בייסבול: הציידים הפכו לניצודים. ולהפך

את העונה הגרועה ביותר שלו רשם קליף לי ב-2007. הוא סיפק אז 16 פתיחות, שבהן ה-ERA שלו האמיר לשחקים ועמד על 6.29. מאז, לי הספיק לקטוף את תואר הסיי יאנג ולא הייתה לו עונה עם ERA גבוה מ-4.00. בדרך כלל, הוא התקרב לצד התחתון של ה-3.00.

אבל שימו לב מה קרה. מאז 2009, לי עבר ארבע קבוצות – מקליבלנד לפילדלפיה, משם לסיאטל וחזרה לפילדלפיה שכללה עצירת ביניים בארלינגטון, טקסס. העונה לי רשם כבר 17 פתיחות, אבל חוסר תמיכה של ההתקפה החלשה משמעתית של הפיליז הביא אותו למאזן 6:1. ה-ERA שלו עומד על 3.95, עדיין מספיק טוב כדי לנצח יותר ממשחק אחד בארבעה חודשים כמעט. רגע לפני פקיעת מועד סיום הטריידים בליגה, לי עומד במרכזן של שמועות הקושרות את שמו לריינג'רס. על פי באסטר אולני מ-ESPN, הסיירים רציניים מאוד בעניין הזה.

זה יכול להיות מעבר רצוי ללי, יליד ארקנסו הסמוכה שרעייתו תמיד הרגישה נוח יותר עם מגורים בדרום. אם זה יקרה, למהלך תהיה גם אנקדוטה מעניינת: כיצד אחד המגישים המובילים בליגה, שחתום על חוזים ארוכי טווח ולא ידוע כטיפוס בעייתי, עובר חמש פעמים בארבע שנים. אבל גם אם זה לא יקרה, המהלך מעיד יותר על פילדלפיה מאשר על לי.

החתימה של לי ב-2011 בפיליז העניקה לרובן אמארו ג'וניור, ה-GM של הפיליז, את תואר מנהל השנה בליגה. הפיליז יצרו רוטציה מפחידה שכללה ארבעה אסים – לי, רוי האלאדיי, קול המלס ורוי אוסוולט – והרכב חובטים עם מפציצים בדמות ריאן הווארד, צ'ייז אטלי ושיין ויקטורינו. אחרי ההפסד בוורלד סירייס של 2009 וב-NLCS של 2010, התחושה הייתה שהפיליז הולכים לשחזר בהליכה את הזכייה של 2009. זה, כידוע, לא קרה, והשנה אמארו ג'וניור ופילדלפיה משלמים מס כבד, תרתי משמע. סך התשלומים העצום מכביד על הקבוצה - הווארד חתום עד 2015 על חוזה של 25 מיליון דולר לשנה, האלאדיי מקבל 20 לעונה, לי משתכר 24 מיליון וכעת קול המלס חתם על הארכת חוזה שמנה – והכוכבים הללו לא נהיים צעירים והם בעיקר נפצעים. הווארד ואטלי החלו את העונה רק ביולי, האלאדיי חזר רק לאחרונה וממשיך את היכולת המזוויעה מלפני הפציעה ואצל ג'ימי רולינס אתה פשוט לא יודע על איזה יום תיפול.

אמארו ג'וניור כבר מבין לאיזה בור הכניס את עצמו. אחרי ארבע שנות אור, הפיליז חזרו למעמדם המוכר של "הקבוצה הכי מפסידה בהיסטוריה של ה-MLB", בלי סיכוי ממשי לפלייאוף. אף על פי שה-GM הכחיש מכירת חיסול, אל תתפלאו אם לי ועוד מספר שחקני מפתח (האנטר פנס, ויקטורינו וג'ו בלנטון מוזכרים כמועמדים) ייפרדו מעיר האחווה במהלך היממה הקרובה. אף תואר לא יגיע לפילדלפיה ב-2012, גם לא "ה-GM של העונה".

קבוצה אחרת שאפשר היה להריח את הכישלון שלה עוד מנובמבר היא בוסטון. החורף השערורייתי שעבר על הרד סוקס נותן את אותותיו, ולמרות הניצחון המוראלי על היאנקיז בסדרה בברונקס, אף אחד במשרדי הקבוצה ביוקי וויי לא ממש מאמין שהעונה הזו תמשיך לתוך אוקטובר.

