שיטוט במרכז לונדון לא בהכרח ממחיש את מה שיקרה בעיר הזאת החל מיום שישי בערב. בכל זאת, מדובר בעיר גדולה ומתויירת. את התחושה הגדולה ביותר של קיום המשחקים האולימפיים מספקים דוכני העיתונים בעיר. כמעט כל עיתון עוסק בכותרת הראשית שלו במשחקים. האינדפנדנט, הסאן, הלונדון איבנינג כולם עוסקים באירוע הספורט הגדול שבפתח.
כמובן שאף אחת מהכותרות כאן לא התייחסו לאיראנים ולישראלים. הראש של הבריטים נמצא במקומות אחרים לגמרי. החל ממזג האוויר ביום של טקס הפתיחה, דרך סיכוייהם של הספורטאים הבריטים לתארים אולימפיים ועד לעובדה שביום שישי בבוקר הביג בן ישמיע את פעמוניו בשעה הלא קבועה, בפעם הראשונה מאז 1952 וזה רק כדי לסמל שיוותרו 12 שעות לפתיחת המשחקים.
פרט למה שמשדרת התקשורת הבריטית, התרשמנו ביומנו הראשון בלונדון בעיקר מהאבטחה וממזג האוויר. בעניין האבטחה, ציפינו לנחות בשדה התעופה הית'רו היישר למלתעותיהם של כלבי הזאב של הצבא הבריטי שהובאו במיוחד מאפגניסטן, אבל באופן מפתיע נתקלנו בחבורת שוטרים חביבה במיוחד, שעוזרת בעיקר בכיוון תנועת האנשים. בחיילים הבריטים נתקלנו בפארק האולימפי, הם מנהלים שם את ענייני האבטחה. אין ספק, המדים שלהם עושים את העבודה, וגם הגודל. הם באמת נראים מאיימים, אבל במסלולי הבידוק הם מתגלים כחיילים המנומסים עלי אדמות.
בכלל, המשחקים האולימפיים עוד לא התחילו אבל אפשר כבר להמר שהשיא הראשון שהבריטים יישברו יהיה שיא האדיבות. זה מתחיל במתנדבים הפנסיונרים שמכוונים את התיירים בתחנות הרכבת השונות ונראים נלהבים כאילו שבסיום המשחקים יזכו לתואר אבירות מהמלכה, זה ממשיך בתחושה שלפחות בינתיים, הכל כאן מסודר ומתוקתק ויהיה מעניין לראות אם הבריטים אכן יצליחו לשמור על זה כשהבלגאן הגדול יתחיל ביום שישי בערב.
החל מתחילת השבוע, מזג האוויר כאן הפך להיות קייצי במיוחד, וזה אחרי שבועות שלמים של גשם בלתי פוסק. אנחנו מדברים על 28 מעלות ביום עם אחוזי לחות גבוהים, כמעט כמו בארץ. האנגלים כבר לא יודעים אם לצחוק או לבכות. מצד אחד הם לא רצו שהגשם יקלקל את האווירה של המשחקים האולימפיים, בטח שלא את טקס הפתיחה. מצד שני, גם להם יש גבול, ומזג אוויר שכזה פשוט חם להם מדי.
בכל מקרה, התחזיות כאן צופות שהגשם יחזור ביום שבת. אז טקס הפתיחה לא צפוי להינזק, אבל איך בדיוק אמור להתחיל טורניר הטניס האולימפי בווימבלדון? זו כנראה אחת השאלות היותר קלות שעומדות בפני המארגנים. אחרי הכל מרגישים טוב מאוד שזו רק ההתחלה, שמשהו גדול מאוד עומד לקרות כאן אבל קשה להבין איך זה יקרה, ואיך כל העוצמה הזאת "תתכווץ" אל תוך הפארק האולימפי וסביבתו. את זה נדע רק בסוף השבוע, מה שבטוח הוא שבכל שעה שעוברת כאן, ובטח שבכל יום מרגישים את זה יותר.
