פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        AFC דרום: לא יכול להיות יותר גרוע

        אינדי מתאוששת מהזעזוע, יוסטון רוצה פלייאוף, טנסי מתקדמת וג'קסונוויל ממש לא. תומר ספירשטיין עם הבית החלש בליגה

        בשנה שעברה, זה נראה כמו הבית הכי קל בעולם לסקר. יש את אינדי של פייטון מאנינג, יוסטון הנחנקת התמידית, ג'קסונוויל המפוררת וטנסי הטלנובלה. ואז, פייטון ישב עונה בחוץ עם פציעה, יוסטון הצליחה לעלות לפלייאוף לראשונה בתולדותיה, טנסי דווקא הראתה שיש על מי לסמוך וג'קסונוויל? טוב, לא כולם מושלמים. העונה לעומת זאת, צפוי כאב ראש לא קטן. כנראה שככה זה כשמתעסקים עם הבית הכי חלש בליגה.

        מאט שאוב אנדרה ג'ונסון שחקני יוסטון טקסאנס (AP , Dave Einsel)
        יככבו בבית החלש בליגה? אנדרה ג'ונסון ומאט שאוב מיוסטון (צילום: AP)

        אינדיאנפוליס קולטס

        מאזן בעונה הקודמת: 14:2, החלש בליגה

        מאמן: צ'אק פגאנו

        עזיבות בולטות: ביל פוליאן (ג'נרל מנג'ר), ג'ים קולדוול (מאמן), פייטון מאנינג (קוורטרבק), גארי בראקט (ליינבקר), ג'ף סאטרדיי (סנטר), דאלאס קלארק (טייט אנד), ג'וזף אדאי (רץ אחורי), פייר גארסון (תופס), ג'ייקוב טאמי (טייט אנד), ריאן דים (קו התקפה), כולם בעצם.

        צירופים בולטים: קורי רדינג (קיצוני הגנתי), טום זיבקאוסקי (סייפטי), סמסון סאטלה (סנטר), דוני אייברי (תופס)

        בחירות דראפט בולטות: אנדרו לאק (קוורטבק), קובי פלינר (טייט אנד), טי. ווי הילטון (תופס), ויק בלארד (רץ אחורי)

        איזו עונה איומה עברה על אוהדי הפרסות. זה התחיל בפציעה של מאנינג, המשיך בטאנקינג של הקבוצה, בשביל להשיג את הבחירה הראשונה בדראפט והסתיים בקיצוצים, שלא היו מביישים את ממשלת ישראל. אבל אז הגיע צ'אק פגאנו והתחיל לעבוד. הבחירה הראשונה הייתה ברורה עוד לפני שהעונה החלה, אבל הבחירה בפלינר, הטייט אנד ששיחק עם לאק בסטנפורד והצירוף של סאטלה, שהחזיק את קו ההתקפה של אוקלנד, היוו הוכחה לכך שפגאנו יודע שהוא נכנס לתפקיד לא פשוט ויצטרך לעבוד קשה מהיום הראשון ושהוא גם מתכוון להתחיל מהבסיס.

        בהגנה, אחרי שנים של שחקנים "קטנים אבל מהירים", הגיע סוף סוף השינוי המיוחל, בעקבות הגעתו של פגאנו (שהיה מתאם ההגנה של בולטימור), שהביא להחתמתם של שחקנים יותר מאסיביים. הקו האחורי, בראשותו של אנטואן בת'יאה, דווקא התמודד עם היריבים בצורה טובה, למרות הפציעות הרבות, אבל הגנת הריצה נותרה כפי שהייתה לאורך כל השנים האחרונות, בעיקר בגלל חוסר המאסיביות על הקו. דווייט פריני ורוברט מאת'יס, שנשארו בקבוצה למרות כל השמועות על כך שייחתכו, עדיין צפויים להיות שני הקיצונים ההגנתיים הטובים בליגה, זיבקאוסקי שהגיע מבולטימור, אמור למלא את מקומו של מלווין בוליט, שסומן ככוכב הבא אבל היה פצוע מדי ופאט אנגרר צפוי לקחת על עצמו את תפקידו של בראקט הוותיק, בתור מנהיג ההגנה.

        בהתקפה, עזיבתו של מאנינג הובילה לרפורמה של ממש בסגל, אבל השנה יש מקום לאופטימיות. אם בתקופת מאנינג, משחק הריצה של הקולטס היה מזעזע במקרה הטוב, הרי שעם לאק מתחת לסנטר, הקבוצה תהיה חייבת לרוץ בצורה טובה יותר. סאטלה, שפתח חורים עבור דארן מקפאדן ומייקל בוש באוקלנד ומייק מקגלין, שעשה את אותו הדבר עבור לשון מקוי בפילדלפיה, הובאו בשביל לשים דגש חזק על משחק הריצה, בעוד שפלינר, אייברי ורג'י ווין יהוו מטרות לא רעות עבור לאק באוויר.

