בשנים האחרונות יש הנוהגים לזלזל בתחרותיות הליגה הספרדית, שהפכה לזירת הקרב של ריאל מדריד וברצלונה, בעוד כל היתר משתרכות מאחור. אכן קיימת נוסטלגיה לימים עליזים יותר, בהם לא כל תיקו או הפסד של שתי הגדולות נחשב באופן אוטומטי לסנסציה, כאשר ולנסיה ולה-קורוניה לא רק האמינו ביכולתן לקחת אליפות, אלא גם עשו זאת. עם זאת, ההתחזקות חסרת הפרופורציות של המובילות, אשר נובעת במידה רבה מחלוקה לא הוגנת של הכנסות משיווק זכויות שידור, לא צריכה לגרום לנו לבטל בהינף יד את כל יתר המועדונים בספרד. יש שם הרבה מאוד כדורגל מצוין, ולהלן הרשימה של 10 השחקנים הטובים ביותר מחוץ לבארסה וריאל. היא נותרת מרשימה אפילו אם לא כוללים את אלה שעשויים לעזוב את ספרד בחודש הנוכחי פרננדו יורנטה המבוקש ביובנטוס, חאבי מרטינס שצפוי להימכר לבאיירן מינכן, ואיסקו, הקשר המחונן של מלאגה שמחוזר על ידי קבוצות צמרת בפרמייר-ליג.
אמנם לא לגמרי טבעי לדרג שחקנים בעמדות שונות, אבל הרשימה מופיעה בכל זאת בסדר עולה אתם מוזמנים לחלוק עליה.
10. ויסנטה גואיטה
למען האמת, ולנסיה נהנית משני שוערים ברמה הגבוהה ביותר. כאשר דייגו אלבס הברזילאי הוחתם לפני שנה מאלמריה שירדה ליגה, למעטים בספרד היה ספק לגבי זהות האפודה הראשונה. אלא שגואיטה חשב אחרת. השוער בן ה-25 לא רק נטל חלק ב-26 משחקים, אלא גם הציג את ממוצע ההצלות הטוב בליגה. לשיאו הגיע גואיטה במשחק מול ריאל בברנבאו, שהסתיים ב-0:0 הכי מלהיב שאפשר להעלות על הדעת. סדרה של הדיפות פנטסטיות גרמה לפרשנים רבים לדבר על היותו ראוי לזימון לנבחרת. גם אם הדרך הזו תהיה חסומה בפניו על ידי איקר קסיאס, ויקטור ואלדס, פפה ריינה ודויד דה-חאה, יישאר גואיטה, שגדל בקבוצת הנוער של ולנסיה, אחד השוערים האיכותיים בספרד.
9. פיליפה לואיס
לפני שנתיים וחצי, כאשר המגן השמאלי הברזילאי עדיין השתייך לסגל של לה-קורוניה, הקריירה שלו עמדה בסכנה. התנגשות מקרית עם שוער בילבאו גורקה איראיסוס במהלך הבקעת שער גרמה לשבר קשה מאוד לקרסולו, והתחזיות הראשוניות היו קודרות למדי.
באופן מדהים, חזר פיליפה לואיס למגרשים תוך חודשים ספורים, תוך שהוא מגלה יכולת גבוהה אפילו יותר. כמיטב המסורת של ברזילאים, המגן בן ה-26 לא רק מצטיין בהגנה, אלא גם מצטרף לכל ההתקפות, ואתלטיקו מדריד לא יכולה להיות מרוצה יותר. הקפטן הוותיק אנטוניו לופס נאלץ לעזוב הקיץ למיורקה אחרי שהבין שאין לו עתיד בקבוצה, ובצד האדום-לבן של בירת ספרד בטוחים שהם יודעים מי המגן השמאלי הטוב בעיר. לא קוראים לו מרסלו.
8. ז'רמי מתיו
עוד מגן שמאלי מעולה שלא זוכה להערכה הראויה הוא מתיו הצרפתי. מאז חתם בוולנסיה לפני שלוש שנים מטולוז, הוא התמודד על המקום בהרכב עם ג'ורדי אלבה, והבחירה של המאמן אונאי אמרי היתה קשה. הפתרון היה מקורי למדי שניהם שיתפו לבסוף פעולה לאורך האגף, והחליפו ביניהם מקומות. כמו אלבה, החל מתיו את הקריירה כקיצוני, ופריצות לאורך האגף טבעיות מאוד מבחינתו. למעשה, הוא השחקן הטוב בספרד בכל הקשור להגבהות מדויקות תוך כדי ריצה, והשליטה שלו בכדור מרשימה ביותר עבור שחקן בגבוה 190 סנטימטרים. כעת נותר מתיו לבדו אחרי עזיבתו של אלבה לברצלונה, בעוד מאוריסיו פלגריני החליף בעמדת המאמן את אמרי שנטש לטובת ספרטק מוסקבה. מסקרן כיצד תתפתח הקריירה של הצרפתי מעכשיו.
