בשבועות האחרונים, אולי כספין שילחיץ קצת את מילאן וסוכנו של זלאטן איברהימוביץ', הציעה "הכוכבת הגדולה" של חלון ההעברות הנוכחי פריס סן ז'רמן כ-40 מיליון ליש"ט למנצ'סטר סיטי כדי לרכוש את מריו באלוטלי. השייח'ים של סיטי נראו מעוניינים מאוד להיפרד מהחלוץ הבעייתי ועוד לגרוף תמורתו סכום כל כך שמן, אלא שהווטו הגיע מכיוון בלתי צפוי: רוברטו מאנצ'יני. מנג'ר מנצ'סטר סיטי, שרק לפני שלושה חודשים חגג עם הקבוצה אליפות וחתם בתחילת הקיץ על חוזה ענק לחמש שנים, נעמד על הרגליים האחוריות ואפילו איים בהתפטרות אם החלוץ האיטלקי יימכר.
"היו לנו הרבה הצעות עליו הקיץ", אמר המנג'ר, "למריו היה יורו פנסטסטי, הוא בן 21 (חגג מאז 22, ר.פ) וברור שיש לו הרבה לאן להתקדם בקריירה". מוזר שמאנצ'יני היה מוכן להמר על המשרה שלו כדי להשאיר בקבוצה את באלוטלי. כן, אותו באלוטלי שרב איתו אינספור פעמים והסתבך בשטויות בכל פעם מחדש. כנראה שהיכולת האדירה של החלוץ הבעייתי ביורו 2012 ובמיוחד עם הצמד האדיר מול גרמניה בחצי הגמר שכנעה את מאנצ'יני לתת לו הזדמנות נוספת. השאלה, שנשאלת בכל פעם מחדש, ומקבלת בעקבות יכולתו ביורו זוית חדשה, היא: האם באלוטלי מסוגל למנף את מעמדו החדש גם בקבוצה, ולא להוביל את כל זה לעוד שטויות ועוד שערוריות במדורי הרכילות. האם יראה לנו שהיורו לא היה סטיית תקן?
למה תמיד אתה?
אחד הרגעים המכוננים ביחסים הרעועים שבין באלוטלי למאנצ'יני היה בדקה ה-20 מול ארסנל, במסגרת המחזור ה-32 בפרמיירליג בעונה האחרונה. החלוץ האיטלקי ביצע את אחד התיקולים המכוערים ביותר שנראו בליגה בשנים האחרונות, כשגלש ללא כל סיבה עם הסוליה היישר לברך רגל ימין של אלכס סונג. השופט מרטין אטקינסון ביצע שגיאה חמורה כשאפילו לא שלף צהוב על העבירה הגסה הזו, אך גם בלי זה באלוטלי "הסתדר" עם שני צהובים במשחק בו סיטי הפסידה 1:0 והתרחקה מהיריבה העירונית מרחק של שמונה נקודות.
לאחר המשחק, התייצב מאנצ'יני מול המיקרופונים של סקיי. הוא נראה קר רוח, שקול, ממוקד וענייני ושפך את כל אשר על ליבו בכל הנוגע לבאלוטלי. "אני גמור", הודה מאנצ'יני במה שנראה כמו קו פרשת המים ביחסים בין השניים, "נותרו לנו שישה משחקים והוא לא ישחק בהם. אנחנו נמכור אותו בסוף השנה. באלוטלי שחקן כדורגל פנטסטי, אבל בכל פעם שהוא נמצא על הדשא אנחנו מסתכנים בכך שנישאר עם שחקן אחד פחות ומצד שני הוא יכול לכבוש בדקה האחרונה שער ניצחון. אני אוהב אותו כאדם וכשחקן כי אני מכיר אותו. הוא לא בחור רע והוא שחקן פנטסטי, אבל כרגע חבל לי מאוד עליו כי הוא ממשיך לזרוק לפח את הכישרון שלו. אני מקווה בשבילו לפחות שהוא מסוגל להבין שהוא נמצא במצב רע מאוד ושינסה לשנות את ההתנהגות שלו".
