עבור אוהדי ליברפול יישאר ג'ייסון מקאטיר אגדה לנצח. הם אהבו לראות את הפריצות הסוחפות שלו לאורך האגף הימני בימים העליזים בסוף שנות ה-90', הם אהבו גם לצחוק על שלל הבדיחות שקושרו לשמו. מקאטיר הוא דמות נערצת, אבל יש אדם אחד שהיה מעדיף להעלים אותו, או לפחות לשכוח מקיומו לתמיד. הזיכרונות של מקאטיר ירדפו את לואיס ואן חאל עד יומו האחרון. הוא האיש שהרס לו את החלום הגדול בחייו.
לפני 12 שנים בדיוק החל ואן חאל את הקדנציה הראשונה שלו כמאמן הולנד. הוא הגיע לנבחרת עמוסת כשרון, אשר סבלה מחוסר מזל בשני הטורנירים הקודמים. חוס הידינק הפסיד לברזיל בפנדלים בחצי גמר מונדיאל '98, פרנק רייקארד ראה את שחקניו מחמיצים לא פחות מחמש בעיטות מ-11 מטרים, במהלך המשחק ואחריו, בהדחה מול איטליה בחצי גמר יורו 2000 הביתי. ואן חאל האמין שהוא יכול ללכת רחוק יותר מקודמיו: "אני באופוריה. זה כבוד ענק בשבילי, ואני מקווה לזכות בגביע העולם". במקום זאת, הוא נכנס להיסטוריה כמאמן הולנד היחיד מאז 1985 שכשל במוקדמות בטורניר גדול.
"לואיס, אתה חולה?"
תחילתו של הפיאסקו הייתה ב-2 בספטמבר 2000 במשחק הבכורה באמסטרדם מול אירלנד, כאשר מקאטיר, במשחק ענק, בישל לרובי קין וכבש בעצמו בדרך ליתרון 0:2 סנסציוני. הולנד הצליחה להשוות ל-2:2, בזכות ג'ובאני ואן ברונקהורסט ששחרר טיל מדהים לחיבורים, בדיוק בסגנון ששחזר בחצי גמר מונדיאל 2010 מול אורוגוואי.
ואן חאל נשם לרווחה, אבל כעבור חודש וחצי הפסיד במשחקו הביתי השני, הפעם ברוטרדאם, 2:0 לפורטוגל. כוכביו לשעבר באיאקס, איתם זכה בליגת האלופות ב-1995, היוו אז יותר ממחצית ההרכב. אדווין ואן דר סאר, פרנק דה בור, מיכאל רייזיחר, אדגר דווידס, קלרנס סידורף, מארק אוברמארס ופטריק קלייברט כולם חזרו לשתף פעולה עם הבוס, כשהם מנוסים הרבה יותר. אלא שהתוצאות לא עונה הפעם על הציפיות.
במרץ 2001 יצאה החבורה הכתומה לפורטו, והובילה 0:2 עד הדקה ה-83, במשחק שהיה אמור להוות ציון דרך בקדנציה של ואן חאל. זה לא עבד, וקריסה בדקות האחרונות הביאה לתיקו 2:2, עם טעות של דה בור שגרמה לפנדל בתוספת הזמן. כל זה לא מנע מההתאחדות ההולנדית להפגין בטחון עצמי מופרז. הפקידים עסקו במרץ בתכנון ההופעה במונדיאל, וכבר שלחו נציגים לניהול משא ומתן על בתי מלון ביפן ובדרום קוריאה.
ואז, ב-1 בספטמבר 2001, שוב הגיע מקאטיר. למעשה, הוא לא היה כשיר לחלוטין, ולא היה אמור לפתוח בהרכב, אבל מיק מקראתי הימר על הקשר הנמרץ, וקיבל ממנו שער ניצחון שזכור כאחד הרגעים השמחים ביותר שידע האיצטדיון בדאבלין. שלושה שערים כבש מקאטיר בעשור שלם של הופעות בחולצה הירוקה, שניים מהם היו על חשבון ואן חאל. אחרי המשחק, שאל אנדריס יונקר את ואן חאל פעמים רבות: "לואיס, אתה מרגיש טוב? אתה חולה?". ההלם היה עצום, והמאמן הסתגר בתוך עצמו, בקושי מגיב לסביבה. במקום נבחרת הולנד, נסע לגביע העולם מאט הולנד, קשר איפסוויץ', והוא אפילו מצא את הרשת נגד קמרון.
