סן פרנסיסקו פורטי ניינרס
מאזן ב-2011: 3:13, אלופי הבית. הפסידו בגמר ה NFC לניו יורק ג'איינטס
מאמן: ג'ים הארבו
עזיבות בולטות: ג'וש מורגן תופס), צ'ילו ראשל (גארד)
הגעות ובחירות דראפט בולטות: רנדי מוס (תופס), מריו מנינגהאם (תופס), איי ג'יי ג'נקינס (תופס, רוקי), למייקל ג'יימס (רץ אחורי, רוקי)
ג'ים הארבו פרץ לסצינת האימון בפוטבול המקצועני בסערה. היו מספר מאמנים שעברו מזירת הקולג'ים למקצוענים בהצלחה יחסית (לפחות בשנה הראשונה), לא בטוח שאף אחד עשה זאת בכזו עוצמה. שבעה נצחונות יותר מהעונה הקודמת, אליפות הבית ומרחק השמטה של בעיטת החזרה מהופעה בסופרבול. וכך, בבת אחת, אחרי יותר מעשור של דשדוש וצפיה בפלייאוף בטלויזיה, הניינרס חזרו למקומם הטבעי בצמרת הליגה.
כדי לשחזר את ההצלחה הזו הניינרס יזדקקו לעוד מאותו דבר, ביעקר מהארבו. הגנת הברזל מהעונה שעברה, שחנקה את הריצה של התקפת היריב והציגה שביעיה קדמית אימתנית, היוותה מפתח להצלחה אך לא סבלה מאף פציעה רצינית מחד, וקיבלה עונות קריירה של גולדסטון ורוג'רס בחלק האחורי החלש יותר, מאידך. העובדה שההגנה חוזרת במלואה לעונה נוספת היא נקודת פתיחה מצוינת אך קשה לראות איך ההגנה הנפלאה הזו מתעלה על העונה הקודמת.
השיפור העיקרי היה חייב לבוא בהתקפה, בעיקר בחולית התופסים. הניינרס כיסו את כל האופציות כשהחתימו על חוזה גדול את מריו מנינגהאם על משבצת הצעיר המהיר, שידלו את רנדי מוס לשוב למגרשים על משבצת הותיק הבעייתי והשקיעו בחירת סיבוב ראשון בתופס עם אפסייד, ג'נקינס מאילינוי. החבר'ה הללו יאבקו על מקום לצידו של קראבטרי האוברייטד. גם הזנב של פרנק גור, כבר לא ילד, קיבל חיזוק משמעותי עם למייקל ג'יימס הרוקי המבטיח וג'ייקובס, הטנק הענק, שמצטרפים לקנדל האנטר שנראה מצוין עד כה בפרה סיזן.
בתפקיד הכי חשוב על המגרש חוזר הבאסט אוף דה פאסט - אלכס סמית' שנתן מה שנקרא עונה מכובדת או אם תרצו, עונת שיקום קריירה. הפזילה של הארבו למאנינג בפגרה בטח לא עשתה טוב לסמית' אבל גם לא היוותה עלבון גדול מספיק כדי להפריד בין הצדדים. בהנחה שראינו את התקרה של סמית' (אלוהים עדי שראינו את הרצפה בשש העונות הקודמות) הארבו יצטרך להמשיך למצוא דרכים יצירתיות להחביא את החולשות של הקווטרבק שלו ולקוות שאת השאר יעשו התכשיטים החדשים שנוספו בכנפות.
אז מה יהיה: הארבו וסמית' חוזרים לעונה שניה והפעם עם שק ענק של ציפיות ועם מטרה מצוירת על הגב. אחרי הרבה שעות וידאו בפגרה, קבוצות גם יבואו מוכנות יותר למשחקים מול הניינרס. אבל את ההגנה הזאת אי אפשר להפסיק וההסתמכות בעיקר על משחק הריצה בהתקפה תשלם דיבידנדים כשהשרשראות ימשיכו לזוז באיטיות. הניינרס יקחו את הבית גם עם שניים שלושה נצחונות פחות מ 2011.
