פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        האיש ששכחתם

        שבוע אחרי שעונת 2012/13 יצאה לדרך, מייקל אואן עדיין מובטל. איך הפך מושא ללעג? מדוע מאמנים חוששים להחתים אותו? למה הוא האשם היחיד בהתרסקות הקריירה שלו?

        לקראת סוף יולי צייץ מייקל אואן - הפעיל מאוד בטוויטר - בקשה מהעוקבים אחרי החשבון שלו: לכתוב לו שאלות על כל דבר שעולה על רוחם, כשמאוחר יותר הוא ייבחר 10 מהן ויעלה תשובות מצולמות בוידאו. לצד כמה שאלות רציניות, הלעג התפשט לכל פינה.

        "האם זה נכון שתהיה מוכן לחתום רק בקבוצה שיש בה ספסל מחומם?", שאל אחד.

        "אם הייתה לך אפשרות בין לקבל אישיות או להיות טוב בכדורגל, במה היית בוחר?", הוסיף אחר.

        "מאיפה אתה משיג את הכרטיסים הללו? אני רואה אותך בכל שבוע יושב בכיסאות הכי טובים ביציע", התעניין שלישי.

        מספר ימים אחרי שעונת 2012/13 באנגליה יצאה לדרך, מייקל אואן הוא כדורגלן מובטל. היו דיווחים על התעניינות של אברטון, דיבורים על מגעים עם סטוק סיטי, אבל בינתיים מי ששימש בעבר כתקווה של הכדורגל האנגלי כולו ונחשב לאחד מהחלוצים הטובים בעולם, מנהל מערכת יחסים עם הכדורגל דרך מסך הטלוויזיה והפך מושא ללעג בקרב לא מעט אוהדי כדורגל ואפילו עיתונאים.

        מייקל אואן על ספסל מנצ'סטר יונייטד (GettyImages , Michael Regan)
        "האם זה נכון שתהיה מוכן לחתום רק בקבוצה שיש בה ספסל מחומם?", שאל אחד מהמצייצים, ואחר הוסיף: "אם הייתה לך אפשרות בין לקבל אישיות או להיות טוב בכדורגל, במה היית בוחר?". אואן על ספסל מנצ'סטר יונייטד (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        בניתוחים שלהם את הדרך שהובילה את מייקל אואן בן ה-32 ל"תהליך גירושין מהכדורגל", כפי שהגדיר זאת אחד מהם, העיתונאים והפרשנים באנגליה מתקשים לשים את האצבע במדויק על הרגע בו החלוץ והענף הפופולארי החלו להתרחק, אבל מילה אחת חוזרת על עצמה שוב ושוב: "מוטיבציה".

        החזרה של אואן לכדורגל האנגלי, מריאל מדריד לניוקאסל, לוותה בהרבה תקוות, אבל בדיעבד החלה לסמן את הסוף. הוא היה בן 26 בלבד כשנחת בסט. ג'יימס'ז פארק, גיל בו כדורגלנים רבים נמצאים בשיאם, אבל הראש של החלוץ לא היה נתון לגמרי לכר הדשא. בצפון-מזרח אנגליה לא אהבו את הניתוק שלו מהמועדון, את הזמן שהוא הקדיש למרוצי סוסים ואת העובדה שהוא סירב להעתיק את מקום מגוריו לאזור. כבר אז החלו לעלות סימני שאלה סביב כמות ההשקעה שלו במקצוע.

        מה שאמור היה לשמש כחבל הצלה לקריירה של החלוץ רווי הפציעות, היה המעבר מניוקאסל – שם הרגישו שהוא מתייחס למועדון בהתנשאות ושאוהדים רבים שלה שונאים אותו שנאה יוקדת עד היום – למנצ'סטר יונייטד בקיץ 2009. מעבר ליכולת המקצועית, מי שזכר לחלוץ חסד נעורים, קיווה שבאולד טראפורד הוא ימצא מחדש את הרצון להצליח על כר הדשא.

        בראיון ב-2010, אואן אישר: "כשהגעתי למנצ'סטר יונייטד ידעתי שאני לא אשותף בכל משחק, אבל הייתי מוכן לעשות את ההקרבה הזו בשביל לשחק ולהתאמן עם שחקנים מהטופ העולמי, בשביל לשחק תחת המאמן הכי גדול בהיסטוריה, בשביל לשחק לעיני אוהדים נהדרים באצטדיון מדהים. אני מעדיף את זה על פני האפשרות לפתוח בהרכב בצורה קבועה בקבוצה שתסיים במקום ה-12 בליגה. במצב כזה היה לי קשה לשמור על מוטיבציה".

        העונה הראשונה הייתה לא רעה: תשעה שערים ב-31 משחקים בכל המסגרות כשחקן רוטציה, אבל ככל שהזמן חלף, אואן בילה יותר ויותר על הספסל או ביציע, עד שבעונת 2011/12 כבר שותף במשחק ליגה אחד בלבד ובארבעה בסך הכל. הבעיה הייתה שבשום שלב הוא לא נראה כמו מי שמיעוט דקות המשחק מפריע לו.

        מייקל אואן לצד ריו פרדיננד באימון מנצ'סטר יונייטד ב-2011 (GettyImages , Michael Regan)
        בראיון ב-2010, אואן סיפר: "אני מעדיף לא לשחק קבוע, אבל להתאמן עם שחקנים גדולים ותחת המאמן הטוב בעולם, מאשר לפתוח בהרכב בקבוצה שתסיים במקום ה-12 בליגה. במצב כזה היה לי קשה לשמור על מוטיבציה" (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        כשאואן פרסם בחשבון הטוויטר שלו ב-17 במאי שמנצ'סטר יונייטד החליטה לא להאריך את החוזה שלו, אף אחד לא הופתע. בטקסט של אחד מהבלוגרים ברשת, שפורסם במאי האחרון תחת הכותרת "מייקל אואן: האיש הנשכח", נכתב: "מדהים איך מי שעד לא מזמן נועד לשבור את שיא הכיבושים של נבחרתו, הזניח את הכישרון והקריירה שלו בצורה כל כך יעילה ובחר לחיות חיים דומים לאלו של שוער שלישי בקבוצת כדורגל".

        בגיל 32 הוא היה צריך לצאת לדרך חדשה, אבל שלושה חודשים לאחר מכן הוא נמצא באותו מצב, בלי קבוצה, באשמתו הבלעדית והישירה. אם היה מסכים להתפשר, אין ספק שהחלוץ היה מוצא מקום בליגת המשנה, אבל הוא פסל את האפשרות הזו וצייץ: "אם לא תהיה לי הזדמנות טובה, אז שיהיה. אני יודע שאני עדיין מסוגל לכבוש שערים ברמות הכי גבוהות. אני רוצה להמשיך לשחק עוד שנתיים, אבל לא במחיר של ירידת ליגה".

        על הנייר קבוצות פרמיירליג שמבלות בדרך כלל במרכז הטבלה או בתחתית, היו יכולות להיעזר באואן, אבל סימני השאלה הרבים משאירים אותו כרגע מחוץ לתמונה. התדמית של "מישהו שלא אכפת לו", היא הרבה יותר מניתוח עיתונאי. המאמנים שמעו את ההתבטאות שלו מלפני שנתיים על כך שהוא יתקשה למצוא מוטיבציה בקבוצת מרכז טבלה, זוכרים את היחס שלו לניוקאסל והם חייבים לנקוט בצעדים של זהירות.

        אם גם בקבוצות כמו אברטון או סטוק סיטי הוא יישב על הספסל בחלק גדול מהמשחקים? איך יקבל את העובדה שהוא לא נאבק יותר על תארים ולא מתאמן ביחד עם ווין רוני, ריאן גיגס וריו פרדיננד? איך יתמודד עם ירידה חדה ברמת השכר אליה היה מורגל? "ישנן שאלות סביב המוטיבציה שלו. אואן מתעקש שהוא עדיין מספיק טוב כדי לשחק ברמות הכי גבוהות, אבל אף אחד לא ממש יודע אם נשאר לו מה להציע", כתב ניל אשטון ב"דיילי מייל", שרמז גם על הגיל המתקדם, על כך שאואן לא ערך הכנה ראויה לעונה, על הגיליון הרפואי העמוס בפציעות קשות.

        מייקל אואן שחקן נבחרת אנגליה (GettyImages , Ben Radford)
        באחד מהבלוגים נכתב: "מדהים איך מי שעד לא מזמן נועד לשבור את שיא הכיבושים של נבחרתו, הזניח את הכישרון והקריירה שלו בצורה כל כך יעילה ובחר לחיות חיים דומים לאלו של שוער שלישי בקבוצת כדורגל". אואן (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        בשבועות האחרונים קשה שלא לתהות האם התקשורת האנגלית לא נותנת לקריירה המתפוגגת של החלוץ יותר תשומת לב מאשר הוא עצמו מעניק לה. "אולי הוא לא צריך את הכסף, אולי המשפחה והתחביבים שלו - יש בבעלותו אורוות סוסי מירוץ - גוזלים ממנו יותר מדי זמן, אבל אי אפשר שלא להרגיש שאואן כבר לא אוהב את הכדורגל מספיק בשביל לעשות הכל כדי להמשיך את הקריירה שלו", כתב נורמן הובארד ב-Soccernet.

        דניאל טיילור הוסיף השבוע ב"גרדיאן": "זה לא תענוג לראות שחקן עם ההישגים של אואן נמצא בעמדה הזו, אבל האמת המרה היא שגם קשה לרחם על מי שנחשד שבשלב מסוים ולא ברור, הוא הפסיק לאהוב כדורגל. אואן הפך במנצ'סטר יונייטד לכדורגלן שלא משחק כדורגל. גם בגלל פציעות וגם בגלל שהוא לא הצליח להוכיח שהוא ברמה מתאימה. הבעיה הייתה שנראה שלא ממש אכפת לו מזה".

        בינתיים אואן בשלו. הוא מתעקש שיחתום רק אם תגיע הצעה מהפרמיירליג, מנהל שיחות טוויטר חצי פילוסופיות על כדורגל עם ג'ואי ברטון, כותב בלוג באתר הרשמי שלו ולאחרונה גם השיק אפליקציה למכשירי אייפון ואייפד, שם אפשר לעקוב אחרי הציוצים שלו, לקרוא על הקריירה שלו ולצפות בקטעי וידאו ובתמונות. הוא עוקב אחרי כל פעולה באורוות הסוסים שברשותו, מוזמן לאירועים נוצצים ובזמן האחרון גם שימש כאורח בתכנית הבוקר Goals On Sunday ברשת סקיי ספורטס.

        אם זר היה נקלע לכאן, הוא היה יכול לחשוב בקלות שמדובר כאן בשחקן עבר וגם אם החלוץ ימצא קבוצה בסופו של דבר, היום נראה שהסוף קרב ובא. למי אכפת? לא בטוח שלמייקל אואן.