מטפח צעירים, רב עם כל העולם
ואן חאל ספג ביקורת נוקבת בתקשורת על החלטות טקטיות משונות, כגון שיתופו של המגן הימני רייזיחר באגף השמאלי בפורטוגל. מבחינה ציבורית, הוא לא יכול היה לברוח מאחריות הרי מדובר בבוס עם אופי של דיקטטור שרוצה לשלוט בכל. ואן חאל עבד מהבוקר עד הלילה ללא הפסקה, לקח על עצמו פיקוח על הנבחרות הצעירות, ולא נתן לאיש להפריע לו או לייעץ לו. התוצאה הסופית היתה קטסטרופלית, אולם ואן-חאל הרגיש שאחריותו לכישלון פחותה. במסיבת העיתונאים בה הודיע על התפטרותו הוא האשים את השחקנים באומרו: "הם לא מוכנים להשתנות כדי להצליח". באוטוביוגרפיה, שפורסמה ב-2009, הרחיב על בילויים ליליים של שחקניו, הרגלי שתיה שלהם ונערות ליווי שהוזמנו. ואן חאל אפילו שכר אנשי בטחון כדי לעקוב אחרי השחקנים, אך ללא הועיל.
"זו האכזבה הגדולה ביותר בקריירה שלי, בעיקר כי אלה היו השחקנים שאני עצמי גידלתי. היה קשה לעכל את המתרחש", כתב ואן חאל. לא בטוח אם הוא מבין זאת עד הסוף, אבל המשפט הזה מתמצת את הסוגיה המרכזית שמלווה אותו. אחרי ההפסד באירלנד לפני עשור, נכתבה במגזין ההולנדי "פוטבול אינטרנשנל" אמירה מעניינת: "ואן חאל הוא מאמן גדול, אבל לא תמיד מאמן טוב". פירוש הדבר הוא שהדיקטטור יודע להוציא את המקסימום משחקנים צעירים שמזהים את גאונותו ומקשיבים לו בפה פעור, אבל מתקשה הרבה יותר עם סגל של כוכבי על בעלי אגו נפוח. כמו כן, ואן חאל פורח באווירה של ציפיות נמוכות, כאשר התקשורת מפרגנת, אך יוצא לקרב חסר פשרות עם כל עיתונאי שמעז לחלוק עליו.
לא לחינם ההצלחה הגדולה ביותר שלו נרשמה עם ילדי אייאקס ב-1995. לא סתם הוא שיקם את המוניטין דווקא על ספסל אלקמאר, קבוצה בסדר גדול בינוני במונחים הולנדים, הצעיד אותה למרחק מילימטרים מאליפות ב-2007 והשלים את המלאכה בזכיה בתואר ב-2009. לא בכדי התרומה המרכזית שלו לבאיירן מינכן היתה בקידום כישרונות צעירים הישר להרכב הראשון תומאס מולר והולגר באדשטובר התקדמו תוך חודשים ספורים מקבוצת המילואים לסגל הנבחרת הלאומית.
לעומת זאת, ואן חאל עבר שתי קדנציות עמוסות מריבות בברצלונה, והסכסוך הגדול היה עם ריבאלדו, אותו התעקש ההולנדי לשבץ משום מה באגף. כוכבים רבים בקאמפ נואו הרגישו חוסר נוחות אל מול הנטייה של ואן חאל לנתח באופן בוטה את הטעויות של כל אחד מהם בפומבי באספות שחקנים. שתלטנותו הבלתי מתפשרת הובילה גם לפיצוץ ביחסים עם הנהלת באיירן. הדוגמא הבולטת לכך הייתה בהתעקשות לקדם את השוער הצעיר תומאס קראפט להרכב הראשון, בניגוד מוחלט לרצונו של המנכ"ל אולי הנס, אשר ניהל משא ומתן עם שאלקה על רכישתו של מנואל נוייר.
זו התרופה לבעיות חברתיות?
בקיצור, ואן חאל הוא מורה קשוח ונוקשה במיוחד, בעל ידע עצום. כאשר לתלמידים יש נכונות להקשיב לו, התוצאות עשויות להיות פנומנליות. כאשר החניכים מתבגרים מעט ומתחילים להשמיע דעות משלהם, האידיליה הופכת מהר מאוד לגיהנום. זו הסיבה בגללה נראה מינוי ואן חאל לקדנציה שניה כמאמן הולנד כהימור מסוכן ביותר. הבעיה המרכזית של הכתומים ביורו 2012 הביזיוני, בו הפסידו בכל שלושה המשחקים, נעוצה במרקם החברתי בחדר ההלבשה. זה עניין של דינמיקה בין אישית נטו. המאמן ברט ואן מרוויק הביא סגל כמעט זהה למונדיאל לפני שנתיים, וניצחון עם הרבה מאוד מזל על דנמרק במשחק הפתיחה הוציא את הולנד לדרך חלקה שהסתיימה בגמר. הפעם ההולנדים הציגו משחק טוב יותר במשחק הראשון, אבל הפסידו לדנים, והעסק יצא מכלל שליטה. רפאל ואן דר וארט וקלאס יאן הונטלאר סירבו להשלים את תפקיד המחליפים, אנוכיותו של אריאן רובן לא עברה בשקט, ואחרי המופע העלוב מול פורטוגל השחקנים בעיקר שמחו לסיים את הסיוט ולצאת לחופשה.
