צפו בתקציר חצי הגמר של טומרקין, באדיבות הערוץ הראשון
את היום הגדול של השחייה הישראלית בלונדון 2012 ראוי להתחיל ביעקב טומרקין, אבל אני רוצה להתחיל אותו בליאוניד קאופמן מאמן נבחרת השחייה של ישראל. שני הגיבורים של הערב הזה, טומרקין, אבל לחלוטין גם גל נבו שסיים עשירי ב-200 מעורב אישי, הם חניכים שלו. שניהם מתאמנים, מתחשלים, לומדים ומתקדמים אצלו במכון ווינגייט. שבע שנים שיעקב טומרקין מתאמן אצלו. גל נבו הוא השחיין המבוגר ביותר בנבחרת, ועבר אצלו לא מעט. שניהם, כמו עמית עברי, עוד חניכה של קאופמן, הביאו תוצאות. תוצאות שהן כמובן פרי הכישרון הנהדר שלהם, אבל גם פרי של עבודה נכונה עם מאמן שיודע להפיק את המיטב מכישרון ונתונים.
ואיזה נתונים יש ליעקב טומרקין. קודם כל אופי של ווינר. אחרי משחה ה-100 גב הלא מבריק שלו בתחילת האולימפיאדה, הוא ידע לבוא ליום השני שלו בסך הכל במשחקים אולימפיים, עם תכנית תיקונים מושלמת. כמו בוגר ממש. גם בחצי הגמר הוא לא מעד, אלא הלך צעד קדימה מהמשחה הנהדר במוקדמות. לזה, כמובן, מוסיפים את הנתונים: גובה של 1.92. מוטת ידיים של 210 סטימטרים. שוחה נהדר גם את סגנונות החתירה והפרפר. יחד עם אופי, יש לו כמעט הכל. היה צריך רק מאמן טוב שיידע לגדל אותו.
קאופמן עשה זאת מגיל צעיר ממש. בינו לבין טומרקין יש יחסי אב ובן. מגיל 13 הוא אצלו, ולקאופמן חלק גדול מאוד בהתבגרות שלו. מיקי חליקה, יואב גת, יואב ברוק, אניה גוסטומלסקי, אלה רק חלק מהשמות הגדולים בשחייה שגדלו והתאמנו בוינגייט אצל קאופמן (שעוד ברוסיה, לפני שעלה לארץ, גידל את יילנה רוטקובסקיה מדליסטית זהב באולימפיאדת ברצלונה). בלונדון 2012 הוא העמיד יהלום חדש. יהלום שריגש מדינה שלמה ונתן לנו לרגע אחר להרגיש כמו כל מדינות הספורט השפויות בעולם: מאוחדות, שמחות. גאווה כמה פעמים אמרנו את המילה הזו?
לא מזמן קאופמן סיפר לי אנקדוטה נהדרת על טומרקין. באליפות אירופה לפני שנה, 15 דקות לפני מקצה ה-100 גב, יעקב התכונן למשחה עם לאוניד לידו, ופתאום נקרע לו בגד הים. צריך להבין שאת בגדי ים החדשים לוקח בערך 10 דקות ללבוש, בגלל שהם כל כך צמודים. וטומרקין? לא נבהל ולא נלחץ. עוד 15 דקות צריך לקפוץ למים, והוא ניגש לתיק ולובש בגד ים ישן. ספורטאי אחר יכול היה להיבהל ולהרוס לעצמו את המשחה.
אנחנו יודעים שפרטים כאלה יכולים להפריע לריכוז, שהפרטים הקטנים עושים את ההבדל הגדול. אבל להכנה המנטלית של יעקב טומרקין, כפי שראינו במעבר שלו בלונדון 2012 ממשחה ה-100 גב בו לא העפיל, לחצי הגמר במשחה ה-200 ההיסטורי, כל סיפור בגד הים לא הפריע. טומרקין זה לא רק כישרון. כישרון יש להרבה. טומרקין זה גם אופי אבני היסוד של כל בניין טוב.
