בולטימור רייבנס
מאזן בעונה שעברה: 4:12, הפסידו בגמר ה-AFC לפטריוטס
מאמן: ג'ון הארבו
הגעות בולטות: ג'קובי ג'ונס (תופס), בובי וויליאמס (גארד), קורי גראהם (מגן פינה).
עזיבות בולטות: לי אוונס (תופס), קורי רדינג (קיצוני הגנתי), בילי קאנדיף (בועט), ברנדון מקיני (תאקל הגנתי).
הגיעו בדראפט: קורטני אפשו (דפנסיב אנד), קלחי אוסמלט (גארד), ברנרד פירס (ראנינג בק).
אוהדי הרייבנס כבר ראו את זה קורה הקבוצה שלהם היתה מרחק אינצ'ים בודדים מהופעה ראשונה בסופרבול מזה 10 שנים - כשלי אוונס הפיל את הכדור באנד זון ובילי קאנדיף פספס את הבעיטה המשווה, כדי לשלוח את הפטריוטס לסופרבול ואת אוהדי בולטימור מיוסרים (שוב) הביתה.
לי אוונס כבר לא בבולטימור וגם קאנדיף נחתך, לא מעט בגלל הבעיטה בפוקסבורו, אבל הקבוצה שסיימה עם 12 ניצחונות שנתיים ברציפות נשארה פחות או יותר אותו דבר. ריי לואיס כבר לא ילד אבל הוא עדיין מוביל את אחת ההגנות הטובות בליגה, יחד עם אד ריד הסייפטי הנפלא, הלוטי נאטה הדפנסיב תאקל (שכרגע עדיין פצוע) ושאר השחקנים שמיררו לטום בריידי את החיים באותו משחק. הבעיה של ההגנה היא פציעתו הארוכה של טרל סאגס, שלא צפוי לשחק העונה לאחר שעבר ניתוח ברגלו.
הבעיה היא שגם ההתקפה נשארה פחות או יותר אותו דבר. ריי רייס הוא עדיין אחד הראנינג בקס הטובים בליגה אבל מדובר בליגה של ק"בים וג'ו פלאקו עוד לא הוכיח שהוא ברמה הדרושה להוביל קבוצה לסופרבול. לפעמים, כמו באותו גמר AFC מול הפטריוטס, אתה רואה ממנו ניצוצות של הק"ב שהוא יכול להיות, אבל חוסר היציבות הכרוני וגם צוות אימון שמרני הופכים את התקפת המסירה של הרייבנס לכזאת שתמיד תצטרך את עזרת ההגנה שלה כדי לנצח משחקים.
אז מה יהיה: על פניו, אין שום סיבה שהרייבנס לא יעשו את הצעד הנוסף קדימה כדי להגיע לסופרבול. מצד שני, ההגנה שלהם פצועה ומתחילה באמת להזדקן ועשויה לסבול מפציעות רבות, ולא בטוח שההתקפה תהיה מסוגלת לפצות על כך. עדיין, 10-11 ניצחונות וראשות הבית אבל לא בטוח שהרבה יותר מזה.
פיטסבורג סטילרס
מאזן בעונה שעברה: 4:12 הודחו בשלב הווילד קארד על ידי דנבר
מאמן: מייק טומלין
הגעות בולטות: לאונרד פופ (טייט אנד), ברנדון ג'ונסון (ליינבקר)
עזיבות בולטות: מוולדה מור (רץ אחורי), ג'יימס פריור (ליינבקר), היינס וורד (תופס, פרש)
הגיעו בדראפט: דיוויד דקסטרו (גארד), מייק אדאמס (תאקל התקפי).
קשה לקרוא לעונה שבה אתה משיג 12 ניצחונות כישלון, אבל זה בדיוק איך שהסטילרס רואים את העונה שעברה, אחרי הדחה מוקדמת בפלייאוף על ידי לא פחות מטים טיבו. הסטילרס ינסו להוכיח השנה שהיה מדובר בנפילה רגעית והם יעשו את זה באמצעות צוות דומה לזה שראינו בשנה שעברה, מינוס הלב והנשמה היינס וורד, שפרש לאחר העונה.
כרגיל, ההגנה תהווה את העוגן העיקרי אותה הגנה פחות או יותר שהיתה ראשונה נגד המסירה בליגה שנה שעברה (אבל, שוב, גם הרשתה לטים טיבו לנצח אותה באוויר) בראשותו של טרוי פולמאלו הבלתי נלאה.
בהתקפה, לעומת זאת, הבינו בפיטסבורג שהם לא יכולים לתת לביג בן שסיים את העונה הקודמת עם לא פחות מ-40 סאקס להמשיך לחטוף מכות, וניצלו את שתי בחירות הדראפט הראשונות שלהם כדי לחזק קו התקפה רעוע. שינוי נוסף שנעשה הוא ההגעה של טוד היילי מתאם התקפי מוכח (גם אם מאמן ראשי די כושל) על מנת לחזק את ההתקפה.