מי שהיה בוטה יותר מהמנג'ר האיטלקי היה פרשן "דיילי מייל" וכדורגלן העבר ג'יימי רדנאפ. "כשאני רואה את מנצ'סטר סיטי, אני רואה מועדון חצוי: יש שם כדורגלנים מוכשרים ומקצוענים כמו וינסנט קומפאני, ג'וליאן לסקוט, ג'יימס מילנר וג'ו הארט", כתב רדנאפ בטור מושחז היטב, "כשראיתי את הפרצופים שלהם אחרי ההפסד לארסנל, הבחנתי בכאב ותסכול אמיתיים. ואז הסתכלתי על מריו באלוטלי. כשאני רואה את באלוטלי, אני מזהה שחקן בלי שום כבוד לחולצה, להיסטוריה ובלי שום כבוד לאוהדים. לבאלוטלי יש יכולות והוא כבש 17 שערים, כולל צמד ב-1:6 מול מנצ'סטר יונייטד, אבל האם האיכויות שלו מחפות על האפקט השלילי שלו במועדון? לא.
"באלוטלי לא מסוגל להתבגר ואני יכול להבין שחקנים בסיטי שמרגישים שיש חוק אחד בשבילם וחוק אחד בשבילו. אם בעלי סיטי יפטרו את מאנצ'יני בתום העונה (מה שלא קרה בסוף, ר.פ), זה יהיה רק בגלל הכישלון שלו להתמודד עם באלוטלי אחרי שהוא בעצמו החתים אותו. כשמוריניו מכר את באלוטלי זה היה אחרי שהוא הבין שלא יצליח לגרום לו להשתנות ומוריניו הוא מומחה בהתמודדות עם אגו עצום. באופן אישי, כבר יצא לי לשחק עם דמויות בעייתיות כמו חברי רובי פאולר ונגד כאלה כמו אריק קאנטונה ואפילו ווין רוני. לכל אחד מהם היו ויש את הבעיות שלהם, אבל ההתנהגות שלהם נובעת רק מתשוקה בוערת ואהבה למשחק. תשוקה להצליח ולהפוך לטוב ביותר. למריו באלוטלי אין שום כבוד או תשוקה למשחק".
לא רק מאנצ'יני ורדנאפ, גם כוכב העבר של ארסנל איאן רייט ביקר את החלוץ בטור ל"סאן", בו כתב: "כששיחקתי בארסנל עם טוני אדאמס, מספיק שהוא היה נועץ בך מבט. הוא לא היה צריך לומר שום דבר כי פשוט ידעת שאתה לא בסדר. זה נבע מכבוד גדול שרחשנו כלפיו, כבוד שלבאלוטלי פשוט אין. הוא מזכיר לי ילד פרוע בלי שום שליטה וכבוד לאף אחד. אומרים שהבעיה הכי גדולה שלך היא אם אתה לא מוכן להודות שיש לך בעיה ונראה שבאלוטלי לא מבין או חושב שיש לו בעיה. אם זה היה תלוי בי, הייתי נפטר ממנו. הוא פשוט כל הזמן נראה כעוס ולא נהנה מכך שהוא חי את החלום. לפעמים תפוח רקוב אחד יכול להרוס את כל הסלסלה".
ובכל זאת
באלוטלי, שכבר זכה בשמונה תארים בקריירה הכל כך קצרה שלו, הצליח לבחור באפשרות הנכונה אחרי השטות שעשה ולא דיבר יותר מדי. בשלב מסוים הוא אפילו התנצל בפני המנג'ר והאוהדים על כך שאכזב אותם. בסופו של דבר, הוא אפילו חזר ל-14 הדקות האחרונות במשחק המדהים מול קווינס פארק ריינג'רס, בו כזכור הצליחה מנצ'סטר סיטי להבטיח את התואר. השינוי הגדול במומנטום של באלוטלי הגיע דרך הנבחרת ודרך המאמן הלאומי צ'זארה פראנדלי, שנתן לחלוץ את השקט והביטחון גם אחרי משחק פתיחה רע מאוד שלו מול ספרד, בו החמיץ ללא הרף וגם נראה אדיש מדי מול השער ועצבני מדי בכל שאר חלקי המגרש.
