פרשן השחייה של וואלה! ספורט

אין מה להתגעגע לבייג'ינג

איתן אורבך, פרשן השחייה של וואלה! ספורט לאולימפיאדה, מסביר למה גם תחרויות השחייה בלונדון יספקו אין ספור דרמות כמו האולימפיאדה הקודמת, בוחר את המשחים הגדולים ביותר, ומצפה לסופר קלאסיקו: פלפס נגד לוכטה

איתן אורבך

על פניו, תחרות השחייה בלונדון 2012 לא אמורה להתקרב לפסגות של בייג'ינג 2008. מייקל פלפס הוא כבר לא בדיוק אותו מייקל פלפס, והפעם אין לו סיכוי ריאלי לזכות בשמונה מדליות זהב שיספקו לקהל הרחב היסטוריה. גם חליפות השחייה, שעזרו לא מעט לשיאים שנקבעו בבייג'ינג, לא יהיו איתנו בלונדון, כך שלא צפוי מבול של שיאי עולם.

אבל אל תתנו לזה להשלות אתכם. אם בבייג'ינג 2008 היה לנו מייקל פלפס אחד, בלונדון יהיו לנו כבר שניים. לפלפס קם בשנים האחרונות יריב שמספק לעולם השחייה מתחרה ברמה האיכות הנדירה שלו, ריאן לוכטה, מתחרה שיוצר תחרות מרתקת שמרימה כל ענף ספורט, סטייל רונאלדו ומסי בכדורגל. עד לפני כמה חודשים לוכטה נראה במומנטום טוב יותר, אבל במבחנים האמריקאיים פלפס שוב הראה ניצוצות של קאמבק. היריבות הזאת היא כל מה שצריך כדי להעניק לאירוע ספורט מימד אחר.

לא פחות חשוב מהישג היסטורי של זכייה בשמונה מדליות - הבריכה עשויה לספק לנו הפעם ניפוץ מיתוס, ועליית מיתוס אחר תחתיו. אפשר לחוש את התחרות העצומה הזו בין השניים בכל לחיצת יד ביניהם, כשכל אחד יודע בדיוק כמה טוב היריב שלו. זו רמת התחרות שכל ענף ספורט חולם עליה, בטח רגע לפני משחקים אולימפיים.

העתיד כבר כאן

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

לכתבה המלאה
פחות שיאי עולם, יותר מאבקים צמודים. העולם כולו מחכה לקרבות בין פלפס ללוכטה (צילום: רויטרס)

התחרות הישירה בין פלפס ללוכטה בולטת ומורגשת. תוסיפו לה את הניצחונות של לוכטה על פלפס בשנתיים האחרונות, ואת המאבקים האחרונים ביניהם במבחנים האמריקאיים, והרי לכם יריבות מרתקת של ממש ותחרות שחייה שיכולה להתעלות על זו מ-2008. וזאת מבלי לשכוח מספר כישרונות נהדרים כמו מיסי פרנקלין וג'יימס מגנוסון, או את הסיפור היפים של אנטוני ארווין או סון יאנג הסיני.

לכן כל שמונת ימי השחייה עומדים להיות מהפנטים. אולי תראו פחות שיאי עולם, אבל כל שיא יהיה אמיתי וייגע בפסגה טהורה של ספורט. רק כדי לעשות סדר, ומבלי לשכוח את האחרים ואת הנעשה בשחיית הנשים, בחרנו עבורכם את הקרבות הכי מרתקים שמצפים לנו בלונדון.

200 מעורב אישי

מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של פלפס, כבר הפך למגרש הביתי של לוכטה. אם את המשחה הזה היו שוחים בתנאים אופטימליים ושווים, לוכטה יכול היה לחזור הביתה עם הזהב בקלות. אבל זה לא המצב. בגלל שיש שמונה ימי תחרות, ומאחר שכולם, במיוחד השחיינים הטובים ביותר, שוחים גם את המשחים האישיים שלהם וגם את משחי השליחים עבור הנבחרת הלאומית - לפעמים יוצא להם לשחות שני משחים באותו יום. זה מאמץ אדיר ועומס רציני על הגוף, ובמקרה הזה, לוכטה שוחה גם 200 גב וגם 200 מעורב אישי באותו יום. ספק אם הוא יעמוד במעמסה.

לשם הבהרה, כיום במשחים ל-50 מטר, 100 מטר ו-200 מטר שוחים שלוש פעמים, כולל הגמר. זה מתחיל במוקדמות בבוקר, 16 השחיינים המהירים ביותר שוחים בערב בחצי הגמר, ומתוכם שמונת השחיינים המהירים ביותר שוחים בגמר - בערב של יום המחרת.