לצערו של היילי, יש לו כרגע מעט מדי כלים התקפיים, כשוורד תולה את הנעליים, מוולדה מור עזב ורשארד מנדנהול פצוע לתקופה לא ברורה. בהעדרם של אלו, משחק ההתקפה יהיה תלוי ביכולת של כריס רדמן לרוץ ובעיקר בביג בן למצוא את הרסיברים שלו הבולט שבהם הוא מייק וואלאס, שהאריך לאחרונה את חוזהו בקבוצה, ויסתייע באנטוניו בראון ובטייט אנד היעיל הית' מילר.
שורה תחתונה: לא בטוח שזה יספיק. 9-10 ניצחונות וקרב צמוד על מקום בווילד קארד.
סינסינטי בנגאלס
מאזן עונה שעברה: 7:9, הפסידו בשלב הוויילד קארד ליוסטון.
מאמן: מרווין לואיס.
הגעות בולטות: בנג'ארוויס גרין אליס (רץ אחורי), ג'מאל אנדרסון (קיצוני הגנתי), טרנס ניומן (מגן פינה).
עזיבות בולטות: סדריק בנסון (רץ אחורי), ג'רום סימפסון (תופס), אנדרה קולדוול (תופס).
הגיעו בדראפט: דרה קירקפטריק (מגן פינה), קווין זייטלר (גארד), דבון סטיל (תאקל הגנתי).
לא רבים חשבו שהבנגאלס יצליחו להגיע רחוק בעונה קודמת עם רוקי ק"ב, אבל זה בדיוק מה שהם עשו כשאנדי דלטון היה (לפחות מבחינת מאזן) הק"ב המצליח ביותר מבין כל אלו שנבחרו בדראפט 2011. חלק נכבד מההצלחה של סינסי צריך להיזקף לזכותו של דלטון, אבל לא פחות לנוכחות של איי ג'יי גרין, הרסיבר הצעיר המהווה מטרה מעולה לק"ב שלו.
גם השנה השניים ישתפו פעולה בהתקפה, כשגרין אמור להפוך אפילו יותר קטלני, אבל הם יחסרו כמה פיסות חשובות מאוד בפאזל, כשגם ג'רום סימפסון, הרסיבר מספר 2, ובעיקר סדריק בנסון שנשא בחלק נכבד מהעול ההתקפי כבר לא עם הקבוצה. במקומו, הגיע מניו אינגלנד גרין-אליס, ראנינג בק יציב שבעיקר יודע לשמור על הכדור (לא רשם מעולם פאמבל) אבל יצטרך להוכיח שהוא מסוגל לשאת את הקבוצה על גבו כרץ המרכזי.
הסיבה הנוספת להצלחה של הנמרים בשנה שעברה היתה ההגנה שלהם, שדורגה שמינית בליגה בסאקס ומיררה את החיים לק"בים יריבים. גם השנה נראה פחות או יותר את אותה יחידה הגנתית בתוספת דרה קיפקטריק הצעיר בקורנר, שאמור להתפתח לאחד הטובים בליגה מהר מאוד.
שורה תחתונה: יש הרגשה של סופומור סלאמפ רציני עם דלטון, שגם כך ירד מאוד ביכולת בשבועות האחרונים של העונה הקודמת ויחסר מטרות איכותיות. חזרה לבינוניות עם 7-8 ניצחונות.
קליבלנד בראונס
מאזן בעונה שעברה: 12:4, מקום אחרון בבית
מאמן: פט שרמר.
הגעות בולטות: פרוסטי רוקר (קיצוני הגנתי), ג'וקה תומאס פארקר (קיצוני הגנתי).
עזיבות בולטות: פייטון היליס (רץ אחורי), מייק אדאמס (סייפטי).
הגיעו בדראפט: טרנט ריצ'ארדסון (רץ אחורי), ברנדון ווידן (קוורטרבק), מייקל שוורץ (תאקל התקפי).
אין מה להרחיב על העונה האחרונה של הבראונס, שהסתיימה כמו מרבית קודמותיה במפח נפש. דבר אחד נהיה ברור בעקבות אותה עונה, וזה שקולט מקוי הוא לא האיש להוליך את התקפת קליבלנד. אי לכך ובהתאם לזאת נבחר ברנדון ווידן בבחירה ה-22 בדראפט בתקווה לעתיד טוב יותר.
אבל התקווה האמיתית להתקפת החומים מתמקדת בבחירה הראשונה שלהם בדראפט (והשלישית סך הכל), הלא הוא טרנט ריצ'רדסון, הרץ המבטיח מאלבמה. ריצ'רדסון הוא רץ חזק ומהיר שגם יודע לתפוס את הכדור, והוא ייצטרך להשתמש בכל הכישורים הללו כי בלעדיו לבראונס אין הרבה יותר מדי בהתקפה.
גם בהגנה קשה למצוא שמות גדולים וההגעה של שני הדפנסיב אנדס רוקר ופארקר תשפר אך במעט את הגנת הריצה החדירה, אם כי הגנת המסירה, בראשותו של טי ג'יי וורד הסייפטי, אמורה להיות לא רעה בכלל.
שורה תחתונה: מאוד מפתה להגיד שמה שהיה הוא שיהיה אבל אני מריח הפתעה מסוימת. זה לא יהיה קרוב להספיק לפלייאוף אבל 6-7 ניצחונות, אולי כן.
