באדיבות הערוץ הראשון
עריכה: טל רזניק
אז מה בעצם למדנו ממקצי הסיבוב הראשון בריצה ל-100 מטר? בכל מה שקשור ליוסאין בולט, לא יותר מדי. אולי העובדה שהוא זייף בתחרויות ההכנה האחרונות שלו, יחד עם זה שהזמן שלו (10.09 שניות) היה האיטי ביותר מבין מנצחי שבעת המקצים, אמור להדליק נורה אדומה על הנייר. מצד שני, מספיק להיזכר במה שקרה בשתי התחרויות הגדולות בחייו של בולט, במשחקים האולימפיים בבייג'ינג ובאליפות העולם ב-2009 בברלין, כדי להבין שאי אפשר לקבוע כלום. הוא קבע בשתי הפעמים תוצאה של 10.20 שניות, והסוף ידוע.
דבר אחד אפשר להגיד עליו כמעט בוודאות, מבלי לדעת עד כמה מהר הוא יכול לרוץ בכושרו הנוכחי בולט ממש לא התכוון לרוץ מהר בריצת המוקדמות, ולא היה צריך להרשים אף אחד. ראו את זה במבטים שלו לצדדים זמן קצר אחרי יריית הזינוק ואחרי ההתייצבות שלו. אל תתפלאו אם בריצת חצי הגמר שתתקיים ביום ראשון בערב, הוא כבר ייראה הרבה יותר טוב, יהיה הרבה יותר מהיר, ואפילו ינצח את המקצה שלו כדי לזכות במסלול נוח בריצת הגמר.
מבין כל מנצחי המקצים המוקדמים, הספרינטר המרשים ביותר היה ג'סטין גאטלין. הוא רץ במקצה השני אחרי טייסון גיי, שלמרות שניצח נראה מתוח, לחוץ ולא ממש נינוח בעלייה לחדר ההלבשה. הוא אפילו נפנף בנימוס את כל צוותי הטלוויזיה שביקשו לראיין אותו פרט לזה של NBC. גאטלין לעומתו, נראה הרבה יותר נינוח ומשוחרר בריצה עצמה, סיים אותה עם הזמן המהיר ביותר שנקבע אי פעם במוקדמות המשחקים האולימפיים (שיא שנשבר לאחר מכן על ידי בן ארצו ריאן ביילי), וטיפס במדרגות ממש לידנו, עם חיוך גדול והמון סבלנות לצוותי טלוויזיה מכל העולם. כולם קיבלו ממנו התייחסות לריצה והוא הקדיש להם לפחות 15 דקות מזמנו.
ההתרשמות שלי מההופעה של גאטלין היא שהוא קודם כל יהיה האמריקאי המהיר ביותר בגמר (בכל זאת, אלוף ארצות הברית), ויתכן שאפילו יתפוס מקום על הפודיום. במקרה כזה, כל תסריט שלא יהיה לריצת הגמר המטורפת שצפויה לנו, יזכה לעוד בונוס בצורת אחד מסיפורי הקאמבק הגדולים ביותר אל צמרת האתלטיקה העולמית. אף אחד לא הצליח לחזור מהשעיה של ארבע שנים בגלל שימוש בחומרים אסורים, היישר אל הצמרת העולמית הגבוהה ביותר של הריצה היוקרתית מכולן.
ומה לגבי הפייבוריטים האחרים? יוהאן בלייק נהנה מהזכות להיות הג'מייקני או האמריקאי האחרון בריצות המוקדמות. הוא כבר ראה על מסכי הטלוויזיה בחדר ההמתנה איך פתחו חבריו לנבחרת ויריביו האמריקאים את המשחקים האולימפיים שלהם, וידע פחות או יותר מה הוא צריך לעשות בריצה שלו. הוא נהנה מרוח גבית נהדרת של 1.3 מטר לשנייה, ורץ בקלות בזמן של 10.00 שניות, מבלי לסכן את מקומו הראשון במקצה. הוא לא הסכים לדבר עם אף אחד בסיום, אבל לא נראה לחוץ במיוחד זו פשוט דרכו של בלייק.
אסאפה פאוול ניצח גם הוא את המקצה שלו, אבל לא הביא אל המסלול ערך מוסף ומפתיע שיכול לגרום לנו לחשוב שאולי הפעם הוא ינצח. הוא פשוט נראה כמו אותו אסאפה פאוול, שיסיים איפשהו בין 3-5 האנשים המהירים בעולם.
ריאן ביילי בן ה-23 היה הרץ המפתיע של המוקדמות. מי שמכיר אותו יודע ששיאו האישי היה זהה לתוצאה המדהימה שקבע במוקדמות (9.88 שניות). מצד שני, אותו שיא אישי נקבע כבר לפני שנתיים ולא שופר, מה גם שהתוצאה הזו נקבעה על המסלול השנוי במחלוקת ברייטי שבאיטליה. במקרה של ביילי, קשה לקבוע על סמך ריצת מוקדמות אחת, טובה ככל שתהיה, שהוא יכול לאיים על מקום בפודיום בגלל חוסר היציבות שלו. מצד שני, אף אחד מעולם לא רץ כל כך מהר בסשן של בוקר בתחרות אתלטיקה גדולה. יהיה מעניין לראות את תפקודו של ביילי, שהגיע למשחקים האולימפיים בתור הספרינטר האמריקאי השלישי, בחצי הגמר ביום ראשון. מה שבטוח, רביעיית השליחים האמריקאית בריצת הספרינט נראית מאיימת מתמיד מאז שהתחיל עידן יוסאין בולט.