        אז מה יהיה? אל תצפו למשחקים מהסגנון שהיינו רגילים אליהם, כמו הקלאסיקו מול הפטריוטס, אבל עונה נוראית כפי שהייתה בשנה שעברה לא תחזור על עצמה. מפגשים מול ה-NFC צפון וה-AFC מזרח יקשו על לאק להתרגל בקלות לתפקיד, אבל תמיד אפשר לסמוך על הבית הנוראי הזה בשביל ניצחונות לא צפויים. ארבעה ניצחונות, אולי חמישה.

        אנדרו לאק שחקן סטנפורד (AP , paul sakuma)
        מה יש לך להציע לנו ילד? אנדרו לאק (צילום: AP)

        יוסטון טקסאנס

        מאזן בעונה הקודמת: 6:10, הודחה בשלב השני של הפלייאוף

        מאמן: גארי קוביאק

        עזיבות בולטות: דריק וורד (רץ אחורי), מריו וויליאמס (קיצוני הגנתי), ג'קובי ג'ונס (תופס), ג'ואל דריסן (טייט אנד), מאט ליינארט (מחזיק שלטים)

        צירופים בולטים: ג'ון בק (קוורטרבק), בריידי ג'יימס (ליינבקר), ג'סטין פורסט (רץ אחורי), אלן בול (סייפטי)

        בחירות דראפט בולטות: וויטני מרסיליוס (קיצוני הגנתי), קישון מרטין (תופס), דויר פוזי (תופס)

        בניגוד מוחלט לעונה של אינדי, ביוסטון יזכרו את העונה הזו לטובה, ממש לטובה. יוסטון שלטה אשתקד בבית הדרום והראתה למה מאט שאוב את אנדרה ג'ונסון זה אחד השילובים המפחידים בליגה מבחינה התקפית. גם בהגנה, למרות הפציעה של מריו וויליאמס שהשביתה אותו לכל עונה, הוכיח ווייד פיליפס למה הוא אחד ממתאמי ההגנה הטובים בליגה (וד"ש לג'רי ג'ונס), כשהצליח להעמיד חוליה מצוינת של שחקנים, שסיימו את העונה הסדירה במקום הרביעי נגד הריצה, השלישי נגד המסירה והשני ביארדים. אם את כל זה הם עשו ללא מריו וויליאמס, אין סיבה שגם השנה הטקסנים לא יהוו יריב קשה מאוד לקבוצות שתגענה לשחק מולם. כל זאת, עוד לפני שהזכרנו את צירופם של בריידי ג'יימס ואלן בול, שהגיעו מדאלאס כמובן.

        בהתקפה, כל עוד שאוב וג'ונסון יצליחו להישאר בריאים, השמיים הם הגבול. ג'קובי ג'ונס אמנם עבר לדנבר, כמו גם דריסן, אבל בשביל זה הביאו לשאוב צמד רסיברים טריים מהדראפט, כמו גם גארד וסנטר (ברנדון ברוקס ובן ג'ונס, בהתאמה), שינסו לשמור עליו בריא. ג'סטין פורסט הגיע כדי לסייע לאריאן פוסטר ובן טייט להישאר בריאים גם הם ובסך הכל, אחרי עונה מעולה, כמה שינויים קטנים לפה ולשם זה כל מה שהיה צריך ביוסטון.

        אז מה יהיה? כמו בשנה שעברה, גם השנה זה יהיה הבית של יוסטון. לא רק בגלל שאין להם תחרות, אלא גם בגלל שאפשר סוף כל סוף לשים מאחוריהם את תדמית הלוזרים הנצחיים, שדבקה בהם כל השנים הללו. צפו, פחות או יותר, לאותה עונה כמו בשנה שעברה.

        אריאן פוסטר שחקן יוסטון טקסאנס מול לרדריוס ווב שחקן בולטימור רייבנס (רויטרס)
        אם כולם ביוסטון יהיו בריאים, השמיים הם הגבול. פוסטר (צילום: רויטרס)

        טנסי טייטאנס

        מאזן בעונה הקודמת: 7:9, ראו את הפלייאוף מהבית

        מאמן: מייק מונצ'אק

        עזיבות בולטות: או ג'יי מורדוק (תופס, התאבד), דוני אייברי (תופס), קורטלנד פינגן (מגן פינה), בארט רוד (ליינבקר)

        צירופים בולטים: קמריון ווימבלי (קיצוני הגנתי)

        בחירות דראפט בולטות: קנדל רייט (תופס), זאק בראון (ליינבקר)

        בעונה שעברה, כל מה שרצה באד אדאמס (הבעלים) היה שקט. לאחר הפיאסקו והריב המתוקשר בין וינס יאנג לג'ף פישר, הצליח מונצ'אק לא רע והרבה מעבר לציפיות, כל זאת למרות כריס ג'ונסון, שאפילו צל חיוור של עצמו הוא לא היה. טנסי רדפה אחרי יוסטון כל העונה, ולמרות ניצחון על הטקסאנס במחזור האחרון, היא נשארה מחוץ לפלייאוף. השנה, מאט האסלבק הוותיק ימשיך לחנוך את ג'ייק לוקר מתחת לסנטר. אם קני בריט יהיה בריא ובתוספת קנדל רייט המהיר מביילור, אין סיבה שהקבוצה לא תצליח באוויר. מצד שני, כולנו יודעים שהקבוצה הזו בנויה עבור איש אחד. אחרי העונה שעברה, באמת שאי אפשר לדעת מה לצפות מכריס ג'ונסון, אם כי רוב הסיכויים שהוא יחזור לעצמו.