הוא ידע לפני לונדון שהוא השחיין הכי טוב שיש לנו. זה תיק לא קל לשאת על הגב בגיל 20. אחרי צמד המדליות באליפות אירופה האחרונה בהונגריה, היה חשש לא קטן שהלחץ יכריע אותו. הוא ידע שכולם מצפים ממנו בסתר ליבם לגמר אולימפי היסטורי. התקשורת בארץ יודעת להיות מאוד אכזרית אם לא עומדים בציפיות שלה, אבל טומרקין לא חשש מכלום. גם התחלה לא מושלמת לא הכניסה אותו לדיכאון. כשצפיתי בו עולה לגמר עברה בי פשוט צמרמורת של חצי שעה.
לטומרקין, שעלה לארץ בגיל שנה מרוסיה, יש גם משמעת אימונים ברמה אחרת. מספרים שמעולם לא הפסיק באמצע אימון, דבר ששחיינים עושים מדי פעם כדי לנוח. ניר ברנע, שותפו לחדר בוינגייט, מספר שבשעות הפנאי הוא משחק פלייסטיישן, כדורסל, ובפגרה הוא קרע רצועה בקרסול, אבל כשחזר לשחייה כחודש אחרי לא אמר דבר והתאמן קשה יותר מכולם. עם מכלול כזה ועם מאמן כזה, ההצלחה היתה שאלה של זמן. בטח עבור טומרקין, ועכשיו גם עבור חובבי הספורט בישראל.
בערב היסטורי כזה קל לשכוח זאת, אבל גם גל נבו שחה מצויין בחצי גמר ה-200 מעורב. הוא עלה לחצי הגמר מהמקום ה-12 אחרי משחי המוקדמות, ובערב סיים רביעי במקצה שלו, מה שנתן לנו את התקווה שעוד מעט יש לנו גמר נוסף. אבל במשחה חצי הגמר השני ל-200 מעורב, השתתפו 6 שחיינים מהירים יותר והוא סיים רק במקום ה-10. למי שלא מבין, מדובר במקום העשירי בעולם. הישג בלתי רגיל. הישג שמגיע גם הוא מאותו מאמן נפלא שיש לישראל, מאמן שהביא קבלות באליפות אירופה ועשה זאת גם באולימפיאדה.
מה עוד היה לנו בערב שכולו טומרקין? ראיין לוכטה מציג יכולת על אנושית, ומשתתף בשני חצאי גמר: קודם מול טומרקין ב-200 גב, ואחר כך מול נבו ב-200 מעורב אישי. בשניהם הוא סיים ראשון, במעורב הוא גם הקדים את פלפס, והכל תוך 45 דקות. על אנושי, כבר אמרנו? לוכטה שוב מראה שהוא בכושר שיא והערב (חמישי) צפויה לנו הפתעה הוא אולי ינצח בשני המקצים בתוך שעה אחת בלבד. אין דברים כאלה.
בקרב היוקרתי מכולם, ה-100 חתירה, קיבלנו גם איכות, גם דרמה וגם סיפור אנושי מופלא. ניית'ן אדריאן ניצח את ג'יימס מגנוסון הפייבוריט, תוך שהוא משאיר אפילו את יניק אנייל מחוץ לפודיום. שתבינו, אדריאן לא היה ידוע בתור אחד שמתעלה ברגעים כאלה, אבל דווקא במקצה קשה במיוחד הוא הביא לארצות הברית את המדליה היוקרתית מכולן בשחייה. קדם לו שיא העולם המדהים ב-200 חזה של גיורטה ההונגרי, שעצר את השעון על 2:07.28 דקות ושיפר בשלוש מאיות את שיא העולם שהיה שייך לכריסטיאן ספרנגר האוסטרלי ונקבע עם החליפות הזכורות באליפות העולם ב-2009. ערב מושלם, לא?
