בשנה שעברה, סיקור הבית הזה עשה לי כאב ראש לא קטן: פילדלפיה השתגעה וקנתה בערך כל שחקן שהוצע למכירה, הג'איינטס נראו בדרך הבטוחה להתפרק ולסיים את עידן קופלין ודאלאס והרדסקינס? ובכן, אף פעם לא משעמם אצל ג'רי ג'ונס ודניאל סניידר. הייתי בטוח שגם השנה הבית הזה יעשה לי מיגרנה. בכל זאת, הג'איינטס זכו בסופרבול, וושינגטון כיכבו בדראפט, דאלאס זאת תמיד דאלאס ופילדלפיה? טוב, אצל מייקל ויק אף פעם לא משעמם. האמת היא שקצת הופתעתי. אולי זו האולימפיאדה, שלקחה את תשומת הלב מיד אחרי היורו, אבל האופסיזן השנה נראה הרבה יותר רגוע (טיפ קטן, בשנה הבאה זה ייראה הרבה יותר מעניין. אין כלום בקיץ). ובכל זאת, מה מצפה לנו בבית המוות של הליגה, ה-NFC מזרח?
ניו יורק ג'איינטס
מאזן בעונה שעברה: 7:9, זכייה בסופרבול
מאמן: טום קופלין
עזיבות בולטות: מריו מאנינגהאם (תופס), ג'ייק בלארד (טייט אנד), ברנדון ג'ייקובס (רץ אחורי)
צירופים בולטים: שון רוג'רס (תאקל הגנתי, לא ישחק העונה), מרטליוס בנט (טייט אנד)
בחירות דראפט בולטות: דייויד ווילסון (רץ אחורי), רובן רנדל (תופס)
אחרי עונה מוזרה והפכפכה אצל הכחולים מניו יורק, שנפתחה עם חצי קבוצה פצועה עוד לפני תחילת העונה והסתיימה עם ניצחון אדיר, שוב, על הפטריוטס בסופרבול, מקווים בג'איינטס שאולי לאחר הזכייה הזו לא תגיע הנפילה, שהגיעה לאחר הזכייה הקודמת. בסך הכל, יש סיבות טובות לאופטימיות בתפוח הגדול. הקבוצה החלה את מחנה האימונים כשכולם בריאים, הצליחה לשמור על החלק הארי של שחקני המפתח שלה בהגנה, נפטרה מג'ייקובס שעשה צרות ומבלארד הפצוע, והביאה מחליף עתידי למאנינגהאם.
ג'ייסון פייר פול וחבריו להגנה המפחידה, שסיימה אומנם את העונה הסדירה במקום האחרון נגד הריצה, אבל בפלייאוף התחברה והפכה לגיבורה האמיתית של הגביע, אמורים להמשיך במומנטום הנהדר איתו סיימו את העונה. בצד ההתקפי, איליי מאנינג כבר הוכיח לכולם שהוא בהחלט שייך לקבוצת העלית של הליגה, אחמד בראדשו ימשיך לחלוק נשיאות (הפעם עם ווילסון הצעיר) וחוליית התופסים בראשות האקים ניקס, שסיימה במקום החמישי בליגה בשנה שעברה (במסירה), צפויה להמשיך לככב.
אז מה יהיה? ובכן, הכחולים יכולים להיות רגועים. אחרי שכמעט פיספסו את הפלייאוף בשנה שעברה, הם מתחילים את העונה בצורה הכי טובה שאפשר לצפות מהאלופים ומכאן, הכל אמור להמשיך בדרך הנכונה. 6:10 ולוקחים את הבית.