הדיווח האחרון מספר שהרד סוקס רוצים להצניח את ג'וש בקט בקבוצה אחרת. כמו במקרה של לי, גם כאן טקסס מוזכרת כמועמדת מובילה. לבקט, שחקן עם מעמד של עשר שנים בליגה שחמש מהן באותה קבוצה, יש זכות להטיל וטו על כל טרייד, אולם סביר להניח שהוא ישמח למצוא את עצמו מחוץ לקרקס שהתביית על פנוויי פארק. גם בבוסטון נראה שמאסו במגיש הבלתי יציב, שאמנם הביא וורלד סירייס ב-2007, אבל לאחר מכן לא עמד בציפיות החוזה הענק שעליו חתם ב-2010 – 68 מיליון דולר לארבע שנים.

כמו פילדלפיה, המהלך של הרד סוקס סמלי גם אם לא יתבצע. הרד סוקס כמעט תמיד היו פעילים בצד הקונה של שוק הטריידים. מלבד מקרים כמו נומאר גארסיהפארה או מני רמירז, שבהם נאלצו להיפרד משחקני על פרובלמטיים, הם התאמצו לחזק בסוף יולי את הקבוצה. הניסיון להיפטר מבקט מלמד בעיקר על הלך הרוח בבוסטון, שרואה ב-2012 עונת מעבר ומפעילה את כפתור הפאסיביות. לרד סוקס סיכוי יותר מתיאורטי להעפיל לפלייאוף, אבל כשהמאזן של הקבוצה בינוני כמו היכולת והניהול שלה, גם הבוס ג'ון הנרי וה-GM בן צ'רינגטון נראים כמי שהרימו ידיים.

מצד שני, זו עדיין אותה בוסטון שנתנה את ג'וש רדיק תמורת אנדרו ביילי – תמיד אפשר לצפות שם להפתעות.

פיטסבורג ביצעה טרייד מעניין עם יוסטון, כשהנחיתה בסוף השבוע את המגיש וואנדי רודריגז היישר למפגש עם הקבוצה שממנה הגיע. במשך שנים היו הפייראטס הבדיחה של הליגה, אבל בשנה שעברה הם התחילו להראות סימני חיים כשהגיעו לאולסטאר בעמדת זינוק לפלייאוף. הם נחלשו אחרי הפגרה ולא העפילו לבסוף, אבל זו השנה השנייה ברציפות שבה, בניגוד לשנים עברו, השודדים מסרבים לוותר. כשהם מובילים (נכון ליום שני) את המירוץ לוויילד קארד, הפייראטס חושבים עדיין על מחבט שישדרג אותם.

מי בתפריט? צ'ייז הדלי מסן דייגו, שחקן שיכול להתמקם בשדה הפנימי וגם בחיצוני, הוזכר אבל ירד מהפרק די מהר. שין סו צ'ו מקליבלנד מועמד. צ'ו החל את העונה בינוני, אבל השתפר ושמר על מעמדו כאחד האאוטפילדרים היציבים ביותר במשחק. בינתיים, השם המוביל לפייראטס הוא שיין ויקטורינו מהפיליז, מהסיבות שהזכרנו בקטע הראשון. הרבה קבוצות מתעניינות בוויקטורינו, שיהיה שחקן חופשי בסיום העונה. המשמעות של הגעתו האפשרית, אם כך, היא שיהיה שחקן "להשכרה" של חודשיים-שלושה, מה שאומר שפיטסבורג לא תצטרך לתת עליו יותר מדי פרוספקטים, והפייראטס של השנתיים האחרונות לא אוהבים לתת או לקבל פרוספקטים. מבחינתם, זה הזמן לתת פייט.

בכל מקרה, הפייראטס ינסו לעשות מהלך מחזק, וזו כבר ברכה. אם אחרי 20 שנה פיטסבורג תשחק, סופסוף, באוקטובר, נוכל לראות כמה שחקנים מעניינים שמעצם היותם בקבוצה לא נחשפו עד כה לאור הזרקורים, כמו הפותחים ג'יימס מקדונלד וג'ף קארסטנס, שחקן הבסיס השני ניל ווקר ומעל כולם, השחקן הטוב והמלהיב ביותר בליגה ב-2012, אנדרו מקאצ'ן. רק בשבילו יהיה שווה להישאר ערים בלילות הסתיו הקרירים.