בעקבותיו. בנתיים מאחור החליטו בקבוצת אונסה שזה עכשיו או לעולם לא, והתחילו להלחיץ את לאנס ארמסטרונג שנותר ללא עוזרים - לראשונה בטור 2002 אל מול בלוקי ואזבדו מאונסה. אזבדו תקף ולאנס נאלץ להגיב, לבדו מול שניהם ומול רומסאס ואיבן בסו שהשלימו את חמשת הרודפים אחרי ויראנק.
בלוקי ניסה להפתיע את ארמסטרונג ולהפתיע אותו, פעולה מאד לא אופיינית לבלוקי, אבל האמריקני הגיב כמו שרק הוא יודע: הדביק את הספרדי תוך שניות וחלף על פניו כאילו מדובר באימון קליל ולא באחת העליות הקשות בעולם. במהלך השניות הבאות הוא נצפה מאותת באדיבות לקהל להתרחק ממסלולו. מדהים.
את הקילומטרים הבאים עשה ארמסטרונג במהירות עצומה, במטרה לתפוס את ויראנק ולנצח בשלב היוקרתי. ויראנק נראה סובל, אך הפער שצבר עד תחילת העליה והמוטיבציה לנצח באזור בו הוא חי עשו את שלהם והוא סיים לפני בוצ'ארוב הקטנטן והמבטיח, ולפני ארמסטרונג שסיים שלישי והגדיל את הפער על היריבים שלו.
הנפגע העיקרי היה בוטרו מקלמה, אשר נכנע לעליה והפסיד יותר מ-15 דקות למנצח, וכ-13 דקות לארמסטרונג.
מחר יום מנוחה. הרוכבים בהחלט זקוקים לה לאחר הגיהנום בפרובאנס.