דאלאס קאובויס
מאזן בעונה שעברה: 8:8, ראו את הפלייאוף מהבית
מאמן: ג'ייסון גארט
עזיבות בולטות: ג'ון קיטנה (קוורטרבק), לורנט רובינסון (תופס)
צירופים בולטים: ברנדון קאר (מגן פינה), קייל אורטון (קוורטרבק)
בחירות דראפט בולטות: מוריס קלייבורן (מגן פינה)
עונה לא קלה עברה על ג'ייסון גארט, המאמן השמיני בהיסטוריית הבוקרים. התמוטטות רבתי הפכה את אחת המועמדות לסופרבול לאחת האכזבות של העונה שעברה. משחק הריצה נראה טוב עם דמארקו מארי, טוני רומו הפגיז גם כשהיה פצוע, אבל אז הכל קרס: ההגנה נתנה ליריבות לחגוג עליה באוויר, רומו התחיל עם השטויות שלו וכל חוליית הרצים נפצעה. מהר מאוד החלומות נעלמו בארץ ג'רי ג'ונס ואיבוד יתרון בן 14 נקודות מול הג'איינטס, עם חמש דקות על השעון, שנתן לענקים את הכרטיס לפלייאוף, נראה כמו עוד יום שגרתי בטקסס.
גארט וג'ונס הפנימו ואת האופסיזן האחרון הם הקדישו לשיפור ושדרוג החולייה האחורית בהגנה שלהם. את קאר, אולי שחקן ההגנה הכי טוב שהיה בשוק, הם החתימו בכל מחיר. הם קפצו בדראפט ולקחו את קלייבורן, אולי שחקן ההגנה הטוב ביותר שהיה בדראפט וכולם בדאלאס קיוו שהשנה הם יתחילו בצורה חיובית. אז הם קיוו. קלייבורן כבר הספיק להיפצע (פעמיים!) וגם מייק ג'נקינס בינתיים פצוע, כך שבמקום חולייה סולידית של ארבעה כוכבים (לפחות בפוטנציה), רק קאר ואורלנדו סקנדריק יכולים לשחק כרגע.
בהתקפה, הכל כרגיל סובב סביב יכולתו של טוני רומו לקחת עליו משחקים, לטוב ולרע. אלא שעם לו"ז מאוד לא פשוט, שכולל מפגשים מול ה-AFC צפון וה-NFC דרום, מבלי להזכיר את בית המוות שלהם, הבוקרים יזדקקו להתעלות מיוחדת גם בהתקפה וגם בהגנה בשביל לסיים את העונה עם טעם טוב.
אז מה יהיה? לדאלאס יש נטייה להתאים את המשחק שלה למשחק של היריבות, ליפול במשחקים שהיא לא אמורה ולתת פייט דווקא במשחקים שבהם לא מצפים ממנה. 10 ניצחונות ופלייאוף. כן, גם אני לא מאמין לזה.
פילדלפיה איגלס
מאזן בעונה שעברה: 8:8, ראו את הפלייאוף מהבית
מאמן: אנדי ריד, האיש והדגל האדום
עזיבות בולטות: בריאן דוקינס (סייפטי), וינס יאנג (קוורטרבק, כך אומרים), רוני בראון (רץ אחורי), סטיב סמית' (תופס)
צירופים בולטים: טרנט אדוארדס (קוורטרבק)
בחירות דראפט בולטות: פלטשר קוקס (תאקל הגנתי), ניק פולס (קוורטרבק)
אחרי שבשנה שעברה האיגלס היו הקבוצה החמה של האופסיזן, השנה העיטמים דווקא שמרו על פרופיל נמוך, כשהחדשות היחידות שתפסו כותרת ראשית, היו על מות בנו של אנדי ריד. דשון ג'קסון ולשון מקוי האריכו חוזים, כמו גם הניסוי העונה לשם מייקל ויק. כעת, השאלה היחידה שעומדת על הפרק היא האם השנה הכל יתחבר לכדי ריצה לסופרבול?
בהגנה, אם באמת הכל יתחבר, אין סיבה שלא נראה דברים יפים מהחבורה הזו. נמאדי אסומואה, למרות עונה חלשה אשתקד, הוא עדיין אחד המגנים הטובים בליגה וקוקס אמור לתפוס מקום רציני כבר בהתחלה ולהפחיד את קווי ההתקפה של היריבים. למרות שבשנה שעברה התחושה הייתה שההגנה התפרקה, צריך לזכור שפילדלפיה סיימה במקום השמיני בליגה בהגנה ביארדים ועשירית מול המסירה. הבעיה הייתה דווקא מול הריצה (16), ובדיוק בשביל זה הביאו את קוקס.