אריזונה קרדינלס
מאזן ב-2011: 8:8
עזיבות בולטות: ריצ'רד מארשל (מגן פינה)
הגעות ובחירות דראפט בולטות: וויליאם גיי (מגן פינה), מייקל פלויד תופס, רוקי), ג'אמל פלמינג (מגן פינה, רוקי), בובי מאסי (תאקל התקפי, רוקי)
הקרדינלס עשו כנראה טעות גדולה עם ההשקעה הענקית בקווין קוב בעונה הקודמת והוסיפו חטא על פשע כשלא הודו בה מיד ופעלו לתיקון המצב בפגרה. קשה לראות אותם מגיעים רחוק עם קוב כקורא איתותים. מצד שני, סקלטון, שהחליף את קולב ניצח שישה מתוך שמונה משחקים בהם פתח אז אולי הצוות המקצועי עלה פה על משהו. מצד שלישי כשיש לך אחד לארי פיצג'רלד ועכשיו גם את פלויד הרוקי המפלצתי מנוטרדם לצידו אולי גם אני מספיק בתור קווטרבק.
כמיטב המורשת הפיטסבורגית שעליה התחנך, מאמין קן ווייזנהאנט בבניה דרך הדראפט וזה בדיוק מה שהוא ניסה לעשות לקו ההתקפה שנראה כבר כמה שנים כמו מסננת. זה אמור לעזור לקולב לרוץ פחות על נפשו ולספק לו יותר זמן למצוא מטרות בעורף האויב. זה גם אמור לשפר משמעותית את חייו של ביני "איש השעועית" וולס, רץ סולידי שנוטה לפציעות אף הוא.
הקרדינלס היו בשנה שעברה קבוצה של שתי מחציות כשפתחו עם 6:1 וסיימו עם 2:7. סקלטון ייצב קצת את ההתקפה במחצית השניה אבל מנוע השיפור העיקרי היתה ההגנה שהעלתה את המשחק שלה וספגה 18 נקודות בלבד למשחק. ההפסדים היחידים הגיעו בחוץ מול הניינרס והבנגלס. החוליה האחורית בהגנה הזאת בראשות פיטרסון המצוין חזקה ואופורטוניסטית ויכולה לעשות צרות לכל קווטרבק שינסה ללכת באויר.
אז מה יהיה? כישרון בעמדות יש בקבוצה הזאת. חסר החיבור והיציבות ולא יזיק גם איזה קווטרבק נורמלי. אבל המפתח הוא קו ההתקפה. אם וויזנהאנט הצליח סוף סוף ליצר חוליה סבירה הקרדינלס יכולים לתת פייט על ראשות הבית. אם לא, הקו(ל)ב חוזר לארון במחזור השלישי וביני חותם על חוזה פרסומת למרק שעועית.
סיאטל סיהוקס
מאזן ב-2011: 9:7
עזיבות בולטות: דייויד הות'ורן (ליינבקר), ג'ון קרלסון (טייט אנד), ג'סטין פורסט (רץ אחורי)
הגעות ובחירות דראפט בולטות: ג'ייסון ג'ונס (קיצוני הגנתי), בארט רוד (ליינבקר), טרל אואנס (תופס, שוחרר), ברוס אירווין (קיצוני הגנתי, רוקי)
עוד שנה תחת פיט קארול, עוד עונה בינונית של 9:7. הסיהוקס התקנאו ביריביהם מאריזונה והשקיעו הון בק"ב לא מוכח משלהם, מאט פלין. פלין נראה נהדר כמחליף של רוג'רס ובליגה שמשוועת לקווטרבקים זה הספיק לפרונט אופיס מעיר הגשם לבלוע את הפתיון ולרכוש את התכשיט. רצינו להגיד שכדאי מאוד שפלין יצדיק את הציפיות כיוון שמאחוריו בתרשים העומק נמצא לא אחר מאשר ידידנו טרוואריס ג'קסון! (ליגה שמשוועת לקווטרבקים, כבר אמרנו?), אבל אז שלף קארול שפן מהשרוול וספסל את קוורטרבק הרכש שלו, כשהוא נותן לראסל ווילסון הרוקי הזדמנות לפתוח. הימור מעניין.
