סוף עונת 2011/12 בליגת העל, אלעד גבאי מקבל SMS מאלי גוטמן שהוא מוזמן לסגל הנבחרת הלאומית לראשונה בחייו. המגן מגיב, כמובן, במספר שניות של הלם מול המסך. למרות הפרסומים השונים שהוא מועמד להיות מוזמן, לוקח לגבאי זמן לעכל את הבשורה המשמחת ולהפנים שהדרך אל החלום מתחילה להתגשם. אחר כך, כמובן ,כשכבר התעשת, הטלפון הראשון שלו היה לאבא ואימא שמלווים אותו מאז היותו בן 6 לכל אימון ומשחק, למרות המרחק הרב של משפחתו, שגרה בראשון לציון. ההורים והאחים לא היססו ויצאו לשעתיים וחצי של נסיעה כדי לחגוג איתו את רגעי האושר הגדולים.
זה נשמע כמו סיפור טריוויאלי, אבל אין שום דבר טריוויאלי בסיפור של אלעד גבאי אולי הסינדרלה הכי גדולה של ליגת העל בשנים האחרונות. אף אחד מאיתנו לא הכיר אותו ולא ידע מי הוא לפני שנתיים. הוא אמור היה להיעלם כמו הרבה שחקנים בליגות הנמוכות, אבל מהמגרשים בליגה א' הוא הפך לאלוף ישראל ושחקן נבחרת. מי שראה אותו מבשל במוקדמות ליגת האלופות, מבין שזה לא סיפור חד פעמי שאמור להיפסק בקלות. או כמו שאומר ברק בכר, עוזר מאמן קרית שמונה ומגן ימני בעצמו לשעבר: "מבחינה מקצועית הוא כיום המגן הכי טוב בארץ, אין לי ספק בזה".
גם בכר מזהה את התכונה הכי חשוב אצל גבאי היכולת לא לשקוט על השמרים. "משנה לשנה הוא משתפר בצורה שקשה לתאר", אומר בכר. "כשהוא הגיע אלינו הוא היה שחקן מוכשר, לא יותר מזה. כשנפצעתי הוא נכנס לתפקיד המגן בפעם הראשונה בליגת העל. התקפית הוא היה טוב והגנתית היה חסר לו הרבה בסיס והבנת משחק. בשנה שעברה הוא כבר השתפר מאד הגנתית ותרם הרבה התקפית בבישולים מכריעים מאד, בנוסף הוא גם התחזק מאד מבחינה מנטאלית ולרן בן שמעון יש חלק גדול בזה".
"השנה", ממשיך בכר, "למרות שאנחנו יחסית בהתחלה, אני רואה שחקן פשוט מצוין, והדבר הכי משמעותי הוא היותו שחקן בוגר שההצלחה לא עלתה לו לראש, אלא להיפך - גורמת לו להצליח יותר. הוא פשוט הפך לשחקן מאד משמעותי בקבוצה. השדרוג שהוא עבר זה שילוב של פוטנציאל גדול עם אופי טוב ובוגר, אלעד הפך להיות ווינר. יש לו את כל הנתונים להגיע לרמות הגבוהות של אירופה, לא סתם איינדהובן עקבה אחריו. אני חושב שהוא צריך להמשיך את הדרך שהוא עושה מכל ההיבטים והדבר הראשון שאני רוצה שיקרה בקרוב זה שהוא יהיה המגן הראשון של הנבחרת. אני באמת חושב שהמקום הזה מגיע לו".
***
גבאי הוא סיפור קלאסי על ילד שהתחיל לשחק כדורגל בגיל צעיר מאוד ואמור לסיים את הקריירה קצת אחרי גיל 20. הוא התחיל בגיל 6 בקבוצת הילדים של בני יהודה כשחקן התקפה, ולא אחת סיים כמלך השערים. הצרות הגיעו בסביבות גיל 15, כשכל הילדים מסביבו התחילו לצמוח לגובה, להתחזק פיזית ולפתח את הגוף, וגבאי היחיד שנשאר צנום ונמוך. לאט לאט הוא נדחק הצידה. בהתחלה מההרכב הפותח, אחר כך מרשימת המחליפים ובשלב מסוים הוא כבר לא התלבש. לפרקים הוא נשבר, אבל לא ממש וויתר בעיקר בגלל התמיכה מהבית. הוא הושאל מבני יהודה לנחלת יהודה ששיחקה בליגה א', אבל במשחק הראשון שבר את היד ונעדר עד ינואר, משם הוא כבר הגיע למרמורק. שום דבר שאמור היה לבשר על תפנית.