7. אנטואן גריזמן
איש בחבל הבאסקים לא הופתע כאשר אנטואן גריזמן הוביל לפני שנתיים את צרפת לזכייה באליפות אירופה לנבחרות עד גיל 19, ועוד עם ניצחון על ספרד בגמר. הקיצוני המהיר הצטרף לאקדמיה של סוסיאדד בגיל 14, עשה התקדמות מטאורית, וכבר בעונתו הראשונה בקבוצה הבוגרת תרם רבות לעליה לליגה הבכירה. מאז הפך גריזמן לאחד הקיצונים המוערכים ביותר בליגה. הוא חורש את האגף השמאלי עם מהירות וטכניקה משובחת, כבש כבר 14 שערים, ולא ירחק היום בו יבין דידייה דשאן שכדאי לתת לבחור בן ה-20 הזדמנות גם בנבחרת הבוגרת. עם כל הכבוד לפרנק ריברי, יכול להיות שגריזמן יביא לטריקולור מנהיגות חיובית יותר.
6. בניאט
בניאט הוא באסקי גאה שצמח באקדמיה של בילבאו, הבריק בגילאים הצעירים, אולם מעולם לא קיבל הזדמנות הוגנת בקבוצה הבוגרת. אם מרסלו ביילסה היה מאמן אז את הקבוצה, סביר להניח שזה לא היה קורה. הצ'יליאני לא היה מפספס את הכשרון, אשר הלך עד לפני שנתיים לאיבוד בקבוצת המילואים של בטיס. בגיל 22 קיבל בניאט סוף כל סוף הזדמנות במדי הקבוצה האנדלוסית, ולקח אותה בשתי הידיים. הוא היה מנהיג הקבוצה בעלייתה לליגה הבכירה, עם ניהול משחק מצוין מעמדה נסוגה יחסית וכדורים נייחים פנטסטיים.
בניאט הגיע לדרגת אליל אמיתי שלא יישכח לעולם בקרב אוהדי בטיס הגיע הבאסקי בתחילת מאי האחרון, כאשר כבש צמד בניצחון 1:2 בדרבי במגרשה של סביליה. גם ויסנטה דל-בוסקה לא התעלם וזימן אותו לסגל המורחב לקראת יורו-2012, אם כי את הניפוי האחרון בניאט לא שרד. בשבועות האחרונים מנסה בילבאו בכל כוחה להחזיר את הבן הגולה הביתה, ומחירו עשוי לעמוד על כ-10 מיליון יורו.
5. ארדה טוראן
במשך מספר שנים רדפו הקבוצות האנגליות, ובראשן צ'לסי, אחרי החתמתו של ארדה טוראן מגלטסאראיי. המועדון הטורקי עשה הכל כדי להשאיר את השחקן הנערץ באיסטנבול, ואפילו דחה עסקת חבילה בה נכלל דידייה דרוגבה. לבסוף דווקא אתלטיקו מדריד זכתה משום מה בשירותיו לפני שנה, תמורת שיא טורקי של כל הזמנים שעמד על 12 מיליון יורו. האירוניה היא שדווקא בלעדיו שברו האריות בצורת בת ארבע שנים וזכו באליפות. כעת חולמת גלא להחזיר את ארדה, אבל אין לה אפילו סיכוי קלוש. שחקן הכנף התאקלם נהדר בספרד, חילק שישה אסיסטים בליגה והפך לחלק אינטגרלי בקבוצה שזכתה בליגה האירופית. בוויסנטה קלדרון מקווים לראות הרבה ביצועים מרהיבים בעונה הקרובה, כמו השער הזה מול אספניול.