        בהגנה, למרות הופעה סולידית באמצע הטבלה של ההגנה נגד היארדים ונגד המסירה, הגנת הריצה הייתה פשוט מזעזעת, דבר בלתי צפוי מקבוצה שאמורה לדעת לרוץ כל כך טוב. מצד שני, בהתחשב בכך שבמשך עשור שלם הבית הזה היה בית של מטח אווירי עם פייטון מאנינג ומאט שאוב, אין פלא שקצת שכחו שם להשקיע בהגנה הקרקעית. לצורך כך, הביאו הטייטאנס בפגרה את ווימבלי ובחרו בדראפט את מייק מרטין (תאקל הגנתי), ומייק מונצ'אק יקווה שההגנה שלו תחזור להראות את הקשיחות האופיינית שלה.

        אז מה יהיה? למרות שטנסי הגיעה אל הבאר בשנה שעברה, קשה להאמין שהעונה זה יחזור. יוסטון הרבה יותר חזקה, גם אינדיאנפוליס והיריבות אותן הם יפגשו מחוץ לבית יהיו השנה גם הן הרבה יותר חזקות. שישה או שבעה ניצחונות.

        כריס ג'ונסון שחקן טנסי טייטאנס (AP , david duprey)
        חייב לחזור לעצמו אחרי עונת הנפל. כריס ג'ונסון (צילום: AP)

        ג'קסונוויל ג'אגוארס

        מאזן בעונה הקודמת: 11:5

        מאמן: מייק מולארקי

        עזיבות בולטות: ארון קמפמן (ליינבקר), ג'ארט דילארד (תופס)

        צירופים בולטים: לי אוואנס (תופס, שוחרר בינתיים), ארון רוס (מגן פינה), צ'אד הני (קוורטרבק), לורנט רובינסון (תופס)

        בחירות דראפט בולטות: ג'סטין בלקמון (תופס), אנדרה בראנץ' (קיצוני הגנתי), בריאן אנגר (פאנטר. כן, בחירת סיבוב שלישי)

        אחרי עונה נוראית, שהתחילה עם ההעפה של דייויד גרארד והמשיכה עם הפיטורים של ג'ק דל ריו, הגיע בליין גאברט המסכן לעמדה שממנה הוא לא יכול היה לצאת טוב בכל מקרה. הקוורטרבק חווה את אחת העונות המזעזעות ביותר לרוקי, ולולא מוריס ג'ונס דרו הבלתי נגמר, זה היה יכול להסתיים הרבה יותר גרוע. השנה, ג'ונס דרו כרגע בהולדאאוט והדבר מהווה איום גדול על ההצלחה של הקבוצה. השנה יגיע המבחן האמיתי של גאברט, לאחר שהוא קיבל תופסים חדשים בדמות אוונס, רובינסון ובלקמון, ואם חולייה אימתנית שכזו לא תצליח להוציא ממנו משהו, צ'אד הני יחכה על הספסל בשביל לקבל את ההזדמנות שלו.

        בהגנה, דווקא אחד החלקים הטובים יותר בקבוצה הזו (עד כמה שמוזר לכתוב את זה), היגוארים התחזקו מעט. ג'קסונוויל סיימה את העונה שעברה במקום התשיעי נגד הריצה, שזה יפה מאוד והגיוני בשביל קבוצה שמסתמכת עד כדי כך על הריצה. אלא שגם נגד המסירה הקבוצה הייתה מצוינת (סיימה שמינית), כך שלפחות בגזרה הזו יש שקט, אבל כפי שכבר נאמר בפסקה הקודמת: בלי התקפה, הדבר הזה לא יתקדם לשום מקום.

        אז מה יהיה? הכל תלוי בגאברט. אם הילד יצליח להוציא משהו מעצמו, אין סיבה שג'קסונוויל לא תתן פייט ליוסטון על ראשות הבית. ההגנה תעשה בשבילו את העבודה והוא רק יצטרך לתת את הכדור לג'ונס דרו (אם הוא יגיע) או למצוא את אחד מהתופסים התותחים שיש לו. אבל כאן בדיוק נמצאת הבעיה. גבארט עדיין לא הראה אפילו ניצוץ של "יש לי את זה". שישה-שבעה ניצחונות ולפגרה.

        פוטבול בוואלה! ספורט

        בליין גבארט שחקן ג'קסונוויל ג'אגוארס (AP , stephen morton)
        עם סוללת תופסים נהדרת, בליין גאברט מקבל צ'אנס חד פעמי להוכיח את עצמו (צילום: AP)