במרמורק, דווקא שם, הוא פגש את אחד מהאנשים שהכי השפיעו עליו - המאמן זיו פלגי ז"ל, שיחד עם לירן גפני גרמו לו להרגיש שהקבוצה היא גבאי ועוד 10, והכניסו בשחקן כוחות מחודשים ומוטיבציה. בלעדי אותם כוחות, ספק אם גבאי היה מגיע לבני לוד בעונת 2006/7, ושורד שם ארבע שנים, לא תמיד קלות במיוחד. "כשאתה משחק בבני לוד הדבר היחידי שאתה חושב עליו זה פרישה", אמרו שחקני עבר בקבוצה. "המגרשים גרועים, לא רוצים לשחרר אותך כשמגיעות הצעות, וזאת רק ההתחלה, מפה אתה יודע או שאתה נופל או שאתה מצליח לצאת בזמן".
אלא שדווקא בבני לוד, גבאי קיבל קצה חוט לפתרון. ערן קוליק שהיה המאמן החליט שהוא ישנה לו תפקיד משחקן התקפה למגן. גבאי לא היה מוכן לשמוע והתכחש לזה בכל דרך אפשרית. לבסוף הוא הבין שאין לו כל כך ברירה ונכנע לדרישות של קוליק. גם מישל דיין שהגיע בהמשך התעקש להשאיר אותו בעמדת המגן הימני, מה שבדיעבד יתברר כאחד הצעדים המשמעותיים בקריירה שלו. איכשהו, הוא אפילו צד את עינו של איזי שירצקי, בעלי קרית שמונה. כשגבאי הפך לשחקן חופשי שירצקי הביא אותו לחממה של רן בן שמעון. גבאי לא היה צריך יותר מזה.
***
אלא שגם בקרית שמונה, גבאי התחיל לא טוב. אחרי כחצי שנה בקריית שמונה, באחד האימונים השגרתיים, קרא בן שמעון לגבאי לשיחה שזעזעה את השלווה של המגן, שעוד לא הצליח להטביע את חותמו. באותם ימים הגיע לקבוצה זר להיבחן בתפקיד המגן הימני, סיטואציה שהובילה את בן שמעון להטיח בגבאי: "היו פה מגנים לפניך שהלכו כלעומת שבאו. אם אתה רוצה להיות אחד כמוהם שמרוויח 6,000-7,000 שקל בחודש וממשיך הלאה, אז בבקשה. אם אתה רוצה את ההזדמנות האמיתית אצלי, הגיע הזמן לעשות את השדרוג". גבאי הפנים.
רן בן שמעון, שאחראי יותר מכולם לליטוש של גבאי, זוכר זאת היטב גם בלרנקה בקפריסין: "אני יכול לומר שאלעד הגיע אלינו אחד ממעט השחקנים שמסתובבים בינינו שבאמת רצו, עבדו קשה ועשו הכל נכון כדי להגיע לזה. לפני שאלעד הגיע לקריה זה פשוט לא הסתדר לו, אולי בגלל חוסר מזל, מומנטום שלילי, בחירות לא נכונות. בסוף הוא הגיע למקום שעזר לו למצות את המקסימום של היכולת שלו, וזה היה הדדי כי גם הוא החזיר לקריה המון. אני מאחל לעצמי שיהיה לי בכל מקום שאהיה בו שחקן כזה בחדר הלבשה, ככה אני מעולם לא אצטרך בכלל להיכנס לחדר הלבשה. ההצלחה שייכת למי שהכי רוצה בה".
גם גבאי יודע מה בן שמעון עשה למענו: "לפני רן ידעתי לשחק כדורגל, אחרי רן למדתי לשחק כדורגל. רן לימד אותי את המשחק מחדש. כמעט הכל מהתחלה. לא מעט בעיקר עבודה על הצד המנטאלי, אינספור שיחות, חלקן מעודדות, חלקן מלוות בביקורת, אבל תמיד עם אמונה שאני יכול לבצע את קפיצת המדרגה".