4. רוברטו סולדאדו
אחרי שספרד זכתה ביורו-2012, מעט קשה יותר לבקר את ויסנטה דל-בוסקה, אבל החלטתו להשאיר מחוץ לסגל את רוברטו סולדאדו עדיין נראית הזויה לחלוטין. הרי הסקורר של ולנסיה לא רק כבש 52 שערים בכל המסגרות במדי קבוצתו בשנתיים האחרונות, אלא גם היחיד שמסוגל לשחקן בתפקיד "9 המדומה" שנוסה על ידי המאמן הספרדי בטורניר. האיש שהתגבר על אכזבות רבות בקריירה, אחרי שצמח באקדמיה של ריאל ולא זכה להזדמנויות בקבוצה הבוגרת, קיבל באופן עצוב למדי את ההודעה על ניפוי מהסגל הספרדי ביום הולדתו ה-27. כעת הוא ינסה להוכיח לדל-בוסקה כי הוא ראוי להיות חלק מהסגל בקמפיין מוקדמות המונדיאל, ואם ישחזר את הכושר הנהדר שמציג כבר ארבע שנים ברציפות, יהיה זה עוול גדול מאוד אם סולדאדו יישכח שוב.
3. חסוס נבאס
ההסבר ההגיוני ביותר לכך שנבאס נשאר במשך כל הקריירה בסביליה נעוץ בכך שהקיצוני הימני הסילון סובל מחרדות כאשר הוא מתרחק מביתו. הוא התגבר עליהן בגבורה כדי ליטול חלק במונדיאל בדרום אפריקה וביורו-2012, במהלכו שולב כמחליף ברוב המשחקים ואף כבש את שער הניצחון מול קרואטיה שהבטיח סופית עליה לרבע-הגמר. את העונה החולפת סיים נבאס עם שיא אישי של 14 בישולים בליגה, ואיש לא בא אליו בטענות, למרות שקבוצתו עברה משבר לא פשוט וסיימה במקום התשיעי עם 50 נקודות בדיוק מחצית מהנתון של ריאל. לוס בלאנקוס ניסו לא פעם להחתימו בעבר, והקיץ הוא קושר לצ'לסי, אבל נבאס ימשיך להתגורר בעירו, בתקווה להחזיר את סביליה למאבק על מקום בליגת האלופות.
2. איקר מוניאין
עם שלוש עונות מלאות של ניסיון בליגה הבכירה בגיל 19, מוניאין הוא ילד הפלא האולטימטיבי. הדבר הכי קרוב לליאו מסי שהצמיח הכדורגל הספרדי, הבאסקי הצנום אפילו נמוך בסנטימטר מהמודל הארגנטיני. לא לחינם הוזכרה מנצ'סטר יונייטד לאורך תקופה ארוכה כמועמדת להחתימו, אבל סירבה לעמוד במחיר שדורשת בילבאו, אשר החתימה את מוניאין בחוכמה על חוזה ארוך טווח עוד בהיותו נער. את החודשים האחרונים לא יכול איקר לזכור לטובה. אחרי הפסדים בשני גמרים רצופים במאי, לאתלטיקו מדריד בליגה האירופית ולברצלונה בגביע הספרדי, הוא היה חלק מהפיאסקו המהדהד של ספרד באולימפיאדה. "אני מודה למבקרים כי הם רק מעלים את המוטיבציה שלי", הגיב הנער, ובעונה הקרובה הוא עשוי להיות אחד הכוכבים הגדולים בליגה הספרדית.
1. רדאמל פלקאו
עם ההצלחה של הסקורר הקולומביאני קשה להתווכח. עונתו הראשונה בספרד לא היתה חלקה לחלוטין, אבל הוא סיים אותה עם 24 כיבושים בליגה, 12 שערים נוספים בדרך לזכייה בליגה האירופית, ואם אתם רוצים לראות את כולם תוך שלוש דקות, אז הנה הם כאן.
יכולת הנגיחה של פלקאו מדהימה במיוחד לאור העובדה כי גובהו בסך הכל 177 סנטימטרים. הוא מסוגל לכבוש בשתי הרגליים, ואף אחד לא מבין מדוע עבר מפורטו דווקא לאתלטיקו שנפרדה למענו מ-40 מיליון יורו. ליתר דיוק, היתה צריכה להיפרד אלופת פורטוגל מדווחת לאחרונה בזעם על עיכוב בתשלומים. כשהוא בן 26, ספק אם פלקאו יישאר בויסנטה קלדרון יותר משנתיים, והקבוצה של דייגו סימאונה צריכה להפיק ממנו העונה את המקסימום האפשרי.
