הגיע הזמן. נמחקתי מספרי ההיסטוריה של השחייה הישראלית, וטוב שכך. בזכות יעקב טומרקין לא יאמרו יותר שהיה רק ישראלי אחד במשחה יחידים בגמר אולימפי. בזכות יעקב טומרקין, שסיים שביעי, השחייה הישראלית תצטרך להתקדם ליותר מגמר אולימפי. למרות ששחה ב-29 מאיות פחות מהשיא שקבע אתמול (רביעי), טומרקין הוכיח בגמר ה-200 גב שזה בהחלט אפשרי. שיש רף חדש.
אבל כדי שהבשורה תהפוך למציאות, צריך להבין שהאולימפיאדה הבאה מתחילה היום. מישהו צריך להבין את המסר ולתת לו את כל מה שצריך כדי לטפח אותו ואת חבריו (כי קשה מאוד לשחות לבד, גם ככה זה ספורט מאוד משעמם). טומרקין הוכיח שאנחנו לא רק שווים גמר אולימפי, אלא שאפשר וצריך לעשות יותר. בואו נקווה שמי שצריך לא ישכח את רגעי השמחה שטומרקין סיפק, ויחבק אותו ואת חבריו, בדרך ליעד הבא.
רק בבוקר משחה הגמר נפרדנו מאריק זאבי. 9 מדליות באליפות אירופה, מדליית כסף באליפות עולם, מדליית ארד באולימפיאדת אתונה. בואו נהיה ריאלים, בגילו אי אפשר היה לצפות ממנו ליותר מדי בלונדון. כואב להיפרד ממנו כך, אבל הדרך היחידה לגדל ענקים כמוהו היא לא לשכוח אנשים כמו טומרקין אחרי שהאולימפיאדה מסתיימת. אני זוכר שראיתי אותו בפעם הראשונה. לא ידעתי מה זה ג'ודו. לא ידעתי כמה טכניקה יש בזה. כמה שכל. זאבי, מגדולי הספורטאים שהיו לנו, הביא את הכל למזרן. טומרקין יכול להיות ספורטאי אולימפי מופלא לא פחות אם נדע למנף את מה שראינו ממנו בלונדון 2012.
את המשחה של טומרקין ניצח טיילר קליירי בזמן של 1:53.41, היפני קייסוקה אירייה סיים שני. ראיין לוכטה רק שלישי. למרות שהצליח לזכות בשתי מדליות אולימפיות בטווח של 20 דקות, לוכטה לא צלח את האתגר של שני גמרים בפרק זמן קצר מאוד, כאשר בגמר ה-200 מעורב אישי הוא הפסיד למייקל פלפס.
רק בתחילת המשחקים דיברנו על הניצחון של לוכטה על פלפס ב-400 מעורב אישי, ומי חשב אז שנדבר מעט אחרת בגמר ה-200. הרוח נשבה למקום שונה לגמרי. אלא שפלפס ידע לתקן את עצמו וללמוד מהטעויות תוך כדי תנועה, כמו ספורטאי ענק ואגדה אמיתית. הוא לא שמר כוחות ופתח חזק מאוד את הגמר. ראו מהרגע הראשון כמה לוכטה מפחיד אותו, וכמה הוא לא מתכוון לתת לו להוביל בשום שלב בגמר, וניצח בצדק. לזלו צ'ה הענק סיים שלישי עם זמן של 1:56.22.
הניצחון של פלפס היה נקודת שיא בשבוע שבו למד להתעלות על עצמו. פרס הולם. למרות שהתחיל את האולימפיאדה באופן צונן עם מקום רביעי ב-400 מעורב ובלי מדלייה, בשליחים הוא כבר שחה מצוין (4 כפול 100 חתירה, ו-4 כפול 200 חתירה), וגם את ה-200 פרפר, שבו סיים שני, הוא ביצע בצורה נהדרת והפסיד רק בפוטו פיניש. הערב תהליך מקצה השיפורים הושלם באופן מלא, בדרך לעוד פסגות כבר בשישי בערב. את חצי הגמר ל-100 פרפר סיים ראשון, למרות ששחה 15 דקות קודם לכן את ה-200 מעורב, בזמן מצוין של 50.8, והעפיל ראשון לגמר בשישי בערב. הוא נראה מוכן.
גם שאר אירועי חמישי בערב לא אכזבו. רבקה סוני, כמובן, עם עוד שיא עולם ב-200 חזה. היה גם את המשחה הכי יוקרתי לנשים, ה-100 חתירה, בו ההולנדית רנומי קרומובידיויו הביאה מדליית זהב ראשונה להולנד, עם שיא אולימפי שני ברציפות.
גם משחה הסילונים ל-50 מטר חופשי היה מרתק, והבטיח רבות לקראת הגמר בשישי בערב. סיזאר סיילו הברזילאי, שיאן העולם, עלה מהמקום הראשון, לצידו של קולין ג'ונס האמריקאי. 10 מאיות מתחתם הסיפור הפיקנטי של הערב אנטוני ארווין, שזכה לפני 12 שנה במדליית הזהב, אבל בחר לפרוש לחיים אחרים לגמרי. לחיים של רוק סטאר. הוא מכר את מדליית הזהב שלו ב-12 אלף דולר, אבל פתאום גילה שהוא עדיין מהיר, ובנה קאמבק מהסרטים, תוך שהוא מסיים ראשון במבחנים האמריקאים. הוא חצי יהודי וחצי אינדיאני, והקעקועים אשר על גופו הם זכר לחייו הפרועים בעשור הקודם. גמר ה-50 מחכה לו ולסיפור המופלא שלו בשישי בערב.