גם מאמן נבחרת נערים א' אלון חזן נותן את כל הקרדיט לרן בן שמעון: "אני חושב שהרבה מההתקדמות של אלעד גבאי ניתן לזקוף לזכותו של רן בן שמעון. הוא זה שהפך את אלעד משחקן אנונימי לשחקן בעל שם, הוא פיתח אותו בהבנת המשחק ונתן לו את היכולת להשתדרג הרבה מעבר למה שאלעד בעצמו חלם. מה שמאפיין את אלעד זה המהירות. הוא בולט לעין בחלק ההתקפי בעיקר במשחקים במוקדמות ליגת האלופות. בעונת האליפות הוא עשה עונה מצוינת יחד עם כל חבריו להגנה, אבל אני חושב שיש לו הרבה מה לשפר במשחק ההגנה שלו. בעונה הקודמת הוא הצליח לחפות על זה כי הקבוצה רצה לאליפות. בתחילת העונה הנוכחית נראה כי הוא שדרג עוד יותר את עצמו מבחינה התקפית. יש לו מהירות פנטסטית, יכולת מסירה גבוהה מאד ומדויקת וגם קבלת החלטות בוגרת וטובה. בשלב הזה של העונה הוא במבחן הכי רציני, אחרי שנה ראשונה של הצלחה, מאד קשה לשמור על זה גם בשנה השניה. הרבה שחקנים נפלו בזה. נבחרת? יש עוד שני מגנים טובים, שפונגין ובונדר. גבאי, בכושר הנוכחי שלו, נמצא בעמדה מצוינת מולם".
***
אסור גם לשכוח שעוזר המאמן של גבאי היה מגן בעצמו ברק בכר. בסיום כל משחק, למשל, בכר עורך וידיאו של המשחק של גבאי באופן אישי, וכמה ימים אחרי הם מנתחים זאת דקה אחר דקה. אלא שלא רק מבחינה מקצועית גבאי ערך שיפור. לא מעט נזקף לצד המנטאלי ולפסיכולוג של הקבוצה אלעד אשכנזי. גבאי מסביר: "בהתחלה, כשהגעתי לקבוצה, אם רן היה צועק לי מהספסל הערה או שהייתי מאבד כדור, הייתי נלחץ וכל המשחק היה נהרס לי. היו מתרוצצות לי במוח מחשבות רק על הטעות שעשיתי. היום אני יודע לא להתייחס בצורה כזאת לכל טעות. אלעד לימד אותי להישאר מפוקס ולהבין שבמקום להילחץ אני צריך לחשוב איך לתקן. הוא לימד אותי איך להגיע מוכן לכל משחק לגופו, איך להסתכל על היריב שמולי ואיך לשמור על שקט פנימי בתוך כל ההמולה של המשחק".
מי שרואה מבחוץ את המשפחה של גבאי מבין מאיפה מגיעה הרוח הגבית שלו. לכל משחק מופיע האבא ואליו מצטרפת האמא, האחיות, החברה אורטל שצמודה אליו בשנה וחצי האחרונות, וחברים קרובים כשהם חמושים בחולצות, צעיפים ואהבה. נראה כי גם תחת גילי לנדאו המגן ממשיך לפרוח ואף לוקח צעד קדימה את היכולת שלו עם משחקים מצוינים במוקדמות ליגת האלופות.
את גבאי גם זה עדיין מפתיע: "אם היית אומרת לי לפני ארבע שנים שאני אשחק בליגת העל, אקח אליפות, שני גביעי טוטו, ואשחק במוקדמות ליגת האלופות לא הייתי מאמין לך, הייתי מוכן לרוץ ברגל לכל קבוצה מליגת העל ובלבד לקבל את הבמה. ברור שהחלום הוא להגיע לאירופה, אבל קריית שמונה היום היא מועדון גדול לכל דבר, קבוצה שלקחה אליפות ומייצגת את המדינה בכבוד ובקמפיין גדול, אין לי מה לחפש במקום אחר. יכול להיות שאת החשיפה אקבל דרך הקמפיין שלנו במוקדמות ואין מה למהר, אם נגיע לליגת אלופות ונגשים את החלום זאת תהיה הבמה הכי טובה עבורי".
הערב (19:00, שידור ישיר בספורט2): נפטצ'י באקו - עירוני קרית שמונה
עירוני קרית שמונה בוואלה! ספורט