זאת אומרת שבבוקר אותו יום לוכטה ייאלץ לשחות 200 גב ואז 200 מעורב, בערב בחצי הגמר שוב ישחה 200 גב וישר אחר כך 200 מעורב, ולמחרת שוב את שני המקצים. יש לציין שהוא מדורג ראשון בעולם בגב (זה הסגנון הטוב ביותר שלו), וכנראה שינצח מקצה זה, אבל בין מקצה למקצה לא יהיה זמן ללוכטה להתאושש, מכיוון שיהיה פרק זמן של 30 דקות בלבד בין ה-200 גב ל-200 מעורב. בדרך כלל שחיינים בוחרים מקצה אחד להתחרות בו, ומעדיפים לא לקחת את הסיכון של שני משחים אחד אחרי השני (מתוך חשש להתעייף ולצאת קירח מכאן ומכאן). אבל לוכטה והמאמן שלו יודעים לקראת מה הם הולכים ובאיזה כושר הוא. לדעתי, זו הצהרת כוונות רצינית מאוד. יש מעט מאוד שחיינים בעולם שיכולים להתמודד עם אתגר כזה, אבל לוכטה הוא ללא ספק אחד מהם.

ההימור שלי: להערכתי פלפס ינצח במקצה הזה, רק בגלל העומס הרב על ריאן לוכטה. אומנם גם פלפס יתחרה ב-100 פרפר לפני ה-200 מעורב, אבל יהיה לו יותר זמן לנוח ולהשתחרר. וזה משמעותי.

400 מעורב

אם עד עכשיו דיברנו על הקרבות הגדולים בין פלפס ללוכטה, הרי שזה ה-קרב. זה המשחה היוקרתי, זה המאבק הגדול, זה המקום שבו שניהם לא רוצים להיות סגנים. פלפס שלט במשחה הזה עד לפני שנה, עד שלוכטה התחיל לגבור עליו. לא סתם זה נחשב לאחד המשחים הקשים ביותר בעולם השחייה. זה גם שילוב של סגנונות, גם 100 מטר בכל סגנון, וגם מאמץ ארוך ומתמשך. פלפס חזק בפרפר וחתירה, לוכטה חזק בגב ובחזה, וכל שנותר זה לחכות לקרב הנהדר הזה.

כמובן שלמשחה הזה יש חשיבות מנטלית מכרעת: מכיוון שהוא יתרחש כבר ביום הראשון של תחרויות השחייה בלונדון, עשויה להיות לו השפעה פסיכולוגית לאורך כל התחרות. אף אחד מהם לא ירצה לפתוח את המשחקים עם הפסד כואב במשחה כל כך חשוב, ושניהם ייתנו כל מה שיש להם כדי לקחת את הזהב הראשון ולצאת בהצהרת כוונות. האם אפשר לדמיין קרב מסקרן יותר?

ההימור שלי: ריאן לוכטה מנצח

100 חתירה

איך אפשר שלא לכתוב על המשחה הקלאסי מכולם? 100 חתירה נחשב למשחה היוקרתי ביותר בבריכה, מעין מקבילה של ריצת ה-100 מטר בתחרויות האתלטיקה. בדירוג שלפני התחרות יש באופן מפתיע שני אוסטרלים שמובילים את הרשימה: המהיר ביותר הוא ג'יימס מגנוסן, עם תוצאה נהדרת של 47.10 (רחוק 20 מאיות משיא עולם, שנקבע בעידן החליפות, מה שמראה כמה מוכשר הבחור), ואחריו נמצא בן ארצו ג'יימס רוברטס.

אם מגנוסן ישבור שיא עולמי (שעומד על 46.91) זה יהיה מדהים. בתקופתי שיא העולם עמד על סביבות ה-48.5 שניות, וכבר אז שאלו עד איפה אפשר להתקדם ומתי ההתפתחות תאט או תיעצר. כרגע - לאור השיפור בתנאי האימון, בידע הפיזיולוגי הנרחב והידע הנרכש על השרירים והסגנון – השיפור נמשך.

ההימור שלי: מגנוסן ינצח, ואחריו יתחרו על המדליות ג'יימס האוסטרלי, יאניק אנייה הצרפתי וניית'ן אדריאן האמריקאי.

100 גב

עוד משחה מעניין, שוב בשליטה אמריקאית, שוב צמוד ומסקרן. בארה"ב המשחה לווה בפיקנטריה: בפברואר האחרון מאט גריברס, אלוף ארה"ב והפייבוריט הגדול למדליה, הציע נישואין לחברה שלו בטקס חלוקת המדליות בסיום אחת התחרויות. כל עולם השחייה עמד על רגליו והריע לזוג הנרגש, אבל ירח הדבש נגמר כבר מזמן, ועכשיו מתחיל הדבר האמיתי. גריברס ייאבק בבריכה מול הצרפתי קאמיל לקורט, שינסה לקחת לו את הבכורה, וצפוי קרב צמוד מאוד.

רק בשביל להמחיש את הדומיננטיות האמריקאית, יש לציין שריאן לוכטה הגיע בתחרויות ההכנה בארה"ב רק שלישי במקצה הזה, ואם לא היתה מכסה של שני שחיינים מכל מדינה - יכול להיות שלוכטה היה לוקח מדליה גם במשחה זה.

ההימור שלי: גריברס מנצח

גריברס וזוגתו מרגשים את עולם השחייה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully