ההבדל בין הקטנות לגדולות

הדברים הקטנים שעשו יריבותיה של שלזינגר הם אלו שהובילו אותן לפודיום. דני בורשבסקי מנתח, וכבר חושב על אריק זאבי

דני בורשבסקי, שליחנו ללונדון
קובי אליהו

צילום ועריכת וידאו: קובי אליהו

עוד בוואלה! NEWS

מצאנו את דירת היוקרה שחיפשתם. ואפילו יש מלא חברים מסביב

לכתבה המלאה
לא היה לה את הדבר איתו זוכים במדלייה אולימפית. שלזינגר המאוכזבת (צילום: קובי אליהו)

התפאורה הנכונה הייתה מוכנה באולם ה"אקסל" בלונדון. דגלי ישראל התנופפו כמעט בכל יציע, העידוד לאליס שלזינגר היה קולני במיוחד, והיא עצמה עשתה את ההכנה האופטימלית ונראתה חדה מאוד עוד לפני העלייה לקרב הראשון – אבל זה נגמר בעוד אכזבה. אחרי טומי ארשנסקי, גולן פולק וסוסו פללישווילי, גם הג'ודאית הישראלית הראשונה שהגיעה ללונדון כמועמדת למדליה, לא הצליחה להוכיח שמקומה של ישראל הוא בצמרת הג'ודו האולימפית.

אליס שלזינגר הגיעה ללונדון כמדורגת 6 בעולם. אמרה עליה שטוב שהיא צברה את הניסיון האולימפי כספורטאית צעירה לפני 4 שנים בבייג'ינג, שהיא יכולה לנצח כל יריבה מהצמרת העולמית, ושהיא זו שאולי תהפוך לאשה הישראלית הראשונה על פודיום אולימפי, 20 שנה אחרי יעל ארד. הכל נכון, אבל ברגע האמת שלזינגר לא הצליחה להביא את ה"אקסטרה", את הדבר הזה שאיתו זוכים במדליה אולימפית.

עשתה מולה את הדברים הקטנים. אמאנה (צילום: רויטרס)

היא לא פישלה – היא הפסידה למדורגות 2 ו-3 בעולם, ושתיהן סיימו בסופו של דבר על הפודיום. מצד שני, היא לא הצליחה להוציא מעצמה שום דבר מיוחד ביום החשוב ביותר בקריירה שלה, וזה משהו שקרה לה בכל התחרויות הבינלאומיות הגדולות שבהן השתתפה בשנתיים האחרונות. דווקא על סמך הסטטיסטיקה של השנתיים האחרונות, שלזינגר בכלל לא הייתה אמורה לזכות במדליה בלונדון. יכול להיות שפשוט ציפו ממנה ליותר מדי.

היא עצמה הודתה בסיום שמה שניצח אותה היה הניסיון של אורסקה זולניר הסלובנית וג'רביס אמאנה הצרפתייה. הראשונה הצליחה להוריד אותה לקרקע בניגוד לרצונה, השניה ידעה לנצל מצוין את נקודות התורפה שלה. ברמות הגבוהות של הג'ודו, אליהן שייכת שלזינגר, אותן "קטנות" הן אלו שמבדילות בין הגדולות לגדולות באמת – וכנראה ששלזינגר עדיין לא כזו. נקווה בשבילה שהיא תתאושש מהאכזבה ותמשיך, כי יש לה את הנתונים להפוך לספורטאית הרבה יותר גדולה ממה שהיא.

יש לה את הנתונים, נקווה שהיא תתאושש. שלזינגר מפסידה לסלובנית (צילום: קובי אליהו)

כעת נשארנו רק עם אריק זאבי, הספורטאי הלאומי שכעת צריך להיות גם זה שיציל את כבודו של הענף, שהרוויח אותו בגדול לפני 20 שנה ומאז מנסה לשמר אותו. דבר אחד אפשר להגיד על זאבי – עם הניסיון שלו, הוא לא יתן לאף ג'ודוקא לנצל את נקודות התורפה שלו. השאלה הגדולה היא האם בגיל 35 הוא יכול לשאת על כתפיו כל כך הרבה – גם לזכות במדליה אולימפית בזירה של ג'ודאים צעירים ורעבים שמפילים כאן בלונדון לא מעט גדולים ו-ותיקים, וגם לתפוס אחריות על הענף המופלא הזה, כשאורן סמדג'ה ויעל ארד יושבים מטרים ספורים ממנו. התשובות – ביום חמישי.

האם הכתפיים שלו יכולות לסחוב את ישראל למדליה? זאבי (צילום: GettyImages)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully