הדומיננטיות של סרינה וויליאמס בתקופה האחרונה בטניס הנשים המחישה את גדולתה של הטניסאית האמריקאית, אבל גם מרמזת על ואקום כלשהו בענף, כשאף אחד מהטניסאיות הצעירות לא מצליחות להשתלט על הצמרת ולהראות דומיננטיות. אזרנקה עשתה סימנים של אלופה אבל התקשתה לשמור על מעמדה, שראפובה מנסה אבל לא תמיד מצליחה, קביטובה משדרים מסרים מבלבלים, וכך, לפני אליפות ארצות הברית, נותרנו עם התקווה הגדולה ביותר: אולי קים קלייסטרס תפרוש מהמשחק עם עוד תואר בגראנד סלאם האהוב עליה? להלן סקירת המועמדות ליו-ס אופן בטורניר הנשים.
ויקטוריה אזרנקה (1 בעולם ובטורניר)
המדורגת מספר אחת בעולם ובטורניר נראתה נהדר גם בטורניר האולימפי וגם בווימבלדון ופעמיים נעצרה על ידי סרינה וויליאמס, שהייתה בלתי ניתנת להכנעה על הדשא באול אינגלנד קלאב. על המשטחים הקשים, שם ההתמודדות מול סרינה הרבה יותר הגיונית, ויקטוריה אזרנקה בהחלט מגיעה לטורניר הנוכחי כפייבוריטית ברורה לזכייה. ויקה שיחקה השנה טניס מצוין, עשתה התקדמות משמעותית בכל האספקטים של המשחק שלה ושיפרה מאוד גם את החלק המנטאלי, שהיה בעייתי אצלה בעבר. יש לבלארוסית יכולת לשמור על רמת טניס גבוהה מאוד לאורך זמן ובמשך הרבה מאוד משחקים ברציפות, ויהיה מעניין מאוד לראות אם היא תצליח להביא את עצמה לשיא לקראת השלבים המכריעים של הטורניר. מי שעדיין לא ראה את אימוני ה"שחרור" של ויקה אחרי משחקים כנראה לא יבין את היכולת שלה לשמור על רמת אינטנסיביות כל כך גבוהה במשחקים.
בתחילת השנה, ואחרי שזכתה באליפות אוסטרליה, היא אמרה שברצונה לזכות בכל תארי הגרנד סלאם השנה. זו לא אמירה שחצנית, אלא אמירה חיובית שמראה מחויבות, והיא בטח עדיפה על פני כל הטניסאיות ש"רק חושבות על המשחק הקרוב" או "מקוות לעבוד קשה ולשפר את עצמן" ובפועל רק הולכות אחורה. עכשיו, ועל המשטחים הקשים החביבים עליה, הגיע זמנה של אזרנקה לעמוד בהבטחות.
מריה שראפובה (3 בעולם ובטורניר)
הרוסייה בת ה-25 מגיעה לאליפות ארצות הברית במצב טוב מאוד. על אף התבוסה מול סרינה וויליאמס בגמר הטורניר האולימפי, למריה שראפובה יש את הפריבילגיה (גם מבחינת הדירוג וגם מבחינת היכולת) לוותר על טורנירים גדולים כמו מונטריאול וסינסינטי, להפנות את מרבית תשומת הלב להשקת רשת חנויות הממתקים שלה ובכל זאת להגיע בשיאה לטורניר גרנד סלאם. מאשה הציגה השנה, ודווקא על עונת החימר אבל גם באוסטרליה (שם הגיעה עד הגמר), טניס מצוין שקרוב מאוד לזה שהרגילה אותנו בימיה היפים ביותר.
אם שראפובה תצליח לשמור על רמת אינטנסיביות ובעיקר על רמת מוכנות גם בסיבובים המוקדמים כדי להשיג ניצחונות קלים, היא תהיה מסוכנת מאוד בשלבים המכריעים. הסרב שלה נראה הרבה יותר מאשר לפני שנה, היא זזה מצוין ומצליחה לבצע פחות ופחות טעויות. זכייה באליפות ארצות הברית תכתיר את 2012 כשנה הגדולה ביותר עד כה בקריירה של שראפובה, שהשלימה השנה גם גרנד סלאם של קריירה. בסביבה הטבעית שלה בארצות הברית ועל המשטחים הקשים, יהיה קשה מאוד לעצור בשלבים המוקדמים.
סרינה וויליאמס (4 בטורניר ובעולם)
אחרי עונת הדשא, שבה היא פשוט בלתי ניתנת לעצירה עם הסרב שלה והווינרים האדירים שהיא מצליחה לייצר על המשטח הירקרק, סרינה וויליאמס חזרה למשטחים הקשים בסינסינטי והייתה רחוקה מלהרשים כשהפסידה לאנג'ליק קרבר (6 בעולם) 6:4, 6:4 ברבע הגמר. המעבר של סרינה מהדשא למשטחים הקשים נראה ממש לא חלק, או כמו שהיא קיוותה. פתאום הסרב שלה חוזר אליה כמעט בכל נקודה ומאלץ אותה לשחק עוד כדור ועוד כדור, ופתאום הפורהנד והבקהנד לא עוברים את היריבה והופכים לווינר. על פניו נראה שסרינה גם קיבלה לא טוב כל כך את המעבר, ונראתה חסרת סבלנות ועצבנית, כשמול קרבר היא גם קיבלה אזהרה לאחר שהטיחה את המחבט שלה ברצפה ואז בספסל.