כעת הגיע ואן חאל עם רעיונותיו לשיקום ההריסות. בעוד ואן מרוויק שקל, לפני שהחליט להתפטר, לנפות מהסגל את ואן דר וארט ואת הונטלאר, הרי שהבוס החדש שיבץ אותם בהרכב הפותח במשחקו הראשון בתפקיד, בדרבי מול בלגיה. מפגש כזה אף פעם לא יכול להיות מוגדר כמשחק ידידות, והניצחון המוחץ של בלגיה 2:4 הותיר טעם מר מאוד בפיו של ואן חאל. מאז מצא את עצמו ואן דר וארט מחוץ לסגל לקראת פתיחת קמפיין המוקדמות, ביחד עם שחקנים מרכזיים נוספים לסגל של ואן מרוויק, כמו איברהים אפלאי, נייג'ל דה יונג וגרגורי ואן דר ויל, בעוד מארק ואן בומל, חתנו של המאמן הקודם, סיים ככל הנראה את הקריירה הבינלאומית.
גם ואן פרסי בחוץ?
הונטלאר, שכבש מול הבלגים, דווקא צפוי לשמור על המקום בהרכב, וזו ההחלטה הקשה ביותר של ואן חאל עד כה. לפי הדיווחים בהולנד, מתעתד המאמן החדש ישן לספסל את רובין ואן פרסי למרות פתיחת העונה המצוינת שלו במנצ'סטר יונייטד. אם הכוונה תצא לפועל, קשה מאוד לחזות את ההשלכות על האווירה בסגל בטווח הארוך. קפטן ארסנל לשעבר משדר נכון לעכשיו נכונות להילחם על מקומו. "אני עומד לרשות המאמן ומוכן לשחק בכל תפקיד אם אתבקש. דעתי האישית לא רלוונטית, אלה החלטות שהמאמן צריך לקבל. גם אם לא אהיה בהרכב במשחקים הקרובים, אין לי שום כוונה לפרוש" הצהיר החלוץ ששובץ לא פעם כקיצוני ימני בתחילת הקריירה בפיינורד.
לא ברור אם הנבחרת תרוויח מהשינויים בסגל, אבל מינויו של ואן חאל טוב בהחלט לכישרונות הצעירים. המגן בן ה-21 ריקרדו ואן ריין נזרק הישר להרכב הראשון למרות ששותף עד כה במשחקים ספורים במדי אייאקס בחייו. גם לוסיאנו נרסינג, הקיצוני בן ה-22 שעבר הקיץ מהירנביין לאיינדהובן, פתח מול בלגיה. עתיד ורוד מצפה ליורדי קלאסי, הפליימייקר הנסוג של פיינורד, שעשוי להפוך לכוכב משמעותי מאוד בעתיד הקרוב. ויש עוד שורה ארוכה של שחקנים צעירים שמחכים להזדמנות בעידן החדש. שאלה גדולה הרבה יותר נעוצה בהתנהלות של הוותיקים. האם רובן שמח לשוב לשתף פעולה עם מאמנו לשעבר בבאיירן? האם הקפטן וסלי סניידר יקבל את מרותו?
כאשר הסכים בשמחה לשוב לעמדת מאמן הולנד, כבר ידע ואן חאל שהמשימה במוקדמות לא קשה במיוחד על הנייר. כישלון בבית עם טורקיה, רומניה והונגריה יהווה סנסציה בקנה מידה בלתי נתפס. מצד שני, כאן טמונה גם הבעיה. איש לא תיאר לעצמו שהולנד לא תעלה למונדיאל 2002, אבל זה קרה. את הקמפיין הנוכחי פותחים הכתומים במפגש ביתי מול הטורקים, ואם הכל ילך כשורה יחגוג ואן חאל פתיחה מוצלחת וישכיח את ההפסד לבלגיה. אבל מה יקרה אם אחד משחקני האורחת ייקח על עצמו את התפקיד של ג'ייסון מקאטיר?