המפנה אצל באלוטלי הגיע במשחק ההכרעה של הבית, בו הייתה זקוקה איטליה לניצחון והוא ניפק לה שער חלומי בדקה ה-90 כדי להבטיח אותו. אלא שזה עוד היה כלום לעומת ההופעה הטובה ברבע הגמר מול אנגליה והשמות שחולל בהגנת גרמניה בחצי הגמר, במשחק בו כבש צמד ונראה פשוט כמו החלוץ המושלם: ממוקד, מפוקס, לא מתעסק בשטויות, אלא רק בכדורגל. אפילו הצהוב על הורדת החולצה אחרי השער השני לא עלה לו בביקורת, אלא בעיקר בחיקויים ובכניסה כסוג של חגיגה למשחק "פיפ"א 2013".
הצמד האדיר הזה מול גרמניה הפך את באלוטלי, שסבל באיטליה מגזענות רבה, לגיבור לאומי בארץ המגף. "חיכיתי לרגע הזה כל כך הרבה זמן ורק רציתי להפוך את אמא שלי למאושרת", אמר האיטלקי על סילביה שאימצה אותו כשהיה בן שנתיים וישבה ביציע מול גרמניה, "הלילה היה היפה ביותר בחיי". ב"קוריירה דלה סרה" הגדירו את החלוץ כ'יותר איטלקי מאי פעם' אחרי ה-1:2 מול גרמניה, בסוג של התייחסות לשלט שתלו נגדו בעבר אוהדי יובנטוס, בו נכתב כי "כושון לא יכול להיות איטלקי". גם פראנדלי החמיא לו והסביר איך יצליח למצות את הפוטנציאל שלו כשאמר: "ביום שמריו יבין שאף אחד לא רוצה לפגוע בו, אלא כולם רק רוצים בטובתו, יהיה לנו באיטליה אלוף ענק".
גם באנגליה מתקשים להתעלם
היכולת המצוינת, המחמאות שגרף ושינוי המעמד באיטליה, לא נעלמו כמובן גם מעיניהם של כלי התקשורת באנגליה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שבאלוטלי משחק בקבוצה עם חוד עמוס בשניים מהחלוצים הטובים בעולם - קרלוס טבס וסרחיו אגוארו - והכובש הנהדר אדין דז'קו. כך שהוא צריך לעבוד קשה במיוחד ולגלות לראשונה בחייו גם עקביות כדי לזכות במקום בהרכב.
בפרויקט פתיחת העונה של "גרדיאן" קרא הפרשן פול ווילסון להעניק לבאלוטלי את חולצת ההרכב בסיטי. "תודות להופעה שלו ביורו 2012, ובמיוחד במשחק מול גרמניה, באלוטלי חייב להיכנס לראש רשימת החלוצים של מנצ'סטר סיטי ומדובר בחתיכת רשימה. באלוטלי אולי עדיין זקוק להשגחה של מבוגר אחראי, אבל הוא הוכיח שכבר לא מדובר בבחור פרוע. הוא הוכיח שהוא מסוגל להיות אחד החלוצים הקטלניים בעולם. הדרך היחידה להצליח איתו היא לתת לו לפתוח ברוב המשחקים החשובים, כמו שעשתה איטליה ביורו 2012. לבאלטולי מגיעה ההזדמנות לפתוח ולהיות מתופקד כחלוץ המרכזי במערך כי הוא שיפר את המשחק שלו והשנים הטובות עוד לפניו. במקום להמשיך ולקנות מוצרים מוגמרים מארסן ונגר, הגיע הזמן שמאנצ'יני בעצמו יגדל ויטפח כישרון כל כך גדול ויהיה בעצמו קצת ארסן ונגר".
לפני שבועיים וחצי העניק מאנצ'יני ראיון לאיאן לאדימן מ"דיילי מייל". זה היה ראיון ארוך ומקיף במיוחד, שנפתח כמובן בשאלות על ההופעות המצוינות של באלוטלי ביורו 2012. "אני חושב שהוא הצליח ביורו", אמר המנג'ר, "אני מקווה מאוד שההופעות הטובות שם יעזרו לו להשתפר. אני חושב שבכל פעם שהוא משחק טוב, כמו ביורו, זה יכול לעזור לו עם ההתנהגות שלו. כך הוא יוכל להבין שאם הוא ישפר את ההתנהגות שלו, הוא יכול להיות טוב יותר בעבודה שלו. עם הגוף שלו והגישה שלו, אני חושב שמריו יכול לשחק גם כחלוץ שפיץ וגם באגפים. בשבילי, הוא עדיף כחלוץ שפיץ, אבל יש לנו ארבעה חלוצים ומהם רק מריו יכול לשחק באגפים".
חברו של באלוטלי לחוד האיטלקי אנטוניו קסאנו ניסה לחלק כמה עצות לחלוץ הצעיר, מניסיונו העשיר כפרובלמטור לא קטן בעצמו. "באלוטלי צעיר והוא עדיין צריך להתבגר", אמר קסאנו בן ה-29, "הוא מאוד רגיש וייצרי ולפעמים הטמפרמנט שלו עלול להיות האויב הכי גדול שלו. אבל יש לו אש בבטן והיא הופכת אותו להיות חזק, אז צריך להיות זהיר כשמטפלים בו. לנסות לחנך ולהגביל אותו זו טעות, על אף שהוא צריך ללמוד לשלוט ברגשות שלו ולתעל אותן לכיוון חיובי. רק הוא יכול להחליט אם יהפוך לשחקן גדול או שיזרוק את הכישרון שלו לפח. אני מחבב אותו מאוד ויודע כמה יכול להיות קשה כשאתה חושב שכל העולם נגדך".
מי שניסה לצנן את ההתלהבות היה פרשן "טלגראף" הבריטי אלן האנסן, שכתב: "ראינו ממנו ניצוצות גאונות במנצ'סטר סיטי, אבל הוא חייב לעשות את זה בצורה עקבית יותר במשחקים הגדולים. שחקנים גדולים נותנים משחקים כמו שלו מול גרמניה לאורך תקופה. חמש שנים עושות אותך שחקן גדול לא חמש דקות. זה האתגר של באלוטלי מעכשיו. אמנם אף שחקן לא מגיע לשיא שלו בגיל 21-22, אבל הוא חייב להראות יציבות משחק אחרי משחק".
עכשיו כבר ברור שכדי לשמור על תואר האליפות ולהגיע רחוק יותר בליגת האלופות, הסיטיזנס יהיו חייבים לקבל הרבה יותר ממריו באלוטלי. גם לו זה ברור. "אחרי אותו כרטיס אדום מול ארסנל, הבנתי כמה חשוב לדאוג לחברי לקבוצה, אסור לי להשאיר אותם שוב ב-10 שחקנים. אני חייב להשתפר כשחקן, במיוחד בהתנהגות שלי על המגרש, אבל גם בצד הטקטי". באלוטלי גם מצא לעצמו מודל לחיקוי כשאמר: "אני לומד מקרלוס טבס. כשהגעתי לכאן, האימונים היו בשבילי רק עניין של לעשות חיים. עכשיו אני לומד ממנו ומהצורה בה הוא נותן את המקסימום בכל יום". מאנצ'יני בטח מקווה ששני הגאונים הללו יגיעו לכותרות העיתונים העונה בגלל כדורגל ולא בזכות כל מיני שטויות שהם עושים מחוץ לכדורגל.