אחרי שאמרנו את כל זה, חשוב לזכור את הקלישאה המכרעת: "סרינה היא עדיין סרינה". כשהכל מתיישב במקום, ויש הרבה שצריך להתיישב, קשה מאוד להתמודד איתה. מצד שני, יהיה מעניין מאוד לראות אם היא תצליח לגלות את הסבלנות הדרושה כדי לנצח טניסאיות מהסוג של קרבר או אגניישקה רדוואנסקה, עקשניות שנמצאות בכל נקודה במגרש, מגוונות מאוד וחכמות שגורמות לה לשחק הרבה מאוד טניס ולא רק "בום-טראח".
פטרה קביטובה (5 בעולם ובטורניר)
הצ'כית בת ה-22 רק הולכת ומשתבחת עם הזמן שעובר, ועל אף שלא הצליחה לזכות עדיין בגרנד סלאם מאז ווימבלדון אשתקד, אין ספק שהיא מועמדת רצינית מאוד לעשות את זה בתפוח הגדול. קביטובה, שהוכתרה לאלופת הסבב בארצות הברית אחרי שזכתה במונטריאול ובניו הייבן והגיעה לחצי הגמר בסינסינטי, נראית בשיאה בזמן האחרון והציגה כמה משחקים ברמה גבוהה מאוד כמו בניצחון על נה לי בגמר במונטריאול. בשנה שעברה קביטובה עוד הייתה צעירה חסרת ניסיון, כשהגיעה אחרי הזכייה בווימבלדון וקיבלה בראש כבר בסיבוב הראשון מול אלכסנדרה דולגרו הרומנייה. הפעם הדברים צפויים ללכת אחרת לגמרי. קביטובה צברה המון ניסיון בשנה האחרונה ועשתה הכנה מושלמת לגרנד סלאם האחרון של השנה עם טורנירים נהדרים על משטחים קשים. אין ספק שהיא אחת מהיריבות שצריך לנצח בדרך לתואר.
עוד מועמדות:
אגניישקה רדוואנסקה (2 בעולם ובטורניר) - בכל מקרה אחר היא הייתה ממוצבת בעמדת המועמדות לזכייה, בטח אחרי הטניס הנהדר שהציגה בווימבלדון שם הגיעה עד לגמר וכמעט עשתה את הבלתי ייאמן מול סרינה, אבל הפולניה המוכשרת בת ה-23 נראתה רע בארבעת הטורנירים האחרונים בהם השתתפה מאז ווימבלדון. בטורניר האולימפי הודחה כבר בסיבוב הראשון, במונטריאול ובסינסינטי הובסה 6:2, 6:1 ו-6:1, 6:1 מול נה לי, ובניו הייבן פרשה כבר בסיבוב הראשון. למרות הירידה בכושר לאחרונה, לרדוואנסקה יש המון טניס, הרבה יותר מרוב השחקניות בסבב העולמי, והיא בהחלט יכולה לנצח כל יריבה בסבב.
אנג'ליק קרבר (6 בעולם ובטורניר) - אם עד לפני שנה היה נראה שמדובר בגרמנייה הכי פחות מוכשרת מהדור הנוכחי, הגיעה אליפות ארצות הברית לפני שנה (בה הגיעה לחצי הגמר) והוכיחה שאנג'ליק קרבר בהחלט מסוגלת לזכות בתואר גרנד סלאם ולהתמודד עם הגדולות. ההצלחה בניו יורק לא הייתה מקרית, ומאז קרבר עברה שנה נהדרת, שבמהלכה טיפסה עד למקום השישי בעולם והגיעה לחצי הגמר גם בווימבלדון. הגרמנייה בת ה-24 היא מסוג הטניסאיות שכולן שונאות לשחק נגדן: קודם כל היא שמאלית, אבל חוץ מזה היא עקבית מאוד, מגיעה כמעט לכל כדור ויודעת להפוך הגנה להתקפה בשנייה, רגועה וחזקה מנטאלית. גם מבחינה פיזית היא השתפרה מאוד וזזה נהדר בעזרת רגליים חזקות מאוד, שעוזרות לה בשיווי המשקל.
שווה לשים אליהן לב:
נה לי (9 בטורניר) - נמצאת בכושר אדיר
סמנתה סטוסור (7 בטורניר) - האלופה המכהנת קצת מזייפת, אבל עדיין אלופה
מריה קירילנקו (14 בטורניר) - בכושר מצוין
אנסטסיה פאבליוצ'נקובה (17) - חוזרת לעצמה
רוברטה וינצ'י (20 בטורניר) - חווה פריחה מאוחרת
קים קלייסטרס (23 בטורניר) - פרישה חלומית?