בהתקפה לעומת זאת, הכל תלוי ביכולת של ויק להישאר בריא, וזה סימן שאלה לא קטן בכלל. מקוי כבר הוכיח שהוא אחד הרצים הטובים בליגה ואחרי החתימה על החוזה, גם דשון ג'קסון לא אמור לעשות יותר מדי צרות, אבל כל עוד ויק יכול בכל רגע לסיים את העונה על אלונקה, אף אחד לא ממש יכול להישאר רגוע בעיר האחווה. כל זאת מבלי להזכיר את ניהול המשחק של אנדי ריד, שלמרות שהוכיח את יכולותיו כמאמן של שחקנים, עדיין לא הוכיח שהוא למד לשמור את הדגל האדום בכיס ולנהל את המשחק בצורה טובה.
אז מה יהיה? מצד אחד אפשר לצפות לעוד משחקים "קלאסיים", כמו המפגשים מול הג'איינטס. אבל אלא אם ויק יעלה לשחק בחליפה של "איירון מן", אין סיבה להיות אופטימיים מדי לכך שהוא ישאר בריא. תשעה ניצחונות, וזה כל עוד ויק בריא.
וושינגטון רדסקינס
מאזן בעונה שעברה: 11:5
מאמן: מייק שנאהאן
עזיבות בולטות: ג'ון בק (קוורטרבק), ג'באר גפני (תופס), לרון לנדרי (סייפטי), ריאן טוריין (רץ אחורי), דנטה סטולוורת' (תופס)
צירופים בולטים: פייר גארסון (תופס), ניל רייקרס (בועט), ברנדון מריוות'ר (סייפטי)
בחירות דראפט בולטות: רוברט גריפין השלישי (קוורטרבק), קירק קוזינס (קוורטרבק)
אם מסתכלים על התחזית מלפני שנה (אז הימרתי שיסיימו עם חמישה ניצחונות. נביא), אפשר להחליף כמעט את כל הטקסט ורק לשנות את שם הקוורטרבק שאמור להוביל את הקבוצה. רקס גרוסמן אומנם נשאר במדי וושינגטון, אבל הוא כבר לא הפותח, אלא אמור להיות זה שילמד (?) את זוכה ההייזמן הטרי RG3, איך לקחת סנאפים ולנסות להוביל את שנאהאן והחברים אל עבר התהילה.
בצד ההגנתי, הרדסקינס דווקא היו סולידיים, וסיימו את העונה במקום טוב באמצע בשלוש הקטגוריות המרכזיות (יארדים, נגד המסירה ונגד הריצה), כך שלמעט חיזוקים קלים, אין סיבה שהחולייה הצעירה (יחסית) לא תשתפר העונה. העזיבה של לרון לנדרי לג'טס אולי תשפיע קצת בחלק האחורי (ובינינו, מריוות'ר הוא לא בדיוק המחליף האידיאלי).
בהתקפה לעומת זאת, אחרי פתיחה טובה ומפתיעה, הגיע הרקס גרוסמן שלמדנו להכיר ולאהוב (אלא אם הוא הקוורטרבק של הקבוצה שאתם אוהדים) ואיתו גם הקריסה של הקבוצה. טוריין נחתך אחרי שלא הצליח להישאר בריא ובקבוצה מקווים שגריפין יצליח להביא את האיזון הדרוש, בשביל להריץ התקפה טובה, שתיתן פייט לשלוש הקבוצות הגדולות בבית, גם אם מדובר בקאם ניוטון דור ב'. אבל גם משכון הבית עבור זוכה ההייזמן לא עבר בשקט היחסי, כצפוי אצל דניאל סניידר, כשבהמשך הדראפט בחרו הסקינס את קירק קוזינס, עוד קוורטרבק.
אז מה יהיה? השאלה היחידה שעומדת על הפרק עבור הרדסקינס היא מי יהיה האיש שיוביל אותם לעוד עונה בלי כלום. חמישה ניצחונות. בלחץ.
פוטבול בוואלה! ספורט