הרץ האחורי הוא מרשואן לינץ' הבנוי לתלפיות וחביב האוהדים. הפציעות עשו שמות בקו ההתקפה בעונה שעברה אך גיל ממוצע צעיר של 25 אמור לתרום להתאוששות וחזרה מהירה העונה. בחוליית התופסים אין הרבה על מה לכתוב הביתה. סידני רייס איכזב מאוד בעונה שעברה אך גם היה פצוע במרביתה. ההחתמה של טרל אואנס קשישא נראית כמו טריק זול לבלבל את אוהדי הניינרס במשחק החוץ בקנדלסטיק במקרה הטוב, או חוסר שפיות זמנית במקרה הרע.
ההגנה של ניצי הים לא רעה, החלק האחורי שלה מאוד סולידי עם חבורה של מגינים אחוריים צעירים וחסונים שתרמו למיקום של ההגנה בחמישיה הראשונה בליגה בחטיפות כדור. השביעיה הקדמית לעומת זאת בינונית וההגנה נגד המסירה והלחץ על קווטרבק היריב לוקים בחסר. לשם כך נבחר בסיבוב הראשון בדראפט הקיצוני ההגנתי ברוס אירווין מווסט וירג'יניה, שחקן מהיר שאמור לגרם לשיפור בפאס ראש.
אז מה יהיה: ארול ארול, או עוד פעם 9:7.
סנט לואיס ראמס
מאזן ב-2011: 14:2
עזבו: ברנדון לויד (תופס)
הצטרפו: קורטלנד פיניגן (מגן פינה), טרוור לואס (תאקל הגנתי), מייקל ברוקרס (תאקל הגנתי, רוקי), בריאן קוויק (תופס, רוקי), ג'נריוס ג'נקינס (מגן פינה, רוקי)
גם הסיפור הגדול בתחתית הבית הוא מאמן ג'ף פישר חוזר למגרשים! פישר מאמן מצוין, שחקנים מתים עליו ויש לו ביצים בגודל של שור (שלא לדבר על שפם של רון ג'רמי). איך אפשר שלא לחבב אותו?
לא הכל ורוד כמובן במחלקת השפם: פישר הביא איתו את גרג ווליאמס כמתאם הגנה אך הלז חטף השעיה מהליגה עד להודעה חדשה, בעקבות חלקו בשערורית ציד השחקנים בתפקידו הקודם בניו אורלינס. עדיין, ההגנה נבנתה כמעט מחדש לגמרי סביב שני העוגנים המצוינים, כריס לונג הקיצוני ההגנתי ולאורינייטיס הליינבקר. הקבוצות של פישר משחקות בד"כ חזק וללא פשרות בהגנה וזהו מסר חשוב לקבוצות האחרות בבית שימו לב, אנחנו כבר לא כבשים!
בהתקפה חלה נסיגה ביכולת של בראדפורד הקווטרבק, אחרי עונת רוקי משובחת. בבית הזה אם קוורטרבק צעיר מראה חוסר יציבות מיד מחליפים מתאם התקפה, ובריאן שוטנהיימר נקרא אל הדגל. העבודה המיידית שלו תהיה לייצב את קו ההתקפה הבלתי נראה. לא חסרים קוי התקפה גרועים בבית המערב אך זה של הראמס מזעזע מכולם ו"הוביל" את הליגה עם 55 הפלות קווטרבק. בראדפורד אולי כשרוני אבל הוא לא יכול לעשות כלום מגובה הדשא אפילו הוא צריך שתיים שלוש שניות כדי למצוא למי למסור. גם הרץ האחורי סטיבן ג'קסון, סוס העבודה הבלתי נגמר (מעל 280 נשיאות בממוצע בשבע העונות האחרונות), סבל מאוד מהמשחק הרשלני של קו ההתקפה שלו. עקב עומס העבודה וגילו יצטרכו הכבשים להשתמש בו בזהירות כדי שיסחוב עונה שלמה. תופסים דרך אגב יש בקבוצה אבל לא בטוח שהם יודעים שהם כאלה. במחשבה שניה, אולי עדיף לבראדפורד שיפילו אותו כמה שיותר.
אז מה יהיה? כבש לא הופך לזאב אבל בסנט לואיס יסתפקו בלהפוך לראמים. הקבוצה הזאת תירק דם על המגרש - פישר לא ירשה משהו אחר - אבל הבניה מחדש רק מתחילה. חמש נצחונות והשפם הולך הביתה מבסוט.
